תקציר

המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין אוטונומיה נתפסת של המורה לבין משמעת בכיתה. לפי תיאוריית Self Determination Theory (Ryan & Deci 2000) הקשר בין שני המשתנים מתווך על ידי המוטיבציה הפנימית של המורים. מחקרים הראו כי כאשר המורים זוכים להקניית סמכויות ואחריות מהמנהל, המוטיבציה הפנימית שלהם עולה והם מקנים יותר אחריות לתלמידיהם, הן בתחום הלמידה והן בתחום ההתנהגות. בהתאם לכך, השערות המחקר היו כי מורים שתחושת האוטונומיה הפנימית שלהם גבוהה יותר יתפסו את המשמעת בכיתותיהם כטובה יותר; וכי רמת המשמעת בכיתותיהם של מחנכים תמצא גבוהה יותר מכיוון שמהיותם בעלי סמכות ואחריות נרחבות מאלה של המורים המקצועיים, גם המוטיבציה הפנימית שלהם וגם היכרותם עם התלמידים יובילו לשיפור המשמעת בכיתותיהם. במחקר שכלל 41 מנהלים ו- 306 מורים מ- 41 בתי ספר מהמגזרים הממלכתי והממלכתי דתי, במחוזות חיפה והצפון, לא נמצא קשר בין תחושת האוטונומיה של המורה למשמעת התלמידים; עם זאת, נמצא קשר בין תפקיד המורה- מחנך או מורה מקצועי- למשמעת התלמידים בשיעוריו. הסברים אפשריים הם כי האוטונומיה של המורים, כפי שנבדקה בשאלון לא שיקפה את האוטונומיה שלהם בבית הספר וכי למעשה אין להם די אוטונומיה כדי להשפיע על משמעת התלמידים. בנוסף ניתן להסביר את המשמעת הטובה יותר בכיתות המחנכים כפועל יוצא של שעות עבודתם בכיתה, גמישותם התפקודית והיכרותם את התלמידים במגוון מצבים.

מבוא

שינויים חברתיים-כלכליים הובילו לניסיונות למצוא כיצד לקדם את כישורי הלמידה העצמאית בבית הספר (רירדן, 2008) ואחריו (Clarke, 2007). הגברת המוטיבציה ללמידה עצמאית נמצאה קשורה לאוטונומיה: העברת האחריות ללמידה אל התלמיד. האוטונומיה של תלמידים קשורה בהעלאת ערכם העצמי (רירדן, 2008; Nisan & Shalif, 2006) ובתמיכה מצד המורים Roth,) ;Assor, Kanat-Maymon, & Kaplan, 2007 (Feryok, 2013. עם זאת, על מנת שהמורים יוכלו לתמוך באוטונומיה של התלמידים, על המורים עצמם לפעול כמי שיש להם אוטונומיה ללמד כהבנתם. לשם כך על המנהל להקנות להם אוטונומיה כדי שיוכלו לפעול מתוך מוטיבציה פנימית שתוקנה גם לתלמידיהם. יש ראיות לקשר בין תחושת האוטונומיה של המורים וקידום הלמידה העצמאית של תלמידים (Bieg, Backes & Mittag, 2011) . כמו כן ישנם ממצאים המצביעים על קשר בין שימוש המורה בשיטות הוראה המעודדות את התלמיד לאוטונומיה, תחושת האוטונומיה של התלמידים ושכיחות ההצקות- אחד מסוגי בעיות המשמעת. כלומר, ככל שהמורים עודדו יותר את התלמידים ללמידה עצמאית, עלתה מידת עצמאותם והשתפרה התנהגותם זה כלפי זה (  (Roth, Kanat-Maymon & Bibi, 2010). עם זאת, יש  להיטיב ולבחון את הקשר בין תחושת האוטונומיה של מורים למשמעת בבית הספר , כדי לברר אם בדרך זו מתקיימת השפעה של מדיניות המנהל על המשמעת בבית ספרו. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין תחושת האוטונומיה הנתפסת של המורים להתנהגות התלמידים בכיתתו ומנסה לבחון איזו השפעה יש לתפקיד המורה על משמעת התלמידים.

תוכן עניינים

תקציר 1
מבוא  1
פרק 1: סקירת ספרות 2
1.1 הכשרת לומדים אוטונומיים 2

1.2 אוטונומיה והעצמת מורים 3

1.3 אוטונומיה ואופן הניהול 5

1.4 אוטונומיה ומוטיבציה פנימית 6
1.5 סגנון ניהול ומוטיבציה אוטונומית 7

1.6 בעיות משמעת מהן?  8

1.7 מה בין מוטיבציה פנימית ומשמעת 10

1.8 המחקר הנוכחי 13
פרק 2: שיטת המחקר 14
פרק 3: ממצאים 18
דיון ומסקנות 22
ביבליוגרפיה I
נספחים:
נספח א’: שאלון פרטים דמוגרפיים V
נספח ב’: תחושת האוטונומיה בעבודתך VI
נספח ג’: רמת המשמעת בכיתה VII
נספח ד’: רמת המשמעת בכיתות של המורים VIII
תרשימים וטבלאות:
תרשים 1: היווצרות העצמת המורה והשפעותיה 6
תרשים 2: השפעת סגנון המנהיגות של המנהל על המשמעת בכיתה 12
טבלה 1: רצף של אוטונומיה יחסית, בהתאם לדרגת ההפנמה של המוטיבציה להתנהגות 10
טבלה 2: פירוט בתי הספר שנכללו במדגם 13
טבלה 3: גודל בית הספר לפי סוגו 16
טבלה 4: ממוצע מספר מורים לפי סוג בית ספר 17
טבלה 5: שכיחות בעיות משמעת, מידת ההפרעה ומכפלת השכיחות במידת ההפרעה 18
טבלה 6: שאלון אוטונומיה – ממוצע כללי, סטיית תקן כללית ושל כל היגד בנפרד 19
טבלה 7: הקשר בין תפקיד המורה לאופן בו המורה תופס את המשמעת בבית הספר 20