תקציר

תיאוריות רבות ומחקרים שונים עסקו בתיאוריית ההתקשרות המדגימה דפוסי התקשרות הנוצרים בגיל צעיר מאוד בחיים סביב היחסים בין התינוק לאמו, משפיעים ומובילים את הפרט בשבילי החיים לאורך שנים רבות, הן ביחסיו הבינאישיים, הן ביחסים רומנטיים עם בני הזוג ובמערכות יחסים אחרות. נמצא כי סגנון התקשרות של האדם הינו משתנה משמעותי בניבוי היבטים שונים הקשורים למאפייני מערכת היחסים הזוגית שלנו. אולם, במחקרים הקודמים לא נבדקה השפעתם של דפוסי התקשרות על מידת השימוש בהחפצה. החפצה פירושו תהליך בו ההתייחסות לאנשים היא כאל חפצים, או כאל אמצעים להשגת מטרה מסוימת. תיאוריית “האובייקטיפיקציה” מסבירה את ההחפצה באמצעות תפיסה של אדם את האחר בהקשר מיני, ובמאפיינים פיסיים כמו התמקדות בגופו של מישהו. “האובייקטיפיקציה” מתרכזת בדרך כלל בנשים יותר מגברים כלומר, אישה מוחפצת באופן מיני יותר, היחס שהיא מקבלת הוא כאל חפץ. ומכאן המחקר הנוכחי ייבחן האם סגנון ההתקשרות (חרד, נמנע ובטוח) של האדם משפיע על אופן התייחסותו אל בן/ת זוג/תו במערכת יחסים כאל חפץ או אובייקט, ומי משתמש יותר בהחפצה במערכת יחסים זוגית, נשים או גברים? כאשר ההשערה הינה שבעלי התקשרות נמנעת יטו להשתמש יותר בהחפצה כלפי בן/ת זוג/ם ובנוסף, נשים ידווחו שהן מוחפצות יותר בזוגיות מאשר גברים. לשם כך, יידגמו 80 נבדקים שהינם סטודנטים שייבחרו באופן אקראי במכללה “המרכז ללימודים אקדמיים” ויחולקו לשתי קבוצות שוות במספרן ובחלוקה לפי מין. כל נבדק יתבקש למלא שלושה שאלונים מובנים מראש הבודקים את דפוס התקשרותו ואת מידת שימושו בהחפצה כלפי בן/ת זוג/תו וכלפי עצמו על מנת לבחון את השערות המחקר הנוכחי.

תוכן עניינים

תקציר -3
סקירת ספרות-4-15
שיטה -.16-17
הליך המחקר -18
ממצאים-19-20
דיון וסיכום-21-22
ביבליוגרפיה-23-26
נספחים:-27
נספח מספר 1: חוזה השתתפות-28
נספח מספר 2: שאלון ההתקשרות בגרות-29-30
נספח מספר 3: שאלון החפצה-32-33
נספח מספר 4: שאלון החפצה עצמית-34-35
נספח מספר 5: שאלון פרטים אישיים-36