תקציר

מטרת העבודה הנוכחית הינה לבחון כיצד משפיעה פעילות גופנית על הפחתת רמת השמנת היתר, כפי שמתבטאת ברמות הBMI  בקרב נשים ערביות. קרי, האם תכנית התזונה הבריאה, שכוללת את שיטת התזונה הנכונה בשילובה עם שיטת הפעילות הגופנית, נותנת מענה טוב יותר להאצת חילופי חומרים והפחתת השמנת היתר מאשר כל שיטה בנפרד. או במילים אחרות, מהי השיטה העדיפה ביותר להאצת חילופי חומרים והפחתת רמת השמנת היתר?

לבדיקת מטרה זו נערך מחקר כמותי אמפירי בו השתתפו מספר קבוצות (קבוצות ניסוי וביקורת).  המחקר בדק האם הפעילות הגופנית או התזונה הבריאה- דלת השומן – או שילוב בין שתי הגישות מאיצות את הפחתת השמנת היתר וחילופי החומרים.

למחקר נבחרו 20 נשים ערביות מכפר ערבי בצפון הארץ אשר סבלו מהשמנת יתר.  המשתתפות חולקו לארבע קבוצות – קבוצת ביקורת, קבוצת פעילות גופנית, קבוצת תזונה וקבוצה המשלבת פעילות גופנית עם תזונה. כל קבוצה מנתה חמש משתתפות. למחקר היו שתי השערות: ההשערה הראשונה היא שלא נראה הבדל משמעותי ברמת ה BMI  בין קבוצה 1 (קבוצת הפעילות הגופנית בלבד) וקבוצה 2 (קבוצת התזונה בלבד), לאחר שלושה חודשים של הניסוי.

ההשערה השנייה היא שימצא הבדל משמעותי בין קבוצה 3 (הקבוצה המשלבת פעילות ותזונה) לשתי הקבוצות האחרות, בקשר להבדלים ברמת ה BMI לאחר שלושה חודשים.

ממצאי המחקר איששו את שתי ההשערות במלואן. נמצא כי תזונה לבדה, או לחלופין, פעילות גופנית לבדה, אינן  הגישות היעילות ביותר להפחתת השמנת יתר. הממצא המשמעותי ביותר ,שהוביל למסקנה העיקרית של המחקר, היה שהשילוב בין פעילות גופנית ותזונה משפיעים באופן משמעותי על הפחתת המשקל ועל הגברת החלפת החומרים בגוף האדם. בנוסף, ישנה חשיבות לקביעת רמה מסוימת של    BMI , תך חתירה להגיע אליה גם ללא הקשרים סטטיסטיים, רמה שתבטיח החלפת חומרים בריאה וסגנון חיים בריא. 

מבוא

אחת הבעיות הבריאותיות המרכזיות שהאנושות דנה בהם בעשור האחרון הינה בעיית השמנת היתר. בעיה זו הינה מחלתה של חברת השפע אשר גוררת שורה של הפרעות בפעילות הלב, לחץ דם, רמת הסוכר בדם ועוד. בעיה שנגרמת לרוב על ידי “אכילה לא מסודרת” וחוסר פעילות גופנית.  אופי החיים המערבי והתרבות הקפיטליסטית שסובבת אותנו מבוססים על הטיה צרכנית חזקה. קרי, הייצור בכלכלה הקפיטליסטית מכוון בראש ובראשונה לצריכה המונית של מוצרים. יש יצרנים המתמחים בייצור עבור קבוצות נישה, אך רוב היצרנים בכלכלה הקפיטליסטית תלויים כמעט לחלוטין בשיווק מוצריהם בקנה מידה רחב קרי ייצור המוני של מוצרים. היזמים של החברה המערבית חותרים לייצר מוצרים שאינם קולעים דווקא לטעמן של האליטות אנינות הטעם אלא מכוונים לציבור הרחב ובהכרח גם ליכולתו של ציבור זה לספוג מוצרים אלה.

בספרה: “תרבות הקפיטליזם” (2002), אווה אילוז מתארת את הקפיטליזם כצורת ארגון כלכלית ששינתה באופן משמעותי את כל זירת החיים החל מהמתרחש בחיי היום יום שלנו, תפיסת העצמי והקשר עם הסובב אותנו. בכך השיטה הקפיטליסטית מדגימה את ההנחה הבסיסית של הסוציולוגיה שקיים קשר הדוק בין העולם החומרי וצורת ארגונו לבין תודעתו של הפרט.

אחד הסימפטומים של התרבות המערבית הקפיטליסטית שחלחלה אל חייהם של מיליוני אנשים בעולם הינן מסעדות האוכל “המהיר” שנותנות מענה מהיר לכלל הציבור מה שמעודד את הציבור לחיות בקצב חיים מהיר יותר המתאים לחיים המערביים. קצב זה אינו מעודד כלל דרך חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית אלא מכניס את הציבור לתחושת האשליה שיש חשיבות לחיים נוחים יותר ולשם תמיד צריך לשאוף. על כן קצב החיים המערבי  והשאיפה הבלתי פוסקת לחיים נוחים יותר הפכו לשני הגורמים החשובים ביותר להשמנת היתר.

יחד עם זאת, מצין דולז’נסקי (1), כי חלק ניכר מהאוכלוסייה מתפנה לאכול ארוחה גדולה, עשירה ומבושלת בשעות הערב, בעוד שהתפקוד המיטבי של מערכת העיכול והמערכת המטבולית הוא בעיקר בשעות הבוקר והצהרים.  עוד מוסיף כי השיבוש בשעות האכילה העשירה לשעות העיכול ואי ההתאמה בין מקצבי פעולות המעיים והמטבוליזם של הגלוקוז והליפידים לבין תזמון הארוחות בפועל, גורר ניצולת לא- מלאה של רכיבי המזון. כיוון שהמזון מפורק בשעה שאיננה אופטימאלית (2). בנוסף הוא מגביר את השפעת האכילה הבלתי מסודרת שתורמת אף היא להשמנת היתר. כך, אליבא דה הוכברג, חילופי החומרים הלא סדיר הינו אחד הגורמים להשמנת יתר. המטבוליזם או החלפת החומרים הינו תהליך המתרחש בגוף כל חי. תהליך זה הוא תהליך של קליטת הגוף לחומרים שהוא צריך בין אם זה דרך אכילה או דרך שתייה. הגוף בתורו מעבד את החומרים לצרכי התפתחותו ומוציא את מה שהגוף אינו צריך קרי הוא תהליך שעוזר להיפטר מהפסולת של הגוף. מה שכן חשוב בתהליך זה הינה העובדה שהוא מהווה מקור אנרגיה שהגוף צריך על מנת שיוכל לתפקד כראוי אם בכלל (הוכברג) (3).

בנוסף, קצב החלפת החומרים בגוף בין המהיר ובין האיטי משפיע ישירות על בעיית השמנת היתר. כלומר, אם הגוף לצורך תפקודו “שרף” אנרגיה יותר מאשר קיבל אותה דרך אכילה אז לא מצטברת תוספת אנרגיה ותוספת אוכל קרי השמנה כי הגוף שרף את מקור האנרגיה הזו בעת תפעולו.  מאידך, אם מקור האנרגיה לא נשרף ומצטבר בגוף מאזן חיובי, המאזן הזה עשוי להוות מקור  להשמנת היתר. אפשטיין (4) מציין כי חילוף החומרים בגוף מורכב מתהליכים בונים (אנאבוליים) ומתהליכים מפרקים (קטבוליים).בגופנו קיימים ערוצי הוצאה אנרגטית נוספים, מעבר לצרכי הקיום הבסיסיים.

מטרתה של העבודה הנוכחית הינה לבחון כיצד משפיעה פעילות גופנית על הפחתת רמת השמנת היתר, כפי שמתבטאת ברמות הBMI  בקרב נשים ערביות. קרי, האם תכנית התזונה הבריאה, שכוללת שיטת התזונה הנכונה בשילובה עם שיטת הפעילות הגופנית, נותנת מענה יותר טוב להאצת חילופי חומרים והפחתת השמנת היתר, מאשר כל שיטה בנפרד. כלומר, מהי השיטה העדיפה ביותר להאצת חילופי חומרים והפחתת רמת השמנת היתר?

בחרתי בנושא זה מאחר ובתור מורה בבית ספר יסודי שמעורבת בפעילות גופנית של התלמידים חשוב לי להבטיח שילוב של  תזונה בריאה בסיוע עם התזונאית של בית הספר ולהקפיד על פעילות גופנית בכדי לדאוג לכך שהתלמידים הסובלים מהשמנת יתר יוכלו לשפר את החלפת החומרים שלהם ובכך להגיע לרמות BMI בריאות. כלומר, אין מנוס משילוב בין פעילות גופנית ותזונה בריאה להפחתת רמת השמנת היתר ואף צריך להגביר ולגוון את אופי הפעילות על מנת להשיג מקסימום תועלת בהפחתת רמת השמנת היתר. בנוסף, כאישה ערביה, החיה בחברה הישראלית, היה לי חשוב להציג ולייצג אוכלוסיה שטרם ניתן לה מקום בשדה המחקרי, למרות שגם בקרבה רווחת תופעת השמנת היתר. אני מקווה שהמחקר הנוכחי יוכל לתרום לשדה הידע ולסייע לנשים בתרבות שלי לשפר את איכות חייהן ואת בריאותן, וכן כי המחקר הנוכחי יהיה אבן דרך וישמש ככקרקע למחקרים נוספים בקרב אוכלוסיה זו, וכן לאוכלוסיות אחרות להן טרם ניתה התייחסות מחקרית.

תוכן עניינים

תקציר -3
מבוא : פרק ראשון-4-5
סקירה ספרותית : פרק שני – 6- 13
שיטת מחקר : פרק שלישי – 14- 17
ממצאי המחקר : פרק רביעי – 18- 22
דיון ומסקנות : פרק חמישי – 23- 25
ביבליוגרפיה- 26- 27