מבוא

רקע תיאורטי
המגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות: האחד, שיח שיחה; השני, שיח אורייני:
שיח שיחה הוא שיח ספונטני הנוצר באמצעות שיתוף פעולה בין שני משוחחים. הוא מתפתח בהתאם ליחסי הגומלין בין בני השיח. הטקסט בשיח זה נוצר בזמן אמת, והוא אינו מתוכנן לפרטיו מראש. הוא אינו מיועד למיצוי של נושא או להעברת מסר מפורש. השיח השיחתי הוא טבעי ומשמש את המשוחחים בחיי היום יום (פלד, תשנ”ח).
שיח אורייני הוא שיח המאופיין ביסודות של תכנון, והוא נוטה להופיע ביחידות הגדולות מהמשפט הבודד. הוא מכיל סדרה של מבעים העוסקים באותו נושא. הוא רציף, מודע לרמת הידע של קהל היעד, מקושר, הולם את הנסיבות ואת הסוגה (קולקה וטגליכט, 2002). השיח האורייני יכול להופיע בשפה כתובה כמו בשפה דבורה. הטקסט בשיח האורייני הכתוב נוצר על פי עקרונות קבועים שלתוכם יוצק הכותב את התוכן הייחודי שלו. הוא עושה זאת תוך שהוא מציית לחוקי התחביר המקובלים. הוא כותב את דבריו כך שיהיו ברורים ומפורשים לקהל הקוראים (פלד, תשנ”ח).
השפה הכתובה, שבה פוגשים הילדים בספרות הילדים, היא בעלת אפיונים הדומים לשיח האורייני. ספרות הילדים, בהיותה סמל של החיים התרבותיים, היא ספרות המשביעה את הצרכים של הילדים ואת תחומי ההתעניינות החיוניים שלהם, עליה לספק חוויות אשר מחדדות את הראייה הפנימית והתובנה של הילד, בשעה שהוא קורא ומחפש את עצמו בסיפורים לצורך הזדהות; לספק חוליות של קישור ולגישור בין הדורות; להדגיש נושאים שיש בהם אינטרסים טבעיים לילדות; לחקור תכונות שונות, ערכים, דרכי חיים בתרבויות שונות בעבר ובהווה, לתת משמעות לחיים הכלליים בעולם הגדול (אופק, 1988).
ספרות ילדים, שלא נכתבה במיוחד לקורא הצעיר, עולה בדרך כלל בטיבה על הספרות שנכתבה בכוונה תחילה בשביל הילד. מעלתה היא, שהסופר הכותב אותה מרוכז בשעת תהליך היצירה בשאלה: “מה ברצוני לומר?”, ולא בשאלה: “הקורא שלי מיהו” ו- “כיצד אמצא חן בעיניו או אסתגל לטעמו?”. דבר זה חשוב כשלעצמו, וחשוב שבעתיים כשכותבים לקהל לא מבוגר (דר, 2010).

במסגרת העבודה, בחרתי לעסוק בספריה של תרצה אתר (1941-1977), שבין שלל כינוייה הרבים, ניתן למצוא: משוררת, סופרת, שחקנית ומתורגמנית. אתר הייתה בתם של המשורר, נתן אלתרמן, והשחקנית התיאטרון, רחל מרכוס.
היא שחקה בתיאטרון ‘הבימה’, ב’תיאטרון הקאמרי’ וב’תיאטרון זווית’; והיא נחשבת (עד היום) למשוררת מחוננת, שהוציאה לאור שלושה ספרי שירה. הפרסום שבזכותו זכתה בהכרה רחבה הם שיריה המולחנים, שזכו להצלחה רבה, בהם “פתאום עכשיו, פתאום היום” (לחן: יעקב הולנדר, ביצוע: שלמה ארצי), שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הישראלי ב-1970, “אני חולם על נעמי” (לחן: דוד קריבושי, ביצוע: חדווה ודוד), שלקח פרס ראשון בפסטיבל בינלאומי לשירי-עם בטוקיו ב-1970, “אהבה יומיומית”, או בשמו הפופולארי “שקרים קטנים” (לחן וביצוע: יהודית רביץ), “מערבה מכאן” (לחן: מתי כספי, ביצוע: ריקי גל), “בלדה לאישה” (לחן: משה וילנסקי), “הלילה הוא שירים” (לחן: חנן יובל) “גשם הקשב לנשים” (לחן: נפתלי אלטר), “בלדה על נערי שגדל” (לחן: סשה ארגוב) ורבים אחרים (מתוך אתר סמארט).
ערן ליטוין (עורך ספרה: “בלדה לאישה: פזמונים ושירים מולחנים של תרצה אתר”) כתב בדברי הפתיחה לספר, כי הוא מתאר את פרשת החיים הקצרה, העגומה, המסומנת כולה בהתייחסות אל האב. הוא מתחיל ב”יחסה המורכב” של אתר לשירתו של אביה, מזכיר את תכתובת הגעגועים ביניהם, את “שיר משמר” הבלתי נמנע של אלתרמן ואת “שיר הנשמרת” שכתבה אתר בתגובה, מציין כי בנה של אתר קרוי על שם אביה, כי מעולם לא השלימה עם מותו של אלתרמן, וחותם: “ב-7 לספטמבר 1977, והיא בת 36, נפלה תרצה אתר מחלון ביתה שבקומה הששית, אל מותה. אמה, שהכירה את מרקם היחסים המיוחד של תרצה ושל אביה, ויתרה על מקומה בחלקת הקבר ותרצה נקברה לצד אביה האהוב” (סתיו, 2006).

תוכן עניינים

מבוא -3
רקע תאורטי -3
מטרת המחקר- 4
הנחות והשערות- 5
שיטת המחקר- 6
תיאור הממצאים- 7
יחסי תמניות-תבניות- 7
אורך המשפטים ומורכבותם- 10
שימוש במשלבים- 13
מילים מומצאות- 16
מטפורות- 18
מסקנות ודיון- 19
סיכום- 21
ביבליוגרפיה- 22