מבוא

הגישה התקשורתית היא גרסה דומיננטית בהוראת שפה זרה. היא תומכת בהמעטת השימוש בשפת האם כדי שהתלמיד יתנסה באופן המקסימאלי בשפה הנרכשת (דובינר, 2012). כנגד גישה זו, הגישה הסוציו- תרבותית תומכת בשימוש בשפת האם או L1 בכיתה, בטענה שהשימוש בה בעת למידת השפה החדשה יכול להקל על התלמידים, בספקו להם אמצעים להשוואה לתהליך בו רכשו הם את שפת- אימם, תכנים שבהם הם יכולים להיעזר ואמצעי לשמירה על זהותם האוטונומית בתהליך (Bruhlmann, 2012).

רוב הספרות המחקרית בתחום נוצרה בארצות אחרות, כולל מחקרים אודות מורים ותלמידים דוברי ערבית ויחסם לשימוש בה לצורך לימוד האנגלית. בעוד מחקרים אלה השוו ברובם את אמונותיהם של מורים ותלמידים בנושא זה, הרי לא השוו עמדות מורים לאלו של תלמידי הוראה. מעבר לכך, בעוד שקיימת ספרות מחקרית בתחום הוראת האנגלית כ- L2  בארצות דוברות ערבית, לא נעשה במגזר הערבי מחקר מקיף בנושא.

העבודה הנוכחית חקרה אמונות מורים כאמצעי לניבוי סגנון השימוש שלהם בערבית בהוראת אנגלית (באיזו מידה, לאלו מטרות ובאלו תפקודים). לשם כך נבדקו הבדלים בין מורים וסטודנטים, בין מורים עם וותק רב יותר ופחות, בין סטודנטים עם וותק רב יותר במכללה להוראה ופחות וכן בין מורים למורות. הגורם העיקרי שהפריד בין מורים לסטודנטים היה היחס החיובי יותר של האחרונים לשימוש בL1 בלמידת L2. מין וותק לא נמצאו רלוונטיים לכך, אלא אמונות הנבדקים בלבד. עם זאת, נותר לנו לחקור מה המקור להבדלים אלו בין מורים לסטודנטים להוראה.

תוכן
מבוא-1
סקירת ספרות-2
הרכיבים החיוניים לרכישת השפה-2
רכיבי תקשורת-2
אוצר מילים-3
עמדות והנעה-4
המורה וחווית הלמידה-5
הגישות ללימוד שפה זרה בבתי הספר-6
הגישה המבנית-6
הגישה התקשורתית-6
איזון בין גישות תקשורתיות בכתיבת תוכניות לימודים להוראת שפות-9
שימוש בשפה ראשונה (L1) בהוראת שפה זרה ויתרונותיו-9
האם, מתי ואיך להשתמש ב- L1 ללמידת L2-10
שימוש ב- L1 כפונקציה של רמת התלמידים והצורך בהבנה.-12
שימוש ב- L1 כפונקציה של וותק המורה וסוגי הפעולות בשיעור-13
עמדות מורים ותלמידים ביחס לשימוש בL1- בשיעורי L2-14
עמדות מורים ותלמידים לגבי שימוש בערבית בלימוד אנגלית.-15
שאלות המחקר-17
השערות המחקר-.17
שיטת המחקר-18
ממצאי המחקר-20
דיון-27