מבוא:

בעשרים ושמיני באוקטובר 2000 ביקר יושב ראש האופוזיציה, ח”כ אריאל שרון בהר הבית. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מאנשי מערכת הביטחון, אשר התריעו בפני שרון כי אין זה חכם ובטוח לבקר בהם הבית, וכי ערביי ישראל והפלסטינים יראו זאת כהתרסה מצידו, בחר שרון לדבוק בהחלטתו ולבקר בהר הבית. הביקור עורר מהומות בהן נפצעו פלסטינים ושוטרים. למחרת, עם סיום תפילת יום השישי החלו מהומות אשר גבו את חייהם של שבעה ערבים אזרחי ישראל, מאות פצועים בצד הערבי ועשרות מאנשי כוחות הביטחון נפצעו גם הם. כמה ימים לאחר מכן, הצטרפו ערביי ישראל לגל מהומות אשר פרץ בעיקר בצפון הארץ, הכולל חסימת כבישים יידויי אבנים והפגנות. המהומות נמשכו כשבועיים, בסופם נהרגו 13 אזרחים ערבים ואזרח יהודי.

מאותם אירועים ואילך, חווים הערבים והיהודים בישראל שבר אשר נראה כי לא התאחה עד היום. היהודים מצידם, חושדים בערביי ישראל ומפקפקים בנאמנותם למדינת ישראל. הערבים מצידם, יחד עם תחושת אי השוויון, הקיפוח והאפליה חשו כי לעולם לא יזכו לזכויות שוות במדינת ישראל, ארץ מולדתם. הם חוו משבר זהות עמוק, אשר בסופו התחדדה בהם הזהות הפלסטינית שלהם.

בעבודתי, אסקור את מאורעות אוקטובר 2000, מסקנות ועדת אור ואת בעיית הזהות אשר אופפת את ערביי ישראל, בין זהות ישראלית לפלסטינית, בין דתית לחילונית וההתמודדות במדינה יהודית, תוך בחינת הדמוקרטיה של מדינת ישראל.

תוכן עניינים:
1.מבוא  2
2.אירועי אוקטובר 2000 3-5
2.1 ועדת אור 6-8
3.בחינת הזהות הערבית במדינת ישראל.
3.1 הזהות הערבית עד אוקטובר 2000 9-10
3.2 הזהות הערבית לאחר אירועי אוקטובר 2000 11-12
3.3 סירוב להשתתף בבחירות 13
3.4 ערביי ישראל וטרור  14
4.פוליטיקה של זהויות: בין דמוקרטיה לדמוקרטיה אתנית 15- 16
4.1 מסמך החזון העתידי  17
5. טענה   18
6. דיון ומסקנות 19-21
7. ביבליוגרפיה  22- 23