מבוא

גוף הידע הדן בכלי האתגרי ככלי חינוכי ושיקומי מתבסס על כמה גישות תיאורטיות, בהן: הפסיכולוגיה החיובית וגישת הכוחות אשר בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית מתמקדות לא בפתולוגיה אלא בניסיון למצוא ולטפח ‘חוזקות’ וכישרונות בקרב הפרט, והמכירות ביכולות הייחודיות והפוטנציאל האישי של כל אדם, כמספקים את הבסיס להשגת מטרות אישיות (Patterson & Joseph, 2007). בסיס נוסף הוא הגישה השיקומית  המניחה כי כל אדם הינו בעל ערך, כבוד וזכות לממש את עצמו בצורה המקסימאלית, תהיה מוגבלותו באשר היא, והמדגישה מיקסום יכולות ושילוב חברתי של בעלי מוגבלויות. הכלי האתגרי, אם כן, ככלי שיקומי-טיפולי-חינוכי, אינו מתמקד בפתולוגיה, או במוגבלות/בנכות עצמה, אלא בהשלכות התפקודיות של המוגבלות על הפרט, ופועל את פעולתו באמצעות ארבעה צירי השפעה: מוטורי, רגשי, חברתי וקוגניטיבי.

היבטי השפעה נוספים של הפעילות האתגרית הם היבטים התנהגותיים כמו: קבלת חוקים וגבולות, שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, תוקפנות וכדומה. כמו כן, הפעילות האתגרית מקנה למשתתפים בעלי מוגבלויות ערכים מוספים כמו: מודעות סביבתית, מפגש וחשיפה לקהילה (הפעילות מתבצעת לעתים קרובות במקומות ציבוריים), וכן תורמת לשינוי עמדות הן של צוותי המסגרות והמטפלים, ושל הסביבה, כלפי בעלי מוגבלויות.

השפעתה של הפעילות האתגרית נחקרה בהקשר של מגוון אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ביניהן: נוער בסיכון (לב-ויזל, 1995Pommier & Witt, 1995; ), נפגעי נפש כמו פוסט-טראומטים (ביקמן, 2008), סכיזופרנים (וסקר, 2010; (Voruganti et al., 2006, מוגבלויות פיזיות (Harris, Hanrahan & Jobling, 2006), קשיי למידה (Sommerfeldt, 2010), מתבגרים עם תסמונת דאון (Grenier, Rogers & Iarrusso, 2008) ועוד.

אחת התופעות של פיגור שכלי הינה פגיעה בפיתוח מיומנויות חברתיות שונות. מיומנויות אלו הינן חיוניות ליצירת אינטראקציה עם אחרים. למניעת קונפליקטים בין אישיים ולתפקוד תקין בסיטואציות חברתיות שונות. הקניית מיומנויות חברתיות שונות לילדים עם פיגור שכלי קל נעשית באמצעים שונים, בהתאם לרמת הלקות, לאמצעים העומדים לרשות המערכת גיל הילד ועוד.  Matson, Dempsey, & LoVullo, 2009)).

הספרות המחקרית מצביעה על כך שתהליכי למידה הנעשים באמצעות משחק יוצרים אצל הילד המשחק מוטיבציה רבה יותר ללמידה, הזדמנויות שבהן ילדים יכולים לשכלל את תנועתם, להסיק מסקנות, לפתור בעיות ולפתח כלים רגשיים להתמודדות עם קונפליקטים ומצבים חברתיים שונים. (שקדי, 2004).

המחקר הנוכחי מנסה לשלב בין מספר רעיונות ולתרגמם לתכנית התערבות לילדי גן עם פיגור שכלי: תפיסת המשחק ככלי ההתפתחותי קריטי בגיל הרך, כאשר פעילות אתגרית, ובמקרה זה התנסות בפארק חבלים אתגרי המותאם לגיל הרך שהינו “מגרש המשחקים” משמשת ככלי התערבותי לשיפור מיומנויות חברתיות של ילדי גן עם פיגור קל.

תוכן עניינים
1. מבוא -3-4
2. רקע תיאורטי-5
2.1 פיגור שכלי- הגדרות -5-6
2.2 פעילות אתגרית ככלי חינוכי שיקומי-6-7
2.2.1 פעילות אתגרית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים-7-8
2.2.2 תכנית התערבות אתגרית לגיל הרך.-9
2.3 המשחק בגיל הרך-10-11
2.4 שאלת המחקר-11
2.5 משתני המחקר-11
2.6 השערות המחקר-12
3. שיטה-13
3.1 מבנה המחקר-13
3.2 אוכלוסיית המחקר-.14
3.3 כלי המחקר-15
3.3.1 טפסים-15
3.3.2 משחקים מבוססי פעילות אתגרית-15-16
3.4 הליך המחקר-16-18
4 תוצאות-19-22
5. דיון ומסקנות-23-24
ביבליוגרפיה-25-26