מבוא

תופעת הגירושין הינה תופעה מוכרת בכל רחבי העולם, אשר על השכיחות העולה של התופעה ניתן ללמוד באמצעות ערוצי התקשורת השונים וגם מתוך התנסות ישירה יותר בסביבה הקרובה, מתוך היכרות אישית. לצד השכיחות העולה של תופעת הגירושין, גוברת ההתעניינות המחקרית בה, שמניבה ממצאים ומושגים חדשים בתחום. למשל, אחת התופעות שזכתה לתשומת לב מצד החוקרים הינה תופעה של העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין (D’Onofrio, (et al., 2007. ממצאים קודמים מראים כי קיים קשר בין הקשר בין מאפייני הורים ואי יציבות במוסד הנישואין אצל צאצאיהם. מושג העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין עשוי להצביע על הרחבת ההיקף של חקר תופעת הגירושין, וזאת באמצעות מתן דגש להשפעות ארוכות טווח של  התופעה לצד השפעותיה קצרות הטווח.

אחד הגורמים המתווכים בקשר שבין גירושין של ההורים לבין אי יציבות במוסד הנישואין של ילדיהם בבגרותם הוא השפעת תהליך גירושי ההורים על רווחתם הנפשית של צאצאיהם, הן קצרות טווח והן השפעות ארוכות טווח (D’Onofrio et al, 2007). לטווח הקצר, אירוע הגירושין עשוי לתרום לתחושות של עצב ודכדוך ולטווח הרחוק גירושין עשויים לתרום להיווצרות חרדות ואף דיכאון קליני (D’Onofrio et al, 2007). מצב של פרידה או גירושין, וההתמודדות עם מצבים חדשים  שכרוכים בתהליך זה עשויים להוות מקור ללחצים נפשיים הן אצל ההורים הפרודים והן אצל ילדיהם (רז, 2012).

מחקרים בנושא זה (D’Onofrio et al., 2007) מציעים כי קיים מרכיב גנטי בהעברה בין דורית של גירושין, על אף שלא ניתן לקבוע את חלקו היחסי כגורם סיכון לאי יציבות במוסד הנישואים אצל צאצאים להורים גרושים עקב מחסור במחקרים הבודקים השערה זו. יחד עם זאת, ישנה חשיבות להתנסות בסביבה כגורם מתווך בחוסר יציבות במוסד הנישואים אצל ילדים להורים גרושים (D’Onofrio et al., 2007). כך למשל, החוקרים (D’Onofrio et al., 2007) מצאו כי מאפיינים שונים עשויים לתרום להעברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין, כגון רמת האמונה הדתית של המשפחה, גיל ההורה בלידה ראשונה, היסטוריה של הפרעות התנהגותיות, דיכאון ושימוש לא חוקי בסמים – כל אלו זוהו כמאפיינים התורמים לאי יציבות במוסד הנישואין של הצאצאים (D’Onofrio et al., 2007).

העבודה הנוכחית תתייחס להשפעות נפשיות שעשויות לחול על ילדים שהוריהם התגרשו ומניחה כי השפעות אלה עשויות לתרום לאי יציבות במוסד הנישואין שלהם בבגרותם. השפעות אלה ייבחנו תוך בחינה של השפעות שעשויות להתרחש עקב השינויים בסביבתם הקרובה של הילדים, וזאת עקב השפעות של פירוק התא המשפחתי.

אחת הדרכים לבחון את יציבות מוסד הנישואין הנה באמצעות בחינה של מידת המוטיבציה להורות. על פי מילר (Miller, 1994), מוטיבציה להורות מבוססת על פני רצף של שלבים בהתפתחות המנטלית של הפרט המסמנים את מידת המוכנות שהוא חש כלפי הולדה וגידול של ילדים. השלבים מתחילים והיווצרות הנטיות לרצון להוליד ילדים ולסתיימות בפעולות הננקטות למימוש כוונות אלה. בנוסף, מילר (Miller, 1994) טען כי המוטיבציה להורות מסייעת בהבנה וחיזוי התנהגות הקשורה לרבייה. לכן, המחקר הנוכחי מניח כי המוטיבציה להורות תנבא את השיתופיות הזוגית, כחלק ממוכנות להולדה של ילדים.

כאמור, ממצאים קודמים מראים כי עמדות שליליות כלפי מוסד הנישואין מועברות בין דורות  (Whitton, Rhoades, Stanley & Markman, 2008). על סמך ממצאים אלה, המחקר הנוכחי יבדוק את הביטוי של השפעת ההורים על תפיס האינטימיות הזוגית בקרב הילדים בבגרות באמצעות סוג ההתקשרות שחווים הילדים כלפי הוריהם. בנוסף, מטרה נוספת של המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיים קשר בין מוטיבציה כלפי הורות לבין סגנון ההתמודדות השיתופית ההורית

תוכן עניינים:

1. מבוא 4
2. סקירת ספרות 5
2.1 השפעות מוקדמות 5
2.2 עדויות של השפעות מוקדמות על יחסים בינאישיים 7
2.3 העברה בין – דורית של אי יציבות מוסד הנישואין 10
2.3.1 השפעת ההורים על תפיס האינטימיות הזוגית 10
2.3.2 מוטיבציה להורות 12
3. שיטה: 15
3.1 משתתפים: 15
3.2 כלים: 15
3.2.1 שאלון סיווג לדפוס התקשרות – (ECR-R) 15
3.2.2 שאלון לבדיקת האינטימיות הזוגית (SIS). 16
3.2.3 שאלון מוטיבציה ביחס להורות –(IPM). 17
3.2.4 שאלון סגנון התמודדות שיתופית של ההורים FDC-N 18
3.3 הליך המחקר 18
4. תוצאות 19
4.1 נתוני המדגם 19
4.2 בחינת ההשערות 20
5. דיון 24
5.1 סיכום הממצאים 24
5.2 מסקנות והצעות למחקרי המשך 26
ביבליוגרפיה 27
נספח 1 – פניה לנבדקים 30
נספח 2 – שאלון דמוגרפי 31
נספח 3 – שאלון סיווג לדפוס התקשרות – ECR-R 33
נספח 4 – שאלון לבדיקת אינטימיות זוגית – SIS 35
נספח 5 – שאלון מוטיבציה ביחס להורות – Index of Parenthood Motivation (IPM) 38
נספח 6 – שאלון סגנון התמודדות שיתופית של ההורים FDC-N 43
נספח 7 – בדיקות מהימנות 50
פלטי SPSS 52