(22/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון התחזות לאדם אחר בעקבות פסק דין -חן אלקובי

 

 מבוא

מעטות הפעמים בהן בתי המשפט בישראל התמודדו עם סוגיות הנוגעות לזהות מינית ומגדר בהקשר של עבירות מין והמשפט הפלילי. פיינים הפסיכולוגיים והחברתיים המגדירים אותנו כגברים או נשים. זהות המגדר, היא תפיסתו העצמית של אדם והדרך בה נתפס ע”י אחרים כגבר/אישה.

כשאנו תופסים אדם כגבר או כאישה, מתלוות לכך ציפיות תרבותיות מקובלות המהוות את תפקיד המגדר. ציפיות אלה בעיקרן לגבי האופן שבו אנו חושבים שראוי שיתנהגו ויראו גברים ונשים. אנו מצפים מבני אדם שזהות המגדר שלהם תהיה קבועה ואחידה, בינארית. התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם נורמה זו, נחשבת לא אחת בגיבוי המדע והמשפט, כסטייה מוסרית ו/או הפרעה נפשית.

למעשה חן אלקובי הורשעה בעבירות מעשה מגונה , התחזות לאדם אחר , ובניסיון לאינוס בהסכמה שהושגה במרמה .

בעבודה זו החלטתי להתחקות אחר פס”ד אלקובי, עובדתיו , הכרעותיו והאם וממה הוא הושפע . מהן התפיסות שלנו כחברה בכל הנוגע לסוגיית הטרנסג’דרים בכלל וליחסים המיניים בכלל.  אני סבורה כי מלכתחילה ההגדרה לטרנסג’דרים ולהומוסקסואליים היא שונה , נוכח העובדה שהיחס לזהות המגדרית היא שונה, ולפיכך חובת הגילוי אינה רלוונטית.

קביעת המין או המגדר של אדם לצרכים משפטיים הינה שאלה מורכבת במיוחד כאשר עסקינן באנשים שאינם מתנהלים לפי הזהות המגדרית המצופה מהם. המונח טרנסג’נדר משמש בצורה רחבה כמונח כיסוי כולל לתיאור אנשים החוצים בצורה זו או אחרת את גבולות המין והמגדר, אף אם לא עברו ניתוח רפואי לשינוי מינם

הספרות  והפסיקה מציעות מבחנים שונים המגדירים את גבולות העבירה בכל הנוגע למיהות העושה, האם מבחנים אלה ניתנים ליישום. יש לציין כי לא התעמקתי ובחנתי את ההשוואות השונות בפרשיות של התחזות לאומית והאם קיים דמיון בין התחזות לאומית לבין התחזות מגדרית וכיצד הפסיקה מפרשת את ההבחנות הללו.

ראשית מדובר בסיטואציה מאד בעייתית, שכן יש לבחון מה היחס של הפרט כלפי זהותו המגדרית, האם משנה לנו כחברה כיצד הוא מגדיר את עצמו, על מנת לבחון האם קיימות השלכות והשפעות על יחסו של אותו טרנסג’דר לעניין היחסים האינטימיים עם אחרים, האם ניתן לראות באדם שחש או חי בזהות מסוימת ומקיים יחסים אינטימיים עם פרט אחר כאדם מתחזה, האם ישנה תחולה למשפט הפלילי. האם באותה מערכת יחסים, כחלק מעבירת ההתחזות קיים מקום להחיל את עבירת האינוס או יש לבחור בעבירות שונות למשל קבלת טובת הנאה מינית במרמה.

בעבודה זו אבחן מדוע אדם המגדיר עצמו כבעל מגדר  שונה מזהותו הביולוגית  או לחילופין מגדיר עצמו באופן שונה מהגדרת החברה הינו אונס בנוגע למיהות העושה. יש לבחון מהו גבול זכותו של אדם להגדיר את עצמו ואת זהותו המינית והאם לנו כחברה יש זכות להגביל את הגדרתו של אדם בכלל ולעניין זהותו המינית בפרט, ובנוסף לבחון האם בהקשר לזכותו של אדם לעניין זהותו המינית ויש לדרוש חובת גילוי מוקדמת

פרק אחרון יוחד לסיכום המסקנות שלי, לסיכום חוות דעתי על הדיין הקיים ופרשנות בתי המשפט .

 

תוכן עניינים
1. פרק א’: מבוא 3
2. פרק ב’:פס”ד אלקובי 5
3.פרק ג’:טרנסג’דרים האם מדובר בעבירת התחזות לאדם אחר 7
4.פרק ד:טרנסג’דרים ועבירת אינוס במרמה 11
5. פרק ה’ : סיכום ומסקנות 15
7. פרק ו’-מקורות 17

מידע נוסף

מספר עמודים

19

מקורות

16

שנת הגשה

2014

There are no reviews yet.

Be the first to review “סמינריון התחזות לאדם אחר בעקבות פסק דין -חן אלקובי”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

 מבוא

מעטות הפעמים בהן בתי המשפט בישראל התמודדו עם סוגיות הנוגעות לזהות מינית ומגדר בהקשר של עבירות מין והמשפט הפלילי. פיינים הפסיכולוגיים והחברתיים המגדירים אותנו כגברים או נשים. זהות המגדר, היא תפיסתו העצמית של אדם והדרך בה נתפס ע”י אחרים כגבר/אישה.

כשאנו תופסים אדם כגבר או כאישה, מתלוות לכך ציפיות תרבותיות מקובלות המהוות את תפקיד המגדר. ציפיות אלה בעיקרן לגבי האופן שבו אנו חושבים שראוי שיתנהגו ויראו גברים ונשים. אנו מצפים מבני אדם שזהות המגדר שלהם תהיה קבועה ואחידה, בינארית. התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם נורמה זו, נחשבת לא אחת בגיבוי המדע והמשפט, כסטייה מוסרית ו/או הפרעה נפשית.

למעשה חן אלקובי הורשעה בעבירות מעשה מגונה , התחזות לאדם אחר , ובניסיון לאינוס בהסכמה שהושגה במרמה .

בעבודה זו החלטתי להתחקות אחר פס”ד אלקובי, עובדתיו , הכרעותיו והאם וממה הוא הושפע . מהן התפיסות שלנו כחברה בכל הנוגע לסוגיית הטרנסג’דרים בכלל וליחסים המיניים בכלל.  אני סבורה כי מלכתחילה ההגדרה לטרנסג’דרים ולהומוסקסואליים היא שונה , נוכח העובדה שהיחס לזהות המגדרית היא שונה, ולפיכך חובת הגילוי אינה רלוונטית.

קביעת המין או המגדר של אדם לצרכים משפטיים הינה שאלה מורכבת במיוחד כאשר עסקינן באנשים שאינם מתנהלים לפי הזהות המגדרית המצופה מהם. המונח טרנסג’נדר משמש בצורה רחבה כמונח כיסוי כולל לתיאור אנשים החוצים בצורה זו או אחרת את גבולות המין והמגדר, אף אם לא עברו ניתוח רפואי לשינוי מינם

הספרות  והפסיקה מציעות מבחנים שונים המגדירים את גבולות העבירה בכל הנוגע למיהות העושה, האם מבחנים אלה ניתנים ליישום. יש לציין כי לא התעמקתי ובחנתי את ההשוואות השונות בפרשיות של התחזות לאומית והאם קיים דמיון בין התחזות לאומית לבין התחזות מגדרית וכיצד הפסיקה מפרשת את ההבחנות הללו.

ראשית מדובר בסיטואציה מאד בעייתית, שכן יש לבחון מה היחס של הפרט כלפי זהותו המגדרית, האם משנה לנו כחברה כיצד הוא מגדיר את עצמו, על מנת לבחון האם קיימות השלכות והשפעות על יחסו של אותו טרנסג’דר לעניין היחסים האינטימיים עם אחרים, האם ניתן לראות באדם שחש או חי בזהות מסוימת ומקיים יחסים אינטימיים עם פרט אחר כאדם מתחזה, האם ישנה תחולה למשפט הפלילי. האם באותה מערכת יחסים, כחלק מעבירת ההתחזות קיים מקום להחיל את עבירת האינוס או יש לבחור בעבירות שונות למשל קבלת טובת הנאה מינית במרמה.

בעבודה זו אבחן מדוע אדם המגדיר עצמו כבעל מגדר  שונה מזהותו הביולוגית  או לחילופין מגדיר עצמו באופן שונה מהגדרת החברה הינו אונס בנוגע למיהות העושה. יש לבחון מהו גבול זכותו של אדם להגדיר את עצמו ואת זהותו המינית והאם לנו כחברה יש זכות להגביל את הגדרתו של אדם בכלל ולעניין זהותו המינית בפרט, ובנוסף לבחון האם בהקשר לזכותו של אדם לעניין זהותו המינית ויש לדרוש חובת גילוי מוקדמת

פרק אחרון יוחד לסיכום המסקנות שלי, לסיכום חוות דעתי על הדיין הקיים ופרשנות בתי המשפט .

 

תוכן עניינים
1. פרק א’: מבוא 3
2. פרק ב’:פס”ד אלקובי 5
3.פרק ג’:טרנסג’דרים האם מדובר בעבירת התחזות לאדם אחר 7
4.פרק ד:טרנסג’דרים ועבירת אינוס במרמה 11
5. פרק ה’ : סיכום ומסקנות 15
7. פרק ו’-מקורות 17

299.00 

סמינריון התחזות לאדם אחר בעקבות פסק דין -חן אלקובי

מידע נוסף

מספר עמודים

19

מקורות

16

שנת הגשה

2014

סמינריון התחזות לאדם אחר בעקבות פסק דין -חן אלקובי

מידע נוסף

מספר עמודים

19

מקורות

16

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.