מבוא

ספרות המדעית בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מציגה נתונים אמפיריים התומכים ברעיון כי התנהגות בלתי מסתגלת בקרב ילדים הנה תוצר של יחסי גומלין מורכבים בין מספר של גורמי סיכון. מידע הנוגע לגורמי הסיכון בתחום של הבריאות הנפשית הוביל את אנשי המקצוע בתחום החינוך למקד את מאמציהם בכיוון של תכנון ויישום תכניות מניעה באמצעות פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב הילדים (הורוביץ, 2006).

התנהגות מאתגרת עשויה להוות מקור לתסכול הן עבור ההורים והן עבור המטפלים.  לחינוך ההורים בטיפול והמניעה של ההתנהגויות המוחצנות והבעייתיות של הילדים, כגון בעיטות, צרחות, להכאות ישנה השפעה ניכרת. יחד עם זאת, התערבות ההורים לא מצליחה בכל המקרים (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013). לפיכך, התערבויות של ההורים צריכות להתמקד בהיבטים המונעים ההתנהגויות מאתגרות ובהוצאה של היבטים המשמרים אותה. ממצאים מראים כי התערבויות ממוקדות מטרה או פונקציה של ההתנהגויות המאתגרות הן המוצלחות ביותר (Hemmeter, Ostrosky, & Corso, 2012). למשל, גישת התערבות מבוססת מטרה, שנמצאה כיעילה, היא גישת התמיכה בהתנהגות החיובית. גישת התמיכה החיובית הנה גישה שיתופית המבוססת שנועדה לפיתוח התערבויות פרטניות יעילות למניעה של התנהגויות מאתגרות. מסגרת זו הנה תהליך מוערך ומבוסס אמפירית המאפשר לבחון את ההיבט הבעייתי בהתנהגות ולמצוא לו פתרון יעיל. כמו כן, מסגרת זו מציעה גישה לפיתוח הבנה טובה יותר של הסיבות להתנהגות המאתגרת ואסטרטגיות למניעה של התרחשות ההתנהגות באמצעות רכישה של מיומנויות חדשות (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013).הגישה מדגישה את ההיבט השיתופי לאורך תהליך ההערכה וההתערבות. ניתן להשתמש בתכנית זו בשיתוף פעולה עם ההורים בכדי ליצור תכנית תמיכה המתאימה לסביבה שבה יושמו הנהלים המוצעים (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013).

אחד הערכים החשובים ביותר בעבודה עם הילדים הצעירים הוא הדגש על שיטות עבודה המבוססות על שיתוף עם ההורים. פרקטיקות אלה מתמקדות בנקודות החוזק של המשפחה, מקדמות את בחירותיה, שולטות על המשאבים הרצויים ותורמות לפיתוח יחסי שיתוף שבין המשפחה לבין אנשי המקצוע. האגף לגיל רך של המועצה לשמירת הזכויות של ילדים חריגים (DEC – Division for Early Childhood of the Council for Exceptional Children’s) מדגיש את התפקיד הקריטי שהמשפחות משחקות בעיצוב ויישום ההתערבויות לטיפול בהתנהגות מאתגרת (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013).המשפחה, היא המשאב יציב ויקר הערך של ילד ויש לו השפעה עצומה על התפתחותו של ילד (ויגוצקי, 2007). מעבר לאמונה של המשפחה כי ילדם הוא הטוב ביותר, הורים מקבלים את ההחלטות הקריטיות בבחירת פעילויות היום יום הקובעות את התפתחותו. כמו כן, להורים יש ידע ייחודי על מטרות המשפחה וערכיה, הרגלי השגרה, משאבים, תמיכה חברתית וגורמי לחץ.

רציונל זה נתמך על ידי ממצאים המראים כי רמות גבוהות של תוקפנות וחוסר היענות, שהם הסימנים ההתנהגותיים של בעיות החצנה, הם המנבאים העקביים ביותר לליקויים בהתפתחות של היכולת החברתית והרגשית. היעדר או מחסור ברגש קשור לוויסות לקוי של ניהול כעסים, המוביל לתוקפנות וחוסר היענות (הורוביץ, 2006(. יתירה מזו, תוקפנות הנה תכונה מולדת ויש לה תפקיד חשוב בהישרדות האדם. מה שמעציב את הרמה בה מתבטאת התוקפנות קשור, בין היתר, לתנאי הסביבה (הורוביץ, 2006(.

המחקר הנוכחי בחן את ההתמודדות של המטפלות לגיל הרך עם ההתנהגות המאתגרת של הילדים. מטרת המחקר הנה לבחון מהן ההתנהגויות המאתגרות הנצפות בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב הילדים בגיל הרך. כמו כן, המחקר הנוכחי מבקש לבחון את אופן ההתמודדות של המטפלות לגיל הרך עם התנהגויות מאתגרות. בחינת ההתמודדות של המטפלות לגיל הרך תיבחן באמצעות בחינת התחושות המתעוררות בעקבות ההתנהגות המאתגרות וכן באמצעות דרכי הפעולה שהן מבצעו בפועל למניעת התנהגות זו.

שאלות המחקר הן:

מהם המאפיינים הבולטים של התנהגויות המאתגרות?

מהן התחושות המתעוררות בקרב המטפלות לאור התרחשות ההתנהגות המאתגרת? האם הן חשות מוכנות להתמודדות עם התנהגות זו? האם הן חשות שיש להן את הכלים להתמודד הם ההתנהגות המאתגרת?

מהן דרכי הפעולה הננקטות על ידי המטפלות לגיל הרך בפועל למניעה של ההתנהגות המאתגרת?

תוכן עניינים:

1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 4
2.1 מהי התנהגות המאתגרת 4
2.2 התערבויות למניעה של התנהגות מאתגרת 5
2.3 מרכיבים חיוניים בבניה של תכניות התערבות למניעה של התנהגויות מאתגרות 6
2.3.1 פיתוח וטיפוח יחסים תומכים 6
2.3.2 בניה של שותפויות משמעותיות עם משפחות 7
2.3.3 עיצוב סביבה חברתית ופיזית לתמיכת ההתפתחות החברתית והרגשית ומניעה של ההתנהגות המאתגרת של הילד 8
2.3.4 הקניית מיומנויות חברתיות וקידום מיומנויות רגשיות 8
2.3.5 למידה מכוונת 9
2.3.6 עיצוב התערבויות פרטניות לילדים עם התנהגות מאתגרת שוטפת 10
3. השיטה 12
3.1 מערך מחקר 12
3.3 כלי מחקר 12
3.4 הליך המחקר 13
3.5 סוגיות אתיות 13
3.6 מגבלות המחקר 14
4. ממצאים ודיון 15
5. סיכום 22
ביבליוגרפיה 24
נספח 1 – הריאיון 26