א. ראשית דבר

דיני החוזים בישראל נלמדו בראשיתם בעיקר מהמשפט האנגלי על מעלותיו ומגרעותיו.

אולם, בשנת 1973, היינו שנות הליכי החקיקה הצרכניים למיניהם והמעבר למשפט הישראלי הביאו עימם את הבשורה החדשנית, לפיה ישנו חוק חדש, בצלמנו כדמותנו.

על ההבדל המהותי בין הגישות נאמר בקצרה כי המשפט האנגלי מאמין ודוגל בהתערבות מינימאלית, “אדם לאדם זאב”, לעומת המשפט הישראלי אשר ראה חשיבות לקביעת נורמות מוסריות כחובות חוזיות.

חוק החוזים הכללי הוגש במטרה לקבוע את החקיקה הישראלית, עם העקרונות כפי שהאמינו שיש לנהוג פה, אשר הם בשונה מהדין האנגלי מחילות חובות רחבות יותר על הגנת הזכויות.

אחד החידושים בחוק היה בסעיף 12 לחוק החוזים היה, כי בניגוד למה שיראה בעיני רבים כדבר סביר כי יש לנהוג בתום לב בקיום החוזה כפי שנקבע בסעי’ 39, אלא כבר בשלב המשא ומתן לכריתת החוזה יש לנהוג בתום לב. וכהמשך לסעיף זה, נקבע בסעי’ 15 כי בניהול משא ומתן יש לנהוג בחובת גילוי בין הצדדים.

זאת עוד, החוק הישראלי לא הסתפק בדרך של “אל תעשה”, אלא הטיל חובות אקטיביות, כאשר עם התפתחות הפסיקה כללים אלו חלחלו אט אט לאורכם ורוחבם של חלקים נרחבים מאוד בחקיקה פה אצלנו, ישראל.

החשיבות בעקרונות אלו, היא ערכית ומסורית כאחד, שכן כמדינה יהודית ודמוקרטית, עלינו לקבוע כללי מוסר מעשיים, ועקרונות אלו גוברים אף על חופש החוזה, וכדברי השופט אלון שלא יהא אדם “נבל ברשות החוזה” .

שכן, לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם אדם החותם על חוזה, ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה בגלל חתימתו על חוזה או שלא נחשף דברים מהותיים אשר אם היה יודע אותם קודם לחתימת החוזה יתכן כי היה נמנע מאותה התקשרות.

כצפיחית האגוז, על מנת לחדד את מהות עיקרון החלת חובת תום הלב כבר בשלב המשא ומתן נביא את דבריה של ד’ פלפל וכדלהלן:
“צדדים המתחילים לנהל ביניהם משא ומתן יוצרים ביניהם יחסים קרובים. אין הם “זרים” יותר איש לרעהו, כי אם עשויים ליהפך בעתיד הקרוב ל”שותפים” במובן של צדדים לחוזה. הדין הגרמני גורס, כי מסכת יחסים ממין זה מחייבת יחסי אימון בין הצדדים. יחסי האימון יוצרים ציפיות. הציפיות היא הגורמת לצורך לגלות לצד השני את כל הפרטים בקשר לנקודות העשויות להיות חשובות לקשירת החוזה ולגלותם לו”.

בעבודה זו נדון בהחלת עיקרון חובת הגילוי והחלתה בדינים השונים.

על כך ועוד, נדון בעבודת מחקר זו.

תוכן עניינים

א. ראשית דבר
ב. “חובת הגילוי”
ג. “חובת הגילוי” עיגון הזכויות בחקיקה
ד. חובת גילוי כעילת תביעה בנזיקין
ה. חובה כללית או בנסיבות מיוחדות
ו. מידע מהותי / ישיר / עקיף / כל מידע
ז. בחינת ולמידת היקף הגילוי בפס”ד בעניין ספקטור נ’ צרפתי
ח. מידע שאדם יכול היה להשיג בנקל
ט. חובת הגילוי הינה אובייקטיבית או סובייקטיבית
י. חובת הגילוי – “על כל צד”
י”א. נוסח הקודקס בדבר היקף חובת הגילוי
י”ב. התערבות ואיזון בין זכויות ועקרונות בחברה דמוקרטית
י”ג. “חובת הגילוי” האם ומתי גוברת על חסיונות שונים
י”ד. מקרה בו ביהמ”ש פסק כי חובת הגילוי גברה על חיסיון בנקאי
ט”ו. הגנה על חובת הגילוי מכוח הגנת הפרטיות וכבוד האדם
ט”ז. מקום בו יש דין
י”ז. משפט משווה
י”ח. ביבלוגרפיה

ביבליוגרפיה.

חקיקה

• חוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973, סעי’ 12, 15, 39
• חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ה’תשנ”ב, 1992.
• חוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961, סעי’ 90.
• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשל”ו-1976, כלל 19, ק”ת תשמ”ו 1373.
• חוק השכירות 1971 ס’ 8
• חוק השליחות 1965 ס’ 8 (1)
• חוק המכר 1968 ס’ 16
• חוק המכר (דירות) 1973
• חוק הגנת הצרכן – 1981
• חוק הבנקאות (שירות ללקוח) 1981
• חוק חוזה ביטוח 1981
• הצעת חוק החוזים האחידים, תשכ”ב-1962, ה”ח 312, 315-314;
• הצעת חוק אחריות למוצרים פגומים, תשל”ט-1979, ה”ח 29
• הצעת חוק החוזים האחידים, תשמ”ב-1982, ה”ח 28;
• הצעת חוק כרטיסי חיוב, תשמ”ו-1986, ה”ח 124.
• תזכיר הצעות חוק הממשלה – 595 י”ג בסיון ה’תשע”א 15/6/2011 סעי’ 99 (א), 112
• ה”ח תש”ל, 126.

ספרות

• ד’ פלפל תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה, עיוני משפט ה תשל”ז 608, 609, 611
• ג’ שלו, דיני חוזים – החלק הכללי, תשס”ה – 2005 בעמ’ 148
• ג’ שלו “סעיף 12 לחוק החוזים : תום לב במשא ומתן” משפטים ז (תשל”ו) 118.
• ג’ שלו דיני חוזים (מהדורה 2, תשנ”ה)
• ג’ שלו ב”השפעת חוק היסוד- כבוד האדם וחירותו על דיני החוזים” קרית המשפט א 041 תשס”א,
• ד’ ויינבום “בדרך מקובלת ובתום לב” הוצאת סדן בעמ’ 125
• ד’ פרידמן ו-נ’ כהן בספרם חוזים (אבירם, כרך ב, תשנ”ג) 829-830:
• מ’ א’ ראבילו “סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג – 1973” קובץ הרצאות בימי העיון לשופטים תשל”ה (תשל”ו) 57, 61
• ז’ צלטנר, דיני חוזים של מדינת ישראל, כרך א (אבוקה, תשל”ד), 101-93. 199, 200.
• א’ ברק “זכויות אדם מוגנות והמשפט הפרטי” ספר קלינגהופר (תשנ”ג) בעמ’ 163, 165, 196, 198
• א’ ברק פרשנות משפט כרך א’ 498-49 (1992).
• א’ ברק פרשנות משפט כרך ב’ 136 (1993)
• א’ ברק “זכויות אדם מוגנות ההיקף וההגבלות” משפט וממשל א (תשנ”ג) 253, 262.
• א’ ברק פרשנות במשפט, כרך שלישי (תשנ”ד) 421, 426
• א’ ברק “פרשנות במשפט” כרך שלישי : פרשנות חוקתית, “זכויות אדם חוקתיות והמשפט הפרטי (תשנ”ד) 680,
• א’ ברק “כבוד האדם כזכות חוקתית” הפרקליט מא (תשנ”ד) 271, 275, 279.
• א’ ברק “חוק יסוד: חופש העיסוק” משפט וממשל ב (תשנ”ד) 195, 199
• מ’ גולדברג “חופש העיסוק; מזכות יסוד לחוק יסוד” הפרקליט מא (תשנ”ד).
• ה’ סומר “הזכויות הבלתי מנויות – על היקפה של המהפכה החוקתית” משפטים כח (תשנ”ז) 257. בע’ 335.
• מ’ דויטש “תום-לב בשימוש בזכויות – ‘קווים אדומים’ לתחולת העיקרון ?” עיוני משפט יח (תשנ”ד) 261,
• שמואל בכר וטל ז’רסקי מחקר משפט כה(2) עמ’ 287-289 (2009).
• יצחק אנגלרד “תרומת הפסיקה להתפתחויות בדיני הנזיקין – דימויה העצמי ומציאות” עיוני משפט יא (התשמ”ו) 68, 76

פסיקה

• ע”א 148/77 רוט נ’ ישופה [1], בעמ’ 635, 638
• בג”ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע”מ נ’ בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ”ד לה(1) 834, בעמ’ 834
• ע”א 86/76 “עמידר”, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע”מ נ’ אברהם אהרן פ”ד לב (2) 337
• ע”א 751/89 ב’ מוסהפור ואח’ נ’ שוחט ואח’, בעמ’ 534
• ע”א 838/75 ספקטור נ’ צרפתי, פ”ד לב(1) 231
• ע”א 846/70, עטיה נ’ אררט חברה לביטוח בע”מ פ”ד לא(2) 780
• ת”א (ת”א) 479/76 עטיה נ’ בריגה, פ”מ תשל”ז (1) 274, 283-282.
• ד”נ 7/81 פנידר חברה להשקעות פתוח ובניין בע”מ נ’ דוד קסטרו, פ”ד לז(4) 673, 693, 696, 704
• , ע”א 207/79 רביב משה ושות’ בע”מ נ’ בית יולס בע”מ, פ”ד לז (1) 533, 556-557 (1982),
• ד”נ 22/82 בית יולס בע”מ נ’ רביב, פ”ד מג (1) 441, 470, 486.
• ע”א 294/91 חברה קדישא גחש”א “קהילת ירושלים” נ’ קסטנבאום, פ”ד מו (2) 244, 258, 464.
• בג”צ 1683/93 יבין פלסט בע”מ נ’ בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ”ד מז (4) 702, פסקה 8
• ע”א 520/60 רוזנברג נ’ רובינשטיין ואח’ פ”ד לח’ (1) 85, 101, (1984)
• עח”א 1/79 מפעלים לניקוי יבש קשת בע”מ נ’ היוהמ”ש, פ”ד לד (3) 365, 374,
• ד”נ 20/82 אדרס חומרי בנין בע”מ נ’ הרלו אנד ג’ונס ג.מ.ב.ה., פ”ד מב (1) 221, 237-235, 279-277
• ע”א 145/80 שלמה ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש
• ע”א 1559/99 צימבלר נ’ תורג’מן, פ”ד נז (5) 49, 64 (2003),
• ע”א 1569/93 מאיה נ’ פנפורד, פ”ד מח(5) ,705, בעמוד 727
• ע”א 57/86, 58 לוי נ’ שרמן, פ”ד מד(4) 446,
• ע”א 37/86 לוי נ’ שרמן, פ”ד מד(4) 472
• עמ”מ 9/55 עו”ד פלוני נ’ יו”ר וחברי המועצה המשפטית, פ”ד י 1720.
• ת”א 12245/90 ימי ארועים והארחה בעמ נ’ י’ ד’ שחור, עוד (תל-אביב-יפו), 30/10/1996
• רע”א 1109/09 עו”ד אליעזר חדד נגד עו”ד משה כהן ואח’ פדאור 09 (5) 254
• ע”א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע”מ נ’ נתן צבאח, 11/04/1994
• ת”א (חי’) 4583/96 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ’ מצקין (לא פורסם) 1996

מקורות זרים

• 362 .Rev .L .Tul 13 ,Holstein.
• -Per zur nicht oder nichtigen bei Schadenersatz oder contrahendo in Culpa”
• (1861) 4 JhJb “Vertragen gelangten fection
• contrahendo in culpa -c.i.c.
• : The Doctrine of Unconscionability (Lexington Books 1976); D. King “Reshaping Contract Theory and Law: Death of Contracts II:
• Generalised Consent with Lawmade Obligations” 7 J. Cont. L. (1994) 245, 246 n. 12.
• The Doctrine of Unconscionability (Lexington Books 1976)
• ; D. King “Reshaping Contract Theory and Law: Death of Contracts II. Part one:
• Generalised Consent with Lawmade Obligations” 7 J. Cont. L. (1994) 245, 246 n. 12.
• S. Deutch “Are Consumer Rights Human Rights?” 32 Osgood Hall L.J. (1994), at p. 537, 538;
• JURISTISCHE WOCHENSCHRIFT 743 41
• 152 ,1974 BB ,BGH
• BGB 176 § zum AP im BAG
• 28 256 ,1964 NJW Frankfurt OLG
• AVONDALE SHIPYARDS V. VESSEL THOMAS E. CAFFE, 434 F. SUPP. 920 (1977)
• Harper ;ibid ,Chadwick .v Smith ;818 .E.R 43 (1854) Broughton .v Jennings584 at ,30 note supra ,James &.
• A ,Williston S. B1515§ -1515 § XII (1970 ,.ed 3rd ,New-York) Contracts of Law the on Treatise.
• ,29 note supra ,Williston, 5 note supra Fifoot & Cheshire 214
• 177 .A.C [1927] Wilkinson .v Bisset.
• 459.D .Ch 29 (1885) Fitzmaurice .v Edgington;
• L.R (1873) Gurney .v Peek ;
• ;232 Fin & cl 6 (1838) Small .v Attwood 90 (1968 ,London) Misrepresentation and Mistake ,Stoljar .J .S