עבודה זו תעסוק בשאלה של יחסי – גומלין המורכבים בין יהדות לדמוקרטיה במדינת ישראל בראיית המורים לאזרחות. היא תנסה להבין כיצד המורות רואות את הקונפליקט ה”קלאסי” בין “מדינה יהודית” ו”מדינה דמוקרטית” וכן כיצד הן תופסות את תפקיד המקצוע “אזרחות” במתן פתרון ל/ או לכל הפחות ריכוך של קונפליקט זה.
החומר האמפירי שאליו העבודה בונה את עצמה היא סדרה של ראיונות עומק שנערכו עם המורים לאזרחות. ראיונות אלו נערכו על פי קו מנחה שהוכן מראש, אך מורכב משאלות “פתוחות” שמאפשרות למרואיין להתבטא בצורה חופשית. העבודה נעשתה בשיטת ניתוח תוכן. רציתי להבין, מה המורות חושבות על שלושה נושאים מרכזיים שצוינו לעיל תוך התייחסות לקונטקסט רחב יותר של תפיסתן העצמית כמורים, יהודים ואזרחים וכן תוך התייחסות לתפיסתן את המציאות החברתית בישראל.
הטקסט מתחיל מסקירת ספרות שמאפשרת שרטוט ראשוני של המתח בין דמוקרטיה לדת תוך מבט להיבטיו ההיסטורי והמבני. לאחר מכן, מסגרת הסקירה מצטמצמת בניסיון לשפוך אור אינטנסיבי יותר על המתח הספציפי בין יהדות לדמוקרטיה בישראל. הטקסט ממשיך עם התייחסות רחבה לממצאים שצוינו לעיל ופרשנותם הראשונית.
בסוף המסמך, העבודה תציע פרק מסכם של דיון ומסקנות. פרק זה כולל טענה כי הרבה מן המורים מבקשים להדגיש את חשיבות של שיעורי “אזרחות” בישראל משום שלדעתם שיעורים אלה מספקים לתלמידים כלים המאפשרים להם לשמור על ה”איזון הראוי” בין דמוקרטיה ליהדות. במילים אחרות, בעיני המורים שיעורים אלה לא בהכרח מבטיחים את פתרון הקונפליקט בין הבסיס הדתי לזה הדמוקרטי של המדינה, אולם לפחות הם מאפשרים לשמור על עצימותו נמוכה היחסית.
תוכן עניינים
מבוא 3
ממצאים 10
הדרך להוראת האזרחות 10
על הקשר בין יהדות ואזרחות 15
יהדות ודמוקרטיה: פתרונות למתח 18
סיכום ומסקנות 21
רשימה ביבליוגרפית 23