מבוא

במדינת ישראל, מהווים הילדים כרבע מאוכלוסיית המדינה. במצב דברים זה, ברי כי הם מהווים נתח מכובד למדי בקרב האוכלוסייה הצרכנית בישראל.  היצרנים והפרסומאים ערים לעובדות אלו ומפנים מאת עיקר התקציבים לפרסום, לפרסומות טלוויזיוניות ככל שהטלוויזיה מהווה את הפלטפורמה היעילה והנגישה ביותר מבחינת המפרסם, שכן, ילד בישראל צופה בה בממוצע כשלוש  שעות ביום.

בעבודתי זו, אנסה לעמוד על השתקפותם של הילדות והילדים בפרסומת משודרת. אנתח שלוש פרסומות משודרות לשלושה מוצרי חלב של חברת תנובה, המופנות לקהלי יעד שונים ואבחן את האופן בו מועבר המסר אותו מבקש המפרסם, להעביר לקהל היעד.

איני מתיימרת לבקר, בעבודתי זו, או לשפוט בדרך כזו או אחרת, את השימוש שנעשה בילדים לצרכי המדיה הפרסומית, כי אם אך לנסות ולבדוק מהם ייצוגי הילדות והילדים בחברה הישראלית, כפי שאלו משתקפים בפרסומות של חברת תנובה, לשלושה ממוצריה, אשר שודרו ומשודרות בטלוויזיה המסחרית בין השנים 1997-2013.

אבקש לבדוק בעבודתי, האם דמותו של הילד עוברת שינויים עם השנים, והשערתי הינה, כי אכן קיים קשר בין המועד בו משודרת הפרסומת לבין האופן בו מוצג הילד. דמות הילד משתנה גם בפרסומות לאותו מוצר, בשנים שונות, ולעניות דעתי, כפי שבוודאי תאשש עבודה זו, הרי שדמותו של הילד תאבד לאורך השנים, את תמימותה ותתאים עצמה להלך רוחו של הילד / הנער בן התקופה בה היא משודרת.

תוכן עניינים

1. מבוא – ע”מ 1.
2. שיווק לילדים ושימוש בילדים לצרכי שיווק – ע”מ 2.
3. מתודולוגיה – ע”מ 8
4. הממצאים – ע”מ 10.
5. דיון – ע”מ 18.
6. סיכום ומסקנות – ע”מ 21.
7. ביביליוגרפיה – ע”מ 22.