תקציר
ילדים לקויי הלמידה מאופיינים בליקויים בתפיסה, בקשב, בעיבוד קוגניטיבי, בקידוד ושליפה מהזיכרון ופגיעה בקבלת החלטות. קומורבידיות של ליקויי למידה מלמדת על מקור משותף של הליקויים, בעוד הילד בו מתגלה שילוב הליקויים נפגע קשה יותר. חרדה נלווית לליקויי הלמידה ונובעת בעיקר מהציפייה לכישלונות, תוך שהיא מגבילה עוד יותר את יכולות עיבוד המידע של הילדים. הפגיעות הקוגניטיביות בליקויי הלמידה משפיעות גם על יכולותיהם החברתיות-רגשיות של הילדים לקויי הלמידה. הן משפיעות על הבנה של רמזים חברתיים, הבנת רגשות ובמיוחד רגשות מורכבים ומקשות על הילד לבטא את שהוא מרגיש וחושב. כתוצאה מכך התנהגות הילד לקוי הלמידה ילדותית לגילו ולכן בני גילו דוחים אותו. בגלל הפגיעות הקוגניטיביות, נפגעות היכולות המרכיבות מסוגלות חברתית ותקשורתם החברתית של הילדים לקויי הלמידה פגועה. מלבד דחייה, סובלים הילדים לקויי הלמידה מבדידות ומהצקות, הם בודדים יותר מילדים רגילים ודימויים העצמי נמוך. כדי לסייע לילדים לקויי הלמידה להשתלב מבחינה חברתית, ניתן להיעזר בתוכניות לימוד בית ספריות, קבוצתיות ואישיות לקידום הלמידה החברתית והרגשית. גם התערבויות קטנות של המורה בכיתה יכולות להביא לשיפור שילובו של התלמיד לקוי הלמידה בכיתה. שימוש במודל ה- DIR עשוי להקל להבין כיצד תפקודים שונים משתלבים זה בזה לקידום יכולות חברתיות ואלו התערבויות יכולים מורים ליישם.
מבוא
מעבר לקשיים המתעוררים בתהליך הלמידה, תלמידים לקויי למידה מתמודדים עם קשיי הסתגלות לתנאי הסביבה. מטרתה העיקרית של תכנית השילוב היא לסייע במיצוי היכולות האקדמיות של תלמידים לקויי למידה. יחד עם זאת, שילוב הילדים בעלי לקויות למידה בסביבה נורמטיבי עשוי להבליט את השוני בינם לבין הילדים האחרים. כלומר, מעבר לקשיים הנובעים מהליקוי, ילדים בעלי לקויות הלמידה מתמודדים עם קשיי הסתגלות בסביבה החברתית הנורמטיבית.
הדימוי העצמי הנמוך של תלמידים לקויי למידה נובע מכישלונות ומתסכולים חוזרים ונשנים בבית הספר. ילדים בעלי לקויות למידה משקיעים משאבים נפשיים רבים בהגנה עצמית מפני התיוג החברתי. אל- יגון (Al-Yagon, 2007) בחנה מחקרים בתחום התפתחותם הרגשית-חברתית של ילדים עם ליקויי למידה ומצאה כי רובם הדגישו את השפעות מאפייניהם האישיים של הילדים על התפתחותם הרגשית-חברתית ועל התנהגותם; כלומר שהקשיים בעיבוד המידע, אימפולסיביות וקשיים קוגניטיביים שפגעו ביכולותיהם הלימודיות, פגעו גם ביכולותיהם החברתיות, הרגשיות וההתנהגותיות. כתוצאה מכך, הילדים נדחים על ידי קבוצת השווים, סובלים מבדידות, דימוי עצמי נמוך ורמות גבוהות של חרדה ודיכאון Martgalit & Levin-Al) (-Yagon, 1994 . מכיוון שמערכת החינוך בישראל נוקטת בגישה המשלבת, ישנה חשיבות למחקר אקדמי בנוגע להפחתת הקשיים החברתיים והרגשיים המתעוררים בקרב תלמידים לקויי למידה. במחקר הנוכחי אין התייחסות להפרעת קשב היפראקטיבית, למרות שיש לה מן המשותף עם ליקויי למידה, שכן היא מאופיינת כהפרעה נוירו התפתחותית שונה. עקרון זה נשמר עד כי במסגרת זו לא הובאה התייחסות לקומורבידיות של ליקויי למידה עם הפרעת קשב, מאחר ובספרות שנמצאה מוזכרים ליקויי הלמידה כנלווים להפרעת הקשב.
תוכן עיניינים
תקציר…………………………………………………………………………………………………………1
מבוא…………………………………………………………………………………………………………..2
סקירת ספרות……………………………………………………………………………………………….2
1. לקויות למידה והגדרתן………………………………………………………………………2
2. סוגי לקויות הלמידה………………………………………………………………………….5
2.1 דיסלקציה- הפרעת קריאה………………………………………………………5
2.2 דיסקלקוליה- הפרעת חשבון ……………………………………………………6
2.3 דיסגרפיה- הפרעה בהבעה בכתב………………………………………………..7
3. קומורבידיות של ליקויי למידה…………………………………………………………………………8
4. קשיים רגשיים-חברתיים והתנהגותיים של ילדים לקויי למידה…………………………………10
4.1 עיבוד מידע חברתי ורגשי…………………………………………………………………….11
4.2 מסוגלות וקבלה חברתית ……………………………………………………………………12
4.3 קורבניות, תוקפנות ובדידות לעומת הצלחה……………………………………………..14
4.4 תקשורת חברתית ……………………………………………………………………………..14
5. מערכת החינוך- דרכים להתמודדות אל מול הקשיים של לקויי הלמידה……………………….17
5.1 פעילויות משלבות………………………………………………………………………………19
5.2 תוכניות פרטניות וקבוצתיות…………………………………………………………………20
סיכון ודיון……………………………………………………………………………………………………….20
ביבליוגרפיה……………………………………………………………………………………………………..I
לוח 1: שיעורי קומורבידיות צפויים הסתברותית ובפועל………………………………………………9
טבלה 1: שלבי ההתפתחות הרגשית………………………………………………………………………..22