מבוא

            מוסד הפטיציות בעולם המוסלמי התפתח מתוך תפיסת “המאזאלים” (Mazalim) המבוססת על תפיסתם העצמית של הנביא (מוחמד) והח’ליפים המוקדמים כשליטים ושופטים. ככל שהקהילה המוסלמית גדלה, נוצר הצורך בהעברת סמכויות משפטיות לקאדים שמונו לשם כך. עם התפתחות של חוקי השריעה, שבמרכזם עמד הקאדי, הפכו חכמי הדת (Ulama) לבעלי סמכות משפטית והיוו יריבים לשליטים מוסלמים בעניינים משפטיים. לפי כך, החל מהמאה ה-8 ניתן למצוא עדויות על ח’ליפים מבית עבאס, כגון אל מחדי, שהחלו במתן אוזן קשבת לפטיציות במסגרת של מאזאלים וארגנו כינוסים תחת השגחתו של וזיר.

            מוסד הפטיציות לא פסח גם על האימפריה הממלוכית, כמו בכל העולם המוסלמי בימי הביניים, לנתינים ניתנה הזכות להגיש פטיציות לשליט או לפקידיו. מוסד הפטיציות היה כלי חשוב לעשיית צדק. ברמה התיאורטית, מוסד זה היווה סיבה לקיומו של השלטון. כמו כן, לסולטן הייתה פונקציה משפטית חשובה באמצעות מתן אוזן קשבת לנתיניו.

מוסד הפטיציות תרם לצמצום העוולות בממלכה, והיה כה ממוסד ומקושר לסמכויותיו של שליט עד שגרם להפיכתו לבית משפט מלכותי לצדק עם הליכים ידועים וקבועים.

מטרת המחקר היא לבדוק ולבחון את מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים והשפעתו על החברה המקומית תוך התייחסות להתפתחותו בעולם המוסלמי. במוקד המחקר עומדת השאלה: כיצד השפיע מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים על החברה במצרים ? השערת המחקר גורסת שמתן אוזן קשבת באמצעות הפטיציות תרם  רבות ליצירת לגיטימציה של שליטים ממלוכים בקרב החברה המקומית וצמצם רבות את המתחים בין הציבור לבין השלטון.

על מנת לענות על שאלת המחקר, המחקר חולק ל-3 פרקים: פרק א’ כולל בתוכו סקירה של התפתחות היסטורית של מוסד הפטיציות בעולם המוסלמי; פרק ב’ יתאר את המוסד הפטיציות במצרים הממלוכית ופרק ג’ ידון בהשפעת מוסד הפטיציות על הציבור המקומי. ולבסוף יובא פרק דיון ומסקנות אשר יספק מענה על שאלת מחקר.

תוכן העניינים

מבוא 2
פרק א’: מוסד הפטיציות בעולם המוסלמי-3
פרק ב’: מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים -6
פרק ג’: השפעת מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים על חברה המקומית- 9
דיון ומסקנות-12
ביבליוגרפיה-14