מבוא

“כל עורך-דין שמסייע לאוכלוסיות מוחלשות להילחם בעניין מודע לכך שלא ניתן לנתק בין סוגיית הצדק החברתי  שתרגומה לעגה המשפטית לובש בדרך כלל לבוש של זכויות חברתיות  לבין נושא הנגישות למשפט”. אלבשן (2002) מסביר כי דרכם של העניים לבתי המשפט זרועה במכשולים ושהזכויות החברתיות רלוונטיות מאז ומעולם בעיקר לעניים וככל הנראה כך יישאר. בתקופה הנוכחית, במערכות משפט מודרניות הפועלות תחת משטרים דמוקרטיים שמבוססים על אידיאל השוויון בפני החוק, כשהעני והעשיר נכנסים בשערי אותו אולם, נעמדים לפני אותו שופט וכפופים לאותה מערכת נורמטיבית של כללים, הצדק הפך להיות כמעט בלתי ניתן להשגה עבור חלקים הולכים וגדלים מהחברה המערבית.  מכאן נובע כי אלו המבקשים לקדם צדק חברתי באמצעות המשפט חייבים להיות מודעים למכשולים העומדים בדרכם של אותם אזרחים מוחלשים ולסייע להם להצליח ולעבור אותם בשלום. הדבר גם נכון ביחס לאלה שלא מבקשים לקדם ערכים מסוג זה אך רואים בנגישות למשפט זכות הכרחית לקיום הסדר הדמוקרטי.

זכות הגישה לערכאות שיפוטיות הינה זכות חוקתית מהחשובות ביותר. השופט חשיןקבע, כי זכות זו “נעלה היא על זכות יסוד”, ו”קיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד”. אם לא יוכל אדם לפנות לבית המשפט באופן יעיל וחופשי, בין כתובע ובין כמתגונן, לא יוכל להביא למימוש הזכויות המוקנות לו, ולכן לא תהיה לזכויות אלה משמעות לגביו. “היקף הזכות כולל גם את ‘זכותו של הנפגע כי לא יעמידו בדרכו מכשולים, אשר ימנעו ממנו את מימוש הזכות’… זכות הגישה של האזרח לערכאות […] משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט”. כלומר, זכות הגישה לערכאות משפטיות הינה זכות רחבה, הכוללת נגישות לניהול הוגן, מלא וללא מכשולים של ההליך המשפטי.

בישראל קיימים חסמים רבים לנגישות למשפט של אוכלוסיות מוחלשות, בעבודה זו ארצה לעסוק במחסומים הישירים והעקיפים המונעים מהשכבות המוחלשות לגישה בבתי המשפט, ולתאר את דרך החתחתים שאותה צריך לעבור האזרח המוחלש כדי להגיע לבתי-המשפט ולהגן שם על זכויותיו.

תוכן עניינים
מבוא
המשמעות של אי מיצוי זכויות חברתיות בקרב אוכלוסיות מוחלשות
מחסומיי ישירים:
חוק הביטוח הלאומי
חוק ההתיישנות
מחסומים עקיפים:
התניות בחוזים
המחסום הגיאוגרפי
מחסום השפה
מחסום פסיכולוגי
המכשול הכלכלי
סיכום
ביבליוגרפיה