מבוא

האדם הוא יצור חברותי ותקשורתי, וחלק ניכר מימי חייו הוא מבלה בתקשורת עם אנשים אחים – חברים, זרים, בני משפחה או עמיתים לעבודה. תקשורת זו נעשית באמצעות מדיום ייחודי – השפה. השפה הינה ייחדוית ומשתתנה מתרבות לתרבות, ומלאום ללאום. כל לאום וקבוצה אשר לה שפה משלה, נעשית מאוחדת גם בעזרת השפה.

התנועה הציונית נתנה את דעתה על כך, והקדישה ממרצה ומשאביה על מנת להשליט את השפה העברית כשפת הדיבור בארץ. והנה, שפות נוספות נמצאות אף הם, ופועלות באותו החלל כמו השפה העברית. הבולטת שביניהם היא השפה הערבית.

השימוש בשפה במרחב יוצר את המציאות של הנוף הלשוני, והשפה הבולטת בנוף הלשוני – היא זו אשר ניתן לייחס לה משקל, ולקבוצה האתנית הדוברת אותה ניתן לייחס את הכוח והשליטה. בישראל, המיעוט הערבי נמצא במצב בו הוא מובדל מקבוצת הרוב, ברצונו או שלא ברצונו, ומצבו מושפע רבות מן הסכסוך הישראלי – פלסטיני. יש טענות מצד המגזר הערבי לקיפוח מתמשך, והיחסים בין הערבית לעברית טעונים.

לכן, מעניין יהיה לחקור את האלמנט הלשוני בקרב ערביי ישראל – האם שפת קבוצת הרוב במדינה, העברית, חלחלה אל תוך השיח הפנים ערבי? ואם כן עד כמה? ובאלו הקשרים?

והנה, דווקא מערכת החינוך היא המקום ממנו ניתן ללמוד בצורה הכי מובהקת על השפה. לא לחינם מלחמת השפות שהתחוללה ביישוב העברי טרם קום המדינה היתה סביב שפת הלימוד, שכן השפה אשר מלמדים בבית הספר היא השפה הרשמית, והיא מוקנית בצורה המונית ותופסת מקום של כבוד בקרב השפות המדוברות במרחב. לכן, בבואנו לחקור את הנוף הלשוני מן הדין שנשים פעמינו אל מערכת החינוך, ונתחיל דווקא משם.

במערכת החינוך עצמה, בחרנו לעסוק דווקא בלוח המודעות של חדר המורים, שם, במין מקום ציבורי-פרטי, עשויות לבוא לידי ביטוי ביתר שקיפות מגמות אשר היו נסתרות בנסיבות אחרות. ומכאן קצרה הדרך לשאלת המחקר: מהם המאפיינים של הנוף הלשוני בחדר המורים בבתי הספר הערביים?

אך לפני שנענה על שאלה זאת, נקדים בהרחבה על כמה נושאים מקדימים, וכדלקמן.

תוכן עניינים

מבוא 3
רקע תיאורטי 4
1. נוף לשוני – מהו? 4
2. דו לשוניות 6
3. שימוש בשפת הרוב על ידי קבוצת מיעוט 7
4. המצב בישראל מבחינה היסטורית 8
5. שפת החינוך בארץ ישראל טרום קום המדינה 8
6. המצב בישראל כיום 9
7. רב לשוניות במערכת החינוך בישראל 11
שאלת המחקר 12
מתדולוגיה 13
ממצאים 15
1. ממצאים כמותיים 15
2. ממצאים איכותניים 15
דיון 17
סיכום 20
ביבליוגרפיה 21
נספחים 22
חדר מורים באום בטין: 22
חדר מורים ג’ת: 36
חדר מורים רהט: 40