מבוא 

עם התפתחות המדע, הטכנולוגיה וצמיחתה של התעשייה, חל גידול בתוצרת הכלכלית ושיפור באיכות החיים. אך יחד עם זאת חלה גם החמרה במצב איכות הסביבה שהושפעה מתהליכי יצור מזהמים (קרת, 2004). הנזקים הסביבתיים הנגרמים על ידי ארגונים, כלי תחבורה, מפעלי תעשייה וכדומה הם רבים ומגוונים. הם כוללים פליטת גזי חממה, זיהום אויר וזיהום מקורות מים. כמו כן ישנם נזקים נוספים, כדוגמת הזרמת שפכים, זיהום הקרקע והשלכת פסולת באתרים שאינם מוכוונים לכך, זיהום על ידי חומרים מסוכנים כגון שפך של חומרים מסוכנים אל הקרקע, הפצת קרינה, רעש וריחות. בנוסף לאלו, ישנם אלמנטים נוספים לזיהום הסביבתי והם פגיעה בערכי טבע- בצומח ובחי, ניצול של משאבים טבעיים וכדומה (אתר המשרד להגנת הסביבה). הנזק הנגרם לסביבה הוא לעיתים בלתי הפיך, או נזק שקשה לתקן אותו ודורש השקעה מרובה וממושכת בשיקומו. כמו כן, השפעת הפעילות התעשייתית אינה מוגבלת רק לסביבה, וקיימת גם השפעה על בריאותם של בני האדם (זיו, 1995).

התנהגות המדינה בתחומים סביבתיים שונה באופן דרמטי מצורות מסורתיות של התנהגות בינלאומית. תוכניות סביבתיות משקפות מהלך רחב המתגבש בפוליטיקה הבינלאומית לכיוון סדר פוליטי מקיף וחדש עבור הסביבה. ממשלות למדו ליישם דפוסים חדשים של שיקול דעת ביצירת מדיניות סביבתית, המשקפת הבנה מתוחכמת יותר של המערך המורכב של שילובים סיבתיים בין הסביבה האנושית והפעילות הכלכלית (Hass, 1990).

תוכן עניינים

פרק 1.מבוא ושאלת מחקר: עמ’-2

פרק 2.רקע על מדיניות ציבורית בישראל (מעיצוב עד ליישום): עמ’-3

2.1. עיצוב מדיניות ציבורית: עמ’-6

2.2. קביעת מדיניות כתהליך: עמ’-7

פרק 3. רקע על סוגיות איכות סביבה (עלייתן על סדר היום הציבורי והפוליטי): עמ’-8

3.1. זיהום אוויר: עמ’-8

פרק 4. מקרה בוחן: עמ’-10

פרק 5. סיכום ומסקנות: עמ’-13

רשימת מקורות:  עמ’-15