מבוא

“לפעמים אתה חושב שעליך להיות מושלם שאסור לך לעשות שגיאות. בתקופות כאלה אתה מטיל על עצמך לחץ כבד כל כך, והייתי רוצה שתבין שאתה רק בן אדם – כמו כולם, שמסוגל להגיע להישגים נפלאים אבל אינו יכול להיות מושלם. אז בבקשה עשה את המיטב ותבין שדי בכך. אל תשווה את עצמך לאף אחד אחר הסתפק בלהיות האדם הנפלא ביחיד והמיוחד שאתה הינך”.

סוזן פוליס שוץ

המונח “לקות למידה” הוא מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה ובשימוש בהם (זרחין, 2005).

ישנם אנשים הסובלים מלקויי למידה ובכל זאת מצליחים להתמודד עם הדרישות הלימודיות ואף להגיע לתארים מתקדמים. מטרתו של המחקר הנוכחי לגלות מהו המפתח להצלחה זו, או במלים אחרות לבדוק האם קיים קשר בין קבלת קשיי הלמידה ההכרה בקיומם וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים ולקבלת תואר אקדמי.

המחקר משתמש בשיטת המחקר האיכותנית. הוא מתבסס על ניתוח של שלושה ראיונות שנערכו עם סטודנטים לקויי למידה, שלומדים לקראת תארים מתקדמים או סיימו אותם בהצלחה.

המחקר הנוכחי יעסוק בעולמם הפנימי של אנשים לקויי למידה. יבחן כיצד תופסים אנשים אלה את החוויה הלימודית עוד משלבי ילדותם, אלו משמעויות הם מעניקים ללקות הלמידה, באילו קשיים נתקלו במהלך הלימודים וכיצד הם חווים את התמודדותם עם הקשיים. כמו כן יבדוק המחקר איך רואים המרואיינים את מקורות התמיכה העומדים לרשותם.

המחקר בא לבדוק את הקשר בין קבלת קשיי הלמידה וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים וקבלת תואר אקדמי.

ההנחה בבסיס המחקר היא, כי ככל שהאדם מקבל את קשיי הלמידה שלו ומכיר בקיומם, כך יוכל להתמודד עימם באופן מוצלח יותר ולהגיע להישגים לימודיים ראויים.

המחקר הנוכחי ייחודי בכך שהוא עוסק ברמת לימודים אקדמית, במוסד להשכלה גבוהה, שדורש עמידה בתנאי קבלה גבוהים ונוקשים וסיום מסלול לימודי בו נתפס כמפתח להמשך הצלחה והתקדמות בחיים. מחקרים מצביעים על עלייה במספרם של סטודנטים עם לקויות למידה, העומדים כיום על שלושה אחוזים מכלל הסטודנטים להשכלה גבוהה בישראל (רונן, 2004).

נראה ששאלת מחקר זו חשובה ביותר, מכיוון שכיום העולם מתבסס קודם כל על ידע והשכלה. תואר אקדמי הוא אמצעי להישגים אישים, כלכליים, מקצועיים ולרכישת סטאטוס חברתי. אדם ללא תואר אקדמי נוטה להיתפס בחברה כלא מוצלח וההזדמנויות התעסוקתיות שעומדות לרשותו מצומצמות יותר (פרופר-ברוור, 2008).

מטרת המחקר שלפנינו לחשוף סיפורי חיים של אלו שהגיעו להישגים אקדמיים נאותים חרף לקותם, ולהדגיש כי אין קשר בין לקות למידה ואינטליגנציה. יש כאן הזדמנות לקוראי המחקר לפתח אמפטיה לכאבם ולכוחותיהם של בעלי לקויות הלמידה. בכך עשוי המחקר לתרום קודם כל לחיזוק ביטחונם של אנשים הסובלים מלקויי למידה, המתקשים לקבל את לקות הלמידה ממנה הם סובלים וחשים תסכול רב. עבודה זו תחשוף בפניהם הישגים של הסובלים מקשיים כלשהם והיא עשויה לעודד אותם לשאוף להצלחות בתחום הלימודי. כמו כן עשויה עבודה זו להאיר עיניהם של הורים ומורים, שיוכלו בעזרתה להרחיב את מודעותם לקשיים הקיימים בפני התלמיד לקוי הלמידה ולהוות עבורו מקור תמיכה יעיל.

המחקר מבקש לתרום קודם כל לסובלים מלקויי הלמידה עצמם, בתקווה שבאמצעות העלאת הנושא לשיח המקצועי תחול תמורה בקרב המורים, ההורים והמטפלים, ותעודד אותם לחפש אסטרטגיות למידה חדשות ודרכי טיפול מותאמות לקשיים של אנשים לקויי הלמידה.

תוכן העניינים

תוכן העניינים 2
מבוא 2
אוכלוסיית המחקר 14
שיטת המחקר 14
כלי המחקר 14
ניתוח הממצאים: 14
בניתוח הריאיון עם המורה עלו הנושאים הבאים: 14
קשר עם הסביבה 14
תפיסת הנבדק את עצמו 15
תיאור הלקות על ידי הלוקה עצמו 15
קשר הילד בעל הלקות עם המורים 16
רמת חוללות עצמית של הנבדקת 16
סיכום: 17
ביבליוגרפיה: 18