סקירה ספרותית

ספקטרום הסכיזופרניה מייצג קבוצה של מחלות נפש חמורות המאופיינות בהפרעות בתפיסה, במחשבה, ברצון ובתחושת העצמי (WHO, 1992 in Tiffin & Welsh, 2013). היא פוגעת ב1% מאוכלוסיית העולם (in Kane et al,. 2012 Freedman, 2003). ההשפעה של מחלה זו על הסובלים ממנה, משפחותים וסביבתם היא עמוקה מאוד. סכיזופרנים עשויים להישאר נכים וחלשים במשך כל חייהם, ודורשים טיפול מקיף ממשפחתם ומצוות מקצועי  (McEvoy 2008 in Kane et al,. 2012).

השכיחות של סכיזופרניה עולה במהירות אחרי גיל ההתבגרות, ומגיעה לשיא באמצע שנות העשרים. השכיחות אצל גברים פורצת יחסית מוקדם, נעה בטווח הגילאים 15 עד 24. לעומת זאת, השכיחות אצל נשים פורצת מאוחר יותר, ונעה בטווח גילאים בין 20 עד 29, או לחילופין בגילאים 45 עד 54 (Hafner et al., 1994 in Tiffin & Welsh, 2013).

אין הרבה נתונים על שכיחות המחלה באוכלוסייה מתחת לגיל 18, אך בעבר פורסמו הערכות שהשכיחות עומדת על 1.6-1.9 לכל אוכלוסייה המונה 100,000 ילדים (Gillberg, 2001; Gillberg & Steffenburg, 1987; Hellgren et al,. 1987 in Tiffin & Welsh, 2013 ). כל זאת בהתחשב בעובדה כי 40% ממבוגרים הסובלים מסכיזופרניה מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 20 (Madaan et al., 2008 in Tiffin & Welsh, 2013), וכ-12-33% מבוגרים מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 18 (Loranger, 1984 in Tiffin & Welsh, 2013). שיעורים אלה הם שמרניים למדי.

סכיזופרניה פוגעת ביכולת האדם לחשוב באופן יצירתי, בלדמיין, ביצירת קשרים חברתיים הדוקים עם בני אדם אחרים, בביצוע שימוש בשפה בכדי להביע רעיונות בבהירות, או בחוויית והבעת מגוון רחב של רגשות כמו אהבה. אנשים הסובלים מסכיזופרניה מעונים על ידי חוויות פולשניות, כגון: שמיעת קולות על ידי האמונה שהם נרדפים, או על ידי הסובבים אותם או על ידי כוחות חיצוניים זרים. סכיזופרניה מוגדרת על ידי העובדה כי האנשים שסובלים ממנה חווים הפרעות מסוגים רבים ומגוונים מהבחינה הנפשית (Andreasen, 2000).

תוכן ענייניים

1. חלק ראשון – סקירה ספרותית 3
א. תסמיני המחלה 4
ב. אבחון המחלה 6
ג. גורמי הסיכון 7
ד. ממצאים אודות גורמי סיכון גנטיים 13
ה. גיל התפרצות המחלה וההבדל בין נשים לגברים 17
ו. דרכי הטיפול 20
ז. סכיזופרניה והתאבדות 27
ח. סכיזופרניה בילדות 29
ט. סכיזופרניה בתרבות המזרח 33
י. עמדות חולי סכיזופרניה לגבי המחקר שנעשה בתחום 37

2. חלק שני. 39
א. הקדמה 39
ב. תיאור מקרה ראשון 42
ג. תיאור מקרה שני 45
ד. תיאור מקרה שלישי 48

3. רשימה ביבליוגרפית 50