(22/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון עבודה, מלאכה ותעשייה באימפריה העוסמאנית במאות ה16 –19:

מבוא:

 

עבודה זו תידון בנושא עבודה, מלאכה ותעשייה באימפריה העוסמאנית במאות ה16 –19. ראשית תינתן סקירה על התפתחות העבודה, המלאכה והתעשייה במהלך המאות הללו ולאחר מכן העבודה תתמקד בשני ענפי ייצור מרכזיים שהם ייצור המשי והכותנה. ולבסוף, יובאו המסקנות.

האימפריה העותומאנית הייתה אימפריה אגרארית ורוב האנשים בתוכה גרו בכפר והתפרנסו מהאדמה. עם זאת, Donald Quataert מציין כי ייצור ראשוני תפס מקום בגבולות המדינה האגרארית. גם Suraiya Faroqhi  מציינת כי האימפריה העותומאנית לא הייתה רק מדינה צבאית מבוססת על חקלאות שניצלה את מיקומה האסטרטגי על-מנת לשלוט על נתיבי הסחר העיקריים בין דרום אסיה ואירופה. תעשיית המלאכה העותומאנית מצאה שוק לא רק בתוך גבולות האימפריה אלא גם מחוצה לה.

בסוף המאה ה-15 כותנה, משי ובדי אנגורה מאנטוליה יוצאו למדינות אשר שכנו צפונית מהים השחור, כאשר תעשיית עור משגשגת אף היא תועדה ברישומים מאותה התקופה.

בסוף המאה ה-16 הבדים של אנקרה מוהיר מצאו קונים בוונציה, פולין ואפילו אנגליה כאשר תעשיית ייצור העור התבססה בשווקים בהונגריה. בנוסף לכך, מוצרי נחושת מילאו תפקיד של מוצרי צריכה יומיומיים אולם גם קושטו באופן מיוחד עבור לקוחות אמידים יותר.

בחופים הדרומיים של הים התיכון תוניס היוותה חלק מהאימפריה העותומאנית מאז שנת 1574. בעיר זו יוצרו שטיחים אדומים אשר שווקו בקנה מידה גדול בצפון אפריקה וגם באיסטנבול ואנטוליה.

גם במאה ה-18, תקופה אשר נחשבת בעיני ההיסטוריונים כתקופה שהייתה בה הידרדרות מבחינת התעשייה גם אז הייתה תעשיית בדים מרשימה לייצוא.

בדי הכותנה ההודים נעשו פופולאריים מהמאה ה-17 ואילך והועתקו בהצלחה במזרח אנטוליה ובאזור Aleppo. ענפים שונים של ענפי תעשייה פרה-תעשייתים באימפריה העותומאנית כל הזמן מתגלים על

 

 

תוכן עניינים:

מבוא- עמ’ 2- 6

תעשיית המשי-עמ’ 7- 10

גידול כותנה וייצור בדים-עמ’ 10- 13
סיכום-עמ’ 13

רשימה ביבליוגרפית-עמ’ 14- 15

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות

12

שנת הגשה

2013

There are no reviews yet.

Be the first to review “סמינריון עבודה, מלאכה ותעשייה באימפריה העוסמאנית במאות ה16 –19:”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא:

 

עבודה זו תידון בנושא עבודה, מלאכה ותעשייה באימפריה העוסמאנית במאות ה16 –19. ראשית תינתן סקירה על התפתחות העבודה, המלאכה והתעשייה במהלך המאות הללו ולאחר מכן העבודה תתמקד בשני ענפי ייצור מרכזיים שהם ייצור המשי והכותנה. ולבסוף, יובאו המסקנות.

האימפריה העותומאנית הייתה אימפריה אגרארית ורוב האנשים בתוכה גרו בכפר והתפרנסו מהאדמה. עם זאת, Donald Quataert מציין כי ייצור ראשוני תפס מקום בגבולות המדינה האגרארית. גם Suraiya Faroqhi  מציינת כי האימפריה העותומאנית לא הייתה רק מדינה צבאית מבוססת על חקלאות שניצלה את מיקומה האסטרטגי על-מנת לשלוט על נתיבי הסחר העיקריים בין דרום אסיה ואירופה. תעשיית המלאכה העותומאנית מצאה שוק לא רק בתוך גבולות האימפריה אלא גם מחוצה לה.

בסוף המאה ה-15 כותנה, משי ובדי אנגורה מאנטוליה יוצאו למדינות אשר שכנו צפונית מהים השחור, כאשר תעשיית עור משגשגת אף היא תועדה ברישומים מאותה התקופה.

בסוף המאה ה-16 הבדים של אנקרה מוהיר מצאו קונים בוונציה, פולין ואפילו אנגליה כאשר תעשיית ייצור העור התבססה בשווקים בהונגריה. בנוסף לכך, מוצרי נחושת מילאו תפקיד של מוצרי צריכה יומיומיים אולם גם קושטו באופן מיוחד עבור לקוחות אמידים יותר.

בחופים הדרומיים של הים התיכון תוניס היוותה חלק מהאימפריה העותומאנית מאז שנת 1574. בעיר זו יוצרו שטיחים אדומים אשר שווקו בקנה מידה גדול בצפון אפריקה וגם באיסטנבול ואנטוליה.

גם במאה ה-18, תקופה אשר נחשבת בעיני ההיסטוריונים כתקופה שהייתה בה הידרדרות מבחינת התעשייה גם אז הייתה תעשיית בדים מרשימה לייצוא.

בדי הכותנה ההודים נעשו פופולאריים מהמאה ה-17 ואילך והועתקו בהצלחה במזרח אנטוליה ובאזור Aleppo. ענפים שונים של ענפי תעשייה פרה-תעשייתים באימפריה העותומאנית כל הזמן מתגלים על

 

 

תוכן עניינים:

מבוא- עמ’ 2- 6

תעשיית המשי-עמ’ 7- 10

גידול כותנה וייצור בדים-עמ’ 10- 13
סיכום-עמ’ 13

רשימה ביבליוגרפית-עמ’ 14- 15

299.00 

סמינריון עבודה, מלאכה ותעשייה באימפריה העוסמאנית במאות ה16 –19:

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות

12

שנת הגשה

2013

סמינריון עבודה, מלאכה ותעשייה באימפריה העוסמאנית במאות ה16 –19:

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות

12

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.