מבוא

עובדות זרות מפיליפינים ומנפאל נחשבות ל”מותג” בתחום הטיפול והסיעוד. עובדות אלה הינן בעלות השכלה העולה על הממוצע וכן לרובן ישנו ניסיון קודם בעבודות טיפול וסיעוד. לכן, הדרישה עובדות אלה הנה גבוהה בשוק. עם זאת, למרות שעובדות אלה נדרשות בשוק העבודה הישראלי, תהליך של קבלת אשרת העבודה עבורן הנו מסורבל וכרוך בסכומי כסך העולים על יכולתן לשלם. בנוסף, עובדות זרות בישראל אינן זוכות למעמד מכובד, הן מבחינה חברתית והן מבחינת הרווחה. טענות אלה הופכות את ישראל ליעד פחות אטרקטיבי עבור עובדות זרות ממדינות אלה והן פונות לעבודה במדינות זרות אחרות.

דמי תיווך הנם סכומים אותם משלמים עובדים המגיעים ממדינות זרות. הדבר מנוגד לאמנות בינלאומיות ולחוק הישראלי. יחד עם זאת, גובה דמי התיווך ממשיך לעלות. מסקרים שפורסמו בעיתונות עולה כי בשנים האחרונות, דמי התיווך עבור עובדים מפיליפינים ומנפאל עלו בצורה משמעותית, וזאת למרות הדרישה לעובדים ממדינות אלה בשוק. לכן, בשנים האחרונות מגיעים יותר עובדים מדרום אסיה. עובדים אלה אינם מסוגלים לתקשר בשפה האנגלית ורובם ללא ניסיון קודם בסיעוד. לכן, בשנים האחרונות חלה מגמה של תחלופה גבוהה של המטפלים הסיעודיים, כאשר ברוב המקרים הסיבה לפיטורין העובד הנה אי היכולת לתקשר עמו. לפיכך, האינטרס הכלכלי שבגביית דמי התיווך בתהליך של הבאת העובדים הזרים הנדרשים גובר על הרצון של הבאת המטפל הסיעודי הכשיר ביותר לעבודה.

היבט נוסף הבולט בעבודתם של העובדים הזרים בישראל הוא המרכיב הנצלני. עובדים זרים מבצעים את עבודתם מסביב לשעון ומקבלים שכר גלובלי בדרך כלל. בנוסף, הסכומים המובטחים לעובדים אלה במסע הגיוס לעבודה אינם תואמים את המציאות הקשה אותה הם חווים בישראל. מרבית העובדים מקבלים יום חופשי אחד בשבוע, כאשר גם היום הזה נתון לשינויים בהתאם לרצון המעסיק. בנוסף, קיימת תופעה של ניצול העובדים המתבצע, בין היתר, באיומים לאובדן מקום העבודה וכתוצאה מכך עבודה שוטפת במצב של חולי.

אחת הסיבות להתנהגות הנצלנית מצד חברות כוח האדם ושל חברות ההשמה כלפי העובדים הזרים הוא מעמד החוקי בישראל. עובדים זרים אינם מקבלים אזרחות בישראל, גם לאחר שנים של עבודה. יתירה מזאת, עובדים זרים נדרשים לחדש את אשרת העבודה מדי שנה. כל אלה תורמים להוצאות כספיות נוספות והיעדר זכויות אזרח בישראל.  עובדים רבים חוששים לעזוב את מקום העבודה בעל התנאים הקשים, הן בשל האיומים של התאגידים המתווכים לגירוש מן הארץ והן בעקבות הלחצים הכלכליים של משפחות במדינות המוצא. במרבית המקרים, העובדים הזרים אינם מסוגלים לשלם את דמי התיווך מראש ולכן נאלצים להמשיך ולשלם עמלות גם לאחר תחילת העבודה בישראל. גורמים אלה כובלים את העובדים הזרים בתנאים של שיעבוד מאחר ולא יוכלו לעמוד בהתחייבויות הכספיות ללא העבודה, נצלנית ככל שתהיה.

לאחרונה הועברו תקנות חדשות על ידי שר הפנים המאלצים את העובדים הזרים לעבוד במקום גיאוגרפי אחד בישראל וכך מגבילות את אפשרותם לסיים את העבודה במקום אחד ולעבור למעסיק אחר, וזאת ללא תלות בנסיבות הקשות שעשויות לגרום להם לשקול לעזוב את מקום העבודה. לכן, במקרים רבים העובדים הזרים הופכים לקורבנות של עבודה מסביב לשעון בתנאי העסקה מחפירים ובלתי חוקיים בישראל.

המחקר הנוכחי בוחן את תהליכי ההגעה לישראל וכן את תנאי ההעסקה בהם עובדים. לשם כך, המחקר הנוכחי בוחן היבטים אלה באמצעות התבוננות והשוואה בין שתי נקודות מבט: נקודת מבטם של העובדים הזרים ונקודת מבטם של עובדי חברות ההשמה. שתי נקודות מבט אלה עשויות לתרום לקבלת תמונה ברורה יותר לגבי תנאי העסקתם של העובדים הזרים ולגבי התהליכים שהם עוברים בדרך לקבלת שאשרות העבודה בישראל.

על חברות ההשמה נאמר כי הנן מושחתות ומטרתן להרוויח כספים על חשבונם של עובדים תמימים הזקוקים לאמצעים על מנת להתקיים. המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת מבט ביקורתית כלפי חברות ההשמה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון במבט ביקורתי את תהליך הגיוס של העובדים ואת האינטרסים הכלכליים המניעים תהליך זה.

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. מתודולוגיה 5
2.1 אוכלוסיית המחקר 5
2.2 כלי המחקר 5
2.2.1 ראיון עבור עובדות בחברת השמה 5
2.2.2 ראיון עבור עובדות זרות 6
2.3 הליך המחקר 6
2.4 מגבלות אתיות 7
3. ממצאים 8
3.1 מנקודת מבטן של נציגות חברות ההשמה 8
3.1.1 תפקיד חברות ההשמה בגיוס עובדים זרים 8
3.1.2 תנאי העסקה של העובדים הזרים 10
3.1.3 התנהלות של חברות ההשמה מול העובדים זרים 12
3.2 מנקודת מבטן של העובדות הזרות 14
3.2.1 תהליך הקליטה לעבודה 14
3.2.2 גובה השכר 16
3.2.3 תנאי העסקה 17
4. סיכום הממצאים ודיון 20
ביבליוגרפיה 24
נספח 1 – ראיון עבור עובדות בחברת ההשמה 25
נספח 2 – שאלות המשך לעובדות הזרות: 26
נספח 3 – תמלול ראיונות עם עובדות בחברות השמה 27
נספח 4 – תמלול ראיונות המשך עם העובדות הזרות 38