מבוא

עבודה מהווה חלק בלתי נפרד מחייהם של מרבית האנשים הבוגרים בעולם. בגיל הבגרות האדם נדרש לחיים עצמאיים, כלומר לפרנס את עצמו, ובאותה עת רבים מתחילים לבנות משפחות. בספרה של גלין (1988ׂ) מוגדר המונח קרירה כמונח נפוץ אשר נעשה בו שימוש על בסיס יומי.

התפתחות הקרירה תופסת חלק נכבד במעשיהם, שיקוליהם ושאיפותיהם של מרבית האוכלוסייה, כאשר הקריירה הופכת להיות חלק מזהותם האישית. הר וקרמר הגדירו את המושג קרירה כמסלול חייו של הפרט, הכולל את העיסוקים, ההתנסויות והבחירות המקצועיות הרלוונטיות להתפתחותו של אדם זה כעובד (Herr& Cramer, 1988).

במילון אבן שושן (2003) מוגדרת קריירה כדרכו של אדם לקראת הצלחות חיצוניות, השגת רווחים או כבוד בפעולה מסוימת, מקצוע, מעמד בעבודה. על פי הגדרות אחרות קרירה מתוארת כמעמד בחברה ובעבודה, או קרירה כמקצוע; קרירה כמסלול חייו של הפרט, מהלכיו הצלחותיו והשגיו (מילון עברי שלם, 1971). הגישה הראשונה רחבה מאוד ומציגה את הקרירה כרצף אירועים בחיי הפרט, מעבר למקצוע או משרה מסוימת (גלין, 1988). במובן הרחב של המילה, קרירה היא למעשה דרך חיים המתועלת בדרך כלל להשגת יעדים תעסוקתיים כגון: הצלחה, שכר,יוקרה וקידום (להט, 1998). הגישה השנייה צרה הרבה יותר וגם היא רואה את הקרירה כרצף אירועים וכהתפתחות בתוך משרה מסוימת. המשותף לגישות אלו הוא תפיסתה של הקרירה כתהליך ורצף אירועים הקשורים לעבודתו של הפרט (גלין, 1988).

התפתחות הקרירה מושפעת בין היתר ממרכיבים חיצוניים הכוללים אקלים ארגוני, הזדמנויות תפקודיות ויחסי עבודה; מרכיבים אישיים כמו ערכים, הישגים, השכלה, מצב משפחתי ושאיפות. שאיפתו של האדם לצורך בפרנסה והגעה למימוש עצמי היא טבעית לחלוטין, אך יתכן שבעתיד יתפתחו סוגים חדשים של עובדים בשוק העבודה אשר יראו במרכז חייהם את העניינים שמחוץ

לעבודה, כגון: משפחה, עיסוקים פרטיים איכות חיים וכדומה. על הפרט להכיר היטב את כישוריו על מנת שיוכל להתאים את חייו לדפוס קרירה כלשהו (להט, 1998).

על פי גלין (1988), ישנו תפקיד חשוב לערכיו של האדם בקביעת יעדיו המקצועיים וקביעת סדרי עדיפויות. בנוסף, בני האדם נוטים לפתח דפוס חיים המותאם ביותר לנסיבות חייהם (ריכטר, 1992) המושפע מגורמים שונים: (1) הכנסה גבוהה- הכנסה העולה על הצרכים הבסיסיים; (2) עצמאות- החופש לקבל החלטות ולעבוד ללא פיקוחם או הכוונתם של אחרים; (3) יוקרה ומעמד- מבטאים את חשיבותך בעיניהם של אחרים ומהו תדמיתו של המקצוע הנבחר בחברה; (4) שעות פנאי- כמות השעות שאתה יכול לבלות מחוץ למסגרת העבודה;(5) עניין בעבודה- ההנאה המופקת מתהליך העבודה עצמו; (6) ביטחון בעבודה- העדר חשש מאובדן הכנסה או עבודה בתקופה של האטה או מיתון; (7) גיוון ושינויים- מגוון פעילויות ושינויים תדירים בתוכן ומיקום העבודה; (8) ציפיות ואילוצים- שיקולי רווח מול הפסד: גובה הכנסה, המעמד שיקנה להם המקצוע, סביבה תומכת/מכשילה של המשפחה, שעות הפנאי למפגשים משפחתיים וחברתיים; (9) סיוע לזולת- הרצון לסייע במידה זו או אחרת לזולת, בצורה של מתן תרומות ועשיית טובות

עם ההתקדמות הטכנולוגית והתבססות התחרותיות במשק, שעות העבודה הופכות ארוכות יותר, וכיוון שישנה יכולת לעבוד מהבית, ההבחנה בין עבודה לבית מיטשטשת. מתוך כך, עולה הצורך לאזן בין הבית לבין הקריירה, מה שמוגדר בתור “קונפליקט בית-קריירה”.

עבודה זו מבקשת לבחון את חיי העבודה של אמהות, תוך השוואה בין נשים נשואות לבין נשים חד-הוריות. בתוך כך, נבקש לבדוק האם נשים חד-הוריות שונות מנשים החיות בזוגיות מבחינת שיקולי בחירתל הקריירה שלהן וכן התחושה שלהן לגבי קונפליקט בית-קריירה.

תוכן עניינים
1. מבוא- 3
2. סקירת ספרות- 5
2.1 שיקולי בחירת קריירה אמהות- 5
2.2 עוגני הקריירה של שיין (Schein)- 7
2.3 מאזן עבודה-בית- 8
2.4 שיקולי בחירת קריירה ומאזן עבודה-בית אצל נשים חד הוריות- 10
2.5 המחקר הנוכחי- 11
3. שיטה- 12
3.1 נבדקים- 12
3.2 כלי מחקר- 12
3.2.1 שאלון דמוגרפי- 12
3.2.2 שאלון עוגני קריירה -12
3.2.3 שאלון קונפליקט בית-קריירה -13
3.3 מהלך המחקר- 14
3.4 היבטים אתיים- 14
3.5 ניתוחים סטטיסטיים- 14
4. תוצאות- 15
4.1 סטטיסטיקה תיאורית- 15
4.1.1 המדגם- 15
4.1.2 פרטים דמוגרפיים לפי מצב משפחתי- 18
4.2 סטטיסטיקה היסקית- 23
4.2.1 שיקולי קריירה- 24
4.2.2 שביעות רצון ממאזן עבודה-בית- 26
4.2.3 הקשר בין עוגני הקריירה לבין קונפליקט בית-קריירה- 28
4.2.4 תיווך המצב המשפחתי את הקשר בין הציפיות לבין שביעות הרצון ממאזן עבודה-בית- 29
5. דיון- 30
5.1 מאפייני המדגם- 30
5.2 ניתוח הממצאים- 30
5.3 מגבלות המחקר והצעות למחקרים עתידיים- 31
ביבליוגרפיה- 33
נספח- השאלונים שהועברו- 38