מבוא

תקופת שיבת ציון הייתה, למעשה, תהליך חזרתם של יהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל מ-538 לפנה”ס. כורש, אשר היה שליטה של האימפריה הפרסית השולטת באותה עת בארץ ישראל, העניק ליהודים את הזכות לעלות ולהתיישב בארץ, לעבוד את אלוהים בירושלים ולהיות אוטונומיה יהודית לכל דבר.

הגולים שחזרו לארץ ישראל הונהגו תחילה על יד ששבצר, אשר שימש כ”נשיא ליהודה” (עזרא, פרק א’, פס’ ח’). הגל השני היה תחת הנהגתו של זרובבל בן שאלתיאל. עליית ששבצר שמה לה למטרה להקים את ישראל מחורבותיה ולהקים בית המקדש. עליית זרובבל הייתה, למעשה, מאופיינת במטרות דומות של עליית ששבצר, אך היא הייתה מסודרת יותר ומאופיינת בשיתוף פעולה טוב יותר עם השלטון הפרסי.

במוקד מחקר זה עומדות  2 דמויות האחריות על 2 גלי עליה ראשונים מגלות בבל לישראל – ששבצר וזרובבל. דמויות אלה היו שליטי ישראל מטעם שלטון פרסי. עם זאת, במחקר ההיסטורי ישנה מחלוקת הנוגעת לשורשיהם וזהותם של מנהיגים. שכן, יש הטוענים ששבצר וזרובבל הינם אדם אחד. טענה זאת מבוססת על תפיסות של רבנים מתקופת ימי הביניים. למרות זאת, מקובל על ידי רוב החוקרים לראות בששבצר וזרובבל כ-2 דמויות שונות.

מטרת מחקר זה הינה לבדוק גישות שונות לגבי מקורם וזהותם של ששבצר וזרובבל. בנוסף לכך, לבדוק את פעולותיהם בארץ ישראל כשליטי הארץ וכמנהיגים של העולים מבבל. מתוך כך, גם למצוא מענה לשאלת מחקר: האם ניתן לראות בעליית ששבצר ובעליית זרובבל כגל עליה בודד ? השערת מחקר גורסת, שעל אף קיומם של קווי דמיון לא מעטים בין גלי העליות, קיימים גם הבדלים לא מעטים ביניהם ועל כן, מדובר בגלי עליה שונים.

על מנת לתת מענה למטרות המחקר ולענות על שאלת המחקר, המחקר יחולק לחלקים הבאים: פרק ראשון יתאר את ששבצר – שורשיו ופעולותיו, וזאת תוך כדי התייחסות לגישות שונות הנוגעות לגביו; פרק שני יתאר את שורשיו ופעולותיו של זרובבל, תוך כדי התבססות על ספרות מחקרית רלוונטית; ופרק שלישי יציג ניתוח השוואתי בין 2 גלי העליה (עליית ששבצר וזרובבל). לבסוף, יוצג פרק של דיון ומסקנות אשר יסכם וייתן מענה לשאלת המחקר.

תוכן העניינים

מבוא – 2
פרק א’: ששבצר: שורשיו ופעולותיו – 3
פרק ב’: זרובבל: שורשיו ופעולותיו – 8
פרק ג’: עליית ששבצר וזרובבל – ניתוח השוואתי – 14
דיון ומסקנות – 18
ביבליוגרפיה – 21