תקציר

המחקר נערך בנושא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. ניהול קונפליקטים נתפס כבעייתי במיוחד אצל אנשי חינוך חדשים, מאחר והוא מתווסף לחוסר ניסיון, העדר סגנון התמודדות מסתגל, לחצי מערכת וחוסר היכרות עם התלמידים ומסכן את הישרדותם במערכת ואת פיתוח תחושת המסוגלות של אנשי החינוך החדשים. ניסיון מצטבר, כהיכרות עם התלמידים, עשוי לשמש כגורם המקדם פתרון קונפליקטים באופן בונה. המחקר האיכותי נערך במתודולוגיה של חקר מקרה, כאשר המקרה הוגדר כאירוע המהווה זרז לקונפליקט, כפי שתופס אותו המורה המתחיל. בעקבות המודל של קאלאנן ופרי (Callanan & Perrri, 2006) ותיאוריית דינמיקות הקונפליקט(Davis et al., 2004, 2008)  נבנו קטיגוריות של מאפיינים התורמים לתפיסת הקונפליקט של אנשי חינוך מתחילים. במחקר רואיינו 9 אנשי חינוך. ממצאי הראיונות גילו כי שילוב המודלים בהם נעשה שימוש, הוביל להבנה מעמיקה יותר של הגורמים והנסיבות לקונפליקט, בכללם תפיסת אנשי החינוך המתחילים את הקונפליקט כאירוע שיש לפתרו בהווה, ללא תכנון או מחשבה כיצד ישפיע הפתרון על יחסיהם עם התלמיד לאחר מכן. כמו כן נמצא שאנשי חינוך מתחילים חשים איום מצד התנהגות לא צפויה של התלמיד ומתמודדים עם איום זה בהימנעות מכניסה לקונפליקט או בהסלמתו כדי לנכס לעצמם את תחושת השליטה תוך שימוש בסמכותם להעניש. השלכת הממצאים היא הצורך להכשיר את אנשי החינוך לעתיד באסטרטגיות לפתרון קונפליקטים ובהתייחסות אליהם כחלק מיחסיהם עם התלמידים.

מבוא

נושא המחקר הנוכחי הוא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. קונפליקטים הם מקור לחץ מרכזי ולכן יש צורך לחקור את האופן בו אנשי חינוך מתחילים תופסים קונפליקטים ומנהלים אותם, וזאת כמובן גם מתוך כוונה לסייע להם. זרז הוא כל נושא העומד בניגוד אינטרסים, במחלוקת, בין המורה לתלמיד. זו יכולה להיות התנהגות מסוימת, עמדה או תפיסה שונה המביאה להתחלת השתלשלות הקונפליקט הבין אישי. זרזים נפוצים לקונפליקטים בין אנשי חינוך לבין תלמידים הם: אי הענות להוראת איש החינוך, התנהגות אשר אינה עולה בקנה אחד עם נהלי ביה”ס, הפרעה ללמידה בכיתה, פגיעה בתלמיד אחר וכדומה. כתוצאה מכך, נבעו שאלות המחקר: כיצד נתפס אירוע כמהווה זרז לקונפליקט על ידי  איש החינוך החדש?  מה משפיע על תפיסתו זו?

בשל האינטנסיביות הכרוכה במאמץ ההוראה, חוסר ניסיון, העדר סגנון התמודדות מסתגל, לחצי מערכת וחוסר היכרות עם התלמידים, אנשי החינוך החדשים מצויים במצב המסכן את הישרדותם במערכת ואת פיתוח תחושת המסוגלות שלהם. כתוצאה מכך, אופן התייחסותם של אנשי חינוך חדשים לניהול הקונפליקט עשוי להשתנות, תוך השפעת הניסיון המצטבר; ההיכרות עם התלמידים ומאפייניהם (למשל, גילם); מאפייני הכיתה (למשל, לחצי זמן בעת הכנה לבחינות בגרות בתיכון, לעומת תחושת הקלה בסוף שנה בבית ספר יסודי); והנושאים המועלים לקונפליקט. כמו כן, יתכן שהייעוץ, הניסיון והידע של אנשי חינוך מנוסים יותר ולחצי ההנהלה יהיו בקונפליקט עם העמדות והידע של איש החינוך החדש בנושא זה. על מנת להנחות אותו  בניהול יעיל של קונפליקטים, צריך להכיר גורמים אלה ואת השפעתם, על מנת לסייע במתן כלים ויכולת הערכה עצמית (מעין מחוון) שיאפשרו לאיש החינוך המתחיל לבחון את עצמו בכל שלבי ניהול סוגי הקונפליקטים העיקריים בהם הוא צפוי להיתקל.

ייחודיות המחקר הנוכחי נובעת מכך שקיים מיעוט יחסי של מחקרים הבוחנים את השתלבותם המקצועית של אנשי חינוך מתחילים ובעיקר את התמודדותם עם קונפליקטים וכן את  השתלשלות קונפליקטים כאלה מתחילתם ועד סופם. ההתמודדות היום יומית של אנשי חינוך ותלמידים עם קונפליקטים חוזרים ונשנים מעצימה את הצורך לחקור את המשתנים המשפיעים על הסלמת הקונפליקט ועל ההשפעה השלילית והמזיקה שנגרמת לאקלים הכיתה כתוצאה ממנה.

תוכן עניינים

תקציר 1
מבוא 2
סקירת ספרות 3
1. אנשי חינוך חדשים ומאפייניהם 3
1. א. יישום הידע הפדגוגי על ידי אנשי חינוך חדשים 5
1. ב. ניהול הכיתה על ידי אנשי החינוך המתחילים 7
2. הפרות משמעת ותפקידן כגורם לקונפליקט 8
3. ניהול קונפליקטים 10
4. קונפליקט כאינטראקציה- תיאוריית דינמיקת הקונפליקט 12
4. א. קונפליקט בין מורה לתלמיד- וניהולו 14
5. תהליכי הערכה קוגניטיביים בניהול קונפליקט 15
6. מטרת ושאלות המחקר 16
שיטת המחקר 17
ממצאים 20
דיון ומסקנות 28
ביבליוגרפיה I
נספחים: 1. נקודות לתצפית VII
2. ראיונות לדוגמה VII
טבלאות ותרשימים:
טבלה 1 :פרטי המרואיינים 18
תרשים 1: השפעות מאפייני המורה והתלמיד וכן הקשר הקונפליקט, על מאפייני ניהולו 21