תצלומי פליטים מסוריה באירופה כאמצעי לניתוח עמדות ותפיסות כלפי אוכלוסייה זו בקרב סטודנטים לחינוך בישראל

תוכן

מבוא. 1
סקירת ספרות. 3
פרק מתודולוגיה. 12
ממצאים ודיון 16
מקורות. 29
נספחים. 31

תקציר

המחקר הנוכחי בחן עמדות ותפיסות של סטודנטים לחינוך בישראל ביחס לסוגיית הפליטים באירופה. בשנת 2011 החלה מלחמת אזרחים בסוריה אשר הובילה להפיכתם של מיליוני אזרחים סורים למחפשי מקלט ופליטים. מדינות שונות באירופה נדרשו לקלוט את מחפשי המקלט ונוצר שיח בינלאומי לגבי הסוגיה שנוצרה. המחקר מתמקד בשתי פרספקטיבות אשר נובעות ממאפייניהם של הנבדקים. ראשית היותם של הנבדקים אנשים העוסקים בחינוך ושנית היותם יהודים אזרחי מדינת ישראל אשר מתמודדת בעצמה עם פליטים ממדינות אפריקה. המתודולוגיה המרכזית המחקר היא: photo-elicitation, לנבדקים הוצגו תשעה תצלומים תקשורתיים של פליטים סורים באירופה ובאמצעות שאלון חצי מובנה התבקשו להתייחס אליהם. ממצאי המחקר מעידים על קיומו של קונפליקט בין תפיסתם התיאורטית של הנבדקים את מטרותיו וחשיבותו של חינוך לערכים לקבלת האחר ולעזרה לזולת, אל מול חשש ופחד מהאחר אשר מונע מסטריאוטיפים ועמדות תקשורתיות שאינן בהכרח מבוססות על התנסות אישית. המשתתפים במחקר הביעו חוסר נוחות ביחס לאופן הטיפול בפליטים בישראל, זאת ביחס לצפייה שמדינת ישראל תהווה דוגמא לקליטת פליטים בעקבות אירועי השואה. בנוסף נראה כי הנבדקים מביעים קושי בהתמודדות עם “ידע קשה” שנגלה בתצלומים השונים וחושף את מציאות חייהם של מחפשי המקלט. תחושה זו מובילה להימנעות ובריחה מהתמקדות בתצלומים אלה ומתן תשומת לב למימדים חיוביים שוליים בתצלומים. עלה מתוך הממצאים כי היעדר ידע וחוסר מעורבות בנושא הפליטים מוביל לעמדות מנוגדות לגבי היחס שיש להעניק לאוכלוסיה זו באירופה ובישראל, ולכן  גם לאמביוולנטיות בעמדות האישיות לגבי הסוגיה.

מבוא

פליט הינו אדם אשר נאלץ לעזוב את מדינתו כתוצאה מאירועים אלימים אשר שיבשו את הסדר הציבורי וקיים איום על חייו בשל סיבות של: גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית או לדעה פוליטית מסוימת. מחפשי מקלט הינם בני אדם שהגיעו למדינה שאינה מדינת הלאום שלהם ומבקשים בה הגנה מפני אירועים בהתרחשו במדינת מוצאם. מבקשי מקלט יכולים לקבל מעמד של פליט או לקבל הגנה באופן זמני עד שתחלוף הסכנה במדינה ממנה הגיעו ויוכלו לשוב אליה. אחד מכול 113 בני אדם בעולם כיום הוא פליט או מבקש מקלט. סוכנות הפליטים של האו”ם דיווחה בסוף שנת 2015 על 65.3 מיליון פליטים ומבקשי מקלט בעולם, מתוכם כ-11 מיליון ילדים. בחמש השנים האחרונות הייתה עלייה של 50% בסך האנשים שהפכו לפליטים או מבקשי מקלט. מרבית הפליטים יוצאי מדינות אפריקה ומדינות אסלאמיות שונות באירופה ובאסיה. סוגיית הפליטים הופכת רלוונטית יותר מתמיד והיא משפיעה באופן משמעותי על מדינות רבות בעולם, במיוחד באירופה ובארצות הברית. סוגיה זו נוגעת להיבטים מדיניים, חברתיים וכלכליים במדינות המוצא ובמדינות היעד ומשפיעה על אורח חייהם של מיליוני בני אדם.

יבשת אירופה היא בין המושפעות ביותר ממשבר הפליטים. בשנת 2011 החל משבר מדיני חמור בסוריה. משבר זה יצר בריחה המונית של אזרחיה אל מדינות ערב השכנות ובהמשך אל מדינות אירופה. כתוצאה מהמצב שנוצר כ-3.9 מיליון אזרחים סורים הפכו למחפשי מקלט ופליטים. נסיבות אלה יצרו לחץ משמעותי על המדינות השכנות לסוריה ועל מדינות אירופה לקלוט את מחפשי המקלט ולהעניק להם  הגנה וסיוע כלכלי. קליטת כמות גדולה של בני אדם במדינות אירופה יצאה משבר כלכלי, חברתי ותרבותי אשר העמיד את החברה האירופית בדילמה מוסרית לגבי האופן שבו יש להתייחס לכמות מחפשי המקלט הגדולה שמגיעה למדינות השונות.

המצב החדש שנוצר באירופה ובהמשך השפיע גם על ארצות הברית סוקר באופן נרחב ומיידי באמצעי התקשורת ברחבי העולם. המדיה התקשורתית – טלוויזיה ועיתונים, יחד עם הרשתות החברתיות תרמו להפצה של ידיעות לגבי מצב הפליטים ויצרו סיקור נרחב של האירועים באירופה. תצלומים של מחפשי מקלט בדרכם למדינות אירופה ומצבם כאשר הגיעו למדינות השונות התפרסמו והובילו לשיח נרחב לגבי הסוגיה גם במדינת ישראל. התקשורת הישראלית סיקרה את האירועים באירופה תוך דגש על מצבם של מבקשי המקלט והדילמות העומדות בפני מדינות אירופה השונות ביחס לטיפול בהם.

סוגיית מחפשי המקלט ופליטים אינה זרה למדינת ישראל. החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 מדינת ישראל מתמודדת עם הגעתם של אזרחי אריתריאה וסודן לגבולותיה בדרום הארץ. משבר מדיני חמור שהוביל למלחמת אזרחים במדינות אלה יצר אוכלוסייה גדולה של מחפשי מקלט אשר הגיעו ממדינות מוצאם באפריקה למדינות שונות ביניהן מצרים ובהמשך גם לישראל. לכן, התמודדותם של מדינות אירופה עם סוגיית הפליטים העכשווית נוגעת גם להתמודדותה של מדינת ישראל בעבר ובהווה עם מבקשי המקלט ומעלה דילמות שקיימות בחברה הישראלית גם כן.

מחקר זה מבקש לבחון אילו דפוסי תגובות מעוררים תצלומים של פליטים בקרב סטודנטים לחינוך בישראל. על מנת לבדוק שאלה זו נבחרו שמונה סטודנטים אשר זוהי שנתם האחרונה ללימודי חינוך במכללה בצפון הארץ. גישת המחקר הינה איכותנית ונעשה בה שימוש במתודת Photo-Elicitation המבוססת על חשיפתם של המשתתפים לתצלומים תקשורתיים במהלך ראיון אשר בו נשאלו לגבי הנראה בתצלום תוך ניסיון להגיע לעמדות והתפיסות הקיימות בהם ועולות בעקבות התהליך.  בנוסף המחקר מתמקד בפרספקטיבה החינוכית של המשתתפים על סוגיית הפליטים, כיצד הם רואים חינוך כמעורב בהתמודדות עם הנושא.

המחקר הנוכחי יכלול תחילה סיקור ספרותי הנוגע להגדרות חוקתיות ומדיניות של פליט ומחפש מקלט, ההיסטוריה של אירופה בנושא הפליטים, המצב העכשווי תוך דגש על העמדות שנוגע לסוגיה הנוכחית. עמדות לגבי הסוגיה בישראל והתייחסות להיבטים התקשורתיים של הנושא באירופה ובישראל. לאחר מכן יוצגו המתודות המרכזיות במחקר זה שיטת המחקר, כלי המחקר, המדגם, הליך המחקר עצמו ומגבלות המחקר. יוצגו הממצאים והדיון בהתאם לידע הספרותי שנצבר בנושא. נוסף על כך נערך סיכום של המחקר הכולל מסקנות מרכזיות לגבי המחקר הנוכחי והמלצות למחקרי המשך.