- 0546-200-800
- office@right4u.co.il
- מרכז עסקים "לולים" כפר עציון
בתולדות הקולנוע עוד משנות ה-20, אנו נתקלים פעמים רבות בשימוש של תיאוריות פסיכולוגיות, לתיאוריה הפסיכולוגית יש משקל גדול במהלך הסרט, התיאוריה עוזרת לנו להבין את הדמויות, היא טוענת אותם בממד ריאליסטי ומעמיקה אותם, בימאים רבים עושים שימוש בתיאוריה הפסיכואנליטית למשל אלפרד היצ’קוק בסרטים ‘פסיכו’ (1960) ‘ורטיגו’ (1958).
הבנת הפסיכולוגיה שקיימת בסרט תורמת רבות להבנת הסרט וההזדהות עם הגיבורים בו, ניתן לראות את הפסיכולוגיה בכמה ממדים של השתקפות, יוצר אשר עושה שימוש במכוון בתיאוריה פסיכולוגית שניתן להבחין בה מיד, למשל סצנת החלום של ‘בכבלי החשיכה’ (1946) של היצ’קוק, יוצר שעושה ניסוי בסרטו ע”י הכנסת אלמנטים מחלומותיו לתוך הסרט בכדי להבין משהו על האדם, ויוצר המנסה להגיד משהו חדש על הפסיכולוגיה של האדם.
בעבודה זו תוצג יחידת הלימוד “פסיכואנליזה בקולנוע” תוך התמקדות בתיאוריה הפסיכואנליטית ובפרט באבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. התלמידים יחקרו את התיאוריה בראי הקולנוע, וינסו לענות בעזרת התיאוריה הפרוידיאנית על שאלות כמו: “כיצד היא עוזרת לנו להבין את נפש הגיבור?”, “לעיתים הבנת התיאוריה עוזרת לנו להזדהות עם הגיבור, אילו דרכים קולנועיות בחר היוצר להציג את השאלה שלו בהקשר של פסיכו אנליזה?”.
הסרטים המרכזיים בהם יעשה שימוש במסגרת העבודה הם: ‘כלב אנדלוסי’ (1929) – לואיס בונואל בתור פתיחה ליחידת הלימוד בהקשר של חלומות ותת מודע – השראה ליצירת אומנות. סרטיו של אלפרד היצ’קוק שבכולם ניתן למצוא הקשר פסיכואנליטי מהכיוון של פרויד, יחידת הלימוד תתמקד בשניים מהם: ‘פסיכו’ (1960) – היבט הטיפול הפסיכואנליטי בהקשר של הבן שקשור קשר אדיפלי עמוק עם אמו, ‘בכבלי החשיכה’ (1945) – בהקשר של חלומות ותת מודע, סרטו של פדריקו פליני ‘8 וחצי’ (1963) חלומות וגבר שבעקבות חוויותיו מהילדות עם אמו נמצא בקשר בעייתי עם נשים. הבחירה בסרטים אלו נעשתה מכיוון שהם משתמשים בתיאוריה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית כבסיס להבנת הסרט והדמות הראשית בו.
התאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. 5
שיעור שני – תת מודע וחלום.. 19
שיעור שלישי – זיכרון והדחקה. 21
שיעור רביעי – הקולנוע כיוצר אמירה. 23
איגלטון, ט. (2005). “פסיכואנליזה”. מתוך: תורת הספרות והתרבות אסכולות בנות זמנינו: אסופת מאמרים. עורכת: חנה הרציג. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 39-89.
בן-שאול, נ. (2000). “פסיכואנליזה וקולנוע”, מבוא לתיאוריות קולנועיות. תל אביב: דיונון, 117-130.
כהן, א., פרידמן, ד. (2002). ” פסיכולוגיה התפתחותית: התיאוריה הפסיכוסכסואלית של פרויד”, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
כהן, א., פרידמן, ד. (2002). ” פרויד – הגישה הפסיכואנליטית : מבנה האישיות על-פי פרויד”, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
לם, צ.( 1973). “הגיונו של בית-הספר והגיונותיה של ההוראה“, בתוך: ההגיונות הסותרים בהוראה, ספ’ פועלים, תל-אביב, (עמ’ 9-49).
מאלווי, ל. (1975). “עונג חזותי וקולנוע נרטיבי”. בתוך ללמוד פמיניזם: מקראה. מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית. עריכה: דלית באום, דלילה אמיר, רונה ברייר-גארב, יפה ברלוביץ’, דבורה גריינמן, שרון הלוי, דינה חרובי, וסילביה פוגל-ביז’אווי. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2006. 118-133.
נוי, פנחס. (1999). הפסיכואנליזה של האומנות והיצירתיות. מודן הוצאה לאור. תל אביב.
פרויד, ז. (1966). מבוא לפסיכואנליזה. הוצאת דביר. תל אביב.
פרויד, ז. (1997). מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה. דביר הוצאה לאור. תל אביב.
פרויד, ז. (1900). פשר החלומות. הוצאת ספרים יבנה, מהדורה ארבע עשרה, 2003. תל אביב
Altman, Charles: “Psychoanalysis and Cinema: The Imaginary Discourse”. Movies and Methods. Ed, Bill Nichols. Berkeley: University of California Press, 1985. 517-531 521-524.
Jones, E. (1961). The life and work of Sigmund Freud.
בתולדות הקולנוע עוד משנות ה-20, אנו נתקלים פעמים רבות בשימוש של תיאוריות פסיכולוגיות, לתיאוריה הפסיכולוגית יש משקל גדול במהלך הסרט, התיאוריה עוזרת לנו להבין את הדמויות, היא טוענת אותם בממד ריאליסטי ומעמיקה אותם, בימאים רבים עושים שימוש בתיאוריה הפסיכואנליטית למשל אלפרד היצ’קוק בסרטים ‘פסיכו’ (1960) ‘ורטיגו’ (1958).
הבנת הפסיכולוגיה שקיימת בסרט תורמת רבות להבנת הסרט וההזדהות עם הגיבורים בו, ניתן לראות את הפסיכולוגיה בכמה ממדים של השתקפות, יוצר אשר עושה שימוש במכוון בתיאוריה פסיכולוגית שניתן להבחין בה מיד, למשל סצנת החלום של ‘בכבלי החשיכה’ (1946) של היצ’קוק, יוצר שעושה ניסוי בסרטו ע”י הכנסת אלמנטים מחלומותיו לתוך הסרט בכדי להבין משהו על האדם, ויוצר המנסה להגיד משהו חדש על הפסיכולוגיה של האדם.
בעבודה זו תוצג יחידת הלימוד “פסיכואנליזה בקולנוע” תוך התמקדות בתיאוריה הפסיכואנליטית ובפרט באבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. התלמידים יחקרו את התיאוריה בראי הקולנוע, וינסו לענות בעזרת התיאוריה הפרוידיאנית על שאלות כמו: “כיצד היא עוזרת לנו להבין את נפש הגיבור?”, “לעיתים הבנת התיאוריה עוזרת לנו להזדהות עם הגיבור, אילו דרכים קולנועיות בחר היוצר להציג את השאלה שלו בהקשר של פסיכו אנליזה?”.
הסרטים המרכזיים בהם יעשה שימוש במסגרת העבודה הם: ‘כלב אנדלוסי’ (1929) – לואיס בונואל בתור פתיחה ליחידת הלימוד בהקשר של חלומות ותת מודע – השראה ליצירת אומנות. סרטיו של אלפרד היצ’קוק שבכולם ניתן למצוא הקשר פסיכואנליטי מהכיוון של פרויד, יחידת הלימוד תתמקד בשניים מהם: ‘פסיכו’ (1960) – היבט הטיפול הפסיכואנליטי בהקשר של הבן שקשור קשר אדיפלי עמוק עם אמו, ‘בכבלי החשיכה’ (1945) – בהקשר של חלומות ותת מודע, סרטו של פדריקו פליני ‘8 וחצי’ (1963) חלומות וגבר שבעקבות חוויותיו מהילדות עם אמו נמצא בקשר בעייתי עם נשים. הבחירה בסרטים אלו נעשתה מכיוון שהם משתמשים בתיאוריה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית כבסיס להבנת הסרט והדמות הראשית בו.
התאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. 5
שיעור שני – תת מודע וחלום.. 19
שיעור שלישי – זיכרון והדחקה. 21
שיעור רביעי – הקולנוע כיוצר אמירה. 23
איגלטון, ט. (2005). “פסיכואנליזה”. מתוך: תורת הספרות והתרבות אסכולות בנות זמנינו: אסופת מאמרים. עורכת: חנה הרציג. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 39-89.
בן-שאול, נ. (2000). “פסיכואנליזה וקולנוע”, מבוא לתיאוריות קולנועיות. תל אביב: דיונון, 117-130.
כהן, א., פרידמן, ד. (2002). ” פסיכולוגיה התפתחותית: התיאוריה הפסיכוסכסואלית של פרויד”, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
כהן, א., פרידמן, ד. (2002). ” פרויד – הגישה הפסיכואנליטית : מבנה האישיות על-פי פרויד”, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
לם, צ.( 1973). “הגיונו של בית-הספר והגיונותיה של ההוראה“, בתוך: ההגיונות הסותרים בהוראה, ספ’ פועלים, תל-אביב, (עמ’ 9-49).
מאלווי, ל. (1975). “עונג חזותי וקולנוע נרטיבי”. בתוך ללמוד פמיניזם: מקראה. מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית. עריכה: דלית באום, דלילה אמיר, רונה ברייר-גארב, יפה ברלוביץ’, דבורה גריינמן, שרון הלוי, דינה חרובי, וסילביה פוגל-ביז’אווי. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2006. 118-133.
נוי, פנחס. (1999). הפסיכואנליזה של האומנות והיצירתיות. מודן הוצאה לאור. תל אביב.
פרויד, ז. (1966). מבוא לפסיכואנליזה. הוצאת דביר. תל אביב.
פרויד, ז. (1997). מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה. דביר הוצאה לאור. תל אביב.
פרויד, ז. (1900). פשר החלומות. הוצאת ספרים יבנה, מהדורה ארבע עשרה, 2003. תל אביב
Altman, Charles: “Psychoanalysis and Cinema: The Imaginary Discourse”. Movies and Methods. Ed, Bill Nichols. Berkeley: University of California Press, 1985. 517-531 521-524.
Jones, E. (1961). The life and work of Sigmund Freud.
375.00 ₪
