מבוא

הבדלי התפיסות התרבותיות, החינוכיות והטכנולוגיות בין דור הילדים לדור ההורים מתחדדים כשהדבר נוגע לשימוש באינטרנט. על פי מחקרים רבים, המרחב החדש גורם למתחים רבים במשפחה, בעיקר על רקע החשש של ההורים מפני גלישה באתרים לא מתאימים או קשר עם אנשים שילדיהם שאינם מכירים. במחקר שנערך בארצות הברית דיווחו 77% מההורים כי ילדיהם עלולים להסגיר מידע אישי ולצפות בתכנים פורנוגרפיים ברשת. ממחקרן של למיש וריב”ק (2007) עולה, כי הילדים משתמשים בדרכי הסתרה שונות מפני הוריהם את סוג הקשרים שלהם באינטרנט ואת סוגי הפעילות שהם מבצעים בו: מחיקת אימיילים, היסטוריה, קוקיס; הענקת שמות אחרים למסמכים; הקטנת חלונות כדי שההורים לא יראו, ועוד. עוד עולה, כי רבים מהילדים אכן מקיימים קשר ברשת עם אנשים זרים, אך ככל שעולה הגיל כך הם מספרים על כך פחות ופחות להורים. גם נתוני חשיפה לתכני פורנו הוכיחו כי האינטרנט הוא המקור העיקרי לאלה: לעומת 53% מתלמידי התיכון שנחשפו לפורנוגרפיה בטלוויזיה, 26% בסרטי וידיאו ו-45% במגזינים, 73% נחשפו לכך באינטרנט (53% ו-29% בהתאמה בגילאי חטיבות ויסודי).

עם זאת, כשנבדקה הערכת ההורים את ההתנסות בסיכונים של ילדיהם באינטרנט, התברר כי זוהי הערכת-חסר ברורה (למשל: רק 17% מההורים לילדי תיכון חשבו כי ילדם צופה בתכני פורנו, לעומת 73% מהילדים שהעידו כי נחשפו לתכנים אלה באינטרנט). כשההורים אוסרים על ילדיהם לבצע פעילויות אינטרנטיות שונות (כמו מסירת פרטים אישיים, קנייה מקוונת, או מילוי שאלונים), או שהם מבקשים מהם להגביל את זמן הגלישה, או תכנים מסוימים – הרי שהילדים מספרים להורים פחות ופחות על מה שהם פוגשים וחווים באינטרנט.

במצב זה, של התגוונות מרחב הפעולה וההתייחסות של הילדים, נוצרים גם מצבי חיים חדשים שאינם מוכרים להורים ולפיכך הם נדרשים לפתח מודעות וכלים ייחודיים המותאמים לשלבים ההתפתחותיים של הילד. הדינמיקה התוך-אישית והבין-אישית המוכרת מהמרחב הפיזי מעוררת צרכים חדשים ואינה תופסת במרחב האינטרנטי, צרכים המתעצמים נוכח הפער הדיגיטלי הבין-דורי ומציבים אתגר גדול בפני ההורים כאחראים על גדילתו, צמיחתו והתפתחותו הבריאה של ילדם. במצב זה ההורים ניצבים בפני מציאות משפחתית, חינוכית וחברתית חדשה המחייבת בחינה מחודשת של ההורות בכלל ושל ההורות במציאות העכשווית בפרט. מציאות זו מצריכה גיבוש דרכים להתמודדות עם האתגרים הנוצרים בתחומי הפרקטיקה ההורית היום-יומית.

במציאות הדיגיטלית ההורים הנבוכים מחפשים כלים וידע כדי למלא בהצלחה את תפקידם ההורי. במציאות שבה הילדים עשויים למצוא עצמם לבד מול ההתרגשויות, השמחות, הכאבים והתסכולים המשולבים בחייהם במרחבי הרשת, ההורים שאינם מכירים את מנהגיו והשפעותיו של מרחב חיים זה עשויים לחוות חוסר אונים, תסכול וחרדה, או לחילופין – לסמוך יתר על המידה על ילדיהם כבקיאים בטכנולוגיה.

לדעת גלאון וכהן (2012), העידן הדיגיטלי – ובעיקר האינטרנט והרשתות החברתיות – מהווים סיכון ממשי להורים ולהורות תוך ערעור יסוד ההורות – ההיקשרות בין הילדים להורים. בעולם זה הילדים נוטים להיות יותר מכווני חברים ופחות מכווני הורים, מה שגורם לפגיעה משמעותית ביכולת ההשפעה של ההורים עליהם. מציאות זו מציבה בפני ההורים את השאלה כיצד להיות הורים משמעותיים, מנהיגים ומשפיעים, וכיצד לקיים שיח רלוונטי עם הילדים גם בהקשר התנהלותם של אלה באינטרנט.

עוד לפני עידן האינטרנט התעורר ויכוח לגבי ההשלכות הרעות של המדיה על נפשות הילדים ובני הנוער. בעידן המדיום ה”ישן”, הטלוויזיה, נולד המונח “תיווך הורי” (parental mediation) מתוך התפיסה כי להורים תפקיד פעיל בארגון ובהסדרת ההתנסויות של ילדיהם בהקשר לצפייה בה. תיאוריה זו הניחה את היסוד לחשיבות התקשורת הבין-אישית בין הורים לילדיהם בהקשר לסיכוני המדיה והתמקדה בהתפתחות הקוגניטיבית של הילדים ובפגיעותם.

במילים אחרות: איזו סמכות הורית מתקיימת בעידן הדיגיטלי? האם היא זהה לסמכות ההורית הקודמת, או שמא אינה יכולה להיות זהה משום שממעמדם של הצעירים במשפחה מתחזק עקב היתרון היחסי שלהם על פני הוריהם בכל הנוגע לעולם הדיגיטלי ומצד שני– היחלשות מעמדם של ההורים במשפחה?

בעבודה זו אבוא לאבחן שאלה זו של פני הסמכות ההורית בעידן הדיגיטלי – האם ובמה השתנתה ביחס לדור ה”ישן” של כלי התקשורת האלקטרוניים. תחילה אבחן את יחסי ההורים-ילדים בעידן הפוסט-מודרני ואת דפוסי ההתמודדות של ההורים בעידן זה. לאחר מכן אבחן את יחסו של הנוער לאינטרנט ומקומו בעולם הדיגיטלי החדש. לסיכום הסקירה הספרותית אבחן את יחסי ההורים-ילדים במציאות הדיגיטלית, תוך שימת דגש על תגובת ההורים לגלישת הילדים באינטרנט ועל “התיווך ההורי” הנדרש בעידן הדיגיטלי.

בפרק המחקר אביא את תוצאות הראיונות שערכתי עם ארבעה הורים לילדים ובני נוער משתמשי רשת, ועם ארבעה ילדים ובני נוער משתמשי רשת – זאת במטרה לבחון את עמדותיהם ביחס לפיקוח ההורי על גלישת הילדים, הסכנות הטמונות ברשת, והשאלה האם ועד כמה הילדים אכן משתמשים בדרכי הסתרה מפני ההורים ביחס לקשריהם החברתיים ברשת. כמו כן אנסה לבדוק האם ההורים מציבים בפני הילדים איסורים הנוגעים לגלישת רשת, אולי כסממן האחרון של סמכות הורית בעידן הדיגיטלי, ואם כן – כיצד מתקבלת סמכות הורית זו אצל הילדים.

בחנתי באמצעות ראיונות את עמדתם של ההורים והילדים ביחס לשאלת התחזקות מעמדם של הילדים והיחלשות מעמדם של ההורים במשפחה משום יתרונם היחסי המובהק של הצעירים בכל הנוגע לכלים הדיגיטליים והשימוש בהם.

בפרק הסיכום אנתח ממצאים אלה לאור שאלת המחקר ואנסה לעמוד על מהות הסמכות ההורית בעידן דור ה-Z, זה שבו הפער בין ההורים לילדיהם בכל הנוגע למדיה הדיגיטלית ילך ויצטמצם.

תוכן העניינים

מבוא  1
1. סקירת ספרות  3
1.1 יחסי הורים-ילדים בעידן הפוסט-מודרני  3
1.1.1 דפוסי התמודדות של ההורים 7
2. נוער ואינטרנט 11
3. הורים וילדים במציאות דיגיטלית 15
3.1 תגובת ההורים לגלישת ילדים באינטרנט 15
3.2 תיווך הורי בעידן הדיגיטלי 17
4. המחקר 22
4.1 שיטת המחקר 22
4.2 נבדקים 22
4.3 כלים 22
4.4 ממצאים 22
4.4.1 שאלון הורים 22
4.4.2 שאלון ילדים 24
דיון וסיכום 28
מקורות 32
נספח 1: שאלונים 34