כוח, טקסים ומיניות מתכנסים סביב המלוכה במרוקו על מנת ליצור מוסד אימתני. זוהי המונרכיה השלטונית הוותיקה בעולם אשר הוקמה בשנת 789. השליט הוא זה שמפקח על ההחלטות הפוליטיות, חוקים, צורות ממשלה והמפזר את הפרלמנט כרצונו. וותיקה וכוחנית- המונרכיה היא לגיטימית על פי חוק והסכמה פופולארית. החוזק של המונרכיה המרוקנית במהלך ששת העשורים של שלטונה אינו דבר מפתיע. בשנת 1500 הייתה זו השושלת הסעדית, בשנת 1600 משפחה אחרת בעלת קשר הדם לנביא עלתה לשלטון ונותרה בשלטון עד ליום זה –העלוואים, השושלת השלטת הארוכה ביותר בהיסטוריה המרוקנית. Combs-Schilling) .(1989: 8-9 מחקר זה בוחן את הגורמים שמאחורי ההישרדות וההתמדה בסמכותיות השלטון המלוכני במרוקו וטוען שטקסי כוח במדינה משפיעים על יכולתם של כוחות מתנגדים לאתגר את המונרכיה. כמו כן ארצה לחקור, בדרכים שונות, את הממדים החברתי ,כלכלי, דתי ופוליטי של לגיטימציה המוענקת לשליט במרוקו ואציג מספר גישות על האמצעים להפעלת סמכות, הסימבוליות, הייצוגים הדיסקורסיביים של לגיטימציה זו. הפופולאריות של השליט הינה כתוצאה מטקסיות מוגברת של שיח פוליטי המוצג על ידי השלטון סביב מקורות סוציו-תרבותיים של לגיטימציה. כך, למרות הרבה אתגרים ללגיטימציה שלה, בתקופה הפוסטקולוניאלית, המונרכיה במרוקו הצליחה ליצור מערכת פוליטית יציבה. הטקסיות של השיח ציבורי במרוקו נבנית דרך טיפוחם של טקסים אלו ומשמשת כאמצעי לעיכוב יכולות הגיוס של האופוזיציה. מערכת היחסים שבין המדינה והשלטון הינם חשובים להבנה של המוסדות הסמכותיים בעולם הערבי, משום שמוסדות אלה חדורים סדר חברתי המבוסס על יחסי פטרונות, פרקטיקות מסורתיות וסמלים (Daadaoui 2011: 1-2 , 21). לגיטימציה בקונטקסט המרוקני מבוססת על השילוב שבין גורמים הנובעים מן הסמכות המסורתית של המח’זןMekhzan)). למחז’ן ישנה המשכיות מדהימה שכן הוא עיצב מחדש את הכוח המסורתי, הפטרימוניאלי והסימבולי בתוך מוסדות פוליטיים מודרניים במרוקו (Schroeter (1999 : 90. הגישה הינה על פרשנויות החומריות של סמלים תרבותיים תוך הקפדה על משמעותם האתנוגרפית של סמלים אלה. פרק זה מכסה את הביטויים הפוליטיים ומשמעותם של טקסים וסמלים בתרבות הפוליטית המרוקנית Combs-Schilling 1989: 56-57)). תרבות ממוקמת בנקודת המפגש של פוליטיקה וחברה וכורכת את פעולותיה של המדינה יחד עם גורלם של הפרטים יחד, ברצף אשר מעניק קוהרנטיות לחיי היומיוםGilson Miller 1999:103)). לאחר העצמאות בשנת 1956, השלטון הצרפתי הותך בהדרגה , אולם המוסדות אשר נבנו בתקופה הפוסט קולוניאלית הורכבו אל תוך המערכת המרוקנית בצורה של מנגנונים מנהליים, משרדים ממשלתיים וקודים משפטיים. המונרכיה הינה הכרחית להגדרה של העצמי כולל העצמי המיני, ההגדרה של כוח בעולם. אלו הן הגדרות רבות עוצמה החקוקות דרך תכנים רבי עוצמה. הם באופן ריטואלי חקוקים בדם ,במעשה של הקרבה, קיום יחסי מין, לידה ומוות. לפיכך המונרכיה עם שילוב פרטיקולרי של תקווה, כפייה הבנויה במבנה של מיניות ומוסריות, עומדת בעינה (Combs-Schilling 1989: 21, 52-53).
תוכן עניינים:
מבוא: 3
פרק א: מורשת תרבותית, ריטואלים וסמלים: 4
מבוא תרבות : 4
שימוש בריטואלים ובטקסים של כוח : 4
שימוש בסמלים דתיים : 5
טקס יום ההולדת של הנביא : 6
טקס הנישואין הראשונים: 7
סיכום תרבות : 8
פרק ב: שימוש בכוח פוליטי לצורך ייצוב ועיצוב כוח שלטוני : 9
מבוא פוליטי: 9
תרבות פוליטית: 9
מונרכיה חוקתית: 10
מוסדות של כוח-המח’זן (Mekhzan): 11
הכללה פוליטית כדרך לשימור כוח שלטוני: 12
המונרכיה המרוקנית והאתגר האיסלמיסטי: 13
סיכום פוליטי: 15
סיכום: 16
רשימה ביבליוגרפית: 17