מבוא

האם סיקור תקשורתי אוהד עשוי להיות עבירה פלילית? בשנים האחרונות מעסיקה את הציבור הישראלי השאלה ואי אפשר לנתקה מפרשת רה”מ לשעבר, בנימין נתניהו. נראה שרוב הציבור נקט דעה נחרצת בנושא. מחד טוענים, ״לא יהיה כלום, כי לא היה כלום״ ומנגד, ״יהיה הרבה, כי היה הרבה״. רבים טענו שמדובר במקרה מהפכני, שמועמד לדין נבחר ציבור בשל מערכת יחסים עם איש תקשורת. בסקירתנו, נבקש לחלוק על קביעה זו, תוך סקירת פס”ד שעסקו בשאלה כאמור, הן בתוך מדינת ישראל והן מחוץ לה.

אין חולק כי לנושא זה יש להתייחס בכובד ראש ולהעמיק חשיבה תוך שת”פ בין רשויות השלטון במדינת ישראל. עולה צורך ממשי בחקיקה אחראית והפקת לקחים. מדובר בנושא מורכב, שבימים אלה עוסק ביהמ”ש במלאכת מציאת תשובה משפטית ראויה.

לתפיסתנו, סיקור תקשורתי אוהד בנסיבות מסוימות עשוי לעלות לכדי עבירה פלילית, בייחוד אם נוגד את האינטרס הציבורי או שמא נגוע בניגוד עניינים. מטרתנו היא לסקור את מרכיבי השאלה ולחפש האם יש למקרה אח ורע בעולם, מה הן דרכי ההתמודדות והאם יש לשיטת המשפט הישראלית מקום להשאיל ממשפט המשווה רעיונות לפתרון. כמו כן, חקרנו את ההיסטוריה הפסיקתית במשפט הישראלי ולבסוף העלנו מסקנות.

תוכן עניינים

מבוא: 3
פרק ראשון– תקשורת 4
תפקידה של התקשורת בחברה דמוקרטית 4
חופש הביטוי 4
חופש העיתונות 5
סיקור תקשורתי 5
מה הוא סיקור תקשורתי ״אוהד״ ואיפה עובר הגבול? 6
פרק שני: עבירות פליליות 7
מהו שוחד? 7
מהו מרמה והפרת אמונים? 8
פרק שלישי: “תקדימים” בפסיקה הישראלית 9
פרשת אורי עמית: 9
פרשת שמעוני: 10
תיקי נתניהו- הלכה עתידית? 11
תמצית האישומים: 11
פרק רביעי: משפט משווה 13
אוסטרליה: 14
בריטניה: 15
פרו: 16
יפן: 16
הצעה לפתרון
.סיכום והסקת מסקנות 18