Exploring the effects of substituting basketball players in high level team

חקר האפקטים של החלפת שחקני כדורסל בקבוצות ברמה גבוהה

הפקולטה לפעילות גופנית ומדעי הספורט, פוליטכניון של אוניברסיטת מדריד, מדריד, ספרד, מגמת קאוצ’ינג, אוניברסיטת הספורט של ליטא, קובנה, ליטא, מעסדת קריאטיב המרכז המחקרי של מדעי הספורט, פיתוח בריאות והומניות, האוניברסיטה של טראס או מונטאס אלטו דוארו וילה ריל, וילה ריל, פורטוגל.

תקציר

הצבת שחקני בייסבול במהלך תחרות היא תהליך מפתח בהופעה קולקטיבית מיטבית.  מאמרים עדכניים בנושא זה הם מועטים, כנראה עקב הקושי בלבודד השפעות אלו; לפיכך, מטרת מחקר זה היה לזהות את ההשפעות הזמניות של ההחלפה בכדורסל (הליגה הספרדית המקצועית לכדורסל). הדגימה הורכבה מ 1118 הצבות שלוקטו מ21 משחקי כדורסל. ניתוח המשתנים נעשה תחת אימון (עבירות אישיות של שחקן או קבוצה, כללי שחקן פנים ושחקן חוץ, דקות שחקן פנים או חוץ על המגרש, וסיטואצית טיים אאוט) ; על המגרש (עבירת מסירה,  זריקות חופשיות, האפקטיביות של 2- ו 3- נקודות שער שדה) ומצבים משתנים (תוצאות, טיב ההתנגדות, אתר המשחק ורבע משחק). התוצאות מראות הופעת דירוג חיובי אחרי אחרי ההחלפה בכל הניתוחים. במהלך הרבע הראשון, היו השפעות משמעותיות בעבירות מסירה, דירוג ואתר המשחק אחרי החלפה. העבירות האישיות של שחקן החוץ, השפעת זריקות חופשיות, שחקן פנים, דקות על המגרש של שחקן פנים, מצב טיים אאוט והשפעת נקודה -3 שער שדה היו משמעותיות במהלך הרבע השני. העבירות האישות של הקבוצה, אתר המשחק, והניקוד זוהו כחשובים ברבע השלישי. הרבי הרביעי לא הראה אפקטים משמעותיים במשצנים הבלתי תלויים.ממצאים שוטפים מאפשרים תכנית אימון מיטבית וניהול קבוצה על המגרש וספסלי שחקנים לאורך המשחק.

מבוא

כדורסל הוא ספורט מורכב ומנוקד גבוה כאשר אירועי המשחק והמצבים מתוארים באופן דינאמי לרוחב המשחק. (טראבאסוס אט אל, 2012).במהלך כמה רגעים, הקבוצות מראות יציבות יחסית (לדוגמא: זריקות חופשיות), אבל ברגעים אחרים הקבוצות מאופיינות באי יציבות (לדוגמא: הפסד תור או טעויות כשהיריב משנה את אסטרטגיות ההגנה), נוצר זמן מותנה דינמי המשקף איך כל קבוצה מנסה לשבור או לערער את היריבים במהלך כל החזקת כדור (טראבאסוס, דאוידס, ארוז’ו, ואסטאבאס, 2013). בפרט, במהלך מצבים בלתי צפוים ומאולצים אלו, ישנן הפרעות הנגרמות לרוב על ידי עבירות אישיות, הצבת שחקנים, או תחלופות, המייצרים שיבושים (פריירה, וולסוביץ’, וסאמפאיו, 2014).עם פרסקטיבה זאת, המאמנים צריכים לעיתים תכופות להתמודד עם סביבה דינמית אסטרטגית ותכסיסית זו בכדי לקחת החלטות שיתאימו ךקבוצה באופן מיטבי (קלאי וקלאי, 2014).

למעשה, אחת האפשרויות המכריעות לנצח משחקי כדורסל היא הצבתתבניות של שחקנים, לפיכך, מאמנים חייבחם להתמודד עם ניהול של המגרש וספסלי השחקנים ולצפות להצבות הנגרמות על ידי עייפות, עבירות בעיתיות, הופעות דלות, שינויי הגנה או עורמים אסטרטגים קבוצתיים אחרים (קלאי וקלאי, 2014). תחת רציונל זה, מחקר הכדורסל בוחן רק את ההשפעה של שחקני הזינוק ואחרים בתוצאת המשחק. זיהוי כי ביצוע המזניק הייתה טובה יותר משחקנים אחרים כשהקבוצות הטובות ביותר והטובות ביותר מנצחות. בכל אופן, כשהקבוצות הגרועות מפסידות, ביצוע המזניקים גרוע מהביצוע של השחקנים אחרים (סאמפאיו, איבנז, לורנזו, וגומז, 2016). בנוסף, המחקר העדכני מחזק את הממצאים של הכנת העמה טובה יותר של שחקני הזינוק בניגוד לשאר השחקנים (גומז, לורנזו, אורטגה, סאמפאיו, איבנז, 2009). לאור דרך זו, המאמן צריך לתמרן את השחקנים לסרוגין במגרשעשהמזניקים לא מבצעים כמצופה או אם הם ביצעו עסירות . אז, זה אצור שינוי במשחק הדינמי ובביצוע הקבוצה (קלאי וקלאי, 2014). הצבות אלו מאפשרות לקבוצה להשיג (שוב) פוקוס ולארגן (שוב) טקטיקות ואסטרטגיות התקפה והגנה (סאמפאיו, לאגו וגומז, 2013). למעשה, ההשפעה של החלטות המאמניםלנהיהול סבב השחקנים מגבירה את הקריטיות והמורכבות מההתחלה לסוף המשחק ללא נטיות לינריות (פריירה אט אל, 2014). קבוצה ספורטיבית המדורגת גבוה, כגון כדור יד או כדור סל, דורשת הסץגלות דינאמית למשחק כפוי, המוכתב על ידי הסיטאוציה (לדוגמא תוצאות או טיב באפשרויות) משתני השחקנים (לדוגמא יעילות הקליעה, תפקידי השחקנים , וכו’) ומשתנה הזמן (לדוגמא רבי המשחק או סיום שלב במשחק) (דבן ושוואין, 2014). באופן ספציפי, פעיליות מאמני קבוצות ספורט הן מאד קוגנטיביות ומערבות החלטות אטרקטיביות לפי האוהדים (לדוגמא רצף ניקוד חיובי או ניקוד מנצח) או תרחישים לא מעודדים (לדוגמא רצף ניקוד שלישי או הפסד) כשהמשחק מתנהל באופן לא צפוי ובמגמה מורכבת (מואואצ’ ואפיטש, 2012). קלאי וקלאי (2014) בוחנים במיוחד את השפעת רוטציית השחקנים בביצועי קבוצות כדורסל  והצלחה בקרב 3577 משחקים מאנשי אגודת התאחדות ספורט הקולג’ים הלאומית ליגה 1. המחברים מצאו כי לסבבי שחקנים רבים יש השפעה חיובית על תוצאות המשחק. זאת ועוד, מיקום המשחק ומספר האנשים ביחידה היוו גורם מכריע ברוטציות ותוצאות המשחק.

כל משחק כדורסל במהותו הוא ייחודי, איפה שתחרויות כפויות הן רב סיבתית ומשנות את סיפור המשחק (קלאי וקלאי, 2014). לכן, קשה לחזות את השפעות ההצבות לפי כל המשתנים המעורבים במהלך כל הצבה בכדורסל. במיוחד, בכדי לזהות את חשיבות הצבת השחרנים, הנתוח צריכים להחשיב את משתני שליטת המאמן מהספסל במהלך המשחק (לדוגנא עומק הרוטציה, נסיון השחרנים, טיים אאוט או יציבות הניקוד) זה מקדים את משתני הביצוע על המגרש (לדוגמא יעליות הבקעת סל של  שחקן 2- ושחן 3- ) (קלאי טקלאי, 2014). בנוסף, אפשרי שהמגרש ומשתני בקרת המאמן מושפעים על ידי גורמים חיצונים של משתנים סיטואציונים (לדומא מיקום המשחק, ניקוד או נקודת הזמן במשחק) שמחייב את החלטות המאמנים וביצצועי השחקנים. לפיכך, מפרספקטיסת ההכמה הספציפית, ההצבה מספקת הסתגלות סביביתית ונהיול טוב יותר של המרמן במהלך המשחק (גומז, לאגו ופולארד, 2013).

לצרות כל המידע, המחקרים העדכניים לא לורחים בחשבון את הצבת השחקנים וההשפעות הזמן לאורך המשחק. לכן, מטרת המחקר המוצג הייתה לזהות את האפקטים הזמנים של ההצבות ביחס לבקרת המאמנים, במגרש  ונשתנים סיטואציונלים באליטת הכדורסל. הנחנו שהצבת השחקנים מתייחסת לאילוצי המשחק, דינמית, וליחסים אלו יש השפעות קצרות ואמצעיות בעונות המשחק.

מתודות

מדגם

המדגם מכיל 1118 הצבות, תואמים ל 21 משחקים שלא הוארכו (הכוונה לישנויי ניקוד שך 6.5 +0.3 נקודות) מליגת הכדוקסל הספרדית המקצועית (ליגה ABC). שתי הקבוצות נצפו לאורך כל משחק, והמדגם כולל לפחות משחק אחד מכל ה20 קבוצות שהשתתפו בליגה (שתי משחקים מתוך 18 קבוצות ושלושה משחקים מתוך שתי קבוצות). המשחקים נותחו על ידי שימוש ב לשחק עד יש משחק –טבלה מסכמת של תוצאות משחקי ספורט שהושגה מאתר הליגה (www.acb.es). וועדת הבדיקת המקומית הארגונית אישרה מחקר זה.

מהלך המחקר

הנתונים נאספו על ידי ססטטיסטקנים מקצועיים של הליגה, בכל אופן, על מנת לבדוק אמינות, מדגם מייצג של חמישה משחקים נצפה על ידי שני מנתחים מוסמכים (מאמני כדורסל עם יותר מעשר שנות נסיון בביצוע ניתוחי כדורסל). התוצאות נמצאו מהימנות, עם מקדמי הסכם גדולים מ0.96 לכ  ל הסטטסיטיקות של המשחקים.

חוקי הכדורסל מאפשרים הצבת שחקנים בלתי מוגבלת במהלך המשחק (פדרציית הכדורסל העולמית, הפיב”א הרשמית חוקי הכדורסל 2014, כלל ארבע רגולציית המשחק, אמנות. 19 הצבה). האפקטיים הזמניים שעשויים להיות בהצבות בביצוע מצוינן נוצחו על ידי שימוש בנקודות דירוג והתקבל בתוך לפני ואחרי 1,5 ו 10החזקת כדור. החזקת כדור נחשבה כפרמטר זמני ונקודה שונה אחרי הצבת פרמטר הביצוע (פריירה אט אל., 2014). מספר החזקות הכדור שנותחו היו כדקלמן: n=2238, n=3287,  ו n=5660 בשביל הפני ואחרי 1,5 ו 10 החזקת הכדור, בהתאמה.

המשתנים נלקחו בחשבון בעת המיון לשלוש קטגוריות שונות (קלאי וברו, 2015, גומז אט אל., 2013):

• משתנה בקרת המאמן: המשתנה אשר מבוקר על ידי המאמן מקו הצד בהנהגתם את המשחק כגון (1) מספר העבירות האישיות של שחקני החוץ, (2) מספר העבירות האישיות של הקבוצות, (3) תפקיד שחקן חוץ ופנים (מזניק או אחר, סאמפיו אט אל., 2006) (4) דקות על המגרש לשחקן חוץ ופנים, ו (5) סיטואציית טיים אאוט (אם הקבוצה עשתה את ההחלפה במשך הטיים אאוט).
• משתנה המגרש: משתנה המנמק את ביצוע השחקן ומכוון להתשנות במהלך המשחק, כגון: (1)עבירת מסירה מיידית לפני ההחלפה, (2) השפעת נקודות 2- ו 3- בשער שדה , ו (3) הפשעת זריקה חופשית על שחקן החוץ לפני החלפה.
• המשתנה הסיטואציוני: מערכת של גורמים חיצוניים שמשפיעים על ביצוע השחקנים, כגון: (1) תוצאות, הנקודה השונה בין קבוצות מתעמתות כשההחלפה נעשית, (2) איכות היריב (הדירוג הסופי השונה בין שני הקבוצות המתעמתות), (3)מיקום המשחק (בית ומחוץ לו), ו (4) רבע המשחק (ראשון, שני, שלישי, ורביעי). בשביל רטע בודד של תוצאות, ניתוח מקבץ של שתי צעדים זוהה “הפסד” כתוצאה בין הנקודות -12 ו -4, “תיקו” כתוצאה בין נקודות -4 ו 5, ו “ניצחון” כתוצאה בין 5 ל 12 נקודות.

ניתוח סטטיסטי

קודם כך הנתונים חושבו להעריך את הקשר המשחק איפה שההחלפה נעשצה לפי מיקום המשחק, התאמת מצב ורבע המשחק. שנית, מודלי נסיגה מדורגים מרובים לינאריים שומשו לזהות אפקט זמני של החלפה ומשתנה עצמאי על תוצאות ביצוע של הקבוצה שעשתה את ההחלפה.הפרודוכס הזה שימש שלושה צעדים, לפי המשתנים העצמאים שבאים לידי ביטוי במחקר זה: צעד ראשון, שימוש במשתנה בקרת המאמן, צעד שני: הוספת משתנה המגרש, ותעד שלישי, הוספת המשתנה הסיטואציוני. המודלים נערכו בהתחשב באפקטים קצרי מועד (1, 5 ו 10 החזקות כדור) ורבע המשחק (ראשון שני שלישי ורביעי).נעשה שימוש במבחן דורבין ווסטון לבקרת האפקטים הקוליאנרים. השגת מודל הנסיגה הלינרי לא הראה הטרסקדסטיקיות בשאריות או מולטיקוליונריות לאורך הנסיגה. בגלל שכמה שחקנים נותחו כמה פעמים בחישובים, כל טעיות הסטנדרט קובצו על ידי שחקנים כדי לתת דין וחשבון בשביל הלא עצמאים במבנה הנתונים. המקדם החיובי או השלילי מראה נטייה חיובית (גדול) או שלילית (נמוך) כדי להגדיל או להקטין את השינויים בניקוד הקבוצות (לדוגמא: צבירת נקודות-נקודות שיצברו).

מודל הנסיגה המדורג המוגבר הלינארי הוגדר כדקלמן:

• צעד 1 (משתנה בקרת המאמן)

הבדלי הניקוד= B0+B1 *החלפה

+B 2 *עבירות אישיות של השחקן

+ B3 *עבירות אישיות של הקבוצה

+ B4 *שחקן חוץ + B5 * שחקן פנים

+ B6 *הדקות של שחקן החוץ על המגרש

+B7 *הדקות של שחקן הפנים על המגרש

+ 8 B*פסק זמן + Ei

• צעד 2 (משתני בקרת המאמן + משתני פסק זמן)

הבדלי הניקוד = 0B + B1 *החלפה

+2B *עבירות אישיות של השחקן

+3B*עבירות אישיות של הקבוצה

+4B *שחקן חוץ + B5 *שחקן פנים

+6B *הדקות של שחקן החוץ על המגרש

+7B *הדקות של שחקן הפנים על המגרש

+ 8B *פסק זמן + 9B עבירה מיידית

+ 10B * האפקטיביות של נקודה 2-

+ 11B *האפקטיביות של נקודה 3-

+ 12B *האקטיביות של זריקה חופשית

+ Ei

• צעד 3 (משתני בקרת המאמן + משתני המגרש + משתנים סיטואציונים)

הבדלי הניקוד = 0B + 1B *החלפה

+2B *עבירות אישיות של השחקן

+3B*עבירות אישיות של הקבוצה

+4B *שחקן חוץ + B5 *שחקן פנים

+6B *הדקות של שחקן החוץ על המגרש

+7B *הדקות של שחקן הפנים על המגרש

+ 8B *פסק זמן + 9B עבירה מיידית

+ 10B * האפקטיביות של נקודה 2-

+ 11B *האפקטיביות של נקודה 3-

+ 12B *האקטיביות של זריקה חופשית

+ 13B *מיקום המשחק

+ 14B *תוצאות

+ 15B *איכות היריב + Ei

כשהחלפה היא משתנה דיכומטי המציין אם רת הנקודות שהושגו או אחרי ההחלפה. 0B הוא המיירט של מודל הנסיגה,Bx  הם האפקטים של הנסיגה, ו Ei הוא מונח ההפרעה.

חישובי גודל האפקט (ES)נעשו על ידי שימוש ב2F של כהן המבוקר על מנת לתרום את ערך ה 2R במודך הנסיגה הלינארי. אינטרפטציית גודל האפקט בוססה על הקריטריונים הבאים: 0.02> =אפקט אפסי, 0.02-0.014=אפקט קל ערך, 0.15-0.34 =אפקט ממוצע, ו 0.15< = אפקט גדול (כהן, 1988). ניתוחים סטטיסטים בוצעו על יד שימוש ב 22.0  SPSS (IBM קורפ., ארמונק, ניו יורק ארצות הברית). רמתהמשתעותיות נקבעה כ Pֹ-> 0.05.

תוצאות

טבלה 1 מראה את חלוקת ההחלפות ברבעי המשחק השוניםלפי התוצאות, בין אם הקבוצה אשר ביצעה את ההחלפה הפסידה, ובין אם ניצחה בבית ובתנאים אחרים.

תוצאות הניתוחים המדורגים הרגרציוניםבמהלך הרבע הראשון מוצגים בטבלה 2, מראים גורמים חיובים (P<0.001) בנקודת המיון על ידי הקבוצה שעתה את ההחלפה החזקת הכדור מספק 1, 5 ו 10 (2.64, 4.20 ו 6.42 בהתאמה). המודלים מראים ערכי גודל אפקט גדולים לחזקות הכדור 1, 5, ו 10, משקפים טוב יותר התאמה של נסיגה נדורגת אחרי כל צעד של מודל לינארי. כמו כן, התוצאות מראות אפקטים משמעותיים לעבירות מיידיות שנעשו על ידי שחקן חוץ לפני ההחלפה (אפקטים חיוביים, 0.040=P ) במהלך הטווח הקצר (חזרת כדור אחת), התוצאות במהלך נקודת הזמן הממוצעת  ונקודת הזמן הארוכה (אפקטים חיובייים, 0.001>P לחזקת כדור 1, 5, ו 10 בהתאמה), ומיקום המשחק (תוצאות שליליות, 0.001>P) במהלך נקודת הזמן הארוכה (10 החזקות כדור).

התוצאות של מודל הנסיגה המדורג במהלך הרבע השני (ראו טבלה 3) מראות אפקטים חיוביים משמעותיים להחלפה שנעשתה (0.001>P) בהחזקת כדור 1, 5, ו 10 (2.32, 3.69, ו 5.84, בהתאמה).ערכי גודל האפקט היו גדולים בכל המודלים, בהאראותם ערכים גדלים אחרי צעד 3 של המודל (ערך מקביל או גדול מ 0.35). ההשפעה של החלפות כדורסל מראות אפקטים משמעותיים של עבירות שחקן אישיות (אפקטים חיוביים, 0.021>P) במהלך נקודת הזמן קצרת המועד (החזקת כדור אחת) ושחקן הפנים (אפקטים חיוביים, 0.033=P), הדקות על המגרש של שחקן (אפקטים חיוביים, 0.012 = P)והפעת 3- תפיסות כדור (אפקטים חיוביים, 0.025 = P) במהלך נקודת הזמן הארוכה (10 החזקות כדור).

התוצאות במהלך הרבע השלישי למשחק (ראו טבלה 4) הראו אפקטים חיוביים להחלפות שנעשו _0.001>P)להחזקות כדור 1, 5, ו 10 (2.50, 3.77 ו 6.61, בהתרמה) ערכי גודל האפקט היו גדולים לחזקות כדור 1, 5, ו 10,, ומיצנו 5 החזקות כדור. כל המודלים הראו ערגים גדלים אחרי צעד 3. בתומאות גם שיקפו את האפקטים של עבירות קבוצה אישיות (אפקטים חיוביים, 0.020 = P) במהלך נקודת הזמן הקצרה (החזקת עדור אחת), מיקום המשיק |(אפקטים שלישליים, 0.030 = P ) במהלך נקודת הזמן הממוצעת (חמש חזקות כדור) והתומאות (אפקטים חיוביים, 0.009 = P ) במהלך נקודת הזמן הארוכה (10 חזקות כדור).

לבסוף, תוצאות של המודלים הנסיגתיים הלינארים במהלך הרבע הרביעי (ראו טבלה 5) הראו אפקטים חיוביים של החלפות בחזקות כדור 1, 5, ו 10 (0.001>P, 2.32, 2.81, ו 4.08, בהתאמה). הנסיגה המדורגת הראתה גדילה בגודל האפקט אחרי צעד 3, עם ערכים גדולים לחזקת כדור אחת ומיתנה את הערכים לחזקות כדור 1, 5, ו 10. התוצאות הראו שהמשתנים העצמאים לא היו משמעותיים לחזקות כדור 1, 5, ו 10.

דיון

מטרת מחקר זה הייתה לשקף את האפקטים הזמנים של ההחלפות בהתייחס לבקרת המאמן, המגרש ומשני הסיטואציה באליטת הכדורסל. מודל הנסיגה הלינארי הראה אפקטים חיוביים של החלפות לנקודת הזמן הקצרה (חזקת כדור אחת) נקודת הזמן הממוצעת (5 ו 10 חזקות כדור) במהלך הרבע הראשון, השני, השלישי, והרביעי.תוצאות אלו תומכות בהשערות לפיהם אחרי ההחלפה הקבוצהעשויה לקבל ניקוד טוב יותרעל ביצועים, וסיטואציה זו מושפעת על ידי  משתנים מחושבים.  הרושם של ההחלפות היה גבוה במיוחד במהלך הרבע הראשון והשלישי, ונמוך יותר במהלך הרבע הרביעי. בפרט שההחלפות היו מושפעותעל ידי אפקטים זמניים-יחסיים במהלך הרבע הראשון (עבירות מידיות, תוצאות ומיקום המשחק), הרבע השני (עבירות אישיות של שחקני חוץ, הפשעת זריקות חופשיות, שחקם פנים, דקות על הצגרש של שחקן הפנים, סיטואצית פסק זמן והשפעת 3- קליעות סל), והרבע השלישי (עבירות קבוצה, מיקום המשחק והתוצאות). לא שוקפו אפקטים משמעותים במהלך הרבע הרביעי (ראו תרשים 1). טרנדים אלו משקפים את העובדה שתבניות ההחלפות של השחקנים מורגבות (קלאי וקלאי, 2014) ומבטאות את הטבע המורכב של הכדורסל (דוארט, אריז’ו, קוראייה ודוידס, 2012)

רבע המשחק הראשון

לעבירה המיידית על ידי השחקן לפני ההחלפה הייתה השפעה חיובית קצרת מועד. תוצאה זו עלולה לשקף את אסטרטגיית המאמן בהצבת שחקניו מהר מאד בעת טעות מסירת הגנה (ריצ’ס, 2013). שימוש בשחקני ספלסל יכול להיות אסטרטגיה חיובית כדי לשבש את המומנטום השלילי של השחקן (לדוגמא: עבירת מסירה) ולאפשר לשחקנים לזכות מחדש בריכוז ולחזור למשחק. למיקום המשחק ולתוצאות יש אפקטים משמעותיים במהלך נקודת הזמן אורכת המועד והממוצעת, כשקבוצות הבית עושות יותר החלפות במהלך ניצחון וקבוצות אחרות בהפסד. נטיות אלו מציעות כי אפקט יתרון הבית הוא מותנה זמן ותוצאה, במיוחד ברבע הראשון (אוליברייה, גומז וסאמפאיו, 2012). אז, תוצאות אילו עשויות לשקף את העוסדה כי במהלך משחקי הבית הקבוצות מנסות להשיג יתרונות חיוביים כשהתוצאות מאוזנות או ניצחון במהלך החצי הראשון של המשחקים. באופן הפוך, שאר הקבוצות מנסות להפחית את ההבדלים בתוצאות כשהם מפסידים, על ידי שימוש ברוטינות והתאמות טקטיקליות (מורנו, גומז, לאגו וסאמאפיו, 2013). באופן מיוחד, הטיראוריאליות, בקיאות, לכידות הקבוצההתנהגויות דומיננטיות (לדוגמא: אסרטיביות חיובית) עשויים להציג איום על היריס התחילת המשחק בנסיון להשיג יתרונות ניקוד במהלך המשחק (ג’ונס, 2007).

רבע המשחק השני

התוצאות משקפות אפקטים משמעותיים לאורך הטווח הקצר (החזקת כדור אחת) והטווח הממוצע (10 החזקות כדור) של הרבע. קודם כל, לעבירות האישיות של שחקן החוץ ויעילות הזריקה החופשית היו השפעות חיוביות ושליליות אחרי ההחלפה, בהתאמה. קונאקסט זה של המשחק מראה כי המאמנים מנסים לסובב את השחקנים עם בעיות של עבירות עם התקפה נמוכה וביצועי הגנה. לפי השמש, השחקנים שמסתבכים בעבירות במהלך החצי הראשון של המשחק עשויים לשחק יותר טנטטיבית ועם עצמה מוםחתת על מנת למנוע עוד עבירות מסירה. לאחא מכן, המאמנים צריכים להחליט לשמור את שחקני הזינוק (לגודמא, סיכון גבוה של עבירות חוץ)או להחליף אותו עם שחקן ספסל. בנוסף, הרבה מאמנים מחליפים את השחקנים שלהם כשיש להם יעליות קליעה חלשה או כשהם מפספסים זריקה חופשית. אטאלי (2013) מזהה כי 19.7% של ההחלפות שנעשו במהלך 41 משחקים של אגודת הכדורסל האמריקנית (עונות 2010-2011) היו כתוצאה מקליעות מפוספסות. לאורך דרך זו, מלרנה פיגויירה, לייט וסאמפיו (2013) זיהו כי אחוז הזריקות החופשיות הוא גורם מכריע בתוצאות המשחק עם ואריציות משמעותיות לאורך המשחק. לפיכך, המאמנים צריכים לנהל את הסבבים במהלך החצי הראשון של המשחקים בעיות עבירה וביצועי השחקןף בנסיון לסגל סבבים גדולים יותר המובילים ליתרון פיזי וטקטיקלי על היריבים במשך המשחק קלאי וקלאי, 2014). שנית, אפקט הטווח הממוצע הראה את חשיבות השחקן בתפקיד (מזניק), דקות על המגרש של שחקן פנים, החלפה נעשית בנהלך הפסק זמן, והשפעת קליעה 3-. סיטואציית משחק זה מאפשרת לבגביר את חשיבות החלטות המאמנים במהלך המשחק. מצד אחד, השימוש בפסק זמן מאפשר למאמנים לארגם מחדש את הטקטיקות והאסטרטגיות עם הסבבים של שחקני הזינוק כמו גם להגדיל את מנוחת השחקנים לאוקך המשחק (גומז, ג’ימנזף נאבארו, לאגו וסאמפיו, 2011). אסטרטגיה זו מאפיינת את הקבוצות הטובות ביותר, אלו אשר ממוקדות בסבבים גדולים שמפחיתות עייפות ומגבירות הגנה אגרסיבית במהלך החצי הראשון (קלאי וקלאי, 2014). מורנו אט אל. (2013) מצא כי במהלך החצי הראשון, הקבוצות מנסות להשיג יתרון על היריבים, במיוחד במהלך סגירת המשחק (לדומא: כמו המדם המוצג עם שינויי התוצאנ למטה מ-7 נקודות). מצד שני, המאמנים הטובים ביותר שמים דגש גבוה על ביצועי התקפה  במהלך המשחק (דוק וקורלט, 1992). לפמעשה, ההשפעה של אפקטיביות הקליעה בתוצאות המשחק עשויות להצדיק את השימוש בפסק הזמן  וההחלפות בזמן שהקבוצה לא מבצעת את הקליעות כפי המצופה (לדומא: החלטות טאקטיקליות, הצבות, או הזדמניות של קליעה למטרה). (מלרנה אט אל., 2013). לפיכך, כשיש ביצועי קליעה למטרה חלשים, המאמנים עשויים להשתמש בסבב שחקני הזינוק על המגרש (לדוגמא: ללא עבירות הם יכולים לשחק הכי הרבה דקות שאפשר) אחרי פסק הזמן, מה שמאפשר התאמות טאקטיקליות שמגבירות את ביצועי השחקנים(קלאי וקלאי, 2014) סאמפאיו אט אל., 2013).

רבע המשחק השלישי

תוצאות הרבע השלישי הראו אפקט חיובי אחרי ההצבות של עבירות הקבוצה. הקונטקסט הספציפי של המשחק מתיחס באופן ברור לאפקטים הצפויים של עבירה. קלאי וקלאי (2014) טוענים כי אחת מהאסטרטגיות הטובות ביותר של סבבי השחקנים היא מוכנות השחקנים לשחק ברכעים הקריטטים של המשחק (הרבע הרביעי) עם רגליים רעננות ורמת אנרגיה גבוהה הצביאה להחלטות מוצלחות (השפעת הקליעות וההגנה). בנוסף, תוצאה זו עשויה לחזק את חשיבות עבירות הבונוס (לדוגמא: הירפאות פסיכולוגית ופיזית, שינויים טקטיקלים או אסטרטגים). בדומה לתוצאות הרבע השני, אתר המשחק והתוצאות היו משמעותיות במהלך טווח הזמן הממוצע והקצר, בהתאמה. הגישות המזוהות הראו כי קבוצות הבית עשו את ההחלפות עשהתוצאות היו מאוזנות או בזמן נצחון, ואילו הקבוצות האחרות עשו את ההחלפות שלהן בזמן תיקו או הפסד. גישות אילו משקפות את הרושם של ההחלפות במהלך ההתחלה של כל חצי. (לדוגמא: ככל שהתוצאות טובות יותר, האפקטים של ההחלפות אחרי ביצועי תוצאות טובים יותר). לפי או’דוגו וטנגה (2001), השחקנים לא משחקים עם מריב האינסטנטיביות במהלך המשחק. כשהקבוצות מנצחות, השחקנים בעמדה נוחה כשהם מניחים שקצב המשחק מופחת (לדוגמא: משך החזקות ארוכות יותר ויותר סבבים) ויותר אסטרטגיות הגנה (לגודמא: הגנות אינדיוודיואליות של חצי מגרש). לפיכך, ההחלפות מאפשרות חעצור את המשחק ולהחליף את שחקני הפנים על מנת לשפר טרטיקות קונסרבטיביות עם סבבי שחקנים המונעים עייפות.

רבע המשחק הרביעי

התוצאות שהוגו בסוף המשחק מתביעות על כך שלא היו משתנים משמעותיים ושקבוצותעשו יותר החלפות במהלך תוצאות מאוזנות מאשר במהלך ניצחון או הפסד. למעשה, רושם הההחלפות במהלך טווח הזמן הקצר הממוצע והארוך, היה נמוך בהשוואה עם שלושת רבעי המשחק הראשונים ל החזקות כדור 1, 5,5ו 10 (2.32, 2.81, ו 4.08, בהתאמה). לפי בר אלי, סאצ’, טנמבאום, פי ופאלק (1996), הרבע האחרון הוא קריטי ביותר, בגלל שהוא מכריע את תוצאות המשחק. באופן מיוחד, התוצאות מחזקות את הרעיון שהמשחק נהיה בלתי פרודקטיבי ברגעים האחרונים, ללא אפקטים משמעותיים של משתנים בלתי תלויים במהלך החזקות כדור 1, 5, ו10 (פריירה אט אל., 2014, סאמפאיו אט אל., 2013). גוארה אט אל. (2013) טוען כי הרגעים האחרונים של המשחק הם לא פרודקטיבים כשהקבוצות הן לא בעמדת שיווי משקל. למעשה, כשהמשחק בעיצומו, הקבוצות מרוכזות יותר בהתקפה עם החזקות כדור ארוכות (כגון, יותר העברות שיוצרות קליעות טובות וברורות יותר ממרחבים פתוחים). ובהגנה עם הגנות לחץ שמכריחות את היריבים לבצע טעיות או לזרז קליעות (מרבידיס, לאיוס, טאקסידאריס וטסיסקאריס, (2003). תרחיש ספציפי זה מרגעיו האחרונים של גמר המשחק מתאר את היות המשחק בעל קצב מופחת ובלתי פרודוקטיבי בתוצאות (בר אלי אט אל., 1996)

תוצאה מסקרנת אחת של המחקר המוצג הייתה חיסרון של טיב משתני סיטואציה אופוזיוצונים בעלי חשיבות. כמו שקלאי וקלאי (2014) משקפים, כח הקבוצה הוא מכריע לסבב השחקנים. הסופרים טוענים קבטצות חזקות יותר מבצעות פחות עבירות (לדוגמא: פחות בעיות עבירתיות) ובעלי תבנית החלפות חיובית, מה שיכול  הקל על החלטות המאמנים במהלך המשחק. בכל אופן, התוצאות לא תומכות  בעמדה זו ועשויות להיות מוסברות על ידי המדגם המייצג (לדוגמא: משחקים סגורים). מחקרים זמינים מתארים כי האפקט של משתני הסיטואציה במהלך משחקים סגורים אינו לינארי ומציג מחדש את השלב המאוזן הגבוה ביותר של הביצוע (ללא שינויים ברורים) בין עמיתים (לופו, קונדלו וטסיטואר, 2012).

לבסוף, תרחישי המשחק המשקפים מראים את חשיבות קבלת ההחלטות של המאמנים, מה שהולך מהסיטואציה המאוזנת ללא מאוזנת במהלך המשחק (פריירה אט אל., 2014). ממקודת הראות של המאמנים, ממצאי התוצאות היו מביאים טווח אינפורמציה המוכיח את שיפור המשחק וניהול המגרש ושחקני הספסל במהלך משחקי אליטת הכדורסל (לדוגמא: סיטואציות שחקנים, תגובות בבעיות עבירתיות, התאמת הגנההתקפה) (קלאי וקלאי, 2014). באופן ספציפי, היישומים הפרקטים במהלך קונאקס משחק זה (לדוגמא: קבעים) צריכים להיות ממוקדים בהכנה טקטקיקאלית כדי לצפות לאפקטים של משתני סיטואציה  במהלך הרבע הראשון והשלישי של המשחק. במוסף, בקרת המאמן ומשתני המגרש יכולעם להיות מניפולציונים כדי להשםיע על ביצועי התוצאות לפני ואחרי ההחלפה, כגון עבירות מיידיות ברבע המשחק הראשון  או עבירות אישיות של קבוצה או שחקן, השחקן בתפקיד והדקות על המגרש קליעה 3- והשפעת זריקה חופשית או סיטואצית פסק זמןבמהלך הרבע השלישי. עכב כך, המאמנים יכולים לצפות לאפקטים של החלפות ולכלול אסטרטגיות פרואקטעבעות כשסבב השחקנים הוא תחת השפעת תרחיש המשחק הספציפי הזה.

מאמרים עתידיים יכולים לכוון לאיך עבירה אישית רביעית או עבירת שחקן כוכב משפיעים על תוצאות המשחק. בנוסף, כמה הפרעות משחק, כגון עבירות טכניות (לגודמא: שחקני מגרש וחוץ למגרש), הם גם מקרים קנדידטים למחקרים עתידיים.