Technological unemployment

אבטלה טכנולוגית: חינוך למהפכה התעשייתית הרביעית

מחבר: Michael A. Peters פורסם באינטרנט: 07.08.2016

אם כל מכשיר היה יכול להשיג עבודה משלו, לציית או לחזות את רצונו של אחרים, כמו הפסלים של דדלוס, או החצובות של הֶפַייסְטוֹס, אשר, אומר המשורר, לפי ההסכמה שלהם נכנסו לאסיפת האלים; אם, באופן דומה, הנול יארוג והמפרט יגע בנבל ללא יד שמנחה אותם, מנהיגי העובדים לא ירצו משרתים, או עבדים. (Aristole, 1985)

ישנה דעה הרווחת שאנו נמצאים בעידן של אבטלה טכנולוגית- הטכנולוגיה שממשיכה להתפתח  הופכת עובדים מיומנים למיושנים ולא נחוצים. (McCarthy, 2014)

1. מבוא: הרובוטים באים

בפסגה העולמית בתחום האבטלה הטכנולוגית שהתקיימה בניו יורק ב-8, ספטמבר 2015 על ידי רשת הטכנולוגיה העולמית (https://www.wtn.net/) בשיתוף עם IBM ווטסון ודוברים כגון רוברט רייך, לארי סאמרס ויוסף שטיגליץ התייחסו לסוגיות הללו על ידי הדגשת הגל החדש של טכנולוגיות מפרעות אשר לכאורה יצרו גידול בשיעור האבטלה ברחבי העולם:

האצת האבטלה הטכנולוגית תהיה כנראה אחת הסוגיות החברתיות המאתגרות ביותר במאה ה -21. מעולם לפני כן לאורך ההיסטוריה היו כל כך הרבה תעשיות שהושפעו על ידי טכנולוגיות חדשות. למרות ש “השמדה יצירתית”, שבה המשרות האבודות מוחלפות בחדשות, תהווה גורם, לטכנולוגיות החדשות ביותר יש את הפוטנציאל הברור לחסל עבודות רבות יותר מאשר אלו שייווצרו. עם התקדמות הטכנולוגיה בקצב גיאומטרי, רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית, הדפסה תלת ממדית, וחידושים אחרים עם פוטנציאל הרסני עצום יגיע בקרוב לזרם המרכזי. מיליארדי אנשים ברחבי העולם מועסקים כיום בתעשיות שסביר להניח שיושפעו מכך – ומיליארדי מבקשי עבודה חדשים בכוח העבודה יזדקקו למשרות.

Larry Summers ((2014 טוען במאמר בוול סטריט ג’ורנל כי הבעיה העיקרית שאין מספיק ייצור אבל ישנה מספיק עבודה: “יש יותר סקטורים בהן מאבדים עבודות מאשר יוצרים עבודות. וההיבט הכללי של טכנולוגיית התוכנה פירושו שאפילו התעשיות והעבודות שהוא יוצר אינן לנצח”. השקפותיו מהדהדות על-ידי דור של כלכלנים.

McCarthy (2014) כתב ב “הזמן להרוג את הטכנולוגיה-הריגת המיתוס המוכר” כי יש דעה רווחת שאנחנו בעידן של אבטלה טכנולוגית – כי הטכנולוגיה הופכת יותר ויותר עובדים מיומנים למיושנים ולא נחוצים. עם זאת, במצב רוח הפוך, הוא אופטימי יותר ובוחר להדגיש את הקשר ארוך הטווח בין טכנולוגיה ויצירת עבודה בהתמקדות בתעשיית התוכנה המעסיקה כ- 2,500,000 עובדים באופן ישיר ותומכת בצמיחה בעבודות בתעשיות אחרות (5 משרות חדשות עבור כל 10 עבודות בתוכנה).

Erik Brynjolfsson & Andrew McAfee  ב “מרוץ נגד המכונה “(2011) ו “עידן המכונות השני” (2016) העירו כי למהפכת המחשב יש פוטנציאל עצום לשיבוש שוקי העבודה והפחתת עלויות העבודה. בספר האחרון שלהם, הם מדברים על הרובוטים התעשייתיים ועל האינטליגנציה והיכולת ההולכות וגוברות של טכנולוגיות דיגיטליות. המחקר הניסיוני שלהם הוביל אותם לשלוש מסקנות נרחבות. הראשונה, שאינה מפתיע או אינפורמטיבית, היא כי “אנחנו חיים בזמן של התקדמות מדהימה עם טכנולוגיות דיגיטליות – אלה שיש להם חומרה מחשב, תוכנה ורשתות בליבה שלהם…”. המסקנה השנייה היא כי “השינויים שהביאו על ידי הטכנולוגיה הדיגיטלית יהיו מועילים ביותר… “. המסקנה השלישית היא זו שמהווה את האתגר הגדול ביותר:

הדיגיטציה הולכת להביא עמה כמה אתגרים קוצניים…. דיגיטציה מהירה ומאיצה עשוי להביא לטיפול כלכלי ולא סביבתי, הנובע מהעובדה כי מחשבים מקבלים יותר עוצמה, לחברות יש פחות צורך בסוגים מסוימים של עובדים. ההתקדמות הטכנולוגית הולכת להשאיר מאחור כמה אנשים, אולי אפילו הרבה אנשים, במהירות שהיא רצה קדימה. (עמ’ 11)

בראיון שכותרתו The Great Decoupling”” מקפיי טען:

“הטכנולוגיות דיגיטליות מבצעות עבור המוח האנושי את מה שמנוע קיטור וטכנולוגיות קשורות עשו עבור כוח השריר האנושי במהלך המהפכה התעשייתית. הן מאפשרות לנו להתגבר על מגבלות רבות במהירות, ולפתוח גבולות חדשים במהירות חסרת תקדים”.

Brynjolfsson הוסיף:

” טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות לך ליצור עותקים בעלות כמעט אפסית. כל עותק הוא העתק מושלם, וכל עותק ניתן לשדר כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ באופן כמעט מידי. אלה לא היו מאפיינים של עידן המכונות הראשון, אבל הם סטנדרטיים עבור מוצרים דיגיטליים, וזה מוביל לכמה תוצאות בלתי רגילות, כגון השווקים ביותר”.

אם עידן המהפכה התעשייתית היה העידן הראשון של המכונה, והחשמל השני, האלקטרוניקה הייתה השלישי והאינטרנט כפלטפורמה הרביעי. בשנת 2003, Marshall Brain כתב סדרה של מאמרים על המהפכה הרובוטית המתקרבת. במשך 10 שנים לאחר מכן, בעקבות הפרסום של האומה הרובוטית, הוא מציין את קצב האוטומציה גדל עם הופעתם של מכוניות ללא נהג, מטוסים ללא טייס ומערכות קמעונאיות אוטומטיות כמו כספומטים, דוכני מסעדה ומעקב בשירות עצמי. התפתחויות אלה מדגישות את הופעתן של מערכות חכמות אוטונומית שמקבלות צורה של רובוטים דמוי אדם. החוק של מור צופה שכוח המעבד (CPU) יוכפל כל 18 עד 24 חודשים, והוא מתעד את שחרורו של מעבד מיקרו  4004 של אינטל ב 1971 עם שבב 4-bit שפועל ב 108 קילוהרץ ו 2300 טרנזיסטורים, ואחריו ה- PC הראשון של  IBMב 1981, הפנטיום הראשון של אינטל מעבד ב 1993 (4.7 מגה-הרץ עם 30,000 טרנזיסטורים), ואת פנטיום 4 עם 1.5 ג’יגה-הרץ ו 42,000,000 טרנזיסטורים. כיום, לסופר-מחשבים כמו שביל החלב 2 יש יכולת של  300 קוודריליון פלופס (1). ל-iPhone 6 יש יותר כוח מחשוב מאשר מחשב העל  Cray 2 של שנות השמונים.

Martin Ford (2009) ב- אורות במנהרה: אוטומציה, האצת טכנולוגיה וכלכלת העתיד טוען כי ככל שהתקדמות הטכנולוגיה מואצת, אוטומציה של מכונת עשויה בסופו של דבר להשתלט על הכלכלה וליצור אובדן משרות משמעותי (עד 50% מכל המשרות בשני עשורים) והפחתה שיקול הדעת עבור רוב הצרכנים.

האבטלה הטכנולוגית היא ללא ספק בעיה מתקרבת שתיצור אי שוויון גדול יותר ופער גובר בין התשואות מהעבודה לבין התשואות מההון. פתרונות מוצעים רבים לבעיה זו, כולל אסטרטגיית לודידיט של סירוב לחדשנות, וכן פתרונות מתקדמות נוספים המבוססים על מערכת הרווחה ותוכניות התעסוקה והבטחת הכנסה מינימלית בסיסית. חלק מהכלכלנים דיברו על מתן סובסידיות ומענקים לעסקים קטנים ועצמאיים, הקדמה של שבוע עבודה קצר יותר ובעלות ציבורית על התשתית הטכנולוגית. בסביבה כללית זו, נראה כי החינוך בפני עצמו לא יהיה מספיק כדי לפתור בעיות של אבטלה טכנולוגית (2).

2. המהפכה התעשייתית הרביעית של Klaus Schwab

Klaus Schwab מייסד ויושב ראש, הפורום הכלכלי העולמי כתב את העיתון הבסיסי לפסגה הכלכלית בדאבוס 2016, פרופיל של מה שהוא קורא “המהפכה התעשייתית הרביעית”:

אנחנו עומדים על סף מהפכה טכנולוגית שתשנה באופן מהותי את הדרך בה אנו חיים, נעבוד ונתייחס זה לזה. בקנה מידה, בהיקף ובמורכבות, השינוי יהיה שונה מכל דבר שהאנושות חוותה בעבר. אנחנו עדיין לא יודעים איך זה יתגלה, אבל דבר אחד ברור: התשובה חייבת להיות משולבת ומקיפה, מעורבים כל בעלי העניין של הפוליטיקה העולמית, מהמגזר הציבורי והפרטי לאקדמיה וחברה אזרחית.

הוא מתאר את המהפכה התעשייתית הבאה כהצלחה במהפכת ה-IT של שנות ה-70 של הייצור האוטומטי ומדבר על כך שהמהפכה הרביעית המבוססת על מה שהוא מכנה “מערכות פיזיות” היא הפרדיגמה הבאה של הפיתוח. ראשית עידן שנשלט על ידי קיטור וייצור מכני, מה שאנחנו בדרך כלל מכירים בשם המהפכה התעשייתית, ואחריו פרדיגמת הייצור ההמוני ששלטה בעידן החשמלי, ולבסוף מערכות סייבר-פיזית שניתן לראות כעידן בגלל המהירות שלהן, היקף וההשפעה של המערכות. זהו עידן הקשרים הגלובליים שיש להם את הכוח לשנות את כל המערכות של ” ייצור, ניהול וממשל “.

המהירות של פריצת הדרך הטכנולוגית, Schwab טוען שאין תקדים היסטורי המקשר בין מיליארדי אנשים באמצעות מכשירים ניידים בעלי כוח עיבוד חסר תקדים, אחסון וגישה בלתי מוגבלת לידע. הוא כותב:                “והאפשרויות הללו יוכפלו על ידי פריצות דרך טכנולוגיה שמתפתחות בתחומים כגון אינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של דברים, כלי רכב אוטונומיים, הדפסה תלת-ממדית, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מדעי החומרים, אחסון אנרגיה ומחשוב קוונטי”.

מה שמאפיין את המהפכה התעשייתית הרביעית הוא הלוגיזים הדיגיטלי הבסיסי שמשנה הכל. אמנם זה אמצעי עבור אוטומציה מסיבית וירידה של עבודות תעשייתיות, אבל הוא עצמו לא “תעשייתי”. זה מה   ש Schwab אינו מבין או מתאר היטב בתיאוריה. מערכות טכניות תעשייתיות שראשיתן באנגליה וסקוטלנד עם ההמצאה של מנוע קיטור מעודן שניתן להשתמש בו בתעשיית הטקסטיל נהפך עכשיו לבאמת גלובלי, אבל זה לא רק היקף וקנה מידה של תיעוש שהשתנה. עם כל גל אחר של חדשנות טכנית, הלוגיקה עברה שינויים בסיסיים במהירות ובהיקף עם דגש נלווה על תהליכי ההפשטה, הפורמליזציה והמתמטיקה שמאפשרים ומתגמלים מערכות של רשתות דיגיטליות אוטונומיות.

לאחר שהגיעה למגבלות הגלובליות של גאוגרפיה ושילוב של שווקים בעולם, היא הגבירה את מהירות המסרים המידיים והתקשורת, כך שמאות אלפי עסקאות וחילופי מידע מתקיימים במהירות האור בתוך החלל של מיקרו שנייה (3). היום, יש סימנים להתהוות של מערכת טכנית יחידה המקשרת את כל היבשות הגדולות עם כמה רגולציות במימון, סחורות, חדשות, תקשורת ומידע. יש מערכת עולמית אחת המאפשרת גישה לשווקים ברחבי העולם בזמן אמת יצירת שווקים בעלי קנה מידה גלובלי באמת שמקטינה את קנה המידה של המערכת הראשונה התעשייה/הקולוניאלית ומאיצה את מהירותן של כל העסקאות. הבדל בסיסי הוא כי זו מערכת אחת מושלמת שמגיעה לכל פינה של העולם שכבר לא עובדת לפי סיבה ותוצאה ולכן היא לא ליניארית אלא מחקה מערכת טבעית דינאמית ומשתנה, בעלת מאפיינים של מערכות כאוטיות ומורכבות מה שמגביר את התנודתיות, האינטראקטיביות והינה בלתי צפויה. אלו חלק מההשלכות של הלוגיקה הדיגיטלית שמנווטת את המערכת הטכנית היחידה של “הקפיטליזם האלגוריתמי”.

קוגניציה אוטומטית הינה מרכיב בסיסי בקפיטליזם דיגיטלי (5). Braidotti (2015) טוען:

הקוגניציה האוטומטית היא מרכזית לקפיטליזם של היום. מתוך רציונליזציה של העבודה והיחסים החברתיים למגזר הפיננסי, האלגוריתמים מבססים מצב חדש של מחשבה ושליטה. בתוך ההקשר של מעבר לשלב זה של הכל- מכני של הקפיטליזם הדיגיטלי, זה כבר לא מספיק לתמוך בתאוריה שהמעבר למחשוב מקטין את המחשבה האנושית לפעולות מכניות בלבד. כפי שהדגים תאורטיקאי המידע Gregory Chaitin, חוסר חישוביות ואקראיות הם המצב של המחשוב. אם הטכנו-קפיטליזם מושפע מאקראיות ותוהו ובוהו, אז גם הביקורת המסורתית של הרציונליות האינסטרומנטלית צריכה להיות בסימן שאלה: לא ניתן פשוט להבין את חוסר ההיגיון כמנוגד להגיון (6).

אחרים סיפקו ביקורת על  “אידיאולוגיה אלגוריתמית”  כאמצעי להבנת מנועי החיפוש של החברה ולתאר את  הלוגיקה אלגוריתמית של כוח הפילוג שלהם (mager, 2014) וגם מבחינת מרחבים שונים של המסחר האוטומטי שאחראים על  מהירות ניצול הידע בשווקים הפיננסיים (Grindsted, 2016). Ray Kurzweil (2006) טוען כי טכנולוגיית האצה הופכת את העידן הזה לגלגול שונה, במיוחד בהתחשב בשיפור עצמי הרקורסיבי, ובצמיחה המצטברת של בינה מלאכותית (7).  זהו עידן הגנטיקה, ננוטכנולוגיה ורובוטיקה, עידן הסינגולריות, המאפשר בנייה מחדש של  העולם מולקולה אחר מולקולה.

Carl Frey & Michael Osborne’s (2013) במחקר שבוחן כיצד משרות רגישות למחשוב. העבודה המחקרית שלהם מפורטת למדי ומאתרת את ההסתברות של המחשוב ל702 מקצועות. הם טוענים ש: 47% מכלל התעסוקה בארה”ב נמצאת בסיכון. אנו מספקים עוד ראיות כי בהקשר של שכר ורכישת ההשכלה ישנו קשר שלילי חזק עם ההסתברות של השתלטות על ידי המחשוב”. זוהי המסקנה שלהם ששווה להתייחס אליה. הם כותבים:

בעוד שההתאמה היסטורית מוגבלת למשימות שגרתיות הכרוכות בפעילות מפורשת על-פי הכללים                                      (Autor,  et al., 2003; Goos, et al., 2009; Autor and Dorn, 2013), אלגוריתמים לנתונים גדולים כעת נכנסים במהירות לתחומים התלויים על בזיהוי דפוסים ויכולים להחליף בקלות עובדים במגוון רחב של משימות קוגניטיביות לא שגרתיות (Brynjolfsson and McAfee, 2011; MGI, 2013). בנוסף, רובוטים מתקדמים צוברים חושים ומיומנות משופרים, שמאפשרים להם לבצע היקף רחב יותר של משימות ידניות (IFR, 2012b; Robotics-VO, 2013; MGI, 2013). הדבר עשוי לשנות את אופי העבודה בתעשיות ומקצועות שונים.

הם מצאו שהמודל שלהם מנבא הפסדים בעבודה גם במגזר השירות וכן במקצועות התחבורה והלוגיסטיקה, עובדי המשרד והתמיכה הניהולית, ועבודה במקצועות ההפקה. כפי שהם מציינים “בעוד במאה ה-19 הייצור הטכנולוגי החליף בעיקר עובדים מיומנים באמצעות פישוט של משימות… מהפכת המחשבים של המאה העשרים גרמה לאיבוד משרות של מעמד ביניים” (עמ’ 45). מסקנות אלה צריכות להיות מאירות עיניים למקבלי מדיניות ולמחנכים כאחד: מהיכן יגיעו עבודות חדשות ומהן המטרות של החינוך, במיוחד ברמות מתקדמות כאשר הקשר בין השכלה גבוהה לעבודות נשבר לצמיתות ? Frey & Osborne (2015) טוענים כי מקיפאון העבודה בעידן הדיגיטלי ניתן להימנע רק על ידי שינוי כיוון של הצמיחה הכוללת. במסגרת זו, עולה השאלה כיצד יכולה השכלה הגבוהה לענות על שינויים טכנולוגיים ? עם הרחבת היקף האוטומציה תהפוך את התעסוקה העצמית לנורמה החדשה? ביחס לאפשרות לשינוי החינוך, הם כותבים:

בעוד החשש מפני האבטלה הטכנולוגית עד כה הוכח כמוגזם, מהסיבה שהעבודה האנושית מתייחסת ליכולתו של העובד לרכוש כישורים חדשים. עם זאת, הדבר נהפך למאתגר יותר ויותר כאשר כל עבודה חדשה דורשת רמה גבוהה יותר של יכולות קוגניטיביות. בתקופה שבה השינויים הטכנולוגים מתרחשים עוד יותר מהר, לפיכך משוכה עיקרית מבחינת העובדים היא להסתגל לעלויות הגואות של החינוך (עמ’ 89).

הם  מציינים את העלייה  בשכר הלימוד באוניברסיטה ובחובות של הסטודנטים, אך טוענים שאותם כוחות דיגיטליים שמשנים את עתיד עולם העבודה יכולים גם הם לשנות את ההשכלה עם הופעתן של האקדמיות והאוניברסיטאות הווירטואליות. הם אומרים באופן אופטימי למדי: “בהרצאות בקמפוס אין הפסקה, אפשרות להריץ אחורה או קדימה, אקדמיות וירטואליות מאפשרות לתלמידים ללמוד בדרכים שיתאימו להם באופן הטוב ביותר. סטודנטים יכולים לדלג על כמה הרצאות תוך כדי השתתפות באחרות מספר פעמים כמעט ללא עלות נוספת” (עמ’ 90). ובכל זאת, ההסתכלות שלהם על צורות של למידה מקוונת, נוטה לעקוב אחר העקרונות התעשייתיים הישנים של אחד-אל-הרבים עם מעט אינטראקציה וכמעט ללא מרחב שעדיין מיועד לתוכן המשתמש (8).

המהפכה המקוונת מבטיחה להעלות את רמת בתי הספר וההשכלה הגבוהה על-ידי מתן קורסים נגישים, גמישים ובמחירים סבירים, תוך שימוש במגוון פלטפורמות. השלמת מסלול מהיר של קורסי האוניברסיטה בעלות חופשית או נמוכה כוללת את הפוטנציאל לשינוי אופן העברת הקורס, הבטחת האיכות, ההסמכה, מבנה שכר הלימוד והעבודה האקדמית. מוסדות חינוך צריכים ללמוד ממודלים עסקים של יוזמות אלה כדי לענות על הצרכים של הלומדים בשוק פתוח. חינוך פתוח מביא הזדמנויות לחדשנות וחקר של מודלים ללמידה ותרגול. במקביל, אנו צריכים להבין את האיומים של המודרניזציה של הידע והפרטת ההשכלה הגבוהה יחד עם הסיכויים וההבטחה של פתיחות (קוד פתוח, גישה פתוחה, חינוך פתוח, מדע פתוח, ניהול פתוח) שמקדמים את העבודה היצירתית ואת הדמוקרטיזציה של הידע (Peters,, 2013d). מקבלי המדיניות צריכים לאמץ פתיחות ולהפוך את החינוך לנוח ונגיש וגם רווחי עבור מוסדות במערכת האקולוגית בחינוך הפתוח (Peters, Besley, & Araya, 2013; Peters & Britez, 2008; Peters & Roberts, 2011).

בתגובה לשאלה זו, אנו צריכים להבין כיצד 4000 שנים של כתיבה לינארית מעניקה את הדרך לטל-תמונה; הדרכים בהן דיגיטיזציה ככוח כלכלי משפיעה בעוצמה על התרבות והפוליטיקה; האבולוציה של צורות חדשות של אינטליגנציה קולקטיבית (Levy, 2015; Peters, 2015) והחידושים הפוליטיים שלהם                      ((Peters & Heraud, 2015 כדי להזכיר את מספר האפשרויות האימננטיות.

המהפכה הדיגיטלית בפני עצמה לא תשנה את ההשכלה ואם כן, זה לא יהיה לגמרי לטובה. מה שנדרש בנוסף לטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות ולהופעת מערכות דיגיטליות מסיבית הפועלות לריכוז הכוח הפוליטי הן הרצון והחזון החברתי להגיב לשאלה: מהו תפקידה של ההשכלה הגבוהה בעידן הדיגיטלי כאשר האבטלה הטכנולוגית הופכת לנורמה ואינה חריגה יותר ?

הערות

1. See https://pages.experts-exchange.com/processing-power-compared/

2. See Phillip Brown, Hugh Lauder and David Ashton (2011) The Global Auction: The Broken Promises of Education, Jobs

and Incomes. See also https://www.youtube.com/watch?v=hyDVQpktyVY

3. See https://wpfdc.org/blog/economics/18,793-speed-power-and-the-physics-of-finance-capitalism

4. See https://www.truth-out.org/news/item/8887-algorithmic-capitalism-and-educational-futures-informationalismand-

the-googlization-of-knowledge

5. See Boutang’s (2012) Cognitive Capitalism; Peters & Bulut (2011) Cognitive Capitalism, Education and Digital Labour.

6. See https://cfh-lectures.hum.uu.nl/automated-cognition-algorithmic-capitalism-and-the-incomputable/

7. See in particular Kurzweil’s (2006) The Singularity is Near. See also https://thesingularityfilm.com/.

8. See ‘MOOCs and beyond: the politics of the post-industrial university’ (Peters, 2013a); ‘The Revolution to Come:

MOOCs and the Politics of the Postindustrial University’ (Peters, 2013b); Massive Open Online Courses and Beyond:

the Revolution to Come, https://www.truth-out.org/news/item/18,120-massive-open-online-courses-andbeyondthe-

revolution-to-come (Peters, 2013c); ‘The Development of Massive Open Online Courses (MOOCs) in New

Zealand’ (Gordon, Peters & Besley 2015), https://akoaotearoa.ac.nz/download/ng/file/group-5/development-ofmoocs-

in-nz.pdf

ביבליוגרפיה

Aristotle. (1985). Politics. (B. Jowett, Trans.). In Jonathan Barnes (Ed.), The Complete Works of Aristotle. Princeton, NJ: Princeton

University Press, 1253b.

Autor, D., & Dorn, D. (2013). The growth of low skill service jobs and the polarization of the US labor market. American

Economic Review, 103, 1553–1597.

Autor, D., Levy, F., & Murnane, R. J. (2003). The skill content of recent technological change: An empirical exploration. The

Quarterly Journal of Economics, 118, 1279–1333.

Braidotti, R. (2015). Introduction to a lecture by Luciana Parisi, Automated cognition, algorithmic capitalism and the

incomputable. Retrieved from https://cfh-lectures.hum.uu.nl/automated-cognition-algorithmic-capitalism-and-theincomputable/

Brown, P., Lauder, H., & Ashton, D. (2011). The global auction: The broken promises of education, jobs and incomes. Oxford:

Oxford University Press.

Brynjolfsson, E., & McAfee, A. (2011). Race against the machine: How the digital revolution is accelerating innovation, driving

productivity, and irreversibly transforming employment and the economy. Lexington, MA: Digital Frontier Press.

Ford, M. (2009). The lights in the tunnel: Automation, accelerating technology and the economy of the future. CreateSpace

Independent Publishing Platform, Amazon