(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

A Meta-Analysis of Special Education Teachers’ Burnout

 

:Keywords: burnout, depersonalization, emotional exhaustion, personal accomplishment, special education teachers

Park, E., & Shin, M. (2020)

מטה אנליזה: שחיקה בהוראה – בחינוך מיוחד

תקציר:

מטה אנליזה זו מאשררת את המתאם בין שחיקה בהוראה – בקרב מורי חינוך מיוחד (כמתבטא בשלושת הממדים: תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין תלמידים, מורים וביה”ס. במצטבר, אנליזה זו בחנה 28 מאמרים מדעיים ו-13 תזות (או פרויקטים) שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. (מאמרים אלו בחנו 6,623 מורים, בסה”כ). עוצמת המתאם בין השחיקה בהוראה (בחינוך מיוחד) ויתר המשתנים הייתה מהותית. לשם הבהרה, הממצאים חשפו קורלציות בין כל אחת משלושת הממדים לעיל (תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחס שבין תלמידים, מורים וביה”ס. ככל שהתלמידים היו בוגרים יותר (Fisher’s Z = 0.316) כך גם מורי החינוך מיוחד חוו יותר דה-פרסונליזציה. (תחושת) מסוגלות עצמית [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.390): דה-פרסונליזציה (-0.321): תחושת הישג אישי (0.56)]רמת חרדה [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = 0.366): דה-פרסונליזציה (0.24): תחושת הישג אישי (-0.110)]ומידת התמיכה מהצוות [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z =  -0.119): דה-פרסונליזציה (-0.14): תחושת הישג אישי (0.17) כולם היו קשורים לשלושת ממדי שחיקה בהוראה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך להתחשב במשתנים אלו.

מילות מפתח:  שחיקה בהוראה, דה-פרסונליזציה, תשישות אמוציונלית, תחושת הישג אישי, חינוך מיוחד.

רציונל המחקר:

שחיקה בהוראה גורמת לתסכול, ציניות, ורגשות שליליים המופנים פנימה (כלפי המורים עצמם) והחוצה (כלפי מקום העבודה). לכן מורים לחינוך מיוחד החווים שחיקה גם חווים תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת חוסר הישג אישי.

שיטה:

אנליזה זו בחנה 41 מחקרים שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. בסה”כ, 41 המחקרים הכילו מידע אודות 6,623 מורים. החוקרים השתמשו במקדם המתאם של פירסון בכדי למדוד את עוצמת המתאמים בין שחיקה בהוראה – בחינוך מיוחד (מצד אחד) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין מורים, תלמידים ובית הספר (מצד שני). כמו כן, החוקרים גם השתמשו במבחן Z של פישר (Fisher’s Z). לשם הבהרה, הטרנספורמציה של פישר ממירה את מקדם המתאם לערך (z) המתפלג נורמלית.

תוצאות:

מצ”ב שלוש טבלאות של מתאמים. כל טבלה בוחנת קורלציות בין אחד משלושת ממדי שחיקה בהוראה (כלומר, תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, או תחושת חוסר הישג אישי) ומשתנים נוספים הקשורים ביחסים שבין התלמידים, מורים, ובהי”ס. המתאמים המובהקים מודגשים בצהוב.

טבלת תשישות
אמוציונלית

הסטטיסטיקה

 

 

המשתנה הנמדד

Z של פישר

טווח מובהקות

(אם הטווח לא חוצה את הערך 0 אז מובהק)

ערך Z

ערך  P (מובהקות)

תלמידים

גיל

-0.048

-0.236

0.140

-0.5

0.617

בעיה התנהגותית

0.087

-0.123

0.297

0.813

0.416

כמות התלמידים בכיתה

0.015

-0.077

0.107

0.319

0.75

מורים

גיל

-0.034

-0.142

0.074

-0.618

0.536

התמודדות

0.06

-0.063

0.183

0.952

0.341

שנות ניסיון בהוראה

-0.006

-0.084

0.072

-0.15

0.881

שביעות רצון

-0.223

-0.264

-0.182

-10.619

P<0.0001

מסוגלות עצמית

-0.39

-0.562

-0.218

-4.432

P<0.0001

רמת חדרה

0.366

0.27

0.462

7.469

P<0.0001

משתנים
הקשורים בביה”ס

ניסיון רגשי של המוסד

-0.008

-0.145

0.129

-0.114

0.909

מספר אנשי הצוות –
צוות  תמיכה

0.306

0.104

0.508

2.971

0.003

אמצעים (כסף וכד’)

-0.014

-0.275

0.247

-0.105

0.916

מידת התמיכה מהצוות

-0.119

-0172

-0.066

-4.407

P<0.0001

מכשולים בעבודה

0.241

0.184

0.298

8.31

P<0.0001

טבלת דה-פרסונליזציה

הסטטיסטיקה

 

 

המשתנה הנמדד

Z של פישר

טווח מובהקות

(אם הטווח לא חוצה את הערך 0 אז מובהק)

ערך Z

ערך  P (מובהקות)

תלמידים

גיל

0.316

0.128

0.504

3.292

P=0.001

בעיה התנהגותית

0.121

-0.024

0.266

1.635

0.102

כיתה (Grade)

0.11

0.004

0.216

2.037

0.042

כמות התלמידים בכיתה

0.025

-0.012

0.082

1.458

0.145

מורים

התמודדות

-0.036

-0.175

0.103

-0.507

0.612

רמת השכלה

-0.11

-0.183

-0.037

-2.973

0.003

שביעות רצון

-0.263

-0.367

-0.159

-4.962

P<0.0001

מסוגלות עצמית

-0.321

-0.415

-0.227

-6.688

P<0.0001

רמת חדרה

0.24

0.134

0.346

4.444

P<0.0001

משתנים
הקשורים בביה”ס

ניסיון רגשי של
המוסד

-0.107

-0.176

-0.038

-3.057

0.002

מספר אנשי הצוות – צוות
תמיכה

0.112

-0.09

0.314

1.087

0.227

אמצעים (כסף וכד’)

0.234

-0.009

0.447

1.887

0.059

מידת התמיכה מהצוות

-0.14

-0.158

-0.112

-15.556

P<0.0001

מכשולים בעבודה

0.382

0.353

0.441

25.467

P<0.0001

טבלת תחושת הישג אישי

הסטטיסטיקה

 

 

המשתנה הנמדד

Z של פישר

טווח מובהקות

(אם הטווח לא חוצה את הערך 0 אז מובהק)

ערך Z

ערך  P (מובהקות)

תלמידים

גיל

-0.104

-0.284

0.084

-1.083

0.279

בעיה התנהגותית

-0.08

-0.221

0.065

-1.08

0.28

כיתה (Grade)

-0.06

-0.153

0.034

-1.25

0.211

כמות התלמידים בכיתה

-0.004

-0.049

0.041

-0.174

0.862

מורים

התמודדות

0.326

0.224

0.42

6.036

P<0.0001

שנות ניסיון

0.075

0.044

0.106

4.688

P<0.0001

שביעות רצון

0.027

0.0

0.054

1.292

0.054

מסוגלות עצמית

0.56

0.442

0.659

7.815

P<0.0001

רמת חדרה

-0.11

-0.118

-0.03

-2.683

0.007

משתנים
הקשורים בביה”ס

ניסיון רגשי של המוסד

0.24

0.125

0.349

4.016

P<0.0001

מספר אנשי הצוות – צוות
תמיכה

-0.058

-0.342

0.235

-0.382

0.703

אמצעים (כסף וכד’)

0.01

-0.229

0.248

0.081

0.936

מידת התמיכה מהצוות

0.17

0.126

0.214

7.478

P<0.0001

מכשולים בעבודה

-0.005

-0.066

0.056

-0.161

0.872

 

דיון:

המשתנים המהותיים ביותר שמצאנו מתאם ביניהם ובין שחיקה בהוראה הם תחושת מסוגלות עצמית (של המורה) ומידת התמיכה מצוות בית הספר. האפקטים של יתר המשתנים, אלו הקשורים בתלמידים, כולם היו תלויי מידת השחיקה בהוראה. כלומר, יש לייחס אליהם חשיבות פחותה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך מיוחד להתחשב במשתנים אלו (תחושת המסוגלות העצמית של המורה ומידת התמיכה מהצוות).

 

:Keywords: burnout, depersonalization, emotional exhaustion, personal accomplishment, special education teachers

Park, E., & Shin, M. (2020)

מטה אנליזה: שחיקה בהוראה - בחינוך מיוחד

תקציר:

מטה אנליזה זו מאשררת את המתאם בין שחיקה בהוראה - בקרב מורי חינוך מיוחד (כמתבטא בשלושת הממדים: תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין תלמידים, מורים וביה"ס. במצטבר, אנליזה זו בחנה 28 מאמרים מדעיים ו-13 תזות (או פרויקטים) שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. (מאמרים אלו בחנו 6,623 מורים, בסה"כ). עוצמת המתאם בין השחיקה בהוראה (בחינוך מיוחד) ויתר המשתנים הייתה מהותית. לשם הבהרה, הממצאים חשפו קורלציות בין כל אחת משלושת הממדים לעיל (תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחס שבין תלמידים, מורים וביה"ס. ככל שהתלמידים היו בוגרים יותר (Fisher’s Z = 0.316) כך גם מורי החינוך מיוחד חוו יותר דה-פרסונליזציה. (תחושת) מסוגלות עצמית [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.390): דה-פרסונליזציה (-0.321): תחושת הישג אישי (0.56)]רמת חרדה [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = 0.366): דה-פרסונליזציה (0.24): תחושת הישג אישי (-0.110)]ומידת התמיכה מהצוות [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z =  -0.119): דה-פרסונליזציה (-0.14): תחושת הישג אישי (0.17)- כולם היו קשורים לשלושת ממדי שחיקה בהוראה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך להתחשב במשתנים אלו.

מילות מפתח:  שחיקה בהוראה, דה-פרסונליזציה, תשישות אמוציונלית, תחושת הישג אישי, חינוך מיוחד.

רציונל המחקר:

שחיקה בהוראה גורמת לתסכול, ציניות, ורגשות שליליים המופנים פנימה (כלפי המורים עצמם) והחוצה (כלפי מקום העבודה). לכן מורים לחינוך מיוחד החווים שחיקה גם חווים תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת חוסר הישג אישי.

שיטה:

אנליזה זו בחנה 41 מחקרים שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. בסה"כ, 41 המחקרים הכילו מידע אודות 6,623 מורים. החוקרים השתמשו במקדם המתאם של פירסון בכדי למדוד את עוצמת המתאמים בין שחיקה...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.