(22/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

A Meta-Analytic Examination of the Relationship Between Job Satisfaction and Subjective Well-Being

בחינה מטה-אנליטית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית

תקציר: מטה-אנליזה זו בוחנת את הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. כפי שמציעה “תיאוריית הזליגה”, מצאנו קשר חיובי בין שביעות רצון מהעבודה והמשתנים הבאים: שביעות רצון מהחיים, שמחה, ‘אפקט’ (affect) חיובי, והיעדר ‘אפקט’ שלילי. בנוסף, מבחינת מחקרים ארוכי טווח מצאנו כי הקשר הסיבתי בין רווחה נפשית לשביעות רצון מהעבודה חזקה מהקשר הסיבתי ההפוך, דהיינו מהקשר הסבתי בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית.

מילות מפתח: שביעות רצון מהעבודה, רווחה נפשית, אפקט.

רווחה נפשית (SWB) הוא מונח מדעי המתאר את האופן בו אנשים חווים ומעריכים את חייהם, כמו גם תחומים ספציפיים בחייהם. ההתעניינות ברווחה נפשית גדלה בעשור האחרון בקרב חוקרים, וזאת בשל התרומה הייחודית של ידע זה ליכולת לניטור תנאים הסוציו-אקונומיים של ההמונים. רווחה נפשית נקרא גם ‘דיווח עצמי על רווחה נפשית’ מכיוון שמדענים מסתמכים בעיקר על שאלוני דיווח עצמי בכדי להעריך את מידת האושר / שמחה של אנשים.

יתר על כן, עיקר המחקר שימש כדי להצביע על קשר הדוק בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית ואילו, גודל הקשר הזה משתנה ממחקר למחקר. המחקר הנוכחי נועד בכדי לבסס סקירה כמותית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לרווחה נפשית, וזאת באמצעות טכניקות של מטה-אנליזה. השימוש במטא-אנליזה מסייע לקבוע את הסיבה לחוסר עקביות בין מחקרים שונים, וכן בכדי לחקור עוד יותר את אופי הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית.

בנוסף, תחת ההגדרה של רווחה נפשית ניתן למצוא הן ממדים קוגניטיביים, כגון אישיות ושביעות רצון מהחיים, והן ממדים רגשיים, כגון אושר ונוכחות של אלמנטים חיוביים. ממדים אלה, קוגניטיביים ורגשיים כאחד, כוללים הערכה סובייקטיבית של אנשים את חייהם ואינם תלויים בתנאי חיים אובייקטיביים (כגון סביבת חיים, עושר ובריאות). למרות שממדים שונים של רווחה נפשית צפויים להיות קשורים קשר הדוק אחד עם השני, מחקרים קודמים מראים כי העיסוק בבחינת ממדים אלה כמבנים נפרדים דווקא מסייע להבין עד כמה משתנים כגון שביעות רצון מהחיים, אושר, השפעות חיוביות ושליליות משפיעים על הרווחת הנפשית הכוללת של אנשים.

מספר חוקרים אף מצביעים גם על קשר הדוק בין שביעות רצון מהעבודה לבין ממדי המשנה של רווחה נפשית. כך למשל מטא-אנליזה של מריאן טייט בנושא הראה מתאם של 0.44 בין שביעות רצון מהעבודה לבין שביעות רצון מהחיים. לפיכך, נטען כי שביעות רצון מהעבודה קשורה באופן חיובי לאושר. אפשרות אחרת מצביעה על כך שרווחה נפשית מייצגת את התפיסות הכלליות מראש של הפרט כלפי רגשות מסוימים, שיכולים להשפיע על שביעות הרצון של האדם כלפי תחומים ספציפיים כגון עבודה. בסופו של דבר, ממצאים אלה תואמים גם את השערת הזליגה, המרמזת כי התנסויות של אדם מתחום חיים אחד משפיעות על חוויותיו בתחומי חיים אחרים. למשל, חוויות חיוביות בתחום הזוגי או הפנאי עשויות לתרום לשביעות רצון בתחומים הקשורים לעבודה. בהתבסס על הממצאים האמורים, המסקנה היא כי שביעות רצון מהעבודה קשורה באופן חיובי לרווחה נפשית וניתן ללמוד אותה כמימד של רווחה נפשית.

ובכל זאת, לא כל ההתבטאויות של שביעות רצון מהעבודה צפויות להיות קשורות במידה שווה לרווחה נפשית. בפרט, המחקר מנבא כי שביעות רצון כללית מהעבודה מניבה רמה גבוהה יותר של רווחה נפשית מאשר היבטים פרטניים של שביעות רצון מעבודה, כגון פיקוח, אפשרויות קידום מכירות, שכר והעבודה עצמה. הניבוי מבוסס על ‘עקרון התאימות’, המצביע על כך שהקשר בין שני משתנים יהיה החזק ביותר אם שניהם מוערכים באותה רמת פרטניות. מכיוון ששביעות רצון כללית מהעבודה ורווחה נפשית שניהם מקיפים יחסית (בהשוואה להיבטים של שביעות רצון מהעבודה), הרי שניתן למצוא את מערכות היחסים בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית החזקות ביותר ברמה הכללית ולא ברמת הפרטנית. כדי להמחיש זאת עוד יותר, אפשר היה לחשוב על רווחה נפשית ועל ממדי המשנה שלה של שביעות רצון מהעבודה הקיימים בתוך היררכיה. רווחה נפשית קיים במיקום העליון של ההיררכיה, ואילו הרמה הבינונית כוללת תת ממדים כגון שביעות רצון מהעבודה כללית, שביעות רצון זוגית, שביעות רצון מפנאי, ושביעות רצון בריאותית. ואז תת-יחידות של שביעות הרצון מהעבודה, יתקיימו ברמות ההיררכיה הנמוכות ביותר. לסיכום, מכיוון שרווחה נפשית ושביעות הרצון כללית ממוקמים בקרבה בהיררכיה, יש ביניהם מערכת יחסים חזקה זה עם זה.

בנוסף, אופיו המקרי של הקשר בין רווחה נפשית לשביעות רצון מהעבודה לא יודע לגמרי. רוב המחקרים בנושא מצביעים על שני שאלות לבחינה: (א) האם שביעות הרצון הראשונית בעבודה מנבאת את הרווחה הנפשית העוקבת לאחר שליטה ברווחה נפשית הראשונית ו- (b) האם הרווחה הנפשית הראשונית מנבאת שביעות רצון מהעבודה לאחר שלילת ההשפעה של שביעות הרצון הראשונית בעבודה. על מנת להבטיח בדיקה מטא-אנליטית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית, חוקרים ערכו הערכה של הקשרים בין (א) שביעות רצון מהעבודה הראשונית לשביעות רצון בעבודה, (ב) רווחה נפשית ראשונית ורווחה נפשית שניונית, (ג) שביעות רצון במשרה הראשונית ורווחה נפשית שלאחר מכן, (ד) רווחה נפשית ראשונית ושביעות רצון מהעבודה, (ה) שביעות רצון מהעבודה הראשונית ורווחה נפשית ראשונית, ו- (ו) שביעות רצון מהעבודה ולאחר מכן רווחה נפשית. תוצאות ההערכות הללו הראו כי למרות שמערכת היחסים בין שביעות רצון-עבודה לרווחה נפשית עשויה להיות הדדית, ההשפעות של רווחה נפשית על שביעות רצון מהעבודה עשויות להיות חזקות יותר מההשפעה של שביעות רצון מהעבודה על רווחה נפשית.

מחקר עדכני יותר השווה בין מטא-אנליזות מהשנים האחרונות (על רווחה נפשית) לבין מטה-אנליזות משנים עברו. נמצא כי מטא-אנליזות קודמות בחנו את הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית, ואילו מטא-אנליזות מהשנים האחרונות קשרו קשר הדוק בין ההשפעה החיובית והיעדר ההשפעה השלילית עם שביעות הרצון מהעבודה והיבטים שלה. מחקרים הישנים יותר לא הבדילו בין שביעות רצון כללית ותעסוקתית בעבודה וכתוצאה מכך ישנה חוסר עקביות. בעוד שהמחקר מהשנים האחרונות מתמקד גם בסיפוק חיים ואושר במערכת היחסים בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית. יתר על כן, המחקרים האחרונים כללו את המטא-אנליזה הנוכחית הנמדדת בצורות שונות של שביעות רצון מהעבודה (כלומר, שביעות רצון כללית מהעבודה, שביעות רצון מהעבודה) ומספר המדדים השונים של רווחה נפשית (כלומר, שביעות רצון מהחיים בכלל, אושר, אפקט חיובי ושלילי) . בהתאם לממצאי השערת הזליגה, נמצא קשר חיובי בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית. ממצא זה עולה בקנה אחד עם הממצאים המטא-אנליטיים הקודמים שהציעו כי שביעות רצון מהעבודה קשורה לשביעות רצון מהחיים ולהשפעה.

למרות הממצאים שהוזכרו לעיל, נותרו שאלות רבות הקשורות ליחסי שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. כפי שנדון לעיל, רווחה נפשית הוא המבנה ברמה הגבוהה ביותר בתוך היררכיה ; הרמה הבינונית מכילה בתוכה את שביעות הרצון הכללית, שביעות הרצון מהבריאות ושביעות הרצון המשפחתית, בעוד שהמבנים ברמה הנמוכה ביותר בהיררכיה כוללים היבטים של משתנים כגון סביבת מקום עבודה, יחסי עבודה, אפשרויות קידום מכירות והכנסה. עם זאת, רק חלק מההיררכיה נבדקה. לכן, חוקרים מציעים כי יש לערוך בחינה נוספת של האופי ההיררכי של רווחה נפשית ורמותיה. יש צורך במחקר נוסף כדי לבוחן את המשתנים שעלולים למתן את הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לרווחה נפשית. מכיוון שקשר זה משתנה בין המחקרים, חוסר העקביות במחקר אינו רק תוצר של טעויות סטטיסטיות. במקום זאת, משתנים מהותיים כמו זוויג (מגדר) ועיסוק עשויים להשפיע גם על הקשר בין רווחה נפשית לבין שביעות רצון מהעבודה.

ערך המחקר על יחסי שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית והתובנות נראים היטב בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והמדע בעשור האחרון. למרות שחלק גדול מהמחקר הסתמך על איסוף נתונים לא ממשלתיים, הממצאים המרכזיים של מחקרים אלה סיפקו הנחיות טובות בנושא רווחה נפשית וממדי רווחה נפשית שעשויים לשמש לקידום דיוני מדיניות בנושא עבודה ושביעות רצון מהחיים.

בחינה מטה-אנליטית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית

תקציר: מטה-אנליזה זו בוחנת את הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. כפי שמציעה "תיאוריית הזליגה", מצאנו קשר חיובי בין שביעות רצון מהעבודה והמשתנים הבאים: שביעות רצון מהחיים, שמחה, 'אפקט' (affect) חיובי, והיעדר 'אפקט' שלילי. בנוסף, מבחינת מחקרים ארוכי טווח מצאנו כי הקשר הסיבתי בין רווחה נפשית לשביעות רצון מהעבודה חזקה מהקשר הסיבתי ההפוך, דהיינו מהקשר הסבתי בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית.

מילות מפתח: שביעות רצון מהעבודה, רווחה נפשית, אפקט.

רווחה נפשית (SWB) הוא מונח מדעי המתאר את האופן בו אנשים חווים ומעריכים את חייהם, כמו גם תחומים ספציפיים בחייהם. ההתעניינות ברווחה נפשית גדלה בעשור האחרון בקרב חוקרים, וזאת בשל התרומה הייחודית של ידע זה ליכולת לניטור תנאים הסוציו-אקונומיים של ההמונים. רווחה נפשית נקרא גם 'דיווח עצמי על רווחה נפשית' מכיוון שמדענים מסתמכים בעיקר על שאלוני דיווח עצמי בכדי להעריך את מידת האושר / שמחה של אנשים.

יתר על כן, עיקר המחקר שימש כדי להצביע על קשר הדוק בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית ואילו, גודל הקשר הזה משתנה ממחקר למחקר. המחקר הנוכחי נועד בכדי לבסס סקירה כמותית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לרווחה נפשית, וזאת באמצעות טכניקות של מטה-אנליזה. השימוש במטא-אנליזה מסייע לקבוע את הסיבה לחוסר עקביות בין מחקרים שונים, וכן בכדי לחקור עוד יותר את אופי הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית.

בנוסף, תחת ההגדרה של רווחה נפשית ניתן למצוא הן ממדים קוגניטיביים, כגון אישיות ושביעות רצון מהחיים, והן ממדים רגשיים, כגון אושר ונוכחות של אלמנטים חיוביים. ממדים אלה, קוגניטיביים ורגשיים כאחד, כוללים הערכה סובייקטיבית של אנשים את חייהם ואינם תלויים בתנאי חיים אובייקטיביים (כגון סביבת חיים, עושר ובריאות). למרות שממדים שונים של רווחה נפשית צפויים להיות קשורים קשר הדוק אחד עם השני, מחקרים קודמים מראים כי העיסוק בבחינת ממדים אלה כמבנים נפרדים דווקא מסייע להבין עד כמה משתנים כגון שביעות רצון מהחיים, אושר, השפעות חיוביות ושליליות משפיעים על הרווחת הנפשית הכוללת...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.