Analytic Thinking, Religion, and Prejudice: An Experimental Test of the Dual-Process Model of Mind

keywords: analytical thinking, religion, philosophy

תקציר

בשנים האחרונות גובר העניין במודל התהליך הדואלי (זוגי/מקבילי) המוחיDual-Process Model of Mind)), כמו גם הקשר שבין חשיבה אנליטית לאמונה דתית. למרות זאת, מעט מחקרים בחנו קשר זה בצורה אמפירית. שיערנו שאמונה דתית עשויה להיות אחת הסיבות לדעה קדומה, בעוד חשיבה אנליטית תפחית את שתיהן (גם את האמונה הדתית וגם את הדעה הקדומה). הניסוי הראשון שיחזר, במדגם שרובו מוסלמי, מחקר עבר המראה כי חשיבה אנליטית מעודדת אי-אמון דתי. הניסוי השני בחן את האפקט של פריימינג דתי מוסלמי ופריימינג אנליטי על דעות קדומות והראה כי, למרות שהפריימינג הדתי מוסלמי הגביר את ציון הדעות הקדומות הכללי, לפריימינג האנליטי הייתה שפעה רק על דעה קדומה שלילית כלפי גייז. לכן, הממצאים תומכים חלקית בדפוס היחסים שהוצע, לפיו חשיבה אנליטית עשויה להיות אחת מהגורמים הקוגנטיביים אשר מונעים דעות קדומות, בעוד אמונות דתיות עשויות להיות אלה המגבירות אותן. 

סקירתספרות 

נטען כי תהליכי עיבוד המידע אצל בני האדם התפתחו לכדי שתי מערכות נפרדות אשר ביניהן יש אינטראקציה, ההתייחסות אליהן לרוב היא כ-System 1, ו-System 2. מערכת 1 (system 1) היא עתיקה יותר אבולוציונית, ומתוכנתת מראש לייצר מחשבות עקיפות/סמויות והתנהגויות אינסטינקטיביות, כמו גם תהליכים אוטומטיים, מהירים ומקביליים. מאידך, מערכת 2 (system 2), התפתחה יחסית לא מזמן, ייחודית לבני האדם, ומייצרת מחשבות מפורשות וברורות, רציונליות, אנליטיות, ומבוססות על כללים וחוקים. כמו כן, מערכת זו איטית יותר ובעלת עיבוד עוקב (כלומר, לא מסוגלת לבצע עיבודים מקבילים). 

ישנם חוקרים הטוענים שאמונות דתיות, במקום להיות תכונת אישיות מובנת, מגיעות לתודעה (mind) באופן אוטומטי יותר וללא מאמץ, ולכן לטענתם הן נשענות יותר על אינטואיציה או חשיבה של מערכת 1. מצד שני, חשיבה אנליטית היא אחת מהדרכים להטלת ספק בדת, או במילים אחרות – חשיבה המאפיינת את מערכת 2. לפני עשור, התמיכה בטענה זו הייתה מועטה ומצומצמת, אך בשנים האחרונות התמיכה האמפירית בה נהפכה ליותר ויותר זמינה. ממצאיהם של מחקרים רבים מתכנסים יחדיו ומראים כי חשיבה אנליטית מגבירה אי-אמון דתי. באחד מהמחקרים הללו, Gervais & Norenzayan (2012a) בחנו את השערה ומצאו כי פריימינג מרומז לחשיבה אנליטית הוביל לחוסר אמונה דתית. ממצאים אלו היו חזקים ויציבים בקרב קבוצות דמוגרפיות שונות למשל במדגם של מבוגרים מאזורים שונים ומגוונים בארצות הברית. אך עדיין, רק מעט ידוע על השפעות אפקט זה על בני דתות אחרות כמו האיסלאם. 

כפי שאמונה דתית נראית כמבוססת על תהליך חשיבה אינטואיטיבי, אנו מציעים שדעות קדומות יכולות להיות תלויות גם הן במכניזם האוטומטי והאינטואיטיבי של מערכת 1. השכל (mind) כמערכת חישובית תמיד מנסה בכל דרך אפשרית לחסוך אנרגיה, בייחוד באמצעות השקעת פחות זמן ומאמץ, ועל ידי היעזרות בהיוריסטיקות שימושיות, אשר מובילת את המוח שלנו לעבוד באופן אוטומטי. השכל (mind) גם מקבץ אובייקטים ואנשים- לדוגמא, גברים או נשים, לבנים או שחורים – קטגוריזציה אוטומטית של העולם. נראה כי גם דעות קדומות הן דרך קוגנטיבית המסייעת לנו לעבד מידע ביעילות, ונראה כי הן נשענות על תהליך בלתי נשלט ואינטואיטיבי. בגלל העובדה שדעה קדומה יכולה להיות מוגדרת כרגש של העדפה או חוסר העדפה כלפי משהו/מישהו בהיעדר ידע עובדתי לגביו, ומכיוון שלרוב זה נובע מאיום נתפס של קבוצת החוץ ולא מוויכוח מנומק, נראה כי דעות קדומות גם הן תוצר חשיבתי של מערכת 1. הממצא לפיו בוגרים מבוגרים (older adult) בעלי יותר דעות קדומות מבוגרים צעירים (younger adult) עולה בקנה אחד עם ההסבר לפיו בוגרים מבוגרים מתקשים בתפקודים ניהוליים (executive functioning) ובתהליכי וויסות עצמי (רגולציה עצמית), ואלה מובילים לחוסר יכולת לרסן (לבצע אינהיביציה) את דעותיהם הקדומות.

דת ודעה קדומה 

לרעיון לפיו דתיות מעלה עמדות שליליות ודעות קדומות כלפי קבוצות-חוץ יש היסטוריה תיאורטית ומחקרית ארוכה בתחום הפסיכולוגיה החברתית. מחקרים אמפיריים שנעשו לאחרונה מספקים הוכחה להשפעה הסיבתית של אמונות דתיות על התנהגות הנובעת מדעה קדומה. לדוגמא, פריימינג דתי שנעשה על ידי חשיפת נוצרים לבנים למילים נוצריות (הברית החדשה, ישו) הגביר תוקפנות (אגרסיביות) ועוינות כלפי קבוצות חוץ כמו לא-נוצרים ואפרו-אמריקאיים, וכיוצא מזה הגביר את התמיכה בפעולות נקמה כלפי חברי קבוצת החוץ. בדרך כלל, שיתוף פעולה בתוך הקבוצה בקרב אנשים דתיים גם עשוי להוביל לתחרותיות בין קבוצות, שלאחר מכן בתורו יוביל לקונפליקט עם קבוצת החוץ ולעוינות כלפיה. בהקבלה לכך, כאשר נעשה לאנשים פריימינג על ידי מילים הקשורות בדת, הם הראו יותר שיתוף פעולה תוך-קבוצתי ועליה במידת העמדות שליליות כלפי קבוצת החוץ מפרת הערכים (קבוצת החוץ כמפרה את ערכי הדת אליה חברי קבוצת הפנים משתייכים). לכן, לדעות הקדומות תפקיד מרכזי בהגנה הקהילתית בקרב קבוצות דתיות. על מנת ששיתוף פעולה מסוג זה יהיה יציב מבחינה אבולוציונית (הכוונה היא יציב על פני הזמן), אדם זר שאינו חלק מהקהילה יאותר אוטומטית וידחה מכל אינטראקציה אלטרואיסטית (במובן של אינטראקציה חיובית).לכן, באופן שאינו מפתיע, מכיוון שאמונות דתיות הן תוצר של מערכת 1 או חשיבה אינטואיטיבית, ניתן להסתכל ולהתייחס גם לדעות הקדומות כתוצר המכניזם של מערכת 1. 

המחקר הנוכחי 

ישנן מספיק הוכחות בכדי לשער ששתי המערכות מתקשרות אחת עם השניה, ושהאינטראקציה הזו ביניהן מתבטאת באמונותיהם ובחירותיהם של אנשים. לכן, נקבע כי הפעלה (אקטיבציה) של מערכת 2 היא בעלת השפעה על תהליך עיבוד המידע והתוצר ההתנהגותי עבור מערכת 1. למשל, העיבוד המבוקר והנשלט של מערכת 2 יכול לדכא (לעשות אינהיביציה) את המכניזם של מערכת 1 אשר אחראי גם על אמונות דתיות וגם על דעות קדומות. לכן, אנו מצפים שהפעלה של מערכת 2 על ידי חשיבה אנליטית לא רק תדכא את התמיכה האינטואיטיבית באמונות דתיות, אלא גם תדכא הפגנה ברורה/מפורשת של דעות קדומות.

תרומתו של המחקר הנוכחי היא משולשת. בניסוי 1, ניסינו לשחזר מחקר עבר ( Gervis & Norenzayan, 2012a) לפיו חשיבה אנליטית מעכבת (יוצרת אינהיביציה) את התמיכה האינטואיטיבית באמונה דתית, במדגם אשר רובו מוסלמי. ישנו חשש משחזור מחקרים (רפליקציה) בתחום הפסיכולוגיה, בייחוד עבור ניסויי פריימינג בקונטקס השונה מזה שהיה במחקר המקורי. מכיוון שמחקרים הנערכים במדינות מוסלמיות סובלים מתת-ייצוגיות במחקר הפסיכולוגי בכללי, ובייחוד במחקרים בתחום הדת, זה חשוב לשחזר (לעשות רפליקציה) את השפעת הפריימינג הדתי על דעות קדומות עם מילות פריים הקשורות באיסלם על משתתפים מוסלמים. לכן, בניסוי מספר 2 צפינו שפריימינג בעל קונספט דתי מוסלמי יגביר דעות קדומות דתיות/מוסריות כלפי קבוצות חוץ שונות, זאת מכיוון שהציפייה היא שהפעלה (אקטיבציה) של מערכת 1 (פריימינג בקונספט דתי) תיחשף דרך תהליך אחר הקשור למערכת 1 (דעה קדומה). 

עיקר החדשנות של השערתנו העיקרית היא, שבניגוד לאפקט של פריימינג דתי מוסלמי, חשיבה אנליטית תמנע לא רק את התמיכה האינטואיטיבית באמונות דתיות אלא גם את ההבעה המפורשת של דעות קדומות על ידי דיכוי (אינהיביציה) הפעלתה האוטומטית של מערכת 1. באופן כללי, בשני הניסויים הללו, בחנו את האפקט של מערכת 2 המבוקרת יותר על מערכת 1 שתהליכיה יותר אוטומטיים ואינטואיטיביים, ומכאן בעצם בחנו את המודל לעיבוד דואלי (זוגי) של המוח- “the dual process model of mind” .

ניסוי 1 

שיטה

משתתפים: 532 סטודנטים מאוניברסיטת Boğaziçi מילאו סקר אינטרנטי בעבור נקודות בונוס. 75 מהם לבסוף השתתפו בניסוי בתמורה לבונוס נוסף (46 נשים, 29 גברים; M age=20.63, SD=1.54). המשתתפים הוקצו באופן רנדומלי לתנאי הניסוי: פריימינג אנליטי (n=40) או פריימינג ניטרלי (n=35). כל המשתתפים דוברי טורקית כשפת אם. 48 מהמשתתפים העידו על עצמם כמזוהים עם דת האסלאם. מהנותרים, 14 היו אתאיסטים*, 12 תאיסטים** ללא כל דת מאורגנת, ואחד סירב לדווח.

*אתאיזם- תפיסת עולם השוללת את קיומה של אלוהות. העדר אמונה בקיומם של אֵל או אלים.

**תאיזם- עמדה לפיה קיים אל אחד לפחות.

כלים

פריים: המשתתפים הוקצו רנדומלית לאחד מתנאי הניסוי: פריים אנליטי או פריים ניטרלי. בשני התנאים הם ביצעו מטלת סידור משפטים מבולבלים, אשר כללה 10 קבוצות של 5 מילים. הנבדקים התבקשו להוציא את המילה הלא קשורה מכל קבוצה ומארבעת המילים הנותרות ליצור משפט בעל משמעות. בתנאי הפריים האנליטי, 5 מתוך 10 קבוצות המילים כללו מילת מטרה הקשורות לחשיבה אנליטית (חשיבה, סיבה, ניתוח, רציונלי-הגיוני, הרהור). בחמשת הקבוצות הנותרות בתנאי האנליטי, ובכל עשרת הקבוצות בתנאי הפריים הניטרלי המילים היו ללא קונספט עקבי (לדוגמא נעל, רכבת, שמיים, זמן, בוקר). 

מידתהדתיות( baseline religiosity): פריט אחד שימש להערכה עד כמה הנבדק מחשיב עצמו כדתי על פני סקאלה של-1 (לא דתי כלל) ועד 7 (דתי מאוד). המשתתפים השיבו לשאלה זו באמצעות סקר אינטרנטי לפחות 3 שבועות טרם הניסוי. מכיוון שהתפלגות התשובות לפריט זה הייתה לא נורמלית בצורה ניכרת (Kolmogorov-Smirnov p<.001), חילקנו את הסקאלה לשלוש קבוצות (1-2=דתיות נמוכה n=18; 3-5=דתיות מתונה n=35; 6-7=דתיות גבוהה n=22). בנוסף, כל המשתתפים השיבו על שאלות דמוגרפיות אשר כללו דיווח עצמי על שיוך דתי. 

סולם/מדדאמונהדתיתאינטואיטיבית – IRB- Intuitive Religious Believe Scale: מדד זה מכיל חמש הצהרות (α = .85) אשר מתאימות בקירוב לאמונות דתיות אינטואיטיביות (IRB) עליהם היה על הנבדקים לדרג את מידת הסכמתם על סקאלת ליקרט הנעה מ-1 (לא מסכים כלל) ועד 5 (מסכים בהחלט). תרגמנו ותיקפנו על מדגם אחר את מדד ה-IRB אשר נכתב במקור על ידי Gervis & Norenzayan’s (2012). שינינו כמה מהפריטים ממדד ה-IRB המקורי מכיוון שלא היו ברורים לאחר שתורגמו, וחלקם לא היו ישימים ומתאימים בגלל הבדלי התרבות. להלן הפריטים הסופיים שהוצגו לנבדקים: “אני מאמין בה'”, “כאשר אני בצרה, אני מרגיש צורך לבקש עזרה מה'”, אנשים חושבים שהם מדברים עם ה’ כאשר הם מתפללים, אבל למעשה הם רק מדברים עם עצמם”, “אין בדת היגיון עבורי”, “הדת איננה משחקת תפקיד בחיי היום-יום שלי” (Cronbach’s α=0.94).

בדיקתמודעות: בסיכומו של הניסוי, בחנו את הנבדקים בכתב לגבי מודעות/ חשד לקשר כלשהו בין חשיבה אנליטית, פריימינג ואמונה דתית. לאף משתתף בניסוי מספר 1 לא היה כל חדש לגבי היפותזת/השערת המחקר. 

תכנון והליך 

ניסוי זה נערך בשני שלבים אשר בינהם היה מרווח של שלושה שבועות. בשלב הראשון, כל המשתתפים מילאו שאלון ממוחשב הכלל שאלות דמוגרפיות, כולל הפריט להערכת מידת דתיותם ולשיוכם הדתית.

בחלקו השני של הניסוי, הנתונים נאספו בכיתה, בקבוצות של ארבעה עד שישה משתתפים. המשתתפים הגיעו לכיתה, ולאחר שהתיישבו התבקשו להשלים את מטלת המשפטים המבולבלים, את מדד ה-IRB ושאלון דמוגרפי (בסדר הזה). לסיום, נבדק חשדם של הנבדקים, והודנו להם על השתתפותם. 

תוצאות ודיון

ביצענו ניתוח שונות (ANOVA) בין נבדקי של 2 (פריים: ניטרלי, אנליטי) X 3 (דתיות: נמוכה, מתונה, גבוהה). כפי ששוער, ניתוח השונות חשף אפקט עיקרי מובהק למניפולציית הפריימינג, F(1,69) = 4.83, p=.031, ηp2 =.800. קבוצת הפריים האנליטי הייתה בעלת ציונים נמוכים יותר במדד ה-IRB (M=3.34, SE=0.11) ביחס לקבוצת הביקורת-פריים ניטרלי (M=3.68, SE=0.11). מניתוח השונות עלה גם אפקט עיקרי לדתיות, F(2,69) = 138.3, p<.001, ηp2 =.800. למרות זאת, לא נמצאה אינטראקציה מובהקת, F(2,69) = 2.21 , p=.118, ηp2 =.060, העדרה של אינטראקציה מספקת הוכחה לכך שמידת האמונה הדתית (הם קוראים לזה Baseline religiosity, במהלך התרגום קראתי לזה רק ‘מידת הדתיות’) איננה ממתנת את אפקט הפריימינג על הציון במדד ה-IRB בניסוי. ניתוח אלטרנטיבי אשר מתייחס למשנתה האמונה הדתית כמשתנה רציף אשר נע מ-1 (לא דתי כלל) ועד 7 (דתי מאוד), התכנס בצורה גבוהה לאותה המסקנה, F(1,72) = 6.29, p = .014, ηp2 = .080. 

אכן הצלחנו לשחזר את ממצאיהם המקוריים של Gervis & Norenzayan’s (2012a) – חשיבה אנליטית מעלה אי-אמון דתי- באוכלוסייה שרובה מוסלמית, ממצא העולה בקנה אחד עם מודל העיבוד הדואלי (Dual process model). בנוסף, הראנו גם שמידת הדתיות לא מיתנה את הקשר. במילים אחרות, פריים אנליטי השפיע על כל הנבדקים, בכל רמות הדתיות, באותה המידה.

ניסוי 2 

בניסוי 2, חקרנו את השפעתם של אמונה דתית וחשיבה אנליטית על תופעה אחרת המבוססת על מערכת 1- דעות קדומות. ציפינו באופן ספציפי, שפריימינג בעל קונספט דתי מוסלמי, יגביר דעות קדומות/מוסריות כלפי קבוצות חוץ שונות, בעוד פריימינג לחשיבה אנליטית יפחית זאת. 

שיטה

משתתפים: 127 סטודנטים אחרים (80 נשים, 47 גברים, 1 לא דווח; M age=20.31, SD=1.51) נדגמו מאלה שמלאו את אותו שאלון אינטרנטי שהיה בניסוי הראשון עבור נקודות בונוס. הנבדקים הוקצו רנדומלית לתנאי הניסוי: פריים אנליטי (n=44), פריים דתי (n=45) או פריים ניטרלי (n=38). כל המשתתפים היו דוברי טורקית כשפת אם. בניסוי זה בחרנו שישתתפו רק סטודנטים אשר דיווחו על היותם מוסלמים והטרוסקסואליים בסקר האינטרנטי. זאת על מנת לבחון את השערתנו באופן שמרני, ועל ידי כך להימנע מהטיות תוך קבוצתיות על מדד הדעה הקדומה. 

כלים

Right-Wing Authoritarianism Scale (RWA) – (אין לזה תרגום מספק, מדד המודד מעין ציות לסמכות) הוא סולם אשר פותח על ידי Altemeyer (1996) ובו נעשה שימוש בסקר האינטרנטי על מנת לשלוט סטטיסטית באפקט שלו על דעות קדומות. ציון גבוה מעיד על אינדבידואל אשר מציית לחוקי החברה ולרשויות, וכבעל נטייה לתוקפנות/אגרסיביות המאושרת על ידי סמכות (authority-approved aggression). הוא מכיל 22 פריטים שהמענה עליהם הוא על פני סקאלת ליקרט של 9 נקודות. המדד הותאם לשפה הטורקית על ידי Güldü (2011). הציונים מוצעו (מלשון ממוצע) עבור כל משתתף (Cronbach’s α=.92(. 

מידתהדתיות: נעשה שימוש באותו המדד מניסוי 1. מכיוון שהתפלגות התשובות לפריט זה הייתה לא נורמלית בצורה ניכרת (Kolmogorov-Smirnov p<.001), חילקנו את הסקאלה לשלוש קבוצות (1-2=דתיות נמוכה n=18; 3-5=דתיות מתונה n=35; 6-7=דתיות גבוהה n=22) כמו שנעשה בניסוי 1.

Feeling thermometer- מדד/טרמומטרהרגש (טרמומטרהואכלילמדידתחוםוקור, לכןההתייחסותהיאלרגשותבמובןשלטמפרטורה): מדדנו דעות קדומות עם ארבעה מדדי רגש טרמיים שונים (נעשה שימוש ביהודים, נוצרים, גייז ולסביות כקבוצות מטרה) אשר נעו בין 0 ל-100, כאשר ציון גבוה מעיד על רגשות חמים כלפי הקבוצה המסוימת, בעוד ציון נמוך מעיד על רגשות קרים כלפיה. הפכנו את הציונים במשתנה על מנת להקל על ההשוואה. כלומר, לאחר ההיפוך ציון גבוה מעיד על יותר עמדות של דעות קדומות. הציונים ברגש כלפי ארבעת הקבוצות מוצעו יחדיו על מנת ליצור ציון אחד המגלם בתוכו דעות קדומות דתיות/מוסריות בכלליות. 

Distrust of Atheists Scale (מדדהמבטאהיעדראמוןבאתאיזם): מדד זה מכיל 7 פריטים אשר מדורגים בסולם ליקרט של 7 נקודות אשר נע מ-0 (לא מסכים כלל) ועד 6 (מסכים במידה רבה). כל הפריטים מוצעו יחדיו עבור כל נבדק. ציון גבוה מעיד על יותר עמדות של דעה קדומה כלפי אתאיסטים (Cronbach’s α=.92). תרגמנו את המדד לשפה הטורקית ותיקפנו אותו על מדגם אחר. 

בדיקת/בחינתערנות/מודעות: נעשתה בדיקה זהה לזו הנעשתה בניסוי 1. אף נבדק לא חשד בהשערתו של המחקר. למרות ש-14 מהנבדקים בתנאי הפריים הדתי דיווחו על מודעות למילות הפריים האיסלאמיות, אף אחד לא הביע מודעות להשערת המחקר ומטרותיו. מצאנו כי הוצאתם של 14 הנבדקים הללו (לעומתם הכללתם) לא השפיע על התוצאה הסופית. לכן, הניתוח בוצע על כלל המשתתפים (כלומר, לא הוציאו נבדקים מהניתוח הסופי). 

תכנון והליך 

הנבדקים עברו את אותו הליך פריימינג כמו בניסוי 1, עם תוספת של תנאי הפריים הדתי. לאחר מכן המשתתפים מילאו את Feeling thermometer (מדד טמפרטורת הרגש) כלפי ארבעת הקבוצות בסדר קבוע, ולאחר מכן השיבו על Distrust of Atheists Scale (מדד המבטא היעדר אמון באתאיזם).

תוצאות ודיון 

ניתוחהנוגעבדעהקדומהדתית/מוסרית: ראשית ביצענו ניתוח שונות (ANOVA) בין נבדקי של 3 (פריים: דתי, אנליטי, ניטרלי) X 3 (דתיות: נמוכה, מתונה, גבוהה) על ציוניהם של הנבדקים במדד הדעות קדומות דתיות/מוסריות. נמצא אפקט עיקרי לפריים, F(2, 118) = 14.54, p < .001, ηp2 = .198, על דעות קדומות דתיות/מוסריות. קבוצת הפריים הדתי הפגינה יותר עמדות שליליות (M = 49.90, SE = 3.07) ביחס לקבוצת הפריים האנליטי (M = 27.14, SE = 3.12) ולקבוצת הפריים הניטרלי (M = 33.11, SD = 3.30).. ניתוח פוסט-הוק מסוג Tukey Honestly Significant Difference (HSD) חשף כי הבדלים אלו היו מובהקים ברמה של p < .001. למרות זאת, קבוצת הפריים האנליטי לא הייתה שונה מקבוצת הפריים הניטרלי (p = .336), זאת למרות שהפריים האנליטי הוביל לירידה מועטה בדעה קדומה דתית/מוסרית (הם מציינים את זה במאמר למרות שסטטיסטית זה לא יצא מובהק – שימו לב). 

יתר על כן, נמצא גם אפקט עיקרי מובהק למידת הדתיות (baseline religiosity) F(2, 118) = 18.65, p < .001, ηp2 = .240,, כך שמשתתפים בעלי רמת דתיות נמוכה דיווחו על פחות עמדות שליליות (M = 21.37, SE = 3.34) ביחס למשתתפים ברמה מתונה (M = 39.21, SE = 2.87) או גבוהה (M = 49.56, SE = 3.27) בדתיות. מבחן הפוסט-הוק מסוג Tukey HSD העיד על כך שכל ההשוואות היו מובהקות (all ps < .013).

ניתוחהנוגעלדעהקדומהאתאיסטית: דפוס דומה של תוצאות עלה מהמשתנה התלוי השני. נמצא אפקט עיקרי לפרייםF(2, 118) = 4.57, p = .012, ηp2 = .072 ,, ואפקט עיקרי למידת הדתיות (baseline religiosity), F(2, 118) = 47.90, p < .001, ηp2 = .448, על דעה קדומה כלפי אתאיסטים. ביצענו מבחן פוסט-הוק מסוג Tukey (HSD) ומצאנו שמשתתפים בתנאי הפריים הדתי דיווחו על יותר אי-אמון באתאיסטים (M = 3.45, SE = 0.16) ביחס לתנאים הניטרלי (M = 2.98, SE = 0.17, p = .022) והאנליטי (M = 2.77, SE = 0.16, p = .002). למרות זאת, קבוצת הפריים האנליטי לא הייתה שונה באופן מובהק מקבוצת הפריים הניטרלי (p = .802). כמו כן, משתתפים שהיו נמוכים בדתיות (M = 1.77, SE = 0.18) הראו רמת אי-אמון נמוכה באתאיסטים ביחס למשתתפים שהיו מתונים (M = 3.27, SE = 0.15וגבוהים (M = 4.15, SE = 0.17) ברמת הדתיות (all ps < .001). 

ניתוחנוסף: ביצענו ניתוח וחקירה נוספת על מנת להבין האם לפריים האנליטי היה אפקט שונה על ארבעת קבוצות החוץ אשר דורגובמדד/טרמומטרהרגש (Feeling thermometer). לכן, ביצענו ניתוח שונות (ANOVA) בין נבדקי של 3 (פריים: דתי, אנליטי, ניטרלי) X 3 (דתיות: נמוכה, מתונה, גבוהה) על דעות קדומות כלפי גייז, לסביות, נוצרים ויהודים בנפרד. התוצאות מראות כי ישנו אפקט עיקרי לפריים ולמידת הדתיות הבסיסית (baseline religiosity) עבור כל ארבעת הקבוצות; למרות זאת, לפריים האנליטי היה אפקט עיקרי רק עבור קבוצה אחת-גייז. אפקט עיקרי לפריים F(2, 118) = 16.36, p < .001, ηp2 = .217, ואפקט עיקרי למידת הדתיות F(2, 118) = 16.00, p < .001 ηp2 = .213, על דעה קדומה כלפי גייז. קבוצת הפריים הדתי הפגינה רמה גבוהה יותר של דעה קדומה כלפי גייז  (M = 55.01, SE = 4.1בהשוואה לתנאי הניטרלי (M = 38.61, SE = 4.47, p = .011) והאנליטי (M = 21.11, SD = 4.23, p < .001) . קבוצת הפריים האנליטי הייתה שונה באופן מובהק גם מהקבוצה הניטרלית  (p = .012). משתתפים ברמת דתיות נמוכה היו בעלי ציון נמוך יותר בדעה קדומה כלפי גייז (M = 18.03, SE = 4.52) ביחס לקבוצת המתונים (M = 45.25, SE = 3.88) והגבוהים (M = 51.44, SE = 4.43) בדתיות. הפער שבין משתתפים אשר נמוכים בדתיות לאלה שמתונים ואלה הגבוהים מובהק ברמה של p < .001, אבל הקבוצה המתונה והגבוה לא היו שונות באופן מובהק האחת מהשניה (p=.237). 

למרות שישנו הבדל מגדרי ברמת הדעה הקדומה כלפי גייז, F(1, 125) = 6.06, p = .015, ηp2 = .046- נשים דיווחו על עמדות חיוביות יותר (M = 34.17, SE = 3.14) כלפי גייז בהשוואה לגברים (M = 47.74, SE = 4.34)- זה לא מיתן שום קשר לגבי המשתנים הבלתי תלויים שלנו (כל האינטראקציות הקשורות במגדר לא היו מובהקות). 

באופן כללי, בניסוי מספר 2 נמצא כי פריימינג דתי הוביל לעלייה גם בדעה קדומה דתית/מוסרית וגם בדעה קדומה אתאיסטית. זה אומר, שפריימינג בעל קונספט מוסלמי על מדגם של סטודנטים טורקים גרם לשינוי קטן אך מובהק בעמדות השליליות כלפי נוצרים, יהודים, גייז, לסביות ואתאיסטים. אפקט זה חזק כאשר שולטים בציוני ה-RWA של המשתתפים (מוסבר בפרק השיטה). עם זאת, לא מצאנו קשר מובהק של אפקט הפריים האנליטי על דעה קדומה לגבי אתאיזם ודעה קדומה דתית/מוסרית, זאת למרות שהציפייה שלנו הייתה שהתוצאות יהיו בכיוון זה. במקום, התוצאות מספקות הוכחה לקשר שהצענו רק לגבי דעה קדומה כלפי קהילת הגייז.

דיוןכללי 

במחקרינו נטען כי הפעלה (אקטיבציה) של מערכת 2 על ידי פריימינג לחשיבה אנליטית מדכא (אינהיביציה) את המכניזם האינטואיטיבי של מערכת 1 אשר מעודד גם אמונות דתיות וגם דעות קדומות. לאחר מכן, בהתבסס על אותו ההיגיון, טענו שדת ודעה קדומה עשויים להיות כרוכים זה בזה (בלתי ניתנים להפרדה) אבולוציונית, זאת מכיוון ששניהם נעוצים במערכת 1 או מכניזם החשיבה האינטואיטיבית. הניסוי הראשון שיחזר מחקר עבר שאשר הראה שחשיבה אנליטית מדכאת אמונות דתיות. ממצא זה היה נכון לכל רמות הדתיות. הניסוי השני חשף, כי בעוד אקטיבציה של קונספט דתי מוסלמי מגבירה הבעה מפורשת של דעות קדומות, פריימינג לחשיבה אנליטית אינו מפחית זאת בצורה מובהקת. עם זאת, פריימינג אנליטי עדיין היה בעל אפקט אינהיביטורי (מדכא) מובהק על דעה קדומה שלילית כלפי גייז. זה מספק תמיכה חלקית לקשר שהצענו ומציע כי עשויה להיות הגבלה לתנאים בהם האפקט מתקיים. 

האפקט של פריימינג דתי יכול להיות מוסבר בשלושה דרכים. מנקודת מבטה של תיאוריית הזהות החברתית (social identity theory), ייתכן והפריים הדתי שירת בעצם כפריים לזהותם המוסלמית של המשתתפים ולכן, מסיבה פשוטה זו, הגביר את דעותיהם הקדומות. לפי תיאוריית הזהות החברתית (social identity theory), הפונקציה החשובה ביותר של חברות בקבוצה היא להגביר את תחושת הביטחון העצמי (self-esteem). על מנת לממש פונקציה זו, אנשים רואים את הקבוצה ואת חבריה באופן החיובי ביותר שניתן בהשוואה לקבוצת החוץ. בהתאמה, העדפת האדם את קבוצת הפנים שלו לא מסתכמת רק בכך אלא גם על ידי לקונפליקט עם קבוצת החוץ, כמו גם לאקטיבציה של סטראוטיפים חברתיים כלליים. לכן, הפריימינג הדתי בקונספט מוסלמי עשוי להוביל לדעות קדומות פשוט בגלל העדפת קבוצת הפנים. 

הסבר שני יכול להיות מודל העיבוד הדואלי (dual-process model), אשר לטענתו כאשר יש הפעלה (אקטיבציה) של אמונות דתיות, זה עשוי להפעיל בו זמנית את מערכת 1 ואת הדעות הקדומות מכיוון, שכפי שציפינו, גם אמונות דתיות וגם דעות קדומות נעוצות באותו מכניזם של מערכת 1. 

בנימה דומה, וללא בלעדיות הדדית, היפותזת ה- *ideomotor(אידיאומוטורי – מונח המתייחס למצב בו האדם פועל בצורה אוטומטית, לא רצונית ושאינה מודעת כתוצאה מגירוי מחשבתי) מציעה כי, בדיוק כמו שפריימינג בקונספט של זיקנה מעורר התנהגות של הליכה איטית, פריימינג דתי עשוי לעורר באופן אוטומטי התנהגויות הקשורות בדת, הגברתן של עמדות שליליות כלפי קבוצות החוץ יכולה להיות אחת מהן (מההתנהגויות). לכן, האפקט של פריימינג דתי על דעות קדומות יכול להיות מוסבר דרך אסוציאציה סמנטית עקיפה (implicit semantic association) בין דת ודעה קדומה (כולל עמדות ספציפיות של דעה קדומה כלפי הקבוצות המסויימות שאנחנו הצגנו). 

עם זאת, התוצאות הנוגעות לחשיבה האנליטיות מורכבות יותר. לפריים האנליטי היה אפקט רק על דעה קדומה שלילית כלפי גייז, ולכן, הקשר שהצענו קיבל תמיכה רק בקונטקס הזה. 

על מנת ליצור היגיון בדפוס הזה של התוצאות, ניתן להתייחס לטיעון לפיו דעה קדומה כלפי קבוצות חוץ שונות נובעת ממניעים שונים. למשל, דעה קדומה כלפי גייז מבוססת על הרגשה של גועל, בעוד דעה קדומה כלפי אתאיסטים מבוססת על תחושת אי-אמון. עשיית פריימינג בעל סמכותיות חילונית, אשר מספק תחושה כללית של אמון בחברה, מצמצם דעות קדומות כלפי אתאיסטים אך לא כלפיי גייז. בהתבסס על רעיון זה, אפשר לסבור שחשיבה אנליטית אולי מילאה את פונקציה של העלאת הרגולציה-העצמית של הרגש (self-regulation of emotion) – במקרה הזה, גועל- וזה מדוע הופחתה הדעה הקדומה כלפי גייז. כמו כן, ישנן מספר טענות לגבי האפקט של סגנונות קוגניטיביים (cognitive styles) על שיפוטים מוסריים העולות בקטנה אחד עם הטענה הקודמת. Paxton, Unger, and Greene (2012) הראו שפריימינג לחשיבה אנליטית הגביר שיפוטים מוסריים. בכיוון דומה, מחקר עדכני יותר מציע כי חשיבה אנליטית יכולה להיות גורם בהכרעת שיפוטים מוסריים המתבססים על גועל. זאת אומרת, שהבדלים אינדיבידואליים בחשיבה אנליטית מנבאים שיפוט אחר לגבי פעולות קונבנציונליות שגויות או לא מוסריות: אנשים בעלי נטייה לחשיבה יותר אנליטית בעלי סבירות נמוכה יותר לראות פעולה מגעילה כלא מוסרית. לפיכך, ייתכן שחשיבה אנליטית מפחיתה דעות קדומות כלפי גייז על ידי דיכוי מוסריות קונבנציונלית מבוססת גועל (conventional disgust-based morality). לכן, האפקט של חשיבה אנליטית על דעה קדומה שלילית מבוססת גועל כלפי גייז מצריכה חקירה נוספת. 

אפשרות נוספת היא, שבקרב ארבעת קבוצות החוץ, גייז עשויה להיות הקבוצה הסטראוטיפית יותר בתרבות הטורקית, ייתכן שהפריים האנליטי הגביר את יכולתם של הנבדקים לעכב (אינהיביציה) את האקטיבציה האוטומטית של סטראוטיפ זה. לטענה זו יש הוכיחה לא ישירה. למרות ש- Gelbal and Duyan (2006) הראו שעמדות שליליות כלפי גייז ולסביות נפוצות בתרבות הטורקית, הומוסקסואליות מיוצגת בעיקר על ידי גייז, מה שעשוי להוביל לעמדות שליליות יותר כלפי גייז בהשוואה ללסביות. יתר על כן, הומוסקסואליות הייתה הקבוצה שזכתה לרגש הקר ביותר בטמפרומטר הרגש בקרב סטודנטים טורקים בהשוואה לאתאיסטים, נוצרים ויהודים. למרות שממוצע ציוני הדעות הקדומות כלפי גייז ולסביות היו מאוד קרובים האחד לשני (59 ללסביות ו-60 לגייז) במדגם הקטן שלנו, פרשנות זו עשויה עדיין להוות הסבר חלופי סביר. 

בשני הניסויים הללו, בחנו רק את האפקט של חשיבה אנליטית על הפגנה מפורשת של דעות קדומות דתיות/מוסריות, תוך שימוש במדדים פשוטים וברורים יחסית. בנוסף, מכיוון שזהו היה השימוש הראשון שנעשה בחומרי הפריימינג בשפה הטורקית, בחינה מקדימה של חומרים אלו הייתה עדיפה. מגבלה אפשרית נוספת היא, שמכיוון שהנתונים נאספו על ידי הנסיינים עצמם, אשר ידעו לאיזה תנאי הוקצה כל משתתף בניסוי, הליך הניסוי לא היה בעל עיוורן כפול ( double-blind- מצב בו גם הנבדקים וגם הנסיינים לא ממודעים לתנאי הניסוי ולהקצאות לתנאים). מגבלה אחרת נוגעת לטכניקת הפריים האנליטי – מטלת המשפטים המבולבלים- ייתכן והייתה פשוטה ומלאכותית מידי לבחינת הקשר של חשיבה אנליטית עם דעה קדומה. לחילופין, ייתכן והיה עדיף להשתמש בפריים למחשבות אנליטיות, הוליסטיות ותרבותיות על מנת לבחון את האפקט האינהיבטורי של סגנונות קוגניטיביים על הפגנה מפורשת של דעות קדומות. חשוב מכך, לא חקרנו בצורה ספציפית את המכניזם הבסיסי המסביר את הקשר בין המשתנים. לסיכום, ניתן להשתמש במדדים מרומזים לחקירה נוספת של האפקט המדכא (אינהיבטורי) של חשיבה אנליטית על דעות קדומות על ידי התחשבות בגורמים ממתנים אפשריים (למשל הצורך בסגירות קוגנטיבית) ועם מדגם גדול. 

מסקנות 

ידוע שדתיות מגבירה קונפורמיות (סוג של צייתנות חברתית) והתנהגות פרו-חברתית לקבוצת הפנים, ובו בזמן מגבירה עוינות כלפי קבוצות חוץ. דוגמא לכך הוא הקונפליקט הדתי במזרח התיכון אשר מוביל להרס רב ולמהומות פוליטיות לעיתים קרובות. במחקר הנוכחי בחנו תחת המסגרת של המודל הדואלי של המוח (dual process model of mind), האם לחשיבה אנליטית יש אפקט מעכב (אינהיביטורי) על הבעה מפורשת של דעות קדומות. עם זאת, צריך לזכור שהמשתנים בשאלה הם רבי מימדים. אמונה דתית היא רק מימד אחד לדת, וחשיבה אנליטית היא רק דרך אחד היכולה להוביל לירידה באמונה הדתית. בדומה לכך, לדעה קדומה או עמדה שלילית כלפי קבוצות חוץ יש מימדים נוספים אליהם לא התייחסנו במאמר הנוכחי. מסיבה זו, הטענה שאקטיבציה של חשיבה אנליטית תדכא הפעלה אוטומטית ואינטואיטיבית ותפחית קונפליקטים בין קבוצתיים דורשת חקירה נוספת ורבת מימדים.