Assessing the potential of railway station redevelopment in urban regeneration policies and Italian case study

הערכת הפוטנציאל של חידוש תחנת רכבת במדיניות אורבנית מתחדשת – מחקר על איטליה

כשאנו מדברים על קיימות אורבנית, גם ניידות וגם מערכות תחבורה הן גורמים חשובים בהבטחת רמות גבוהות של יעילות ומחיה נוחה של מערכות אורבניות. בהווה, מערכות תחבורה של רכבות מייצגות מסגרות הכרחיות בקביעת נגישות והפחתה של עומס תנועה וזיהום אויר כתוצאה ממנה, ובנוסף, הן מייצרות הזדמנויות לחידוש אורבני. לאחרונה באירופה, תחנות רכבת קיבלו תפקיד אסטרטגי בחידוש אורבני כדי לספק מערכות יעילות וקלות למחיה, אך גם כדי להשיג מטרות עירוניות ותחבורתיות בו זמנית. מאמר זה מציג את שיטת ההערכה והניתוח כדי להעירך את הפוטנציאל בחידוש. שיטות אלו הוטמעו בשני חידושים של תחנות רכבת באיטליה.

כיום, הפחתה בצריכת הקרקע זהו עיקרון שכולל את הרעיון של קיימות אורבנית. לכן, חידוש אורבני הפך למדיניות היותר מקובלת כדי לנהל את השינויים הרוחביים בדרך הקיימות.
באירופה, תוכניות חידוש קרו אחת אחרי השנייה בעשורים האחרונים והן בעיקר התרכזו באזורי רכבות. תחנות רכבת הן בעלות תפקיד בולט בפיתוח התעשייתי. תפקיד זה מאפשר מצד אחד חיבור מהיר לאזורים עירוניים מרכזיים, שעכשיו מלאים במכוניות פרטיות, ומצד שני לתמוך בפיתוח אורבני שקשור במערכות תחבורה של רכבות, שנחשבות כיותר ברות קיימא במונחים של זיהום אויר וצריכת אנרכיה. לבסוף, תחנות רכבת יכולות להיחשב כמקומות סמליים לקיימות אורבנית.
לאחרונה פיתוח מדיניות אירופאית בנוגע לרכבות הראתה עניין לעיר ולהזדמנויות שלה לקידום תחבורת רכבת טובה יותר. העיר הוכרה ע”י חברות התחבורה המרכזיות באירופה כגורם המניע לכלכלה חדשה ולמשאבים כלכליים שהכרחיים להפעלת תהליך חידוש טכני ואדמיניסטרטיבי, ובנוסף להפעיל מחדש שירותי רכבת ישנים.
בשנים האחרונות באיטליה, תהליכי חידוש אלו רק התחילו לקרות. בדומה למה שכבר קרה בהרבה ערים אירופאיות, קבוצת Ferrovie dello Stato (FS) מעורבת כרגע בבניית התחנה הראשונה באיטליה המקושרת לרכבת מהירה, ומצריכה התערבות בניה גדולה במגוון תחנות קיימות. עבודות אלו ממוקדות בהפיכת התחנות החדשות לקומפלקס של  צמתי מחלף, שצריך להיות מסוגל לשלב מגוון של אמצעי תחבורה (החל מהולכי רגל ועד לתעופה). תחנות הרכבת עצמן יהפכו לעיר בירה של נדלן על מנת לממן את השינויים הגדולים הללו, לצד אזורים לצד המסילה שהם כבר נטושים (וממוקמים באזורים מרכזיים) . תרחיש זה מצריך לא לפספס את האפשרויות המדהימות שנותנת הרכבת לעיר במונחים של שיפור הקיימות האורבנית. בנוסף החידושים האחרונים באירופה חושפים כמה קשיים בחיבור בין התחבורה למטרות התשתית ומטרות הפיתוח האורבני, כדי להבטיח את הסידור הפונקציונלי ביותר. לכן זה הכרחי שהתכנון האורבני יזהה את הסידור הנכון לקווי הרכבת, כדי להשיג מעורבות יעילה עם מערכות תחבורה אחרות והסביבה האורבנית שלהן. לכן, שילוב מתגלה כתנאי הכרחי כדי למקסם את היתרונות של פיתוחים של תחנות רכבת. לבסוף, הבטחה של שילוב בין העיר לרכבת אומר הבטחה של קיימות אורבנית.
שיטת שילוב זו הוטמעה בשני מקומות באיטליה:  תחנת בולגונה מרכז הישנה, והתחנה החיצונית החדשה במדיפדאנה, הקרובה לרגיו אמיליה.

לקראת הבניה של מתודולוגיית הערכה לפוטנציאל של תחבורה

הרעיון של שילוב בין תשתית רכבות למקומות פיזיים

אם אנחנו רוצים להגדיר מה זה שילוב בין תשתיות רכבות למקומות פיזיים, כשאנחנו מסתכלים על חידוש תחנת רכבת, קודם אנו צריכים לזכור כי התחנה היא נקודת המפגש של כמה מערכות תחבורה. כל אחת מהן תומכת בקשרים שונים בין פונקציות שונות אשר מזוהות עם דרגה עירונית אחרת, והן משפיעות על אזורים אשר משתנים מרמה מקומית לגלובלית. עד כה, נהוג היה לחשוב על תחנות רכבת כצומת של מערכות תחבורה ומקומות אורבניים בו זמנית ואנו צריכים להתמודד עם הכפילות הזו כדי להבטיח אינטגרציה. במילים אחרות, הן בהכרח צריכות להיות אחראיות על האפקטים השליליים, שמגיעים ישירות מהתשתית של הרכבת. השילוב נראה אפשרי אם הטריטוריה מסוגלת להכיל ולתמוך את האפקטים הנגרמים ממערכת תחבורה חדשה. זה אומר שיש להשיג סיטואציה מאוזנת מצד אחד, בין הדרישה לניידות שמגיעה מהמקומיים והתפקיד של התחבורה, ומצד שני בין הלחצים על הטריטוריה ויכולת הצומת להכיל אותם. איזון זה מבסס את הישרדות תחנת הרכבת כמקום מחיה ומרכז של אורבניות חדשה, ובנוסף זה גם מבטיח את הצמיחה האורבנית והסוציו אקונומית. למעשה, אם בהקשר המקומי לא ניתן לספק את דרישת הניידות ואת הדינמיקה הכלכלית המוצעת ע”י תצורת התחבורה החדשה, אז אזור התחנה עצמו עתיד להיכשל בכל האספקטים של הפיתוח. באותו הזמן, העיר חייבת להיות מסוגלת לספוג את הצמיחה של הניידות ודרישת המקומיים הנגרמת מעליה בנגישות דרך תצורה אורבנית כללית שיכולה להפחית את הקונפליקטים ואת עומס התנועה. יש לשאוף להשיג איזון זה בצורה רוחבית, החל מהעיר ועד לשכונות.

מטרות ואסטרטגיות להשגת שילוב בין תחנת הרכבת לסביבה האורבנית

הרעיון של שילוב הובן דרך ההכרה של כמה מטרות עיצוב וניסיון מעשי: הרעיונות הישנים התמקדו בתיווך בין תחבורה לצרכים אורבניים בחלל תחנת הרכבת, והרעיונות החדשים קשורים לניהול בדרך טובה את הפיתוח האורבני ופיתוח התשתיות והתיאום בין השחקנים המעורבים בעניין. המטרה הראשונה, המשייכת את אזור צומת התחבורה, היא ההבטחה של נסיעה חלקה בחלל בעל איכות גבוהה. זה אומר שיש להפחית בזמן החיבור בין נתיבים ומתקנים בדרכי התחבורה השונים (פרטי או ציבורי, ממונע או אופניים והולכי רגל) הנפגשים בצומת הרכבת. מטרה ראשונה זו אמורה להיות אפשרית בזכות ארגון יעיל של מחלפים בתוך תחנת הרכבת, פונקציות טובות, בחירות אסתטיות טובות, ונתיבים חלקים בין תחנה לאזור המקיף אותה. המטרה השנייה קשורה לתפקיד של המרכזיות האורבנית שהרכבת יכולה להביא, גם באזור המרכזי של העיר וגם באזור הפרברי שלה, היכן שהדרישות של הקמת מקומות חדשים ומשמעותיים הם חזקים. זה אומר כי התחנה צריכה להפוך להיות חלק מהעיר דרך פיתוח של אזורים בעלי מגוון שימושים ושירותים בתוך וליד התחנה, שיכולים למלא את הצרכים של הנוסעים ושל התושבים בעיר. מטרה נוספת בפיתוח המחודש היא הקידום של אמצעי בטיחות כדי להפוך את התחנות עצמן לקלות יותר למחיה. זה אומר כי יש לקדם צורות חדשות של שיתוף פעולה בין ממשלות מקומיות וחברות תחנות רכבת כדי להעלות את האיכות הרעה של סביבות התחנה, כדי לפתור בעיות חברתיות שקורות בתוך התחנה, ולהפחית את חוסר הביטחון דרך עיצוב נכון של חללים ואמצעי פיקוח רשמיים.
כדי להשיג את היעדים האלו ולהיות בעלי סיכוי גבוה יותר להצלחה, יש להשתמש בכלים אשר יכולים לנהל את הפיתוח האורבני ופיתוח התשתית. הם גם צריכים להיות מבוססים על תכנון בקנה מידה מגוון ובשדה מגוון, והם צריכים להשתמש בשותפויות ציבוריות-פרטיות אשר מגדירות פיצויים טובים.

הבנייה של רשת ההערכה

אחרי איתור היעדים הנכונים והתהליכים אשר מגדירים את פיתוח תחנת הרכבת, יש להשתמש ברשת הערכה אשר מעריכה את הפוטנציאל של תחבורה אורבנית. כלי זה מאפשר מצד אחד, לערוך באופן שיטתי אסטרטגיות שונות אשר בדרך כלל מפותחות באופן אינדיבידואלי, ומצד שני לספק הערכות כללית איכותיות על ביצועי התחבורה.
רשת ההערכה מבוססת על ארבע אסטרטגיות עיקריות, המבוססות על היעדים שאותרו קודם לכן, והן:

1. הכרזת צומת (MS1)
2. יצירה של מרכזים אורבניים והסביבה האורבנית (MS2)
3. קידום של ביטחון אורבני והכללה חברתית (MS3)
4. תהליך שינוי של ישימות ושליטה.

ואז, כל אסטרטגיה חודדה דרך הסטנדרטים הבאים:

1. אסטרטגיות ספציפיות, המתארות את המטרות בצורה מפורטת יותר.
2. דרישות אשר מפרטות את המטרות של כל אסטרטגיה ע”י הגדרת ביצועיים כלליים לסיפוק.
3. מדדים פעילויות אשר מאפשרות תרגום הדרישות לאפשרויות הטמעה.

החלק של ההערכה מבוסס גם על הפרמטרים שהוצגו, וגם על רף דירוג: 0 -נעדר. 1-חסר, 2-נוכח, 3-מצויין (חוזק הפרויקט). דירוגים אלו מאפשרים להעריך כמה המדדים טובים כדי להעלות את הביצועים של כל דרישה, וכי להעריך את המילוי של כל אסטרטגיה.

התוצאות של ההערכות יכולות להיות מסוכמות בגרף כשכל פער יכול להיות מאותר בקלות: ככל שהפער גבוה יותר כך זה ברור יותר כמה בחירות עיצוביות ומדדים לא יכלו להשיג את מטרות האסטרטגיה. גרפים גם מסכמים את היעילות של השינוי הכללי, שיכול גם להיות מוגדר כפוטנציאל התחדשות אורבני.

יישום ההערכה בתחנות בולוגנה ורגיו אמיליה

שיטת ההערכה יושמה לשני פיתוחים באיטליה. ניתוח הדוגמאות אפשר, מצד אחד, לאמת את תהליכי הפיתוח הנכונים שכבר נבחרו, ומצד שני, להעריך את התוצאות הראשוניות של שני מקרי מחקר אלו. הדוגמא הראשונה היא פיתוח מחדש של תחנת בולגונה מרכז הישנה היכן שהרכבת המהירה תעצור, בזמן שהשנייה היא הבניין החדש של מדיאופאדנה , תחנה חיצונית קרוב לרגיו אמיליה. שניהם מציגים שתי דרכים שונות למערכות יחסים של עיר-תחנה, והרבה תבניות שונות של השפעות פיתוח אורבני, כך שהן יכולות לייצג את המציאות האיטלקית. תחנה הרכבת של בולוגנה היא צומת היסטורית אשר ממוקמת במיקום מרכזי, והופכת את עצמה לצומת תחבורה בעלת כוח רב. כתוצאה מכך זה מכריע על שינוי אורבני גדול עם נטייה לפיתוח בינלאומי, תודות לכבישים, קווים אוויריים, וקווי רכבת. במקום, התחנה של מדיאופאדנה היא מקרה של תחנת רכבת מהירה חדשה, אשר ממוקמת בסביבה של אזור אורבני, קרוב לעיר הבינונית ריגו-אמיליה. התחנה החדשה היא הזדמנות גדולה לחשוב מחדש על הצורה של האזורים הסובבים המשופעים מתהליך הפרוור. התחבורה במדיאופאדנה  גם מייצגת את האתגר הגדול שאיתו האזור צריך להתמודד: היא תהיה חייבת להבטיח רמות תחבורה גבוהות כדי לספק את שירותי הרכבת המהירה החדשים. למעשה התחנה החדשה מושפעת כעת ע”י מחסור מסויים בתוכניות פיתוח פיזיות ופונקציונליות בהקשר לאזור הסובב את התחנה, ובנוסף היא יכולה להיות רגישה לתחרות עם ערים קרובות.

בולוגנה

כפי שניתן לראות בגרף, הערכת הפיתוח של התחנה הראתה פוטנציאל חידוש אורבני גבוה והישג טוב של המטרות על בסיס MS1 ו- MS2. הביצועים הגבוהים ביותר אותרו בהקשר לתהליכי בקרה על שינוי, תודות לתכנון מתואם ומשותף, שאולי מייצג את החוזקה של פיתוח תחנה אורבני. במקום זאת, אסטרטגיית MS3 היא האחת שהראתה את המדדים הכי פחות יעילים. ע”י הסתכלות בביצוע של כל אסטרטגיה, כמה סיטואציות קריטיות צפו. דוגמא סמלית ניתנה ע”י החוסר בעיצוב נכון של פתרונות כדי לתת סביבה נעימה בתוך התחנה, במיוחד בכמה נתיבי מחלפים וחיבורי עיר-תחנה  שפותחו מתחת לקרקע, מבלי קשר עם הסביבה החיצונית.

רגיו-אמיליה

המטרה של פיתוח התחנה נראתה כאתגר מידי והתוצאות הראשוניות מאששות זאת. בעיות שאותרו הן בעיקר בגלל החוסר של פעולות מסוימות כדי להבטיח את הביטחון האורבני וההכללה החברתית, למרות שהבניה של התחנה לא נראית באופק. תוכנית מאושרת שמגדירה בבהירות את הפיתוח של שכונת התחנה עדיין חסרה. בנוסף, האזור לא מכיל מספיק שירותים שיכולים לספק גמישות בניידות דרך התחנה, מה שיכול לכוון להזדמנויות פיתוח. בנוסף הנוכחות המצומצמת של שירותי קמעונאות שמסופקים בתחנה כרגע משמשת כבסיס לבעיות בביטחון האורבני וחיוניות נמוכה של הסביבה, ההופכת את התחנה למקום פחות טוב עוד לפני הפתיחה. במקום זאת, הביצועים הטובים ביותר קשורים להצהרת הצומת, הגרעין האמיתי של הפיתוח. זוהי תוצאה קריטית שכן התחנה נולדה בעיקר כדי להשיג מטרות כאלו. בנוסף תהליך הבקרה ייצר רמות גבוהות של יעילות וזה עובד לטובת ההצלחה של הפיתוח.

מסקנות

השיטה המוצעת נראית כשימושית וקלה לשימוש בכדי לתת הערכה על המדיניות והפעולות שיש לבצע כדי להשיג פיתוח אורבני טוב יותר. זה גם מאפשר להעריך את המטרות השונות . למעשה גרפים מספקים תמונה כוללת ומיידית של ההשפעות של האסטרטגיות המאומצות: ככל שהאזור רחב יותר, כך המדדים מבטיחים תוצאות מספקות ומאוזנות יותר. קריאה נכונה של תוצאות ההערכה חייבת לכלול את התוצאות של הדרוגים, כדי לקבוע איזה דרישות הניבו תוצאות נמוכות יותר, וכדי לזהות את הסיבות הרלוונטיות.
לבסוף, ההזדמנות לראות את האפקטיביות של כל אסטרטגיית פיתוח, מציגה את הצורך להשיג שילוב גבוה יותר בקרב מדיניות אורבנית ותחבורתית.