Basic concepts in medical informatics

מונחי יסוד באינפורמטיקה רפואית

סקירה זו מגדירה מונחי יסוד בתחום הצעיר יחסית של אינפורמטיקה רפואית. אנו מקווים כי היא תועיל גם לטירונים וגם לותיקים בתחום זה.

אינפורמטיקה (מידענות) רפואית פירושה החקר והיישום של שיטות המיועדות לשפר את הניהול של נתוני מטופלים, הידע הקליני, נתונים לגבי האוכלוסייה, ומידע נוסף הרלוונטי לטיפול בחולים ובריאות הקהילה. מדובר במדע צעיר יחסית, שהתפתח בעשורים שלאחר המצאת המחשב הדיגיטלי בשנות ה-40. חישובים מכאניים בתחום הרפואה קדמו לכך בהרבה, במאה ה-19, עם השימוש המקורי ב”מערכת עיבוד המידע באמצעות כרטיסי ניקוב” של הרמן הולרית’ (Herman Hollerith) בעת עריכת מפקדי אוכלוסין בארצות הברית, שלאחר מכן שופרו לצורך עריכת סקרים לגבי בריאות הציבור ואפידמיולוגיה. דוגמא זו ממחישה את האופי המולטי-דיסציפלינארי של האינפורמטיקה הרפואית, המקשרת בין מספר תחומים שונים, כולל המדעים הקליניים, מדעי בריאות הציבור (לדוגמא אפידמיולוגיה ומחקרים העוסקים בשירותי בריאות) ומדעי קוגניציה, מחשוב ומידע.

בהתחשב ברקע המגוון של העוסקים בתחום האינפורמטיקה הרפואית, טירונים בתחום עלולים להתבלבל בקלות כאשר הם נתקלים לראשונה במונחים הנהוגים בתחום זה. מבוא המציג את המושגים הבסיסיים בתחום יהיה לפיכך מועיל במיוחד עבור אלו המבקשים להכיר את שדה האינפורמטיקה הרפואית. בשנים האחרונות הופיעו מספר הסתעפויות במדע זה, כולל אינפורמטיקה של בריאות הציבור, אינפורמטיקה של בריאות הצרכן, ואינפורמטיקה קלינית. בויכוח שנערך לגבי השאלה האם ענפים אלו הם חלק מתחום האינפורמטיקה הרפואית או דיסציפלינות נפרדות, שורטליף ואוזבולט (Shortliffe and Ozbolt ) טענו כי “אינפורמטיקה בנויה על מערך של שיטות בעלות יישום נרחב ויכולת שימוש חוזר, המשותפות לכל הדיסציפלינות של מדעי הבריאות, ו”אינפורמטיקה רפואית” הינה כותרת מועילה המתארת דיסציפלינת ליבה מקיפה אותה כלל הסטודנטים צריכים להכיר, בלי קשר לכיוון ההתמקצעות הרפואית שלהם”. ההגדרות שלנו לגבי הענפים השונים של האינפורמטיקה הרפואית משקפים גישה זו.

אחד או יותר מהקריטריונים הבאים שימשו לבחירת המושגים הנכללים ברשימה רעיונית זו:

* המונח יהיה חדיש עבור אפידמיולוגים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הציבור.

* ייתכן ולמילה מסוימת יש שימוש נפוץ ומקובל, אך הוא בעל משמעות ספציפית שונה בתחום האינפורמטיקה.

* המונח הוא רלוונטי עבור תחום האפידמיולוגיה ובריאות הציבור.

* המונח הוא חיוני עבור הבנה של אינפורמטיקה רפואית.

* המונח הוא מתמשך – כלומר, הוא אינו עוסק בטכנולוגיה ארעית.

* ישנה הסכמה כללית לגבי משמעות המונח והשימוש בו.

* יש ערך בניסיון להגדיר את המונח, למרות שייתכן וקיים ויכוח לגביו.

אנחנו מאמינים כי רשימה זו תועיל עבור טירונים בתחום וכי היא תעורר דיון בקרב אנשי מקצוע העוסקים באינפורמטיקה רפואית, במיוחד בנוגע למושגים לגביהם אין עדיין הסכמה גורפת. עבור הקוראים המעוניינים במידע נוסף, מקורות מידע נוספים מפורטים בהערות השוליים.

אלגוריתם: תהליך המשמש לביצוע מטלות מורכבות, המפורק לצעדים פשוטים של קבלת החלטות ובחירת פעולות. לרוב מסייע בתהליך “ניתוח הדרישות” המתנהל לפני יצירת התכנית.

ביואינפורמטיקה: השימוש בשיטות של “אינפורמטיקה רפואית” על מנת לאפשר מחקר בנושא ביולוגיה מולקולארית.

צ’ק-ליסט (checklist): סוג של “כלי לקבלת החלטות קליניות”. רשימה של פריט אחד או יותר לגבי “נתוני המטופל” אותה יש לאסוף לפני, בזמן, או לאחר המפגש; יכולה להיות ידנית או ממוחשבת.

מערכת קידוד קלינית (אוצר מילים קליני, מילון מבוקר): רשימה מוגבלת של מונחים מועדפים, מהם המשתמש יכול לשאוב מושג אחד או יותר על מנת לתאר קונספט כמו “נתוני המטופל”, מחלה כלשהי או שם של תרופה, וכדומה. לאחר מכן, קידוד אלפא-נומרי המציין את המושג מאוחסן על גבי המחשב. שמות נרדפים או התאמות קרובות לכל מונח מועדף הן זמינות בדרך כלל, וממופות לפי אותם קודים פנימיים. גישה זו מקלה על המחשב לנתח נתונים יותר מאשר השימוש בחיפוש חופשי אחר מילים או ביטויים. דוגמאות למערכות קידוד קליניות כוללות את SNOMED-CT (קודים מסועפים שנועדו למצוא את “נתוני המטופל”) ו-ICD-10 (קודי מחלה מאוחדים המשמשים להשוואות בין-לאומיות, עם כללים ברורים המדריכים את המקדדים). מערכות קידוד קליניות ממלאות תפקיד מפתח במחקרים אפידמיולוגים ומחקרים לגבי בריאות הציבור, מהשימוש במונחי MeSH על מנת לערוך חיפושים בספרות המקצועית אחר סקירות מערכתיות, ועד מחקרים המשתמשים בקודי ICD לצורך סיווג והשוואה של מחלות. על מנת למנוע אובדן מידע, חיוני כי המונחים והקודים לא ישונו או יוזנחו, אלא רק יתווסף להם מידע. ניתן לסמן מונחים מיושנים על מנת למנוע שימוש בלתי ראוי. נדרשת תחזוקה תמידית לצורך שילוב מונחים וקודים חדשים עבור קונספטים ומילים נרדפות, לפי הצורך.

מערכת נתונים קלינית: כל מערכת מידע העוסקת בלכידה, עיבוד ותקשור של “נתוני המטופל”.

כלי קבלת החלטות קליניות: כל כלי מכאני, אלקטרוני או על בסיס נייר המסייע באיסוף ועיבוד נתונים לגבי מטופל בודד, על מנת לייצר פלט המסייע בקבלת החלטות קליניות במהלך מפגש רופא-מטופל. דוגמאות כוללות “מערכות תמיכה בהחלטות”, “תזכורות” ו”צ’ק-ליסטים” על בסיס נייר או מחשב, שהם כלים מועילים ב”אינפורמטיקת בריאות הציבור” ובענפים נוספים של אינפורמטיקה רפואית.

מידע קליני: “נתוני מטופל” או “ידע רפואי” מאורגן המשמש לקבלת החלטות קליניות. ייתכן ויכלול בנוסף “מידע תיוקי”. פעילויות רבות בתחום בריאות הציבור והאפידמיולוגיה (לדוגמא, מערכות מעקב, מחקרים משותפים העוסקים באומדן גורמי סיכון של מחלה מסוימת, וניסויים קליניים הבודקים יעילות של תרופות) דורשות ארגון של נתונים מסוג זה (לדוגמא טפסי דיווח לגבי תיקים רפואיים של מטופלים) ועיבודם למידע שימושי (לדוגמא, מקרי מחלה שהתגלו במערכות מעקב וממצאים העולים ממחקרים משותפים או ניסויים קליניים, המתבטאים ביחס הסיכויים של תוצאות מועילות או מזיקות). ראה גם: “מידע”.

אינפורמטיקה קלינית: השימוש בשיטות “אינפורמטיקה רפואית” על מנת לסייע בניהול מטופלים, תוך נקיטת גישה בין-דיסציפלינארית הכוללת את המדעים הקליניים ומדעי הידע.

תקשורת: החלפת “מידע” בין סוכנים שונים (בני אדם או מערכות אוטומטיות), פנים אל פנים או באמצעות תקשורת פיזית או אלקטרונית. דורשת שימוש בשפה והבנה משותפת או מכנה משותף.

הדמית מחשב (פרשנות תמונות): השימוש בטכניקות ממוחשבות על מנת לסייע בפרשנות של תמונות, כמו ממוגראמות.

סודיות (הגנה על פרטיות): מדיניות המגבילה גישה לנתוני אדם מסוים לאלו שהמטופל מסכים כי יקבלו גישה כזו, להוציא מצבי חירום או עבור טובת הכלל (לדוגמא בעת טיפול במגפות, תמיכה במחקרים חשובים, או סיוע בפתרון תיקים פליליים). בנוסף, ייתכן צורך באישורים חוקיים או מוסדיים אחרים (לדוגמא, כאשר נדרש אישור מוועדות אתיקה רפואית או רשויות ממשלתיות שונות). בשנים האחרונות, חוקרים מובילים בתחום בריאות הציבור הזהירו כי חקיקה המיועדת להגן על נתונים רפואיים של מטופלים בבריטניה, אירופה וארצות הברית עלולה לפגוע במחקרי תצפית ובמחקרים העוסקים בקישוריות של תיעוד רפואי.

אינפורמטיקת בריאות הצרכן: השימוש בשיטות “אינפורמטיקה רפואית” על מנת לאפשר מחקר ופיתוח של מערכות מבוססות נייר או ממוחשבות התומכות בגישה ציבורית ושימוש במידע לגבי בריאות וסגנון חיים. לדיון נוסף הנוגע להיקף אינפורמטיקת בריאות הצרכן, ראה מחקרו של אייזנבך (Eysenbach). ראה גם: “בריאות מקוונת”.

איכות המידע: המידה שבה פריטי נתונים מסוימים הם מדויקים, שלמים, רלוונטיים, מעודכנים, מפורטים, מיוצגים באופן הולם (לדוגמא, מקודדים באופן עקבי על ידי “מערכות קידוד קליניות”), ומכילים מספיק מידע הקשרי בכדי לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות.

מסד נתונים: מאגר של מידע בפורמט ממוחשב הניתן לקריאה, המאורגן כך שניתן לעבדו ולמצאו אוטומטית על ידי מחשב. מסד נתונים של קבצים שטוחים מאורגן בדומה לכרטיסייה, עם קבצים רבים (כרטיסים) הכוללים תחום אחד או יותר (פריטי נתונים). מסד נתונים יחסי מאורגן לפי טבלאות, כשכל אחת מהן כוללת טורים ושורות. הנתונים מאורגנים במסד לפי מודל נתונים או סכמה; חלק מהנתונים מקודדים לעתים קרובות באמצעות “מערכות קידוד קליניות”.

מערכת תמיכה בהחלטות (מכשיר עזר ממוחשב לקבלת החלטות): סוג של “כלי לקבלת החלטות קליניות”: מערכת ממוחשבת המשתמשת בשני פריטים או יותר של “נתוני מטופל” על מנת לסייע במתן ייעוץ רפואי לגבי מקרה ספציפי או מפגש ספציפי. הדוגמאות כוללות אומדני סיכון ממוחשבים האומדים סיכון למחלות לב, ואת מערכת כאב הבטן החריף של לידס (Leeds Acute Abdominal Pain System) המסייעת באבחון מצבים הגורמים לכאב כזה. מערכות תמיכה בהחלטות מבוססות ראיות הן סוג של כלי סיוע בהחלטות, עם בסיס מידע המסתמך על ראיות מבוססות מחקר ופרקטיקה חדשות, ומתאים עצמו לפיהן.

עץ החלטות: דרך ליצירת מודל של קבלת החלטות מורכבות, המוצג כעץ שענפיו מייצגים את כל מצבי הביניים או התוצאות הסופיות של אירוע מסוים. ההיתכנות של כל מצב ביניים או תוצאה סופית והתועלת שלהם, משולבים על מנת להצמיד תועלת צפויה לכל תוצאה. המדע העוסק בתכנון עצי החלטה ואומדן התועלת נקרא ניתוח החלטות.

מחקר הדגמתי: מחקר המציג יחסים – אסוציאטיביים או סיבתיים – בין משתנים מדידים. באפידמיולוגיה, מחקרים משותפים, מבחנים רנדומאליים, והשוואה עיוורת של מבחן עם תקן זהב הם מחקרי הדגמה נפוצים. ראה גם: “מחקרי מדידה”.

מידע תיוקי: “מידע” ספציפי לארגון או שירות המועיל בניהול של שירותי בריאות ציבוריים, שירותים רפואיים, או מטופלים. דוגמאות כוללות ספרי טלפונים, יומני מעבדה המפרטים ניסויים זמינים ודגימות, ורשימת התרופות בספרי הרוקחות המקומיים.

בריאות מקוונת: השימוש באינטרנט על ידי הציבור, עובדי רפואה ואחרים על מנת למצוא מידע לגבי בריאות וסגנון חיים, שירותים ותמיכה; מונח זה כולל בתוכו “טלה-רפואה”, “טלה-טיפול” וכדומה. לדיון בהיקף ובסוגיות האבטחה של בריאות מקוונת, ראה את הדוח האחרון של National HealthKey collaborative.

תיק רפואי אלקטרוני (EHR): בבריטניה, סיכום האפיזודות הרפואיות במשך כל חייו של אדם מסוים, שנאספו מסיכומים של “תיקי מטופל אלקטרוניים” ונתונים רלוונטיים אחרים.

תיק מטופל אלקטרוני (EPR): “מערכת נתונים קלינית” ממוחשבת שנועדה להחליף תיקי מטופלים על בסיס נייר.

ידע מפורש: ידע שניתן לקשרו באמצעות נייר או אלקטרונית, ללא מגע בין אדם לאדם. עובדים בתחום בריאות הציבור ורופאים אינם יכולים להיעזר בידע מפורש אם אין להם נגישות אליו. לפיכך יש צורך לזהות, ללכוד, לקטלג, ולאפשר גישה לידע מפורש זמין עבור בעלי מקצוע, תהליך הנקרא קודיפיקציה. רוב העבודה המתבצעת על ידי אגודת קוקרן (Cochrane Collaboration) עוסקת בקודיפיקציה של ידע מפורש.

מערכת מידע גיאוגראפית (GIS): תוכנת מחשב הלוכדת, מאחסנת, מעבדת, ומציגה מיקום ונתונים נוספים. המצג יכול לשמר יחסי מרחק בין אובייקטים של נתונים (לדוגמא מפות בקנה מידה אמיתי) או לקשר בין אובייקטים דומים תוך התעלמות מהמרחק (לדוגמא מפות טופולוגיות, כמו מפת הרכבת התחתית של לונדון). תוכנות GIS משמשות במחקרים אקולוגיים רבים של מחלות. דוגמא מפורסמת היא המחקר של פטו (Peto) לגבי תזונה, תמותה ואורחות חיים באזורים הכפריים של סין. מחקרי מיפוי מחלות נערכו בנוסף על מנת לאמוד לוקמיה אצל ילדים באזורים עם רמות רדון שונות, הצטברות מקרי סרטן בדרכי הנשימה באזורים בהם נמצאו מפעלי ברזל, והשפעות סוציו אקונומיות על תמותת תינוקות. תוכנות GIS משמשות בנוסף לתכנון בריאותי ציבורי ומטרות מעקב במחלקות בריאות מקומיות ולאומיות. קובעי מדיניות צריכים לנקוט בזהירות כאשר הם מפרשים מפות GIS, במיוחד בהתחשב בכשל האקולוגי (Ecological Fallacy).

מידע: נתונים או ידע מאורגן המשמש סוכנים אנושיים או ממוחשבים לצורך הפחתת אי-ודאות, קבלת החלטות, והכוונת פעולות. ראה גם: “מידע קליני”, “נתוני המטופל”, “ידע רפואי”.

תכנון המידע: המדע והפרקטיקה של תכנון טפסים, דוחות, מצגי מחשב וכדומה, כך שה”מידע” שהם מכילים ניתן לאיתור מהיר ולפירוש ללא טעויות. תכנון המידע מבוסס על תיאוריות של פסיכולוגיה ועיצוב גראפי ומחקרים אמפיריים לגבי התפיסה האנושית, וקבלת החלטות באמצעות פורמטים חלופיים של “מידע”.

בסיס ידע: אחסון של ידע המוצג באופן מפורש כך שמחשב יכול לחפש ולשקול אותו אוטומטית; לרוב משתמש ב”מערכת קידוד קלינית” על מנת לתייג את הקונספטים. ראה גם: “מערכת תמיכה בהחלטות”.

מערכת מבוססת ידע (מערכת מומחית): “מערכת תמיכה בהחלטות” ממוחשבת עם “בסיס ידע” מפורש ותוכנת reasoned נפרדת המשמשת לייעוץ או פירוש נתונים, לרוב “נתוני מטופל”.

ניהול ידע: הזיהוי, השינוע והשימוש בידע לצורך שיפור החלטות ופעולות. בתחום בריאות הציבור והרפואה, רוב העבודה בנושא זה כוללת ניהול של “ידע רפואי” (המגיע ממחקרים אפידמיולוגים, ניסויים רנדומאליים מבוקרים, וסקירות מערכתיות) כך שהוא ישמש בפועל את הרופא. זה כולל “חדשנות פרקטית” או צמצום הפער בין מה שידוע לנו לבין מה שאנחנו עושים. ה-NHS מפתחת כיום תוכנה של קודיפיקציית ידע על מנת לסייע בפתרון בעיות שגרתיות, לדוגמא דרך ספריית הבריאות הלאומית האלקטרונית, הנחיות של המוסד הלאומי למצוינות קלינית (NICE), ודרכי טיפול ואלגוריתמי טריאז’ המשמשים את מערכת הייעוץ הקליני הישירה של NHS.

מחקר מדידה: מחקר לגבי האמינות, התוקף, או קלות השימוש של כלי מדידה או שיטה כלשהם, בקרב אוכלוסייה מוגדרת. ראה גם: “מחקר הדגמתי”.

אינפורמטיקה רפואית (אינפורמטיקה בריאותית): המחקר והיישום של שיטות המיועדות לשפר את הניהול של “נתוני המטופל”, “הידע הרפואי”, נתוני אוכלוסייה ו”מידע” אחר הרלוונטי לטיפול בחולים ובריאות הקהילה. בניגוד להגדרות אחרות של אינפורמטיקה רפואית, הגדרה זו שמה דגש על ניהול מידע יותר מאשר על טכנולוגיה. ענפי האינפורמטיקה הרפואית כוללים “ביו-אינפורמטיקה”, “אינפורמטיקה קלינית”, “אינפורמטיקת בריאות הצרכן” ו”אינפורמטיקת בריאות הציבור”.

ידע רפואי (ידע קליני): “מידע” לגבי מחלות, טיפולים, פרשנות של תוצאות מעבדה וכדומה, שפוטנציאלית ניתן ליישמו לגבי החלטות הנוגעות למספר רב של חולים ומדיניות של בריאות הציבור, בניגוד ל”נתוני המטופל”. מידע זה אמור, במידת האפשר, להתבסס על ראיות אמינות ממחקרים קליניים ואפידמיולוגים, תוך שימוש בשיטות תקפות ואמינות. ראה גם: “ידע מפורש”, “ידע מרומז”, “ניהול ידע”.

מערך נתונים מינימאלי: רשימה של השמות, ההגדרות ומקורות הנתונים הדרושים בכדי לתמוך במטרה מסוימת, כמו מעקב אחר בריאות הקהילה, חקר השערות מחקריות, או ניטור של איכות הטיפול ב”רישום” מסוים.

הערכה אובייקטיבית: גישת הערכה המשתמשת בתכנון ניסויי וניתוח סטטיסטי של נתונים כמותיים. גישה כזו לעולם אינה אובייקטיבית לחלוטין. ראה גם: “מחקר סובייקטיבי”.

אונטולוגיה: תיאור של הקונספטים ויחסי הגומלין בתחום מסוים, כמו לדוגמא במרשם תרופות. הקונספטים כאן יהיו “המטופל”, “נותן המרשם”, ו”תרופה”. יחס רלוונטי יהיה “מרשם עבור”, “בקשה למרשם מאת” ו”גורם לתופעות לוואי אצל”. טקסונומיה או היררכיה הם סוג פשוט של אונטולוגיה, שבו הקונספטים מאורגנים לפי יחס אחד בלבד: “סוג של”. יש לציין כי השימוש במונח בהקשר זה הוא שונה מהשימוש בו בפילוסופיה של המדע, תחום מעניין עבור אפידמיולוגים תיאורטיקנים.

נתוני המטופל: “מידע” לגבי מטופלת ספציפית עם רלוונטיות אפשרית עבור קבלת החלטות לגבי בריאותה או מחלתה הנוכחית או העתידית. נתוני המטופל צריכים להיאסף באמצעות שיטות המצמצמות טעויות מערכתיות או אקראיות. ראה גם: “ידע רפואי”, “איכות נתונים”.

חדשנות פרקטית (הטמעת מחקרים, שינוי התנהגות): יישום של “ידע מפורש” על מנת ליצור חידושים בבריאות הציבור ובפרקטיקה הקלינית באמצעות זיהוי מחסומי שינוי ויישום של “שיטות חדשנות פרקטיות” על מנת להתגבר עליהם. ראה גם: “ניהול ידע”.

שיטות חדשנות פרקטיות (הטמעת מחקרים, שיטות שינוי התנהגות): מגוון שיטות היכולות פוטנציאלית להתגבר על מחסומים המונעים שינוי בתהליך ה”חדשנות הפרקטית”, כמו בדיקות קליניות, יישוג (outreach) או “כלים לקבלת החלטות קליניות”.

אינפורמטיקת בריאות הציבור: השימוש בשיטות “אינפורמטיקה רפואית” לצורך קידום של פרקטיקות בריאות הציבור, מחקר ולמידה, באמצעות גישה טרנס-דיסציפלינארית הכוללת את מדעי בריאות הציבור, לדוגמא מחקרים העוסקים באפידמיולוגיה ושירותי בריאות ציבוריים, ואת מדעי הידע, לדוגמא מדעי המחשב והטכנולוגיה. במאמר שנכתב לאחרונה המתאר אג’נדה לפיתוח ענף זה של אינפורמטיקה, יאסנוף (Yasnoff) ועמיתיו העלו צורך להקים, להטמיע ולשלב מערכות מעקב אחר בריאות הציבור ברמה הלאומית והמקומית, על מנת לאפשר זיהוי מהיר ותגובה לאזורי ריכוז מחלות (ובאופן עדכני יותר, נגד טרור ביולוגי). כפי שיאסנוף מציין בצדק, נדרשות שיטות האומדות את העלויות והיתרונות של מערכות כאלה. אינפורמטיקת בריאות הציבור יכולה לתרום בנוסף לתחומים אחרים, לדוגמא, “תזכורות” מילאו תפקיד חשוב בתכניות מניעה כמו הפסקת עישון, ומתן טיפול מניעתי למטופלים.

רישום: “מסד נתונים” ויישומים אחרים שאוספים “מערך נתונים מינימאלי” לגבי קבוצת חולים ספציפית (לרוב כאלו הסובלים ממחלה מסוימת או שעברו הליך רפואי מסוים), אנשי מקצוע בתחום הבריאות, ארגונים, או ניסויים קליניים. ניתן להשתמש ברישומים כדי לחקור ולשפר את איכות הטיפול או כדי לתמוך במחקרים, לדוגמא מעקב אחרי תוצאות ארוכות טווח או סיבוכים נדירים. נושאי מפתח הקשורים ברישום כוללים תחזוקה, “סודיות”, מענה עבור האוכלוסייה המיועדת, ו”איכות הנתונים”.

תזכורת: סוג של “כלי לקבלת החלטות קליניות” המזכיר לרופא לגבי פריט מסוים של “נתוני המטופל”, או “ידע קליני” רלוונטי לחולה מסוים שצפוי כי הם יידעו. יכול להיות פיסת נייר או מערכת ממוחשבת; כולל “צ’ק-ליסטים”, פיסות נייר מודבקות, הנחיות מסוימות הנכללות ברשימות הרופא, או תזכורת ממוחשבת. קיים עניין רב בתזכורות כ”שיטת חדשנות פרקטית” בגלל המחסור הבולט בהנחיות פרקטיות, אפילו כאלו המבוססות על ראיות באיכות גבוהה. דוגמא לכך הוא הטיפול בדיסליפידמיה במהלך טיפול ראשוני, שם קיים פער משמעותי בין ההמלצות הטיפוליות לפרקטיקה המעשית.

ניתוח דרישות: התהליך של הבנה ולכידה של צרכי המשתמש, כישוריו ורצונותיו לפני הקמה של מערכת מידע. ראה גם: “הנדסת תוכנה”.

אבטחה: השיטות הטכניות להשגת “סודיות”.

הנדסת תוכנה: התהליך של פיתוח מערכות, תיעודים, הטמעה ושדרוגים. במודל “מפל המים” הקלאסי של הנדסת תוכנה, “ניתוח דרישות” מוביל לניסוח מסמך המשמש כבסיס לפרטי המערכת וסכמת “מסד הנתונים”, עליהם מסתמכים המהנדסים בעת פיתוח התוכנה. עם זאת, קיים לאחרונה גידול בשיתוף הפעולה בין המשתמשים למפתחי התוכנה שבו הם עובדים יחד מההתחלה על מנת להקים ולשכלל אבטיפוס של המערכת. תהליך זה מסייע להעסיק את המשתמשים, ללמד את צוות פיתוח התוכנה, לעורר לחיים את מסמכי הדרישות, ולאפשר למשתמשים לבדוק כיצד דרישותיהם יכולות להשתנות כתוצאה מאינטראקציה עם התוכנה החדשה.

הערכה סובייקטיבית: גישת אומדן המסתמכת בעיקר על נתונים איכותניים הנובעים מתצפיות, ראיונות, וניתוח של מסמכים וארטיפקטים אחרים. ההתמקדות במחקרים כאלו היא על תיאור והסברים, והם נוטים להתפתח יותר מאשר להסתמך על שרטוט מוקדם. מכיוון שאין לנו דרך להבין באמת את רגשותיו של אדם אחר, מחקרים כאלו תמיד יוצרים אומדן סובייקטיבי. ראה גם: “מחקר סובייקטיבי”.

ידע מרומז (אינטואיציה): ידע הדורש מגע בין אדם לאדם עבור מסירתו, ואין דרך להעבירו באמצעות נייר או באופן אלקטרוני. לאורך זמן, ניתן לנתח חלק מהידע המרומז, לפרקו, ולהפכו לידע מפורש. ראה גם: “ידע מפורש”.

טלה-טיפול: סוג של “טלה-רפואה” כאשר המטופל נמצא בתוך הקהילה (לדוגמא בביתו). ראה גם: “בריאות מקוונת”.

טלה-רפואה: השימוש בכל סוג של מדיום אלקטרוני לצורך ייעוץ רפואי. טלה-רפואה יכולה להיות סימולטנית (לדוגמא באמצעות טלפון או שיחת וידאו) או מאוחסנת ונמסרת (לדוגמא אי-מייל עם קבצי תמונה). ראה גם: “בריאות מקוונת”.

מקורות נוספים

קוראים המעוניינים במידע נוסף לגבי אינפורמטיקה רפואית יכולים לעיין בטקסטים הסטנדרטיים בתחום. אלו המעוניינים בהגדרות חלופיות או נוספות לאלו הנמצאות במאמר זה יכולים לעיין במקורות שונים (ראה הערות שוליים).