(13/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

BRAIN ABNORMALITIES IN HIGH-RISK VIOLENT OFFENDERS AND THEIR ASSOCIATION WITH PSYCHOPATHIC TRAITS AND CRIMINAL RECIDIVISM

אב-נורמאליות מוחית אצל עבריינים אלימים בסיכון גבוה והקשר שלה לתכונות פסיכופטיות ורצידיביזם קרימינאלי

תקציר

מדידות של פסיכופתיה הוכחו כרבות ערך עבור אומדני סיכון של פושעים אלימים. עם זאת, הבסיס העצבי של הפסיכופתיה והתרומה שלו לניבוי רצידיביזם קרימינאלי עדיין אינו מובן כהלכה. השוונו בין נתוני דימות מבניים של 40 עבריינים אלימים בסיכון גבוה לבין 37 משתתפי בקרה בריאים ושומרי חוק באמצעות מורפומטריה מבוססת-ווקסל. נמצאה קורלציה בין תכונות פסיכוטיות וסיכון לרצידיביזם אלים לבין נפח החומר האפור (GMV) באזורים ספציפיים שנמצאו בעבר כרלוונטיים להתנהגות קרימינאלית. בהשוואה לבקרה, העבריינים הציגו GMV מופחת בקליפת המוח הקדם-מצחית (PFC) ויותר GMV באזורים צרבליים ובמבני גרעיני הבסיס. בתוך קבוצת העבריינים, מצאנו קורלציה שלילית בין GMV קדם-מצחי לבין פסיכופתיה. בנוסף, נמצאה קורלציה חיובית בין GMV צרבלי לבין פסיכופתיה, וכמו גם סיכון לרצידיביזם של אלימות. בנוסף, ה- GMVs של גנגליוני הבסיס ושל האזור המוטורי המשלים (SMA) הציגו קורלציה חיובית עם אנטי-סוציאליות. ה- GMV של האמיגדלה הציג קורלציה שלילית עם סיכון דינאמי לרצידיביזם אלים. באופן נגדי, ה- GMV של אזורים (פרא)לימביים (קליפת המוח האורביטופרונטלית, האינסולה) הציג קורלציה שלילית עם אנטי-סוציאליות וסיכון לרצידיביזם אלים. המחקר הנוכחי חשף כי אצל עבריינים אלימים, סטיות ב- GMV  של ה- PFC לצד אזורים המעורבים במרכיב המוטורי של שליטה בדחפים (צרבלום, גרעיני הבסיס, SMA) קשורות באופן משתנה לתכונות פסיכופטיות וסיכון לרצידיביזם אלים. התוצאות עשויות לסייע רבות לשיפור כלי אומדן סיכונים עדכניים.

מבוא

קיים עניין גובר בפיתוח כלים המספקים מידע לגבי רצידיביזם של התנהגות קרימינאלית אלימה, לצד מדידות התנהגותיות. כלי אומדן סיכונים המפותחים באופן אמפירי מספקים הערכה הסתברותית לגבי הסיכון לאלימות בתקופת זמן מוגדרת. גורמי סיכון בלתי-משתנים (אי-התאמה לבית הספר, אלכוהוליזם, הגיל בזמן עבירת מדד) מכונים גורמים “סטטיים”. בניגוד לכך, גורמי סיכון “דינאמיים” (אימפולסיביות, יחסים בין-אישיים בלתי יציבים, חוסר שיתוף פעולה) אומדים את מוכנות הלקוח לטיפול ואת האפשרות לשינוי. המדריך להערכת הסיכון לאלימות (VRAG), לדוגמא, משמש קלינאים לאומדן הסיכון הסטטי לרצידיביזם אלים אצל עבריינים אלימים. בנוסף, סולם הסיכון לאלימות (VRS) מאפשר דירוג פרוספקטיבי של הסיכון הסטטי והדינאמי לרצידיביזם של אלימות. ניתוח-מטא שנערך לאחרונה מצא שונות מועטה בלבד בין גדלי האפקט הממוצעים של כלי סיכון אקטואריים או מובנים. לפיכך, ייתכן ולשיטות נוירו-מדעיות יש את הפוטנציאל לשיפור הכלים הקיימים לניבוי רצידיביזם אלים. עם זאת, למרות הצמיחה האחרונה בידע לגבי שינויים מבניים ופונקציונאליים במוחותיהם של אינדיבידואלים המבצעים פשעים אלימים, התרומה למשפט הפלילי (לדוגמא, שאלות לגבי אמינות, אשמה, או ניבוי רצידיביזם עתידי) היא עדיין נמוכה.

לפי הדיווחים, פסיכופתיה קשורה באופן חזק לאלימות ורצידיביזם קרימינאלי. זהו קונסטרוקט אישיותי המאופיין בליקויים ביחסים בין-אישיים ובתהליכים רגשיים (לדוגמא חוסר פחד, חוסר זהירות, חוסר יכולת לבסס קשרים רגשיים קרובים, חוסר כנות, ליקויים בלמידת הימנעות פאסיבית, ותגובות אמפטיות פגומות), לצד התנהגות אנטי-חברתית ואימפולסיבית. רשימת הפסיכופתיה המחודשת (PCL-R) מהווה מדידה תקפה של פסיכופתיה, ומשמשת בהצלחה ככלי לאומדן סיכונים. הרשימה כוללת שני גורמים המשקפים ניתוק רגשי ובין-אישי (גורם 1) לצד התנהגות אנטי-חברתית ואורח חיים פרזיטי (גורם 2). בנוגע למודל שני-הגורמים, ניתוק רגשי מהווה את התכונה העיקרית של הפסיכופתיה. קיים ויכוח ממושך לגבי השאלה האם יעילות הניבוי של ה- PCL-R צריכה להיות מיוחסת לגורם 1 או לגורם 2. במחקר ניתוח-מטא שנערך לאחרונה, המחברים הטילו ספק ביעילות הניבוי של גורם 1 בנוגע לאלימות אצל גברים, מכיוון שסולם המשנה ניבא אלימות רק ברמת השינוי. בניגוד לכך, גורם 2 הציג יכולת ניבוי גבוהה.

הפרעות באזורי מוח הניצבים בבסיס חשיבה ותחושה מוסרית הן ככל הנראה משמעותיות עבור התנהגות אנטי-חברתית. בהתאם לרעיון זה, מחקרי דימות תהודה מגנטית מצאו GMV מופחת באופן מובהק ב- PFC אצל מטופלים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (APD) ו/או רמות גבוהות של פסיכופתיה, כשממצא זה פורש בתור גורם המוביל לשליטה התנהגותית ירודה. גרגורי ועמיתיו מצאו GMV קדם-מצחי מופחת אצל עבריינים עם APD, שסווגו בתור פסיכופתים, בהשוואה לעבריינים עם APD בלבד, והציעו כי פסיכופתיה מייצגת פנוטיפ מובחן. בנוסף, נמצא קשר בין פסיכופתיה ונטיות אלימות לבין חומר אפור מופחת באזורים לימביים ופרא-לימביים כמו האמיגדלה, האינסולה, ההיפוקמפוס, או קליפת המוח האורביטופרונטלית (OFC). התוצאות הקיימות בנושא הינן בלתי עקביות במידת מה, כפי שמדווחים בוקארדי ועמיתיו לגבי הגדלה של הגרעין המרכזי והגרעין הלטראלי של האמיגדלה אצל עבריינים, בהשוואה לבקרה. בכל מקרה, התפיסה לפיה פסיכופתיה קשורה להפחתה בחומר האפור הקדמי-לימבי ואי-תפקוד התנהגותי מוסרי הינה מקובלת כיום במידה רבה. למרות העובדה כי מרבית המחקרים מצאו מבנים מופחתים אצל קבוצות של פסיכופתים ואינדיבידואלים אנטי-סוציאליים, קיימות ראיות לכך שאזורים מסוימים במוח, כמו גרעיני הבסיס וקליפת המוח, עשויים להיות דווקא מוגדלים. בנוסף, קיימים דיווחים לגבי אב-נורמאליות ב- SMA אצל פושעים עם ציוני PCL-R גבוהים. מכיוון שאזורים אלו קשורים בשליטה מוטורית ותפקודי סדר-גבוה של הקוגניציה המוטורית, סטיות מבניות אצל אנשים עם APD עשויות להסביר אימפולסיביות ושליטה התנהגותית ירודה, וכמו גם רצידיביזם אלים.

המחקר הנוכחי נועד לבצע השוואה בין נתוני דימות מבניים של עבריינים אלימים בסיכון גבוה מול קבוצת בקרה של אנשים שאינם עבריינים. חזינו GMV מוגבר אצל העבריינים בהשוואה לבקרה בגרעיני הבסיס ובאזורים צרבליים, ו- GMV מופחת במבנים קדם-מצחיים ובאזורים (פרא)לימביים (לדוגמא, האמיגדלה). בנוגע לתכונות פסיכופטיות וסיכון לרצידיביזם קרימינאלי, שיערנו כי קיימות קורלציות חיוביות עם ה- GMV של גרעיני הבסיס ואזורים צרבליים יחד עם ה- SMA, וקורלציות שליליות עם אזורים קדם-מצחיים ולימביים (לדוגמא האמיגדלה).

הליכי הניסוי

סובייקטים

בחנו 40 גברים הכלואים בכלא שמירה מקסימאלית הממוקם בעיר גראץ (אוסטריה), ו- 37 גברים לא-עבריינים ששימשו כקבוצת בקרה, בגילאים זהים (אסירים: M = 36.7  שנים, SD = 12.0; בקרה: M = 36.7 שנים, SD = 9.6, t(75) = 0.5, p = .589). בכדי למנוע הבדלים קבוצתיים בנוגע לאינטליגנציה הכוללת, משתתפי שתי הקבוצות עברו התאמה על בסיס רמת ההשכלה שלהם (שנות השכלה; אסירים: M = 11.4 שנים SD = 1.9; בקרה: M = 11.6 שנים, SD = 1.4; t(75) = -0,6, p = .520). בנוסף, הקבוצות עברו התאמה על בסיס היד השולטת (73 ימניים, 4 שמאליים). כל האסירים היו עבריינים אלימים בסיכון גבוה (עם הרשעת מדד אלימה אחת לפחות). הדגימה לא כללה עברייני מין. כל המשתתפים עמדו בפני שחרור בטווח הקרוב (כלומר, שחרור מוקדם/על תנאי או סיום תקופת המאסר שלהם). הערכה פסיכיאטרית קלינית מקיפה ואומדן סיכונים מובנה נערכו על ידי פסיכולוגים או פסיכיאטרים משפטיים מנוסים בעזרת כלים אקטואריים. סימפטומים רלוונטיים קלינית של דיכאון, הפרעה בי-פולארית, פסיכוזה, הפרעת קשב היפר-אקטיבית, ובעיות אורגניות או נוירולוגיות (לדוגמא עבר של פציעות ראש חמורות) הובילו להסרה מהדגימה. בנוסף, אסירים עם עבר של שימוש באלכוהול או סמים במהלך תקופת המאסר שלהם הוסרו גם הם. משתתפי הבקרה הבריאים גויסו באמצעות מודעות בעיתונות המקומית. משתתפי בקרה שהורשעו בפשע כלשהו או כאלו בעלי עבר של מחלות נפש או שימוש בסמים/אלכוהול, הוסרו מהמחקר.

האסירים הורשו לעזוב את הכלא ליום אחד או למספר שעות, או קיבלו ליווי למעבדת ה- MRI של אוניברסיטת גראץ על ידי הסגל של כלא גראץ-קרלאו. כל המשתתפים העניקו הסכמה מודעת בכתב לאחר שקיבלו הסבר מלא לגבי הליך המחקר. המחקר נערך בהתאם להנחיות של הוועדה האתית המפקחת על מחקרים ביו-רפואיים, ואושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת גראץ.

טבלה 1: השוואה בין נתוני דירוג קליניים וציוני שאלונים בין האסירים וקבוצת הבקרה.

image2 130

Df – דרגות חופש; M – ממוצע; p – ערך p; SD – סטיית תקן; t – ערך t.

הערכות קליניות

נתוני הדירוג הקליני וציוני השאלונים של האסירים וקבוצת הבקרה מוצגים בטבלה 1. עבור שתי הקבוצות, שני מדרגים בלתי-תלויים מילאו את ה- PCL-R של Hare, מדידה מהימנה ותקפה של תכונות פסיכופטיות במערכת בתי הכלא. ה- PCL-R כולל 20 פריטים, המדורגים על סולם של 3 נקודות. הסולם מיישם שאלון חצי-מובנה, מידע לגבי העבר של המקרה וקריטריוני ציון ספציפיים, ומורכב משני גורמים. גורם 1 מורכב משני האספקטים הבאים: אספקט בין-אישי (חלקות לשון/קסם אישי שטחי, תחושת גדלות לגבי הערך העצמי, רמאות פתולוגית, נוכלות/מניפולטיביות) ואספקט רגשי (היעדר אשמה או חרטה, רגשיות שטחית, היעדר אמפתיה/חוסר התחשבות, חוסר מוכנות לקבל אחריות על פעולות). גורם 2 מורכב משני האספקטים הבאים: אספקט אורח חיים (צורך בגירויים/נטייה לשעמום, אורח חיים פרזיטי, היעדר יעדים ארוכי טווח ריאליסטיים, אימפולסיביות, חוסר אחריות) ואספקט אנטי-סוציאלי (שליטה התנהגותית גרועה, בעיות התנהגותיות מוקדמות, עבריינות נוער, שלילת שחרור על תנאי, ורסטיליות קרימינאלית). מהימנות בין-המדרגים (קורלציות פירסון) עבור הציון הכולל וסולמות המשנה (גורם 1 ו- 2) של ה- PLC-R הייתה גבוהה במידה מספקת, כשהטווח אצל האסירים היה r = .80 – .88, ובקבוצת הבקרה הטווח היה בין .81 ל- .96.

שני סולמות נוספים,  המתמקדים בסיכון לרצידיביזם אלים, ולפיכך בהיסטוריה העבריינית, מולאו עבור האסירים על ידי שני מדרגים בלתי-תלויים, אך לא עבור הבקרה: יישמנו את ה- VRAG, שפותח לשם אומדן של הסיכון לרצידיביזם אלים. הסולם כולל 12 פריטים המשקפים גורמי סיכון סטטיים (לדוגמא, הגיל בעת עבירת המדד, מדד פציעת הקורבן, מין הקורבן). ציוני ה- VRAG מאפשרים הקצאה של העבריין לאחת מ- 9 קטגוריות סיכון, מ- 1 (סיכון נמוך ביותר) עד 9 (סיכון גבוה ביותר). מהימנות בין-המדרגים (קורלציות פירסון) של הציון הכולל של ה- VRAG הייתה r = .99. הסולם השני היה ה- VRS. סולם זה פותח לשם אומדן וניבוי סיכונים. הוא משלב הערכת אלימות, ניבוי וטיפול, ומורכב מ- 6 פריטים היוצרים את הגורם הסטטי ו- 20 פריטים היוצרים את הגורם הדינאמי. כל פריט מדורג על סולם בן 4 נקודות. משתנים סטטיים, כמו ההיסטוריה העבריינית, נותרים ללא שינוי, בלי קשר להתערבויות טיפוליות. בניגוד לכך, משתנים דינאמיים כמו אגרסיביות בין-אישית או שליטה רגשית מצביעים על מטרות טיפוליות הקשורות באלימות, ואומדים את מוכנות הלקוח לטיפול ואת האפשרות לשינוי. מהימנות בין-המדרגים (קורלציות פירסון) של סולמות המשנה של ה- VRS היו r = .99 עבור המשתנים הסטטיים, ו- r = .98 עבור המשתנים הדינאמיים.

כל המשתתפים מילאו את שאלון מלאי ביטוי הכעס (STAXI). מלאי זה כולל 6 סולמות: כעס תכונתי (תדירות חוויית הכעס), מזג (כעס אינטנסיבי בתגובה לפרובוקציות קלות), דחייה (רגישות לביקורת), כעס מוחצן (נטייה להבעת כעס באופן אגרסיבי), כעס מופנם (נטייה שלא לבטא תחושות כעס), ושליטה בכעסים (נטייה להדחקת תחושות כעס). בשאלון זה, המשתתפים מתבקשים לדרג 44 פריטים על סולמות של 4 נקודות האומדים את האינטנסיביות של הכעס בזמן ספציפי ואת התדירות שבה כעס זה נחווה, מתבטא ונשלט.

איסוף MRI וניתוח VBM

סריקות בשקלול-T1 נאספו באמצעות 3T Siemens Skyra עם סליל 32 ערוצים. פרמטרי הסריקה היו כדלקמן: גודל ווקסל = 0.88 x 0.88 x 0.88 mm; 192 חתכי טרנסוורס; עובי חתכים: 0.88 mm; TE = 1.89 ms; TR = 1680 ms; TI = 1000 ms; flip-angle = 8o.

נתוני הדימות המוחי נותחו באמצעות SPM8, כולל ארגז-הכלים VBM8 עבור מורפומטריה מבוססת-ווקסל, על מנת לקבל השוואות ווקסליות של GMV. הסריקות האנטומיות התחלקו לחומר אפור, חומר לבן, ומחיצות נוזל מוחי-שדרתי. פילטר ניקוי-רעש בלוקים אופטימאלי של ממוצעים לא-לוקאליים, גישת שדה רנדומאלי סמוי של מרקוב, אומדני נפח חלקיים, ונורמליזציה למרחב MNI באמצעות עיוות מימד-גבוה (DARTEL) עם טמפלט סטנדרטי הנכללים ב- VBM8 שימשו לטרום-עיבוד (רזולוציה סופית: 1.5 mm x 1.5 mm x 1.5 mm). אפנון Jacobian עבור נורמליזציה לא-ליניארית יושם על מנת לתקן הבדלים בגודל הראש ולזהות את נפח המוח. ההחלקה בוצעה עם קרנל גאוסיאני עם רוחב חצי-מקסימום (FWHM) של 8 mm.

בהתבסס על מחקרי VBM קודמים עם אוכלוסיות קרימינאליות, אנטי-סוציאליות או פסיכופטיות, נבחרו אזורי העניין (ROIs) הבאים: קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-לטראלית (DLPFC), קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-מדיאלית (DMPFC), האמיגדלה OFC, האינסולה, הגרעין הקאודטי (זנבי), פלידום, פוטמן, ההמיספרות הצרבליות, ורמיס, וה- SMA. במחקר הנוכחי השתמשנו ב- ROIs מטמפלט התיוג האנטומי האוטומטי (AAL). ה- ROIs נבנו בעזרת WFU PickAtlas. ה- DLPFC נבנה ממסכות של הגירוס הקדמי האמצעי והגירוס הקדמי הסופריורי, בעוד שה- DMPFC נבנה ממסכה מדיאלית סופריורית קדמית. נעשה שימוש במסכות הבאות (בסוגריים: גודל מסכות בווקסלים (v)): DLPFC  שמאלי (21448v), DLPFC ימני (23502v), DMPFC שמאלי (8095v), DMPFC ימני (6093v), OFC שמאלי (13327v), OFC ימני (13895v), אמיגדלה שמאלית (576v), אמיגדלה ימנית (673v), אינוסלה שמאלית (4941v), אינסולה ימנית (4842v), גרעין קאודטי שמאלי (2649v), גרעין קאודטי ימני (2737v), פלידום שמאלי (1153v), פילדום ימני (1060v), פוטמן שמאלי (2688v), פוטמן ימני (3776v), המיספרה צרבלית שמאלית (25825v), המיספרה צרבלית ימנית (27042v), ורמיס (4967v), SMA שמאלי (5781v), SMA ימני (6291v). הניתוחים המדווחים הם בסף ראשוני של .05, ללא תיקון. לצורך השוואה, אנו מספקים ניתוחים עם סף ראשוני של .001 ללא תיקון. השיאים של מבחני אינטנסיביות הווקסלים מדווחים כאשר הם מובהקים (p < .05 עם תיקון שגיאותfamily-wise , תיקון נפח קטן).

ניתוחים סטטיסטיים

הניתוחים הסטטיסטיים נערכו באמצעות מודלים של השפעות אקראיות. בכדי לבדוק הבדלים ב- GMV בין המטופלים לקבוצת הבקרה נערך מבחן t דו-דגימתי (מבחן אינטנסיביות ווקסל) (השוואת: עבריינים <> בקרה). תוצאות ה- PCL-R, קטגוריית הסיכון של VRAG, ה- VRS, וה- STAXI עברו קורלציה באמצעות רגרסיה פשוטה עם GMV בקרב העבריינים והבקרה, בהתאמה. בשל שונות בלתי מספקת, לא ערכנו ניתוחי רגרסיה עבור ה- PCL-R בקרב קבוצת הבקרה. בכדי להגביל את הניתוח לחומר האפור, נקבע סף דימות עבור כל הניתוחים עם סף אבסולוטי של 0.2.

תוצאות

הערכות קליניות

העבריינים הציגו ציונים גבוהים יותר בהשוואה לבקרה בשני הגורמים של ה- PCL-R ובסולם המשנה של המזג ב- STAXI (טבלה 1).

ניתוחי VBM

הבדלים קבוצתיים: בניתוח ה- ROI, לעבריינים היה יותר GMV מאשר הבקרה באזורים הצרבליים, בגרעין הקאודטי, ובפלידום (טבלה 2). לא נמצאו הבדלים קבוצתיים ב- ROIs אחרים. לקבוצת הבקרה היה יותר GMV ב- DMPFC בהשוואה לאסירים (איור 1). ניתוח כלל-מוחי לא חשף הבדלים מובהקים כלשהם ב- GMV בין האסירים לבין הבקרה.

ניתוחי רגרסיה אצל קבוצת האסירים: התכונות הפסיכופטיות (PCL-R, גורם 1) היו בעלות קורלציה חיובית עם הנפח הצרבלי (איור 2) ובעלות קורלציה שלילית עם ה- GMV של ה- DLPFC (טבלה 3). בנוסף, ההתנהגות האנטי-סוציאלית (PCL-R, גורם 2) הייתה בעלת קורלציה חיובית עם נפח ה- SMA, אזורי גרעיני הבסיס (פוטמן ופלידום), וכמו גם אזורים (פרא)לימביים (OFC, אינסולה). הציונים של ניבוי הסיכון הסטטי (קטגוריית סיכון VRAG; VRS סטטי) היו בעלי קורלציה חיובית עם ה- GMV של האזורים הצרבליים והאזורים ה(פרא)לימביים (OFC, אינסולה). ה- VRS הדינאמי הציג קורלציה שלילית עם ה- GMV של האמיגדלה. נמצאו קורלציות חיוביות בין סולמות המשנה “מזג” ו”כעס מוחצן” של ה- STAXI לבין ה- GMV של האזורים הצרבליים, וכמו גם ה- SMA.

ניתוחי רגרסיה אצל קבוצת הבקרה: נמצאה קורלציה שלילית בסולם המשנה של “שליטה בכעסים” של ה- STAXI לבין ה- GMV של ה- OFC. בנוסף, נמצאה קורלציה חיובית בין סולם המשנה “מזג” של ה- STAXI לבין ה- GMV של האינסולה.

טבלה 2: הבדלים בנפח החומר האפור בין האסירים לקבוצת הבקרה.

image1 143

גודל אשכול – מספק הווקסלים באשכול; H L/R – המיספרה ימנית או שמאלית; p(FWE) – ערך p (עם תיקון לשגיאת family-wise); t – ערך t; x, y, z – קואורדינאטות MNI.

image5 87

איור 1: הבדלים קבוצתיים בנפח החומר האפור.

image3 117

איור 2: רגרסיה חיובית בקרב האסירים בין ציוני גורם 1 (PCL-R) ונפח החומר האפור בהמיספרה הצרבלית הימנית.

טבלה 3: תוצאות ניתוחי הקורלציות.

image4 106

Corr +/- – קורלציה חיובית או שלילית; L – שמאל; R – ימין.

דיון

התוצאה העיקרית של המחקר הנוכחי חשפה GMV אזורי מוגדל אצל העבריינים בהשוואה לבקרה, באזורים הקשורים ברכיב המוטורי של שליטה בדחפים, כלומר הצרבלום וגרעיני הבסיס (הגרעין הקאודטי, פלידום). בנוסף, בקרב העבריינים, נמצאו קשרים חיוביים עקביים בין ה- GMV של קליפת המוח הצרבלית, מבנים (פרא)לימביים (OFC, אינסולה), גרעיני הבסיס, וה- SMA לבין תכונות פסיכופטיות, אנטי-סוציאליות, סיכון לרצידיביזם קרימינאלי, וניהול כעסים ירוד.

תוצאות דומות דווחו בעבר על ידי קבוצת מחקר שמצאה עלייה של 9.6% בנפח הסטריאטלי אצל אינדיבידואלים פסיכופטים ביחס לקבוצת השוואה. בנוסף, המחקר הראה עלייה בנפח הפוטמן אצל מטופלים הסובלים מ- APD. מכיוון שזיהו עלייה זו בנוסף אצל סכיזופרנים אלימים, בהשוואה לסכיזופרנים לא-אלימים, המחברים העלו השערה לגבי מעורבות כללית של מבנה זה באלימות. השערה זו הינה סבירה, בהתחשב בכך שמבנים סטריאטליים נמצאו כמעורבים באימפולסיביות ובשליטה התנהגותית ירודה. בהתאם לכך, ניתוח הרגרסיה שלנו בקרב קבוצת העבריינים חשף יחסים חיוביים בין התנהגות אנטי-סוציאלית (גורם 2 של ה- PCL-R) לבין ה- GMV של הפוטמן והפלידום.

אזור נוסף במוח שעשוי לתרום באופן רלוונטי לתכונות פסיכופטיות הוא הצרבלום, בשל המעורבות שלו בשליטה מוטורית. לפי מיטב ידיעתנו, קיים מחקר אחד שמצא GMV מוגדל בצרבלום של עבריינים אלימים עם APD בהשוואה לקבוצת בקרה בריאה. במחקר הנוכחי, נמצא יחס חיובי עקבי ביותר בין פרדיקטורים של פשעים אלימים לבין GMV צרבלי. ממצא זה היה נכון לגבי בעיות בין-אישיות ורגשיות הקשורות בפסיכופתיה (גורם 1 של ה- PCL-R), גורמי סיכון סטטיים ושיעורי הרלפסיה הקרימינאלית. בנוסף, מדידות המזג וביטוי הכעס הציגו קורלציה חיובית עם ה- GMV הצרבלי. לפיכך, הנתונים שלנו מצביעים על מעורבות של הצרבלום בתכונות פסיכופטיות ורצידיביזם קרימינאלי. ה- GMV הצרבלי המוגדל של עבריינים בהשוואה לבקרה עשוי להסביר אימפולסיביות גבוהה ושליטה התנהגותית ירודה. בהתאם לכך, ניתוח הרגרסיה שלנו בקרב קבוצת העבריינים מצא יחס חיובי בין התנהגות אנטי-סוציאלית (גורם 2, PCL-R) לבין ה- GMV של ה- SMA, אזור במוח הידוע כי הוא מעורב בשליטה מוטורית ואימפולסיביות. בנוסף, ביטוי כעסים הציג קורלציה חיובית עם הנפח של ה- SMA.

מחקרים קודמים מצאו כי הצרבלום מעורב באופן קריטי בהתנהגות מוסרית ואגרסיביות ונושא מגוון קשרים אנטומיים, גם עם ה- PFC. לפיכך, מעניין לגלות כי בהתאם למספר מחקרים מבניים לגבי אינדיבידואלים אנטי-סוציאליים או פסיכופטיים, מצאנו GMV מופחת ב- PFC של עבריינים, בהשוואה לקבוצת הבקרה. שינויים מבניים ופונקציונאליים של ה- PFC מהווים את האב-נורמאליות החוזרת ביותר על פני מגוון רחב של קבוצות אנטי-סוציאליות, שהושגו בנוסף על ידי מתודולוגיות דימות שונות. המעורבות של ה- PFC בתפקודים ניהוליים מסדר-גבוה יכולה להסביר בקלות ליקויים רגשיים, קבלת החלטות ירודה, והיעדר שליטה התנהגותית אצל עבריינים אלימים. בהתאם לכך, ניתוח הרגרסיה של הנתונים שלנו בקרב העבריינים חשף קורלציה שלילית בין בעיות בין-אישיות ורגשיות הקשורות בתכונות פסיכופטיות (גורם 1, PCL-R, לדוגמא קסם אישי שטחי, אופי מניפולטיבי, היעדר אמפתיה) לבין ה- GMV של ה- PFC הדורסו-לטראלי.

לבסוף, המחקר הנוכחי לא הצליח לזהות ירידות ב- GMV של האזורים ה(פרא)לימביים אצל העבריינים בהשוואה לבקרה. עם זאת, מצאנו יחס שלילי בין גורמי סיכון דינאמיים של רלפסיה קרימינאלית לבין החומר האפור של האמיגדלה. ידוע כי האמיגדלה הינה חיונית עבור התניה ולמידה-חוזרת רגשית. למעשה, במחקר fMRI נמצא כי פסיכופטים מציגים התנית פחד ירודה ואקטיבציה מופחתת של האמיגדלה בהשוואה למשתתפי בקרה בריאים. חוסר יכולת להביע רגש כלפי אירועים ניטראליים וביולוגיים משמעותיים עשוי להיות גורם עיקרי בפסיכופתיה. המחקר שלנו מראה כי קיים קשר בין נפח אמיגדלה מופחת לבין גורמי סיכון דינאמיים של אלימות. בניגוד לכך, מצאנו קשר חיובי בין התנהגות אנטי-סוציאלית (גורם 2, PCL-R) ושיעורי רלפסיה קרימינאלית לבין ה-GMV של אזורים (פרא)לימביים (OFC, אינסולה).

אם מסכמים את הקורלציות בין GMV לבין סולמות אומדן סיכונים, שני הגורמים של ה- PCL-R מראים קשר כלפי ה- GMV אצל עבריינים אלימים. גורם 2, המשקף התנהגות אנטי-סוציאלית ואורח-חיים פרזיטי, הציג קשר חיובי לנפחים של הפוטמן, הפלידום, וה- SMA. בניגוד לכך, גורם 1, המשקף את תכונות הליבה של הפסיכופתיה, חשף קשר חיובי עם הצרבלום וקשר שלילי עם ה- PFC הדורסו-לטראלי. לפיכך, למרות שאיכות הניבוי של גורם 1 לאלימות אצל גברים הוטלה בספק במחקרים קודמים, הנתונים שלנו תומכים ביחסים מובדלים בין התכונות העיקריות של האישיות הפסיכופטית לבין ה- GMV. לפיכך, במחקרים עתידיים, יש להוסיף ולבחון את הקשר בין נפח הצרבלום לבין גורם 1 של ה- PCL-R. בנוסף, הסיכון לרצידיביזם אלים (VRAG, VRS) היה בעל קשר חיובי ל- GMV צרבלי וקשר שלילי לנפח האמיגדלה.

מסקנות

אב-נורמאליות ב- GMV של ה- PFC, וכמו גם באזורים המעורבים במרכיב המוטורי של שליטה בדחפים (צרבלום, גרעיני הבסיס, SMA), ככל הנראה קשורים לתכונות פסיכופטיות ולסיכון לרצידיביזם קרימינאלי אצל עבריינים אלימים. לא ברור עדיין האם האב-נורמאליות היא קוזאלית בכל הנוגע לקרימינאליות, ובנוסף, האם היא הפיכה. יש לציין, אם כן, כי בנוגע לנושא זה ובנוגע למגבלות הפרשנות של ההבדלים הקבוצתיים, לא ערכנו בקרה לגבי תקופת הילדות (לדוגמא, עוני או אלימות) או עבר של שימוש באלכוהול או סמים לפני הכליאה. המדע עדיין רחוק מלבסס קריטריונים נוירו-ביולוגיים שיסייעו להחלטות בית המשפט. עם זאת, השילוב של קריטריונים נוירו-ביולוגיים אובייקטיביים, והבנת האינטראקציה בין גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים, יכולים לספק רמה גבוהה יותר של אומדן סיכונים. בנוסף, הבנת הקורלציות הנוירו-ביולוגיות של בעיות נפשיות יכולה לסייע לשיפור התערבויות תרפויטיות. לבסוף, הערכה נוירו-ביולוגית של הצלחה טיפולית בפסיכולוגיה משפטית תסייע רבות להחלטות לגבי שחרור מטופלים. מאמצים רמידיאליים בטיפול בפסיכופתיה עשויים להיות אפקטיביים ביותר כאשר הם מיושמים לפני הופעת התנהגות אנטי-סוציאלית חמורה אצל מתבגרים. מחקרים עתידיים צריכים לפיכך להתמקד בשינויים במבני מוח אזוריים הקשורים בטיפול התרפויטי. בנוסף, מחקרים עתידיים צריכים לבחון את הבסיס העצבי של היחסים בין מדידות דיווח-עצמי של תכונות פסיכופטיות לבין התנהגות קרימינאלית.

אב-נורמאליות מוחית אצל עבריינים אלימים בסיכון גבוה והקשר שלה לתכונות פסיכופטיות ורצידיביזם קרימינאלי

תקציר

מדידות של פסיכופתיה הוכחו כרבות ערך עבור אומדני סיכון של פושעים אלימים. עם זאת, הבסיס העצבי של הפסיכופתיה והתרומה שלו לניבוי רצידיביזם קרימינאלי עדיין אינו מובן כהלכה. השוונו בין נתוני דימות מבניים של 40 עבריינים אלימים בסיכון גבוה לבין 37 משתתפי בקרה בריאים ושומרי חוק באמצעות מורפומטריה מבוססת-ווקסל. נמצאה קורלציה בין תכונות פסיכוטיות וסיכון לרצידיביזם אלים לבין נפח החומר האפור (GMV) באזורים ספציפיים שנמצאו בעבר כרלוונטיים להתנהגות קרימינאלית. בהשוואה לבקרה, העבריינים הציגו GMV מופחת בקליפת המוח הקדם-מצחית (PFC) ויותר GMV באזורים צרבליים ובמבני גרעיני הבסיס. בתוך קבוצת העבריינים, מצאנו קורלציה שלילית בין GMV קדם-מצחי לבין פסיכופתיה. בנוסף, נמצאה קורלציה חיובית בין GMV צרבלי לבין פסיכופתיה, וכמו גם סיכון לרצידיביזם של אלימות. בנוסף, ה- GMVs של גנגליוני הבסיס ושל האזור המוטורי המשלים (SMA) הציגו קורלציה חיובית עם אנטי-סוציאליות. ה- GMV של האמיגדלה הציג קורלציה שלילית עם סיכון דינאמי לרצידיביזם אלים. באופן נגדי, ה- GMV של אזורים (פרא)לימביים (קליפת המוח האורביטופרונטלית, האינסולה) הציג קורלציה שלילית עם אנטי-סוציאליות וסיכון לרצידיביזם אלים. המחקר הנוכחי חשף כי אצל עבריינים אלימים, סטיות ב- GMV  של ה- PFC לצד אזורים המעורבים במרכיב המוטורי של שליטה בדחפים (צרבלום, גרעיני הבסיס, SMA) קשורות באופן משתנה לתכונות פסיכופטיות וסיכון לרצידיביזם אלים. התוצאות עשויות לסייע רבות לשיפור כלי אומדן סיכונים עדכניים.

מבוא

קיים עניין גובר בפיתוח כלים המספקים מידע לגבי רצידיביזם של התנהגות קרימינאלית אלימה, לצד מדידות התנהגותיות. כלי אומדן סיכונים המפותחים באופן אמפירי מספקים הערכה הסתברותית לגבי הסיכון לאלימות בתקופת זמן מוגדרת. גורמי סיכון בלתי-משתנים (אי-התאמה לבית הספר, אלכוהוליזם, הגיל בזמן עבירת מדד) מכונים גורמים "סטטיים". בניגוד לכך, גורמי סיכון "דינאמיים" (אימפולסיביות, יחסים בין-אישיים בלתי יציבים, חוסר שיתוף פעולה) אומדים את מוכנות הלקוח לטיפול ואת האפשרות לשינוי. המדריך להערכת הסיכון לאלימות (VRAG), לדוגמא, משמש קלינאים לאומדן הסיכון הסטטי לרצידיביזם אלים אצל עבריינים אלימים. בנוסף, סולם הסיכון לאלימות (VRS) מאפשר דירוג פרוספקטיבי של הסיכון הסטטי והדינאמי לרצידיביזם של אלימות. ניתוח-מטא שנערך לאחרונה מצא שונות מועטה בלבד בין גדלי האפקט הממוצעים של כלי סיכון אקטואריים או מובנים. לפיכך, ייתכן ולשיטות נוירו-מדעיות יש את הפוטנציאל לשיפור הכלים הקיימים לניבוי רצידיביזם אלים. עם זאת, למרות הצמיחה האחרונה בידע...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.