(14/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Burnout self-efficacy and work satisfaction among special education teacher – 2018

סיכום מאמר: שחיקה, יכולת עצמית ושביעות רצון בעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד.

Keywords: self-efficacy, burnout, special education

תקציר: מטרת המחקר הנ”ל הינה למצוא את ההתאמה בין היכולת העצמית, שחיקה ושביעות רצון בקרב מורים לחינוך מיוחד. מסדי הנתונים מכילים 98 תשובות שניתנו במדגם שנערך בקרב מורים לחינוך מיוחד מאזור “Surabaya ” שבאינדונזיה, אשר נבחרו בשימוש מדגם אקראי. התוצאות הראו שליכולת העצמית הייתה השפעה שלילית על השחיקה והשפעה חיובית משמעותית , לגבי שביעות הרצון בעבודה, בעוד שלשחיקה הייתה השפעה שלילית משמעותית על שביעות הרצון בעבודה וליכולת העצמית הייתה השפעה חיובית משמעותית לגבי שביעות הרצון בעבודה, כשהשחיקה משמשת כמשתנה מתערב (המשפיע על הקשר בין המשתנה התלוי לבין המשתנה הבלתי תלוי), כשחוקרים את הקשר בין שני המשתנים.

מילות מפתח:  יכולת עצמית, שחיקה, חינוך מיוחד.

  1. הקדמה

כדי להשיג מטרות חשובות בקרב ארגונים, המשאב האנושי, משמש ככלי חשוב לניהול, כדי להשיג שימוש יעיל והשגת שביעות רצון בקרב עובדים בארגונים. חוקר בשם ” Luthnas ” (1996) מביע דעה  שהגדרת שביעות הרצון בעבודה כסביבה רגשית חיובית מבחינת העובד, כך העובד יתעל את יכולתו להשלים באופן מלא את המשימה בעבודה, כך התפוקה של העובדים תגדל באופן המיטבי ביותר.

בהתבסס על התיאוריה הקוגניטיבית החברתית של מעורבות בעבודה, חוקרים בשם: Mustafa &Oya    (2012), הוכיחו שהיכולת העצמית משפיעה על שביעות הרצון בעבודה. חוקר בולט בשם : Bandura  (1993), השתמש במונח של יכולת עצמית, אשר מתייחסת לגבי היכולת של הפרט לארגן וליישם את הפעולות למען יצירת הישגים ותוצאות. לעובדים בעלי יכולת עצמית גבוהה, יש השפעה חיובית על שביעות הרצון בעבודה. וההיפך, ירידה ביכולת העצמית, תזרז את הלחץ והדחק בעבודה, אשר תוביל לשחיקה. רמה גבוהה של יכולת עצמית, תוביל לשביעות רצון גבוהה יותר בעבודה ולהקטנת השחיקה.

המחקר הזה נערך בקרב מורים לחינוך מיוחד באזור “Surabaya “- אינדונזיה, שהכיל 67 בתי-ספר ו- 350 מורים לחינוך מיוחד (SET ), המחנכים  בד”כ ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כך שהיכולת שלהם תגיע למיצוי הטוב ביותר. משום שהמורים מקדישים את מיטב יכולותיהם, יצירתיות ומיומנויות ומחשבה כדי לחנך ילדים בעלי לקויות למידה, התמדה ומוטיבציה הינם קשורים באופן חזק להבניית יכולת עצמית. העומס שבהם עומדים המורים לחינוך מיוחד, הינו גדול יותר מאשר מורים רגילים. חשוב למדוד את מידת שביעות הרצון בקרב מורים לחינוך מיוחד, משום שבבתי הספר הללו, יש מידה גדולה של שחיקה ועבודתם אינה מוערכת. ישנם מכשולים וקשיים, הגורמים להתנסות בתשישות נפשית ורגשית. לאור זאת, מטרת המחקר הינה לבחון את התפקיד של השחיקה כמשתנה מתערב, לגבי השפעת היכולת העצמית, על שביעות הרצון בעבודה.  

2. ההגדרות המחקריות.

2.1 היכולת העצמית של המורה.

עפ”י “Bandura ” (1993), היכולת העצמית של המורה מתייחסת לכך, שלמורה יש את היכולת לארגן ולהחליט על הפעולות , אשר ימלאו את משימות ההוראה המוגדרות ולהשפיע על הביצועים של התלמידים.

ישנם 3 מימדים בתחום היכולת העצמית, הקשורות לתחושה של היכולת העצמית של המורה, כדלקמן: 1. יכולת המעורבות של התלמיד:  האמונה בהערכה עצמית, הנעת התלמידים לפעולה, כדי להשיג את המטרות שהמורה מציב להם ולעזור לתלמידים להבין את השיעורים. 2. יכולת בשיטות הוראה : האמונה ביכולת העצמית להעביר את נושאי השיעור, באופן המתאים, כך שהתלמידים יוכלו להבין את חומר הלימוד. ישנן 2 סוגי אסטרטגיות, בכך: (א). הגישה שהמורה נמצא במרכז, קשור לתחום של הרצאות, דיונים, המחשות באמצעות סיפורים. (ב). הגישה שהתלמיד במוקד המרכזי, כלומר, שיטות למידה בקבוצות, למידה עם חברים. 3. היכולת לנהל שיעור בכיתה. מתייחסת ליכולת העצמית ביישום שיטות למידה בכיתה, זה נעשה כדי לסייע בתהליך הלמידה בתוך הכיתה.

2.2- שחיקה.

חוקרים בשם: Pines&Aronson  (1996), קבעו ששחיקה מתייחסת למתח נפשי כרוני, המתאפיינת באופן יום-יומי ע”י תשישות רגשית ונפשית. ישנם תסמינים אחרים של שחיקה, כגון: ציפיות גבוהות ואידיאליזם ,פסימיות, נסיגה ובידוד, הגורמים בסופו של דבר לאיבוד עניין. (תובנה נוספת שניתנה ע”י חוקר בשם: Goliszdekc (1992).

עפ”י מדד השחיקה למורים שנקרא (MBI-ES ), לשחיקה יש 3 מימדים, כדלקמן:, (א). תשישות רגשית, מתפתחת כאשר המרץ הרגשי מתדלדל. (ב). תחושת ניתוק. כאשר למורים אין יותר תחושות חיוביות כלפי התלמידים שלהם והמורים מראים אדישות שלילית ומזלזלים בתלמידים שלהם ומדכאים בכך את התלמידים. (ג). הישגיות אישית נמוכה. , מתאפיינת בכך שהמורה לא מסוגל ליישם את המשימות בעבר וכך גם בעתיד..

2.3- שביעות רצון בעבודה.

חוקרים שונים התייחסו להגדרה המתאימה של שביעות רצון בעבודה. למשל, התייחסות לתחושה האישית לעבודתו של אדם, הקשורה לתגמול חיצוני ופנימי בעבודה. ( Taylor 2006 ). הגדרה נוספת מתייחסת לתגובה רגשית לתנאי עבודתו של האדם. (Perie 1997 ) . המחקר הזה גילה  שעובדים אשר היו שבעי רצון מעבודתם נטו לדבוק ולהישאר בתפקידם, בעוד שעובדים אשר לא היו שבעי רצון מעבודתם, עזבו את עבודתם.

עקרונות אשר יכולים להביא לשביעות רצון בעבודה, יכולים להיות קשורים לסוג המיומנות, הזדהות עם המטלה או המשימה, החשיבות של המשימה , עצמאות בעבודה וקבלת משוב ממקום העבודה באופן אישי. (Hackman&Oldham 1980 ).

2.3.1- הקשר בין היכולת העצמית, שחיקה ושביעות רצון בעבודה.

השפעת היכול ת העצמית על השחיקה.

כל נושא המשימות, האחריות והדרישות, גורמות לעומס כבד בעבודה. בסופו של דבר, זה יכול לשמש כזרז להופעת לחץ מוגזם, אם לא מטפלים בזה כראוי. בסופו של דבר  זה מפריע לביצועים בעבודה ולגרום לשחיקה. יכולת עצמית גבוהה יכולה לסייע למורים להתגבר על מכשולים ולחצים, הנתקלים בהם בבית-הספר. עפ”י Bandura (1993), מורים אשר הינם בעלי יכולת-עצמית גבוהה, הינם מסוגלים לנהל ולפתור בעיות לימודיות ולפתור אותן. בניגוד לכך, מורים אשר חשים חוסר ביטחון ביכולתם-העצמית ינסו להימנע מלהתמודד עם בעיות לימודיות, אשר יגרמו בסופו של דבר ללחץ ממושך ולשחיקה.

השערה 1. ליכולת העצמית יש השפעה משמעותית ושלילית על השחיקה בקרב מורים לחינוך מיוחד  במחקר אשר נערך באינדונזיה- (Surabaya).

השפעת היכולת העצמית והשחיקה על שביעות הרצון בעבודה.

חוקרים שונים מתייחסים לסוגיה הזו. לאנשים שהינם בעלי יכולת-עצמית גבוהה, תהיה שביעות רצון גבוהה יותר בעבודה. זה קשור גם לביטחון בביצוע המשימה. (Engko 2006 ) . כך מנסים לקשר זאת באופן ישיר עם נושאי המחקר הזה. התגלה גם ששחיקה ושביעות רצון בעבודה הינם תפיסות סותרות, שהינן בעלי התאמה שלילית. כלומר, ככל שהשחיקה תהיה גבוהה יותר, כך שביעות הרצון בעבודה תהיה נמוכה יותר, כלומר, השחיקה גורמת להתרחשות של שביעות רצון בעבודה.

השערה שנייה.- ליכולת העצמית יש השפעה חיובית על שביעות הרצון בעבודה בקרב המורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר.

השערה שלישית- לשחיקה יש קשר משמעותי ושלילי על שביעות הרצון בעבודה בקרב המורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר.

השפעת היכולת העצמית על שביעות הרצון בעבודה דרך השחיקה.

חוקרים שונים מצאו קשר ישיר בין היכולת-העצמית לבין שביעות הרצון בעבודה. השחיקה יכולה לשמש כמשתנה מתערב , אשר יכול להשפיע על הקשר. השחיקה כמשתנה מתערב יכולה להשפיע  באופן ישיר על היכולת-העצמית במה שקשור לשביעות הרצון בעבודה. ככל שתהיה שחיקה גבוהה, זה יכול להקטין את היכולת-העצמית של העובדים לגבי שביעות הרצון בעבודה.

השערה רביעית- ליכולת העצמית יש השפעה חיובית ומשמעותית על שביעות הרצון בעבודה כשהשחיקה משמשת כמשתנה מתערב בקרב המורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר.

3.  שיטת המחקר.

במחקר הזה השתמשו  בסולם הדירוג שנקרא- “סולם ליקרט”. בשאלון שנע מ- “לא מסכים במידה רבה, לא מסכים, ניטרלי, מסכים, ומסכים במידה רבה”. אוכלוסיית המדגם כלל 350 מורים לחינוך מיוחד מ-  Surabaya ” אינדונזיה, ב- 67 בתי ספר לחינוך מיוחד. המחקר אסף מדגם שנערך במשך חודש מ- 18 לאוגוסט 2016- 20 לספטמבר 2016 עם 98 משיבים, זה ענה לדרישות של תגובה יותר מ- 25% מכלל אוכלוסיית המדגם של 350 מורים לחינוך מיוחד.

4.3-בחינת ההשערות.

ההשערה הראשונה קבעה שליכולת-עצמית יש השפעה שלילית על שחיקה בקרב מורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר. בהתבסס על מבחני הסטטיסטיקה והתוצאות, הראו שיש קשר משמעותי ושלילי של היכולת-עצמית על השחיקה. ההשערה הראשונה הוכחה כנכונה. גם לגבי ההשערה השנייה- לגבי הקשר בין היכולת-עצמית לשביעות הרצון בעבודה, התוצאות הראו שיש קשר חיובי ומשמעותי של היכולת-עצמית על שביעות הרצון בעבודה. כך, ההשערה השנייה הוכחה כנכונה והינה מתקבלת.

לגבי ההשערה השלישית בקשר להשפעת השחיקה על שביעות הרצון בעבודה, התוצאות הראו שיש קשר משמעותי והשפעה שלילית של השחיקה על שביעות הרצון בעבודה. לשחיקה גוברת יש השפעה על ירידה בשביעות הרצון בעבודה. לכן, ההשערה השלישית הוכחה ונתקבלה במחקר.

בחינת ההשערה הרביעית לגבי השפעת היכולת-עצמית על שביעות הרצון בעבודה, פותחה שיטת 3 שלבים של מודל גישור- (MEDIATION MODEL ) ע”י חוקרים בשם “Baron&Kenny ” (1986). בהתבסס על שלושת השלבים של המודל הנ”ל, השחיקה הוכחה כמשתנה מתערב משמעותי לגבי השפעת היכולת-עצמית על שביעות הרצון בעבודה. לכן, ההשערה הרביעית אשר קבעה שליכולת-עצמית יש קשר משמעותי על שביעות הרצון בעבודה יש קשר משמעותי בקרב המורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר והיא הוכחה ונתקבלה במחקר.

   5. דיון וסיכום.

5.1- ליכולת-העצמית הייתה השפעה משמעותית על השחיקה בקרב מורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר ב- Surabaya – אינדונזיה.

התוצאות ובהתאמה לכך, מחקרים שהעניקו גיבוי לכך, הוכיחו שליכולת –העצמית הייתה השפעה שלילית על השחיקה בקרב מורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר, והוכחה כמשמעותית. המשמעות הינה שגידול ביכולת-העצמית תשפיע על הקטנת השחיקה. חוקרים בשם “Federici& Skaalvik ” ” (2012) חוקר נוסף בשם ” Kennedi ” (2014) גם תומך בכך, ומביא גיבוי בשלושה מימדים לגבי ההשפעה על השחיקה. זה בהתאם לנתוני המחקר, אשר מראים שהממוצע הגבוה של היכולת-העצמית שהינו גבוה ונמצא בהיפוך לשחיקה הנמוכה בקרב מורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר הנוכחי.

5.2- ליכולת העצמית הייתה השפעה משמעותית על שביעות הרצון בקרב המורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר הנוכחי ב- “Surabaya ” (אינדונזיה).

הממצאים הנתמכים ממחקרים קודמים (Kennedy 2014 ) וגם מההשערה הראשונה שנידונה קודם לכן מוכיחים שליכולת-העצמית הייתה השפעה משמעותית וחיובית לגבי שביעות הרצון בעבודה בקרב המורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר הנוכחי. Kennedy – (2014), קבע במחקרו שלביטחון בביצוע משימות ואחריות בקרב מורים בבתי-ספר יסודיים יש השפעה משמעותית וחיובית על שביעות הרצון בעבודה. לא רק שזה ישפיע על המצב הפנימי של המורים, אלא גם ישפיע על הסביבה החיצונית. כמוכן, הביטחון ביכולת-העצמית ושביעות הרצון בעבודה גורמים לתלמידים מוטיבציה בלימודים.

5.3- לשחיקה הייתה השפעה משמעותית על שביעות הרצון בעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר ב- Surabaya – (אינדונזיה).

התוצאות של ניתוח המחקר, מראות שלהשערה לגבי השחיקה, הייתה השפעה שלילית על שביעות הרצון בעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר והיא הוכחה כמשמעותית.  זה אומר שכשהשחיקה גדלה, זה משפיע על הירידה בשביעות הרצון בעבודה וזה גם בהתאם לפי מחקר שנערך ע”י “Federici & Skaalvik (2012), אשר גם קבעו שלשחיקה הייתה השפעה שלילית על שביעות הרצון בעבודה.

5.4- ליכולת-העצמית הייתה השפעה על שביעות הרצון בעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר מאזור- Surabaya –(אינדונזיה), כשהשחיקה משמשת כמשתנה מתערב.

התוצאות של המחקר הזה מראות שליכולת-העצמית הייתה השפעה חיובית ומשמעותית על שביעות הרצון בעבודה: זה אומר שמידה גבוהה של יכולת-עצמית תהיה בעלת השפעה עצומה על גידול שביעות הרצון בעבודה וגם תיצור רמה גבוהה של ביטחון ביכולת לבצע אחריות וזה הגדיל את שביעות הרצון בקרב המורים לחינוך המיוחד שהשתתפו במחקר. זה פועל בהתאם למחקרם של “FEDERICI&SKAALVIK ” (2012) , שהוכיחו את הקיום של התאמה יחסית חזקה בין היכולת-העצמית ושביעות הרצון בעבודה וקשר עקיף במשתנה המתערב באמצעות השחיקה. הרמה הנמוכה של השחיקה במחקר הזה מצביע העל-כך שהמורים לחינוך המיוחד שהשתתפו במחקר יכולים להתגבר על ההשלכות השליליות אשר השחיקה גורמת, כך שתיווצר השפעה חיובית ותגרום לרמה גבוהה של שביעות רצון בעבודה בקרב אותם מורים. רמת שביעות הרצון בעבודה בקרב המורים לחינוך מיוחד מוגדרת כגבוהה. זה מצביע על-כך שהמורים לחינוך מיוחד שהשתתפו במחקר מ- “Surabaya ” (אינדונזיה) הינם שבעי רצון עם ההישגים שהם יצרו. זה מצביע על-כך, שלמרות שלמורים יש את השיטות משל עצמם בהקניית שיטות הלמידה לתלמידים שלהם, הדבר החשוב ביותר בעבודתם הינו להיות מועילים באמת לאחרים כמורים לחינוך מיוחד באזור “Surabaya “.

סיכום מאמר: שחיקה, יכולת עצמית ושביעות רצון בעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד.

Keywords: self-efficacy, burnout, special education

תקציר: מטרת המחקר הנ"ל הינה למצוא את ההתאמה בין היכולת העצמית, שחיקה ושביעות רצון בקרב מורים לחינוך מיוחד. מסדי הנתונים מכילים 98 תשובות שניתנו במדגם שנערך בקרב מורים לחינוך מיוחד מאזור "Surabaya " שבאינדונזיה, אשר נבחרו בשימוש מדגם אקראי. התוצאות הראו שליכולת העצמית הייתה השפעה שלילית על השחיקה והשפעה חיובית משמעותית , לגבי שביעות הרצון בעבודה, בעוד שלשחיקה הייתה השפעה שלילית משמעותית על שביעות הרצון בעבודה וליכולת העצמית הייתה השפעה חיובית משמעותית לגבי שביעות הרצון בעבודה, כשהשחיקה משמשת כמשתנה מתערב (המשפיע על הקשר בין המשתנה התלוי לבין המשתנה הבלתי תלוי), כשחוקרים את הקשר בין שני המשתנים.

מילות מפתח:  יכולת עצמית, שחיקה, חינוך מיוחד.

  1. הקדמה

כדי להשיג מטרות חשובות בקרב ארגונים, המשאב האנושי, משמש ככלי חשוב לניהול, כדי להשיג שימוש יעיל והשגת שביעות רצון בקרב עובדים בארגונים. חוקר בשם " Luthnas " (1996) מביע דעה  שהגדרת שביעות הרצון בעבודה כסביבה רגשית חיובית מבחינת העובד, כך העובד יתעל את יכולתו להשלים באופן מלא את המשימה בעבודה, כך התפוקה של העובדים תגדל באופן המיטבי ביותר.

בהתבסס על התיאוריה הקוגניטיבית החברתית של מעורבות בעבודה, חוקרים בשם: Mustafa &Oya    (2012), הוכיחו שהיכולת העצמית משפיעה על שביעות הרצון בעבודה. חוקר בולט בשם : Bandura  (1993), השתמש במונח של יכולת עצמית, אשר מתייחסת לגבי היכולת של הפרט לארגן וליישם את הפעולות למען יצירת הישגים ותוצאות. לעובדים בעלי יכולת עצמית גבוהה, יש השפעה חיובית על שביעות הרצון בעבודה. וההיפך, ירידה ביכולת העצמית, תזרז את הלחץ והדחק בעבודה, אשר תוביל לשחיקה. רמה גבוהה של יכולת עצמית, תוביל לשביעות רצון גבוהה יותר בעבודה ולהקטנת השחיקה.

המחקר הזה נערך בקרב מורים לחינוך מיוחד באזור "Surabaya "- אינדונזיה, שהכיל 67 בתי-ספר ו- 350 מורים לחינוך מיוחד (SET ), המחנכים  בד"כ ילדים בעלי...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.