(14/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Conformation Bias :Sexsual Double Standard

Conformation Bias and The Sexsual Double Standard

המוסר המיני הכפול והתאמת המציאות לתפיסות האישיות

מחברים: Michael J. Marks, R.Chris, Farley

הקדמה

בחברות מערביות בשנים האחרונות קיימת תופעה של מוסר מיני כפול. הגברים זוכים להערצה ולהערכה מצד רבים על פעילות מינית רבה בעוד שהנשים זוכות לביקורת במקרה הטוב ולביטויי גנאי על אותה פעילות מינית במקרה הרע. האמנם?

בקרב אנשים רבים בחברה  לאורך השנים קיימת תופעה של התאמת המציאות לתפיסות האישיות שמושפעות ממוסכמות חברתיות. המוסכמות החברתיות מפלות בין נשים לגברים. בשני מחקרים שנעשו לאחרונה, גברים ונשים התבקשו לקרוא תגובות על סיטואציות מיניות  בהם הוצגו נשים וגברים. הנבדקים   נשאלו מה  מס’ התגובות שתואמות את תפיסת המוסר המיני הכפול שזכרו לעומת מס’ התגובות שנוגדות את תפיסת המוסר המיני הכפול ואת המוסכמות החברתיות. מהתשאול עולה כי מס’ התגובות שתואמות את התפיסה של המוסר המיני הכפול עולה על מס’ התגובות ההפוכות, בהתאם לסטנדרט  המוסר המיני הכפול והתאמה מגמתית של המציאות למוסכמות החברתיות.

בחברה המערבית העכשווית יש סברה כי קיים מוסר מיני כפול ושיש התייחסות שונה לגברים ולנשים מצד החברה על אותה פעילות מינית . בעוד שגברים זכו לכבוד ולשבחים , נשים קיבלו ביקורת רבה וגונו  על פעילותן המינית . זוהי סברה שרבים מאמינים שהיא הרווחת בחברה המערבית העכשווית, אך מאמר זה יראה כי תופעה זו אינה מדויקת.

המאמר

 לא נמצאו נתונים מוכחים מהמחקר שנעשה עד כה שבוחן את אמיתות קיום המוסר המיני הכפול בין נשים לגברים. חלק מהנתונים שהצטברו  במחקרים מהעבר היו בחלקם מבוססים על, תפיסות שנחשבו לשגורות בחברה ללא ביסוס מדעי לקיומן.

מהמאמר הנוכחי עולה כי המימצאים לא עולים בקנה אחד עם המציאות. אנשים רבים עושים עיוות של המציאות כדי להתאים אותה לתפיסה שגברים זוכים לשבחים על פעילות מינית בניגוד לנשים שמקבלות ביקורת ויחס משפיל על אותה פעילות מינית.

מדוע יש פער בין המוסכמות החברתיות והמוסר המיני הכפול לבין המימצאים שעולים מהמחקר? הסבר אחד הוא שאנשים מושפעים מהמוסכמות החברתיות השגורות ומתעלמים מהמידע הרלוונטי כדי להתאים אותו למוסכמה של מוסר מיני כפול.  כלומר, אנשים   מאמינים  במוסכמות החברתיות לגבי המוסר המיני הכפול גם עם בפועל לא נתקלו בעדויות לקיומו. למשל, המידע שאישה כן זוכה להערכה ולכבוד על פעילות מינית רבה כלל לא נתפס כאפשרי. ככל הנראה, יש עיוות של המציאות לפי מוסכמות אלו.

במחקרים האחרונים שנעשו כמו גם במחקר הזה, נבדקה  מידת ההתאמה בין המציאות לתפיסות האישיות ביחס למידע על פעילות מינית של גברים לעומת המידע על פעילות מינית זהה של נשים.

מחקר על המוסר המיני הכפול

סוגיית המוסר המיני הכפול  והטיית המציאות לפי דיעות אישיות זכה להתייחסות רבה מצד חוקרים, עיתונאים ואנשים רבים. שני חוקרים טננבאום  (2000) ווייט  (2002) העלו לסדר היום את היחס שקיבלו תלמידות תיכון שהיו פעילות מינית וזכו לכינוי זולות =sluts. במגוון תוכניות טלוויזיה , רדיו ותוכניות דוקומנטריות נושא המוסר המיני הכפול היה מוקד לדיונים ושיחות רבות. גם באינטרנט תחום המוסר המיני הכפול הוא פופולרי. חיפוש של “המוסר המיני הכפול “בגוגל העלה כ-8000 איזכורים שונים במאי 2005 עם המילים “המוסר המיני הכפול”. מתוך מחקרים עולה כי האמונה של קיום “המוסר המיני הכפול” רווח מאוד בחברות המערביות.

מחקר שנעשה בקרב נשים באוניברסיטה , החוקרים מילוהנסן והרולד מצאו כי 93% מהנשים באוניברסיטה האמינו כי נשים  נשפטו לחומרה הרבה יותר מגברים על פעילות מינית חופשית. גם מדגם שנעשה באינטרנט הציג מימצאים דומים: 85% מהמשיבים חשבו שלנשים יש הרבה  פחות חופש מיני מאשר יש לגברים.

לפי מרקס (2002). מתברר שהדיעה על מוסר מיני כפול נפוצה מאוד בחברות המערביות ואנשים רבים מאוד מאמינים בקיומו. אם זאת , למרות שרבים מאמינים בקיומו של סטנדרט מיני כפול, המחקרים לא תומכים בדיעות אלו. למשל, ממחקר שנעשה ע”י ג’נטרי ב-1988 עולה כי אנשים פרטיים רבים לא תופסים הבדלים בין נשים לגברים לפי הסטנדרט המיני הכפול. להיפך, אנשים רבים לא ייחסו להבדלים בין נשים וגברים בפעילות המינית שלהם כל חשיבות. אנשים אלה ייחסו חשיבות רבה יותר לניסיון המיני של גברים ונשים, לסוג היחסים המיניים שקיימו . האם היחסים המינים במסגרת זוגיות מחייבת או יחסים מיניים חולפים  ואקראיים.  הנשאלים מהמחקר התייחסו לעניין המגדר, החשיבות של גברים או נשים הייתה נמוכה יותר.גם ממחקר שערכנו , פרלי ומרקס 2005, שבו בדקנו את התפיסות של האנשים לפי תפיסת המוסר המיני הכפול, לא מצאנו נתונים שעולים בקנה אחד עם המוסר המיני הכפול.

על אף הניסיונות של חוקרים שונים במהלך השנים לאשש את תפיסת המוסר המיני הכפול, הרי שרק מעטים הצליחו למצוא מתאם כלשהו בין התפיסה הזו לבין המציאות החברתית. לדוגמא, בשנת 1987 ערכו החוקריםSHPECHER , ORBUCH ו-MCKINNEY מבדק שבדק את מידת התפוצה של המוסר המיני הכפול. המימצאים שגילו עלו בקנה אחד עם התפיסה של המוסר המיני הכפול רק באופן חלקי. מתברר שקבוצות גיל מסוימות בלבד האמינו בתפיסה הזו וברובם, הדיעות התמקדו בסוג היחסים המיניים וגם בגיל איבוד הבתולים.

 

למרות זאת, נמצא במחקרים שנעשו , למשל, ע”י OSSULIVAN בשנת 1988 ושוב ב-1995 , כי אין ממש במימצאי המחקר מ-1987. אוסליבן לא הצליח לאמת את הנתונים שנמצאו במחקר מ-1987.

למרות האמונה שהמוסר המיני הכפול רווח בחברה המערבית הרי שאין מימצאים לכך במחקרים השונים שנעשו במהלך השנים. רק במחקרים בודדים עולה קיומו של הסטנדרט המיני הכפול בקבוצות גיל בודדות או בקבוצות אוכלוסיה מעטות. לרוב האנשים במחקרים האלו לא היה חשוב כלל המגדר של האנשים או מידת הפעילות המינית שלהם. לפיכך, ניתן להסיק שהאמונה על קיומו של מוסר מיני כפול היא לא מבוססת על המציאות.

Conformation Bias =התאמת התפיסות האישיות והעדפת הנתונים  שתואמים את הנורמה של מוסר מיני כפול

תופעה זו של התאמת התפיסות האישיות או הזיכרונות או המידע והלבשתה על המציאות היא תופעה רווחת יותר ממה שאנשים מודעים לה.נמצא כי אנשים מעדיפים לזכור זיכרונות שעולים בקנה אחד עם התפיסות השגורות בחברה ולדחוק הצידה זיכרונות או אינפורמציה או עובדות שאינן תואמים את התפיסות הללו. תופעה זו של העדפת פריטי מידע על אף שהם אינם מבוססים על עובדות או על המציאות נפוצה הרבה יותר ממה שחושבים.

למרות שהמונח CONFORMATION BIAS נידון בתחום הפסיכולוגיה (NICKERSON, 1998)נעשה בו שימוש גם במחקר הזה. תופעה זו עולה בקנה אחד עם ההעדפה של האנשים לבחור במידע ובעובדות מתוך המידע שקיים בפניהם שיתאימו לתפיסות העולם שלהם. נמצא כי במחקרים או בתשאולים אנשים מעדיפים לשאול שאלות מגמתיות שיספקו תשובות שיאששו את התפיסות שלהם.

אנשים שמגיבים לפי מודל ה-CONFORMATION BIAS למעשה נוטים להתעלם מפריטי מידע משמעותיים ומעדיפים לאמץ פריטי מידע פחות חשובים כדי שיהלמו את התפיסות שהם מאמינים בהם.

אנשים אלה נצמדים לחלקי אינפורמציה מדויקת במידה חלקית רק כדי לאשש את האמונות שלהם. במחקרים שונים ניתן לראות שגם בתשאול יש העדפה לשאול שאלות מגמתיות שיתנו תשובות המועדפות על השואלים ללא קשר לאוביקטיביות של הנשאלים. רבים מהנשאלים יתקלו בשאלות מנחות ומכוונות כדי להגיע  לממצאים  המבוקשים (SKOV &SHERMAN,1986), (BARON,1991). במחקר של סניידר ועמיתיו מ-1978 נמצא כי אנשים מעדיפים לקבל מידע ונתונים ממקורות מפוקפקים או לא אמינים דיים כדי שיעמדו בקנה אחד עם התפיסות שלהם. הנטייה הזו של אנשים אלה היא כ”כ עמוקה ומושרשת בהם עד כי גם אם הם מעומתים עם מקורות אמינים ונתונים סותרים לדיעותיהם, הם מתקשים לקבל את המידע והנתונים כפי שהם (SNYDER & CAMBPELL, 1980).

THE DOUBLE SEXSUAL STANDAD המוסר המיני הכפול

לאור תמונה זו שאנשים נוטים להתעלם מעובדות ומנתונים מאומתים כדי לאשש את

אמונתם כי קיים מוסר מיני כפול בין נשים לגברים (לפי המחקר של, 1980 KORIAT, LICHTENSTEIN FISCHHOF) ,לכן צפוי שאנשים יענו בחיוב  שיש מוסר מיני כפול. ההישענות היתירה של חלק גדול מהאנשים על הנחות ועובדות שמאששות את תפיסת המוסר המיני הכפול ומתעלמים או מפחיתים בחשיבות המידע שמפריך את קיומו של המוסר המיני הכפול (PSZYCZYNKY & GREENBERG, 1987). למשל, אם במקרה נדיר אחד אישה זוכה לביקורת ולגנאי על פעילותה המינית לעומת מקרים רבים יותר של הערכה או יחס שווה נפש לגבי הפעילות המינית של האישה הרי שעל בסיס המקרה הבודד של  יהיה אישוש של המוסר המיני הכפול בעוד ששאר המקרים ההפוכים יזכו למעט התייחסות אם בכלל.

סקירה של המחקרים העדכניים בשנים האחרונות

אם נסכם את שנכתב עד כה במאמר, הרי שאנשים נוטים להיצמד לאמונותיהם בנוגע לקיומו של מוסר מיני כפול בין נשים לגברים בין אם זה מבוסס על עובדות מאומתות או העדפה של חלקי מידע או דיעות קדומות.

במאמר זה נסקור שני מחקרים שנעשו לאחרונה כדי לבחון שאלות אלו. האם אנשים נצמדים לעמדותיהם בכל מחיר ומשליכים על המציאות כל בדל של מידע כדי לבסס את אמונותיהם? האם אנשים מסוגלים לברור מהעובדות את המידע שמאשש תפיסות מנוגדות לתפיסות שלהם? האם אנשים מסוגלים לזכור עדויות , תשובות ומקרים שמנוגדים לתפיסות שלהם?במחקר הנוכחי הוצג בפני קבוצת משתתפים תיאור של סיטואציות של גברים ונשים פעילים מאוד מינית  כולל ההיסטוריה המינית שלהם  יחד  עם התגובות שלהם זכו.

התיאור של הסיטואציות כלל מספר זהה של תגובות חיוביות ושליליות שזכו הנשים והגברים המדוברים בתיאור זה. אנחנו מעריכים כי מרבית האנשים במבדק יזכרו את התגובות שעולות בקנה אחד עם האמונות שלהם שהמוסר המיני הכפול אכן קיים. במבדק ה-1 הנשאלים נתבקשו לדווח על  מס’ התגובות החיוביות והשליליות שזכרו . במבדק ה-2 הם התבקשו לרשום את כל התגובות ביחס לאנשים שהוצגו בתיאור ללא ייחוס למגדר או לאופי התגובה.

מחקר 1

 שיטה

משתתפים

מתוך ניתוח מראש – apriori power analysis עולה כי כדי להגיע לנתונים משמעותיים סטטיסטית במידה רבה יש להגיע ל- 65 משתתפים במבדק. כדי להגיע לנתונים משמעותיים סטטיסטית במידה קטנה יותר יש לכלול 200 משתתפים במבדק.

אנחנו גייסנו למבדק 223 סטודנטים מאוניברסיטה  במערב התיכון. 80 גברים ו143 נשים.  ההשתתפות במבדק נחשבת כקורס בלימודיהם והם מקבלים נקודות זכות על ההשתתפות .ממוצע גיל המשתתפים הוא 19.87  (SD= 3.14, טווח : 17-45). התפלגות המשתתפים היא לפי הערכה של 33% אירופאים אמריקאים, 22% אסיאתיים  אמריקאים, 12.4% היספנים אמריקאים ,9.7% אפר ואמריקאים  ו22.2% ממוצאים שונים.

שיטה ותהליכי המבדק:

כתבנו סיפור פיקטיבי בגודל של עמוד אחד על חוויות מיניות של גבר ואישה וההיסטוריה המינית שלהם.

בעמוד זה כללנו 5 תגובות חיוביות לפעילות המינית של הגבר/האישה וגם 5 תגובות שליליות לאותה פעילות.

דוגמא לתיאור שהופיע במבדק של חוויות הגבר:

” הכרתי בחורה שלמדה איתי בכיתה בספרות אמריקאית. ניסינו ללמוד ביחד מס’ פעמים אבל כל הזמן דיברנו והסתדרנו מצוין בינינו. יצאנו יחד מס’ חודשים וכמובן גם שכבנו . אחרי זה נפרדנו אבל מדי פעם שכבנו אחד עם השני. חבר אחד אמר לי: אתה גורם לה לחזור אליך, אה? לעומת זאת, חבר אחר אמר לי שעלי לא לקיים יחסי מין עם אישה שאני לא במערכת יחסים איתה”.

הקפדנו על איזון שווה בין תגובות חיוביות לתגובות שליליות. בניסוי זה היו שני מרכיבים בלתי תלויים שהם מספר הנשים והגברים שתיאור חוויותיהם מופיעים בניסוי וגם מידת הפרשנות והעוצמה של התגובות זהה. הרכיב התלוי הוא הזיכרון של המשתתפים. המשתתפים נרשמו למבדק והזיהוי שלהם נעשה ע”י מספר. לפני הניסוי נאמר למשתתפים כי עליהם לקרוא יומן קצר של פעילות של אנשים מסוימים מבלי לפרט שהתיעוד הוא מיני. גם אין התייחסות למגדר של הדמויות בתיאור.נאמר להם כי עליהם לענות על מס’ שאלות ביחס למה שקראו. דפי התיעוד חולקו באופן אקראי בין נשים לגברים.

בשאלונים היו מס’ שאלות שונות והמשמעותיות שבהן היה התגובות שקיבלו הגבר / האישה על חוויותיהם המיניות. השאלה הראשונה הייתה כמה תגובות היו חיוביות והשאלה השנייה היא כמה תגובות היו שליליות. האיזון בין שתי השאלות נשמר בדף השאלות.

תוצאות וניתוח הנתונים

מניתוח מיצוי של התוצאות עולה כי אין השפעה של מגדר המשתתפים לגבי התגובות ולכן המגדר לא נכלל בניתוח הסטטיסטי. תהליכים סטטיסטיים חוזרים ונשנים מסוג ANNOVA בוצעו על המימצאים שהתקבלו בקטיגוריות של התגובות, בקרב המשתתפים, בסוגיית המגדר של הגבר/ אישה שבתיאור הסיטואציות וגם בקרב הנבדקים.   יש ממוצע משמעותי בעוצמת התגובותF(1, 221) = 14.5, p < .05 .  

רוב המשתתפים דיווחו כי הם קראו יותר תגובות שליליות (M = 2.95, SD = 1.25) יותר מאשר תגובות חיוביות

(M = 2.48, SD = 1.40) . לא נרשם ממוצע משמעותי ביחס למגדר של הגבר/האישה בדפים שהועברו למשתתפים , F(1, 221) = 1.81 , p < .05 (see Fig. 1). אם זאת נרשם הבדל משמעותי בעוצמת התגובות השליליות בהתאם למגדר.  נרשם כי יש יותר תגובות שליליות יותר כלפי האישה מאשר כלפי הגבר.

(M = 3.06, SD = 1.28) .(M = 2.84, SD = 1.23), t(221) = 1.13, p = .18, d = .18 .יותר משתתפים העריכו כי הם קראו תגובות חיוביות יותר ביחס לגבר מאשר לאישה (M = 2.76, SD = 1.48) (M = 2.20, SD = 1.26, .

מהשוואות סטטיסטיות מסוג Post hoc  התגלה כי הגבר זכה  ליותר תגובות חיוביות מאשר האישה.לעומת זאת, לא נרשם הבדל משמעותי בין התגובות החיוביות והשליליות ביחס לגבר.

לסיכום ניתן לראות הטייה קלה בקרב המשתתפים לתגובות שליליות כלפי האישה למול תגובות חיוביות יותר כלפי הגבר.אם זאת בהתבסס על כך שהמשתתפים התבקשו לדווח על עוצמת התגובות יותר מאשר על מס’ התגובות השליליות או החיוביות. מכאן שלא ברור אם המשתתפים לא מבלבלים בין מס’ התגובות השליליות או החיוביות לבין עוצמת התגובות ולכן נוצר צורך למבדק נוסף , מבדק 2.

מבדק 2

השיטה

המשתתפים ועיצוב המבדק

בהתבסס על התוצאות של מחקר 1 , על חישובי העוצמה בתגובות ועל מימדי ההשפעה, גייסנו 99 משתתפים מתוכם 39גברים ו-60 נשים. הפעם המשתתפים נבחרו מאוניברסיטה אחרת במערב תיכון. גם הם קיבלו נקודות זיכוי על הקורס בלימודי הפסיכולוגיה. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 18.79 .

כ-66.7% מהמשתתפים היו אירופאים אמריקאים, 8.1% היו אמריקנים אסיאתיים,1% 8, היו אמריקאים היספנים , 6.1% היו אפרו- אמריקאים וכל השאר היו (7%)ממוצאים שונים .

תהליך המבדק והחומרים שהשתמשנו במבדק:

 תיאור של הסיטואציות אצל האישה/הגבר והתהליכים במבדק ה-2 הם זהים לתכנים במבדק ה-1. אך במקום לדווח על מס’ התגובות השליליות או החיוביות לגבי האישה או הגבר, המשתתפים הפעם התבקשו לספור את סך התגובות של אישה/גבר מבלי להתייחס לסוג התגובות שליליות או חיוביות או לעוצמת התגובה.למשל, המשתתפים התבקשו ממש לרשום בשאלון את סך מס’ התגובות של אישה/גבר. לדוגמא:ביומן שלהם דונלד ודונה מזכירים מס’ תגובות והערות לגבי הפעילות המינית שלהם. רשמו כאן את מס’ התגובות סה”כ________________.

תוצאות וניתוח הנתונים

בוצעו תהליכים סטטיסטיים חוזרים ונשנים מסוג ANNOVA של הממצאים בתחומי עוצמת התגובות, המשתתפים והמגדר של הגבר/אישה. היה הבדל גבולי  קל בנוגע למס’ התגובות כלפי האישה שזכרו הנשאלים. הם נטו לזכור יותר את מס’ התגובות ביחס לאישה. הממוצע הזה הוכפל עם המספר החלקי של עוצמת התגובות.

מתוך הממצא הזה יחד עם מדידות השוואתיות בשיטה סטטיסטית של POST HOC עולה כי המשתתפים זכרו יותר תגובות שליליות כלפי האישה מאשר כלפי הגבר. לעומת זאת, לא נרשם כל הבדל במס’ התגובות החיוביות שזכרו המשתתפים בין התגובות לאישה/גבר.

ממדידות השוואתיות בשיטה סטטיסטית של POST HOC עולה כי המשתתפים זכרו יותר תגובות שליליות לגבי האישה לעומת כלפי הגבר. אם זאת, מהחישובים הסטטיסטיים עולה כי אין כל הבדל בין התגובות החיוביות והשליליות כלפי הגבר.

נסכם בכך שהתוצאות של המבדק ה-2 דומות מאוד למבדק 1 . למרבה הפלא, למרות שהמשתתפים לא התבקשו לציין מה סוג התגובות (שליליות או חיוביות) הם בכל זאת ספרו תגובות שליליות ותגובות חיוביות.

דיון מקיף בממצאי המבדקים

המטרה של המבדק היה להדגיש את המנגנון הקוגנטיבי שגורם לאנשים להדגיש יתר על המידה את המוסר המיני הכפול. עשינו את המבדק מתוך ההבנה שקיימת תופעת ה-CONFORMATION BIAS שלפיה אנשים נוטים לזכור אינפורמציה שעולה בקנה אחד עם המוסר המיני הכפול. הממצאים שעלו מהמבדק הראו כי נשים באופן מסורתי ממשיכות להיות מושא לתגובות שליליות על פעילות מינית רבה ולא מקבלות תגובות של הערכה. כלומר, אנשים ממשיכים להחזיק בדיעות שמבוססות על המוסר המיני הכפול . המשתתפים ממשיכים בעקביות לתרגם את המידע שהם מקבלים כדי לאשש את תפיסת המוסר המיני הכפול. אם זה המקרה, הרי שקורה כאן מעגל קסמים שבו אנשים מקבלים מידע לגבי פעילות מינית של גברים ונשים ומתרגמים אותו למסקנות שמחזקות את מודל המוסר המיני הכפול.

ההשלכות מהמבדקים העדכניים:

  1. לתוצאות האחרונות של המבדקים העדכניים יש השלכות לגבי הבנתנו של מעמדו של תפיסת המוסר המיני הכפול שרווחת בחברה המערבית. על  חוקרים , עיתונאיים וסופרים  להציג מידע שמנוגד לתפיסה הרווחת. המוסר המיני הכפול לא נפוץ בחברה כמו שחושבים רבים מהאנשים. לכן על בעלי ההשפעה– חוקרים, עיתונאיים וסופרים – להפריך את העמדה שכולם רגילים להאמין בה קיומו של  המוסר המיני הכפול. מתוך הספרות , וכל אמצעי המדיה הקיימים , אנו עדים לכך שיש הדגשת יתר של המוסר המיני הכפול. מצב זה משריש עוד יותר את התפיסה הזאת ואת השפעותיה.

ניתן לתקן מצב זה בעזרת ניסוח מחדש של השאלות ביחס לנשים.דרך נוספת היא להציע לנשים לתאר מקרים בהם קיבלו תגובות חיוביות לצד תגובות שליליות על פעילותן המינית.

2. יתכן שגם החוקרים כמו המשתתפים מושפעים מה-CONFORMATION BIAS ובאופן תת מודע יעדיפו לזהות ולדווח על נתונים שליליים ועל מקרים בהן נשים עברו השפלה על פעילותן המינית גם אם בפועל קיימים נתונים חיובים ומקרים שבהן נשים קיבלו תגובות חיוביות על פעילותן המינית. יש העדפה להציג את הנשים כקורבן למוסר המיני הכפול . לכן כאשר אנשי המדיה מעדיפים לבחור בנתונים, בסיפורים ובמקרים שנשים קיבלו תגובות שליליות הרי שיש להם תפקיד עקיף בהשרשת התפיסה של קיום המוסר המיני הכפול (WEGNER,WENZLAFF,KERKER& BETTIE ,1981)

3. התוצאות מהמבדקים העדכניים מצביעים על קיומה של תופעה שבה אנשים נשענים  בתשובותיהם על דעותיהם. המשתתפים ענו  בתשובותיהם על שאלות שהתבקשו לענות עליהן והוסיפו על דעת עצמם את סוג התגובות שקיבל/ה האישה/ הגבר במחקר. כלומר על המשתתפים היה לכתוב את מס’ התגובות שקיבל/ה האישה/הגבר מבלי להתייחס לאופי התגובות.אופי השאלות ותיאור הסיטואציות במבדק היו אובייקטיביות וניטרליות ללא התייחסות שלילית או חיובית לחוויות הפעילות המינית של גברים ונשים. למרות זאת, המשתתפים התייחסו לסוג התגובות ללא הנחייה מהחוקרים לעשות זאת. המשתתפים גם ביטאו את עוצמת התגובות בכך שהם השתמשו בסטריאוטיפים דוגמת המילים SLUT=זנזונת , STUD=גבר גבר.

למבדקים שבוחנים תפיסות של אנשים יש מגבלה . ההפרדה בין הנתונים שמוצגים למשתתפים לבין האופן שבו הם מנתחים את הנתונים ומבלי להיות מודעים לכך, המשתתפים מפרשים את הנתונים עפ”י האמונות שלהם או עפ”י התפיסות הרווחות בחברה.

4. לסוג כזה של פרשנות יש חסרון כפול שמופנה כלפי הנשים. לרוב, האישה היתה מושא לתגובות שליליות על פעילות מינית חופשית , עפ”י דעת המשתתפים. יתירה מזאת , המשתתפים זכרו יותר את התגובות השליליות כלפי האישה מאשר כלפי הגבר גם אם בפועל במבדק היו מס’ זהה של תגובות חיוביות/ שליליות כלפי האישה /הגבר. לכן, שימור של התפיסה על קיומו של מוסר מיני כפול בין נשים לגברים רווח בחברה המערבית לצד האמונה שנשים הן קורבן של התנהגות מינית חופשית. לא רק שהן קורבן , הן גם סובלות מההשלכות של ההתנהגות הזאת.

כדי להדגיש סוגיה זאת הביא AUBREY ב-2004 את הדוגמא של תוכניות טלוויזיה שמכוונות לבני הנוער . בתוכניות אלו נראות בנות נוער שהיו פעילות מינית כקורבן וצוירו כמסכנות בגלל שסבלו מההשלכות של הפעילות המינית שלהן.AURBEY הסיק מכך שקיימת מגמה בתוכניות הטלוויזיה שמכוונות כלפי בני נוער להציג את הבנות הפעילות מינית כמסכנות וכסובלות מהתוצאות של פעילותן המינית. מכאן קיימת הכללה לכלל הנשים בחברה המערבית.בתוכניות רבות בטלוויזיה מוצגות הנשים כסובלות מההשלכות של מתירנות מינית. אין זה פלא אם כן שהמשתתפים מייחסים באופן מיידי יותר תגובות שליליות של החברה כלפי דמות האישה מאשר כלפי דמות הגבר.

אם נשקלל את כל הנתונים שהוזכרו לעיל, הרי שהתוכניות בטלוויזיה שקהל היעד שלהן הוא בני נוער, הן בין הגורמים שיוצרים ומחזקים ביתר שאת את תפיסת המוסר המיני הכפול.

מגבלות המבדקים האחרונים

לאור התמונה שמצטיירת מתוצאות המבדקים, אנשים בחברה המערבית מאמינים כי קיים באמת מוסר מיני כפול לכן המבדקים מוגבלים.

במבדקים האחרונים שבוצעו ישנה מגבלה של חוסר התייחסות למנגנון הקוגנטיבי – חברתי של החשיבה בקרב המשתתפים בהם. לכך יש השפעה על המשתתפים שדוגלים במודל הסטנדרט המיני הכפול. יתכן שאנשים מעדיפים להתייחס למידע שעולה בקנה אחד עם התפיסות שלהם ולא להתייחס למידע שנוגד את אותן התפיסות. ישנה גם האפשרות שאנשים מתייחסים לכמויות מידע זהות שתואמות את תפיסת העולם או שנוגדות לה באופן שווה אך בפועל זוכרים רק את המידע שעולה בקנה אחד עם תפיסותיהם. למעשה, יתכן שהמשתתפים חוו את שני התהליכים הללו במקביל.

אנו מציעים לערוך מבדק שבו המשתתפים יקבלו את המידע והדיווח שלהם על התגובות יהיה לאחר זמן מה מהחשיפה למידע. כלומר , לדחות את זמן מתן התשובות לאחר החשיפה למידע. ע”י כך מקווים החוקרים שיוכלו לגרום למשתתפים לדווח בצורה אובייקטיבית ככל האפשר.

מסקנות

CONFIRMATION BIAS הוא אחד מהמנגנונים שמשמשים לתחזק את האמונה בקיומו של המוסר המיני הכפול.  כדי לעשות שינוי משמעותי במנגנוני החשיבה ביחס למודל של המוסר המיני הכפול יש לבחון דפוסי חשיבה שמקבעים המסקנה של קיומו של מוסר מיני כפול.  מומלץ לקיים מבדקים שמשחזרים נסיבות חיים וסיטואציות מציאותיות כי סיטואציות שנדונות בתנאי מעבדה מבודדים אינן משקפות את המציאות.  

אופי המבדקים שנעשו עד כה אינו מתאים להפריך את הסברה שמוסר המיני הכפול אינה נכונה. במבדק משנת 2005b שנערך ע”י  Marks &Fraley הוכח כי שיטת מחקר זו אינה יעילה. במחקר זה הוכחנו (Marks & Fraley)  שנורמת המוסר המיני הכפול מושרשת בחוות הדעת הציבורית עד שכל המשתתפים במבדקים נצמדו בדיווחיהם לנורמה זו בכל מחיר. מתשובות המשתתפים שענו על השאלות  לגבי דמות האישה היחידה  עולה שהנורמה של מוסר מיני כפול לא קיים. אך כשהמשתתפים ענו לגבי נשים/גברים כמכלול אז הם נצמדו לדפוסי החשיבה שמדגישים את הדיעה שקיים מוסר מיני כפול. הנחת העבודה שלנו היא שיש להעדיף ביסוס היפותיזות על עובדות ונתונים אמפיריים ולא על אנדוקטות וחוויות אישיות. מתודות כמו תיאוריה התפתחותית, תיאורית היחסים החברתיים ותיאורית למידה חברתית יהיו דפוסי עבודה אפשריים למחקר על מעמדו של המוסר המיני הכפול והאם הוא קיים או לא. על פי הממצאים הפשטניים של ספרות המחקר מוסר המיני הכפול, נשים מגונות על פעילות מינית רבה וגברים מוערכים על אותה פעילות עצמה(HIRD & JACKSON,2001). מומלץ לחוקרים לאמץ שיטות מחקר שיאפשרו להם לגבש היפותיזות ותחזיות מבוססות על ממצאים ונתונים.

 

Conformation Bias and The Sexsual Double Standard

המוסר המיני הכפול והתאמת המציאות לתפיסות האישיות

מחברים: Michael J. Marks, R.Chris, Farley

הקדמה

בחברות מערביות בשנים האחרונות קיימת תופעה של מוסר מיני כפול. הגברים זוכים להערצה ולהערכה מצד רבים על פעילות מינית רבה בעוד שהנשים זוכות לביקורת במקרה הטוב ולביטויי גנאי על אותה פעילות מינית במקרה הרע. האמנם?

בקרב אנשים רבים בחברה  לאורך השנים קיימת תופעה של התאמת המציאות לתפיסות האישיות שמושפעות ממוסכמות חברתיות. המוסכמות החברתיות מפלות בין נשים לגברים. בשני מחקרים שנעשו לאחרונה, גברים ונשים התבקשו לקרוא תגובות על סיטואציות מיניות  בהם הוצגו נשים וגברים. הנבדקים   נשאלו מה  מס’ התגובות שתואמות את תפיסת המוסר המיני הכפול שזכרו לעומת מס’ התגובות שנוגדות את תפיסת המוסר המיני הכפול ואת המוסכמות החברתיות. מהתשאול עולה כי מס’ התגובות שתואמות את התפיסה של המוסר המיני הכפול עולה על מס’ התגובות ההפוכות, בהתאם לסטנדרט  המוסר המיני הכפול והתאמה מגמתית של המציאות למוסכמות החברתיות.

בחברה המערבית העכשווית יש סברה כי קיים מוסר מיני כפול ושיש התייחסות שונה לגברים ולנשים מצד החברה על אותה פעילות מינית . בעוד שגברים זכו לכבוד ולשבחים , נשים קיבלו ביקורת רבה וגונו  על פעילותן המינית . זוהי סברה שרבים מאמינים שהיא הרווחת בחברה המערבית העכשווית, אך מאמר זה יראה כי תופעה זו אינה מדויקת.

המאמר

 לא נמצאו נתונים מוכחים מהמחקר שנעשה עד כה שבוחן את אמיתות קיום המוסר המיני הכפול בין נשים לגברים. חלק מהנתונים שהצטברו  במחקרים מהעבר היו בחלקם מבוססים על, תפיסות שנחשבו לשגורות בחברה ללא ביסוס מדעי לקיומן.

מהמאמר הנוכחי עולה כי המימצאים לא עולים בקנה אחד עם המציאות. אנשים רבים עושים עיוות של המציאות כדי להתאים אותה לתפיסה שגברים זוכים לשבחים על פעילות מינית בניגוד לנשים שמקבלות ביקורת ויחס משפיל על אותה פעילות מינית.

מדוע יש פער בין המוסכמות החברתיות והמוסר המיני הכפול לבין המימצאים שעולים מהמחקר? הסבר אחד הוא שאנשים מושפעים מהמוסכמות החברתיות השגורות ומתעלמים מהמידע הרלוונטי כדי להתאים אותו למוסכמה של מוסר מיני כפול.  כלומר, אנשים   מאמינים  במוסכמות החברתיות לגבי המוסר המיני הכפול גם עם בפועל לא נתקלו בעדויות לקיומו. למשל, המידע שאישה כן זוכה להערכה ולכבוד על פעילות מינית רבה כלל לא נתפס כאפשרי. ככל הנראה,...

295.00 

מק"ט 2f9deccf9b3a קטגוריה
מק"ט 2f9deccf9b3a קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.