Economic inequality and educational attainment across a generation

חוסר שיוויון כלכלי ורמת השכלה לאורך דור

חוסר שיוויון כלכלי גדל בצורה משמעותית בארה”ב בשלושה העשורים האחרונים.

בשנת 1973, 5 המשפחות המובילות החזיקו כ15% אחוז מסה”כ ההכנסה; כרגע הם מחזיקים בבערך 21 אחוז (Figure 1) בהכנסה משפחתית, חוסר שיוויון כלכלי עלה בכערך 20 אחוז בערך, כאשר משתמשים במקדם הג’יני בשביל למדוד את ההבדל הזה.

העלייה בחוסר שיוויון השפיע על תחומים שונים בחיים באמריקה, והיא נשקפת לדוגמא, בהפרדה רבה יותר בשכונות ע”פ הכנסה, והתדרדרות של שכונות אורבניות שבהם הרבה ילדים עניים ובני מיעוטים גרים.

2001  1999  1996  1993  1990  1986  1983  1980  1976  1973

1/5 הנמוך ביותר        1/5 הגבוהה  ביותר        5%  העליון

Figure 1. מגמות בהכנסה הכללית בארה”ב , 1973-2001

למרות זאת, מעט ידוע על ההשפעה של חוסר השיוויון על הדור האמריקאי הבא של אמריקה, ועל הילדים שגדלים בסביבה הכלכלית שחוסר השיוויון בא רק גדל.

כעת זה ברור שהשיפור בין המאה שנים בהשגת חינוך בארה”ב עברה האטה באותו פרק זמן בו חוסר השיוויון הכלכלי עלה .

המחקר שלנו העלה שאלות על היחסים האפשריים בין מגמות אלוץ

שאלנו: האם חוסר השיוויון הכלכלי במשפחות ובשכונות מגביר או מפחית את הסיכוי של השכלה בית ספרית בילדים החווים אותו?

האם השגת החינוך הבית הספרי בין ילדים הגדלים בסביבה חסרת שיוויון נוטה להיות נמוכה או גבוהה יותר מילדים הגדלים בסביבה פחות חסרת שיוויון? .

חקרנו את ההשפעה של חוסר שיוויון עולה על שלושה תוצאות חינוכיות בקבוצה קוהורטית של ילדים שגדלו בין השנים 1970 ו1980.

תוצאות אלו חוקרות את שנות לימוד בית ספר , הסיכוי לסיים תיכון, והסיכוי של למידה בקולג’.

במאמר סיכום זה אנו מראים מידע רק על שנות לימוד בית ספריות.

התהליך שלנו היה ישיר.

בהתחלה הערכנו מודל כלכלי על קבוצת ילדים אלו בו מדדנו את ההשפעה של מספר משפיעים חשובים על רמת החינוך.

השתמשנו בספרות הקיימת להכוונה בקשר למשתנים המשפחתיים והכלכליים בעלי קשר משמעותי לתוצאות החינוך .

הפוקוס העיקרי שלנו היה לקבוע את ההשפעות של חוסר שיוויון בהכנסה משפחתית הון ובהכנסה ממשלתית על השגת החינוך של ילדים צעירים, למרות שהמודל שלנו מראה גם משפיעים חשובים אחרים של הישג חינוכי, כפי שציינו למטה.

עם הערכות ממודל זה ביד, הגדלנו בצורה ישירה את הערכים (הכוונה לחוסר השיוויון) של המשתנים הכלכליים החשובים האלו הנקראים “משתני חוסר שיוויון עולה” בשביל לדמות את ההשפעה של חוסר שיוויון כלכלי עולה.

במודל שלנו השגה של משתנים אלו עברה כמות ע”י (1)  היחס של הכנסה משפחתית לקו העוני, (2)סה”כ שווי כלכלי משפחתי, (3) מקדם הג’יני של הכנסה משפחתית בסטייט בה הם גרים, ותשלום ציבורי או מס של חינוך אחר-תיכוני(4).

רצינו להעריך את ההשפעה של שינויים מדומים אלו בארבעת המשתנים כאשר הילדים גדלים גם ברמה הממוצעת של השגה חינוכית וגם בהבדלים בהשגה החינוכית בין הילדים; אנו מדגישים במאמר זה את ההשפעות של שינויים בו זמניים בארבעה משתנים אלו

סימולציות אלו מראות כיצד מבוגרים צעירים אלו יסתדרו מבחינת השגה חינוכית אם רמת חוסר השיוויון בו היא  נתקלו בזמן שהוא הם גדלו הייתה גדולה יותר ממה שהיא.

מאגר המידע שבו השתמשו מורכב מדגימה של קצת יותר מ1,200 ילדים ממחקר הפאנל של דינמיקת הכנסה(PSID).

ריכזנו מידע של מפקד אוכלוסי איזורי על לימוד והכנסה ממפקד האוכלוסין בשנים 1970 ו1980, וכללנו מדידה של חוסר שיוויון במדינות המגורים המגורים של הילדים בגילאים 12-15.

המידע מPSID כולל מידע מאורך על חברי המשפחה והמאפיינים הדמוגרפיים הבסיסיים שלהם, הכנסה משפחתית, הסדרי מחייה ושכונות.

הערכנו את המאפיינים של ילדים אלו לאורך תקופה ארוכה, מהזמן שבו הם היו בני 2 עד לגיל 15.

מידע זה גם סיפק את מספר השנים של החינוך של ילדים אלו בגיל 25 (בממוצע 12.25 שנים במבוגרים צעירים בדגימה שלנו).

לאור מחקר קודם, היחסים בין עלייה במשתני חוסר השיוויון ושנות הלימוד (מסוכם בTable 1) לא סיפקו הפתעות.

לראשונה, גילינו שהכנסה משפחתית והון הם בעלי השפעה חיובית משמעותית הקשורה להשגה חינוכית: ילדים הגדלים במשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר והון גבוהה יותר מקבלים יותר חינוך.

דבר שני, בסקירה של המשתנים הגאוגרפיים הכלכליים, מצאנו שחוסר שיוויון בסטייט (הנמדד במקדם הג’יני) היא אינה בעלת קשר משמעותי להשגת חינוך.

אבל עלות שכר לימוד של קולג’ גבוהה יותר נראתה בעלת השפעה מרתיעה על ילדים שנמצאים בתיכון.

Table 1

סיום שנות לימוד: תוצאות רגרסיביות למשתני “שינוי חוסר השיוויון”

ההערכה המלאה שלנו הראתה קשר מתמיד ומשמעותי של השגה חינוכית גם כאן, הממצאים שלנו מתאימים למחקר קודם.

חינוך של ההורים קשור בצורה חיובית ומשמעותית לסיום בית ספר של ושנות לימוד של ילדיהם.

שחורים, נשים, וילדים ממשפחות בהם ראש המשפחה הוא ממוצא זר , הם בעלי השגה חינוכית בין הקבוצות השונות, כאשר מאפייני רקע כגון חינוך של ההורים נלקחים בחשבון.

ילדים שעוברים מקום מגורים בתדירות גבוהה יותר וילדים שגרים באיזורים בהם אחוז ההבטלה גבוהה יותר הם בעלי סיכוי גבוהה יותר לא לסיים תיכון.

אחוז הדיירים בשכונה שלא סיימו תיכון משפיע בצורה משעותית ושלילית על ההשגה החינוכית של אנשים צעירים בשכונה.

אבל להיות בעל הורה אחד לא נראה כבעל השפעה על שלושה מדדים אלו, כאשר לוקחים בחשבון מאפיינים משפחתיים אחרים.

הערכת ההשפעה של חוסר שיוויון כלכלי עולה

בגלל שהערכות אלו היו חופפות עם ממצאים ממחקר אחר, השתמשנו בהם לייצג את הקשר האמיתי בין סיבה ותוצאה.

מנקודה זו, העלנו בצורה שיטתית את רמת חוסר השיוויון במשפחות ומשתנים גאוגרפיים, בהתאמה לעלייה האמיתית במשתנים אלו במשך שני העשורים 1970 ו1980.

העלנו את חוסר השיוויון ההוני ב25%, חוסר השיוויון בהכנסת/צורכי המשפחה ב10%, וההבדלים בין שכר לימוד ומס ב10%.

דבר שני, השתמשנו בערכים ששונו של המשתנים, ביחד עם המקדמים המוערכים מהמודל והערכים האמיתיים של משתנים אחרים, בשביל לחזות כיצד מספר שנות לימוד ישתנה אם חוסר השיוויון בממדים אלה יעלה.

תוצאות אלו על שנות לימוד מופיעות בFigure 2. יש שני חלוקות: קו הפיזור של שנות לימוד המסתמך על מידע אמיתי(הקו הרציף),  ופיזור צפויי של שנות לימוד המבוסס על משתני חוסר שיוויון גבוהים יותר (הקו המקווקוו).

ההבדל בין שני חלוקות אלו משקף את ההשפעה של חוסר שיוויון כלכלי על חינוך.

בTable 2 אנו מראים בפרטים רבים יותר גם את הרמה הממוצעת ואת חוסר השיוויון של חינוך בין הילדים בדוגמא שלנו, גם תחת נסיבות אמיתיות וגם בהעלה של משתני חוסר השיוויון.

בהתחלה הערכנו את האפקט של משתני חוסר השיוויון בנפרד.

מתוך ארבעת הפקטורים, הון משפחתי הוא בעל ההשפעה הגבוהה ביותר.

אבל בגלל שהחלוקה האמיתית של מדידות של חוסר שיוויון כלכלי משקפים בעצם את אותם כוחות סוציאליים וסידורים כלכליים, אין זה נכון להתייחס לכל מדידה בנפרד.

לכן הקו האחרון, המשקף את השינוי המשותף בכל ארבעת המדידות מסכם את ההשפעה הכללית של חוסר שיוויון כלכלי על הפיזור של השגה כלכלית.

מהערכות כמו אלו בTable 2, אנו יכולים להתחיל לענות על שאלות שהועלו בהתחלת מאמר זה.

האם העלייה בחוסר השיוויון הכלכלי בין משפחות ושכונות הוא בעל השלכות על ההשגה החינוכית של ילדים הנמצאים במשפחות ושכונות אלו? התשובה היא כן, בשני מובנים.

הישג ממוצע עולה במעט, אך גם הסיכוי להצלחה.

שנות לימוד ממוצעות עולות בפחות מ1%.

חוסר שיוויון, לעומת זאת עולה בצורה משמעותית בכ8% כאשר 4 המדידות של חוסר שיוויון נלקחות בחשבון ביחד.

בנוסף, כמות גדולה יותר של תלמידים לא משלימים חטיבת ביניים או את הכיתה ה11 (Table 2).

האם החינוך של ילדים הגדלים בסביבה כלכלית חסרת שיוויון נוטה להיות יותר חסרת שיוויון?

שוב, התשובה היא כן, בעיקר אם הם כבר בחסרון.(Table 3 )

לדוגמא, עלייה בחוסר שיוויון כלכלי מעלה את החינוך הממוצע בלבנים, אבל בקושי משתנה לשחורים.

מה שכן, עלייה זו מגבירה את המספר של שחורים הנושרים מבית ספר לפני השנה ה11 בבערך 13%.

מסקנות

ההערכות שלנו מעריכות שהעלייה בחוסר שיוויון כלכלי ברמה הנחווית בארה”ב לאורך העשורים האחרונים הם בעלי השפעה בין דורית עם השפעות סוציאליות נרחבות.

במיוחד, העלייה בחוסר שיוויון בהכנסה משפחתית והון מוביל לפיזור גדול יותר בחינוך, בעיקר בגלל שאלה בחלק הנמוך בפיזור החינוכי נופלים נמוך יותר ברמה הממוצעת של חינוך.

לכן אלו שהיו בעלי היכולת האנושית מההתחלה הם בחסרון יחסי גדול יותר.

כאשר החסרון הכלכלי היחסי הזה מורכב ע”י חסרון על בסיס גזע, ההשפעה היא אפילו גבוהה יותר, והפער החינוכי בין הגזעים גדל אף יותר.

בגלל שההצלחה בשוק העבודה מקושרת להצלחה הלימודית, ההשלכות של הבדלים גדלים ברמת החינוך היא בעלת סיכוי להגביר את חוסר שיוויון בהכנסה.

לכן המעגל של חסרון שכבר אובחן הוא סביר לחוות עליות נוספות אלא אם יאמצו מדיניות בשביל להתמודד עם השפעות ההבדל הכלכלי העולה אלו או לפחות להפחית אותם.

פתרון יעיל פוטנציאלי אחד הוא לספק משאבים נרחבים יותר להזמנויות בגן טרום חובה בבני 3-4, דבר היגביר את המוכנות לבית ספר ואת רמת החינוך.

בשביל לעודד לימודים אחר תיכוניים תמיכה תקציבית עשויה להיות פתרון נוסף.

אבל הממצא ששכר לימודים הם מקושרים בצורה משמעותית ושלילית על סיום בית ספר מראה על כך שתמיכה תקציבית תיהיה יותר יעילה אם אנשים צעירים והוריהם ידעו עליהם במהלך שנות התיכון, הרבה לפני שהם מגיעים לנקודה בה הם צריכים להחליט אם ללכת לקולג’ או לא.

Predicted Actual Years of Education versus Years of Education if Inequality Increases

Table 2 צפי סיום שנות לימוד אמיתי לעומת סיום שנות לימוד עם עלייה בחוסר שיוויון

שנות לימוד        סה”כ שנים        ערך אמצעי שנים        SD        %< 12 שנים        %< 11 שנים צפי שנים אמיתיות 12.597 12.643 0.816 19.1 1.9 שינויים במשפיעים של חוסר שיוויון SD של הכנסה/צרכים משפחתיןם +10% 12.612 12.670 0.848 19.9 2.1     SD של הון משפחתי +25% 12.636 12.696 0.852 19.6 2.5     Gini + שינוי בסטייט Gini 12.615 12.668 0.817 19.0 1.9     SD של שכר לימוד +10% 12.593 12.639 0.817 19.5 1.9     עם שינוי בארבעה משתנים 12.665 12.727 0.885 19.1 2.5           %שינוי +0.5 +8.4 +0.9 +32.0

Table 3 ההשפעה של חוסר שיוויון גבוהה יותר על חינוך: לבנים מול שחורים