(14/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Enhancing EFL Learners’ Writing Skill via Journal Writing

שיפור מיומנות הכתיבה של תלמידים שאנגלית אינה שפת אימם (EFL) באמצעות כתיבת יומנים

תקציר

“כתיבה התקבלה לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה השפה וכן עבור הלומדים שפה זרה/שניה” (Hamp-Lyons and Heasly, 2006: 2), כתיבה באנגלית, עבור מספר תלמידי EFL, נראית כמאתגרת. מאמר זה מביא את תוצאותיו של מחקר שבדק האם תלמידים יכולים לצמוח מקשיי כתיבה על ידי כתיבת יומנים. 85 סטודנטים של שנה ב’, משתי כיתות כתיבה הוזמנו להשתתף במחקר, האחת הינה קבוצת הניסוי (EG) והשניה קבוצת הביקורת (CG). הניסוי נערך בפקולטה לבלשנות וספרות אנגלית של האוניברסיטה למדעי החברה והרוח בהו צ’י מין סיטי (USSH-HCMC), ממצאיו ביססו את היתרונות של כתיבת יומנים כפעילות נרחבת לטיפוח המוטיבציה לכתיבה אצל תלמידים ולהעצמת מיומנות הכתיבה שלהם, כמו כן לביסוס הידוק הקשר בין מורים לתלמידיהם.

1. הקדמה

מתוך ארבעת המיומנויות השפה הבסיסיות בתהליך למידת השפה, “כתיבה מקובלת לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה, כמו גם לתלמידי שפה זרה/שניה.” (Hamp and Heasly, 2006: 2). ההצלחה של תלמידי EFL בכתיבה באנגלית מביאה להם יתרונות לא רק בלימודי האנגלית שלהם אלא גם בקריירה שלהם לאורך כל חייהם, כפי שטוען (Glazier 1994: 3), “היכולת לכתוב באנגלית חיונית  לתלמידי הקולג’ וכנראה שזה יהיה צורך עבור רבים מתלמידי ה-EFL. מכיוון שהכתיבה נעשית באנגלית, היא נראית מאתגרת. (Harmer, 1992: 53). מבחינת השטף, (נונאן 1999) טוען כי כתיבה קוהרנטית, קולחת ומורחבת היא ככל הנראה הדבר הקשה ביותר בשפה, שכן הקורא צריך להבין את מה שנכתב מבלי לבקש הבהרה או להסתמך על טון הדיבור או ההתבטאות של הכותב.

אופי הכתיבה עצמה אינו מספיק מעניין כדי להניע את הלומדים לאנגלית להתאמן באופן קבוע (Hedge, 1991: 6). לדעתם של תלמידי ה-EFL אין שום דבר מייאש יותר מביצוע משימת כתיבה בידיעה שהיא תיבחן על ידי המורה שיחשיב אותה כמקור לטעויות שיש לתקן,- (המפ והייזלי 2006: 2).
אנשים מעטים כותבים באופן ספונטני ומרגישים בנוח עם משימת כתיבה רשמית המיועדת לעיני מישהו אחר, בפרט כאשר ה”מישהו האחר” הוא המורה שעשוי להיות ביקורתי ואשר אכן עשוי להעריך באופן פרטני את הכתוב.

תלמידים אחדים לא נתקלים אך ורק בחוסר הביטחון בכתיבה, אלא מוצאים את עצמם במשחק מחבואים עם רעיונותיהם מכיוון שהם בדרך כלל נאלצים לכתוב על מה שמוכתב להם על ידי המורה שלהם ולא על מה שקרוב לליבם וקשור אליהם. ( Byrne 1991: 5), “להיות במצב של אובדן רעיונות זוהי חוויה מוכרת לרובנו כשאנו מחוייבים לכתוב”. ( Tho 2000: 36) מגדיל ואומר, “אולי לסופרים שהשפה אינה שפת אימם אין מספיק רעיונות כדי לכתוב, או גרוע מכך, אין להם מה לומר.”

מעבר למחסור במוטיבציה, לחץ הזמן פוגע ביעילות הכתיבה של התלמידים. בכיתות ה-EFL נוטים התלמידים להידרש לבצע את משימות הכתיבה שלהם בפרק זמן מסוים. לפיכך, מדי פעם תלמידים רבים אינם יכולים לבצע את משימותיהם. (Weir 1990: 61) נותן הצצה לתובנה:

“לחץ זמן הוא לרוב אילוץ לא מציאותי לכתיבה מורחבת וכתיבת מאמרים תחת מסגרת זמן בדרך כלל לא נעשית מחוץ לחיים האקדמיים. לרוב האנשים תהליך הכתיבה הוא ארוך ועשוי להיות כרוך במספר פעולות שיש לעשות לפני שהגרסה הסופית מוגמרת.

מהבחינה הזו,( Chanderasegaran 2002:14) מצביע על כך ש”אחת הבעיות הצפויות בכיתה לכתיבה היא שלתלמידים מסוימים לוקח הרבה יותר זמן מאחרים לכתוב את הנדרש, רבים אף לא מסיימים את הכתיבה שלהם בכיתה.”

מחקר זה ביקש לדעת אם הלומדים יכולים לצמוח מתוך הקשיים הנזכרים, על ידי עיסוק בכתיבת יומנים על סמך הערתו של לגאן (2000: 14): “מכיוון שכתיבה היא מיומנות, הגיוני שככל שתתרגל יותר לכתוב, כך תכתוב טוב יותר. דרך אחת מצוינת להגיע לתרגול בכתיבה עוד לפני שמתחילים לחבר מאמרים, היא לנהל יומן יומי או כמעט יומי.

לכן המחקר הונחה על ידי שתי שאלות המחקר הבאות:

האם כתיבת יומן יכולה לשפר את מיומנות הכתיבה של התלמידים מבחינת שטף ודיוק?

האם כתיבת יומן יכולה לייצר מוטיבציה לכתיבה אצל התלמידים?

2. כתיבת יומן – סקירה

בעוד שכתיבה בכיתה היא דרישה אקדמית חיונית, כתיבה מחוץ לכיתה יכולה להיות כלי שימושי לשיפור מיומנות הכתיבה (Chanderasegaran, 2002: 14). אחת הדרכים לתרגל כתיבה בבית היא כתיבה ושמירה של מחברות יומן אישי שהם למעשה מחברות בהן כותבים ומתעדים רעיונות, דעות ואת חיי היומיום. מחברות היומן עוזרות לסופרים לפתח את היצירתיות שלהם ”Spaventa (2000: 168).

כתיבת יומן מסייעת ללומדים לכתוב טוב יותר ויותר מיום ליום, מכיוון שהיא מספקת לתלמידים יותר הזדמנויות לכתוב באופן חופשי על מה שהם רוצים, בכל פעם שמתחשק להם לכתוב (המפ והייסלי 2006: 5). הדרך הברורה ביותר שאתה יכול לעזור לעצמך להפוך לסופר טוב היא על ידי כתיבה. אנו ממליצים בחום שבנוסף להשלמת משימות הכתיבה, תכתוב גם יומן אישי. קנה לעצמך מחברת ונסה לרשום כמה רעיונות בכל יום, באנגלית, על כל מה שמעניין אותך…

העובדה היא, שהטכניקה שבה לסטודנטים ניתנים יותר סיכויים לכתוב על מה שקרוב לליבם היא “טכניקת למידה פעילה” (Chickering and Gamson, 1987: 5). על ידי ניהול יומן אישי, התלמידים יכולים לתעד את מהלך חייהם הפרטיים. הערך של כתיבה אישית או כתיבת קורות החיים נדון על ידי כמה חוקרים כמו  Artof 1992 המצוטט ב Tin 2000: 49: “זהו כלי רב עוצמה המשמש למצוא את הכוח היצירתי הבלתי מנוצל שלנו, לחשוף את ההיסטוריה המשפחתית שלנו, ללמוד לראות את העולם בצורה ברורה יותר, לפתור סוגיות לא פתורות, להבין את הפחדים שלנו ולהגביר את המוטיבציה שלנו. באמצעות כתיבה אישית נוכל לפתח גם מיומנויות כתיבה וגם מודעות, אנו יכולים לפתח מודעות רבה יותר והבנה בין אישית, ולהגדיל את יכולתינו להתייחס לאחרים.”

סטודנטים מוצאים שכתיבת יומנים היא חוויה מהנה מכיוון שהמטרה העיקרית של ניהול יומן היא “לעודד סטודנטים להיות מעורבים ומעוניינים בכתיבה” (White and Arndt, 1991: 63) וזאת מבלי ליהיות מוטרדים מטעויות ולחץ זמן (Spaventa, 2000: 168). היתרונות של כתיבת יומן מודגשים בדיון של ווייט וארנדט (1991: 67): “טכניקה זו התגלה כאמצעי יעיל ופרודוקטיבי לעורר עניין בכתיבה ובמקביל, מפתחת את שטף הביטוי. טכניקה זו גם מסייעת לתלמידים להיות מודעים לסיבה שעבורה הם רוצים לחלוק את רעיונותיהם ולהתייחס לכתיבה לא רק כאמצעי לביטוי אישי, אלא גם לדיאלוג בשפה כתובה עם הקורא.”

היתרון שבכתיבת היומן, מעניק לתלמידים הזדמנות לשפר את כישורי הכתיבה שלהם באופן אינדיבידואלי, והזדמנות טובה לתעד את מחשבותיהם ורגשותיהם (נגו, 2002: 27), יתרון זה גם אובחן בתצפיות של
(Spaventa 2000: 168): “ישנם יתרונות רבים לניהול יומן. בנוסף לשיחה הבלתי פורמלית שמתקיימת בינך לבין עצמך ובינך לבין המדריך שלך, לאחר שתסיים את היומן, יהיה לך תיעוד של מה שקראת, מה חווית ומה חשבת במהלך אותה תקופה.”

כדי לשכנע את הלומדים לגופו של עניין בכתיבת יומנים,( לגאן 2000: 14) כותב: “כתיבת יומן תעזור לכם לפתח את ההרגל לחשוב על הנייר ותראה לכם כיצד ניתן לגלות רעיונות בתהליך הכתיבה. יומן יכול להפוך את הכתיבה לחלק מחייכם ויכול לשמש מקור מתמשך לרעיונות למאמרים.”

ההתייחסות לכתיבת יומנים כדרך לפיתוח ההרגל של תמלול המחשבות על נייר, מציגה את המתאם בין חשיבה ברורה לדיוק ונעשית על ידי הציטוט “אם אתה לא חושב בבירור, אתה לא תכתוב בבירור.”

בהחלט לא ניתן לצפות שהקטעים הראשונים של כתיבת היומנים של סטודנט ממוצע יהיו צלולים והגיוניים. עם זאת, בטווח הרחוק, בעזרת הנחיתו של המורה, כתיבת יומנים יכולה בסופו של דבר להוביל לחשיבה ממושמעת ולהעלאת רמת הדיוק. יתר על כך, מכיוון ש”כתיבת יומנים יכולה להראות לך כיצד ניתן להעלות רעיונות בתהליך הכתיבה”(Lagan, 2000: 14), הדבר מסייע באופן ניכר לייתר את המצב המביך בו התלמידים לרוב מוצאים עצמם בחוסר של רעיונות. בפרספקטיבה של מחבר, כתיבת יומנים נחשבת לסוג כתיבה יוצרת, שיכולה לעזור לתלמידים לסיעור מוחות והעלאת רעיונות, כמו גם לכתוב בצורה מיומנת ומדויקת יותר כפי ש( Tin 2004: 6) מאשש: “פעילויות כתיבה יוצרת יכולות לשנות את תפיסות התלמידים ולא רק על הכתיבה, אלא גם על עצמם ועל העולם שהם חיים בו, הדבר מפחית את חרדתם ומפתח את מיומנות הכתיבה שלהם, דיוקם ואישיותם.”

כתיבת יומנים יכולה להביא גם לתועלת נוספת שכתיבה בכיתה יכולה לעיתים רחוקות לעשות. בעוד שמשימות כתיבה בכיתה מועדות להלחיץ ​​את התלמידים, כתיבת יומנים יכולה להפחית את המרחק בין התלמידים למורה ולהגדיל את אמונם ההדדי וכך תיווצר אווירת למידה תומכת יחד עם מוטיבציית למידה גבוהה, שתתרום יותר ויותר לשיפור כתיבתם (נגו, 2002: 27).

עם זאת, שאלת תיקון השגיאות בכתיבת היומנים נותרה מעורפלת. האם זה אכן מפריע שהמורה יתייחס לכתיבת התלמידים כמקור לטעויות שיש לתקן? או שנהפוך הוא, כיצד יכולים התלמידים לדעת איזה היבט של השפה עליהם לשפר ללא אבחון שגיאות ומשוב? סוגיה זו מטופלת באמצעות מספר המלצות של (  White and Arndt 1991: 172): “מכיוון שסופרים צריכים להשיג דרגה גבוהה של אוטונומיה וסיפוק עצמי, חשוב מאוד לקדם דרכים לתיקון עצמי משלב מוקדם … באופן בלתי נמנע, אנו המורים נרצה להפנות תשומת הלב לפריטי השפה שנראים חשובים לנו כקוראים. יש לזכור כמה נקודות כאשר אנו עושים זאת: התרכזו בשגיאות שפה שיש להן השפעה גלובלית ולא מקומית. משמעות הדבר היא שיש להתייחס לטעויות שפה פורמליות המפריעות למשמעות על פני טווח רחב יותר, מאשר סעיף או משפט אינדיבידואלי. אל תנסו להעלות יותר מדי תיקונים, זה בלתי אפשרי עבור התלמידים להתמודד עם יותר מדי בעיות במקביל.”

3. מתודולוגיית מחקר

המשתתפים שהוזמנו להשתתף במחקר, 85 סטודנטים שנה ב ‘(מקרב אוכלוסייה של 253 סטודנטים שנה ב’), 53 נשים ו-32 גברים משתי כיתות בעלות אותה רמת מיומנות כתיבה (על סמך ציוני הסטודנטים מהמבחן), שהשתתפו בקורס השלישי לכתיבה (כתיבה 3) בפקולטה לבלשנות וספרות אנגלית של אוניברסיטת מדעי החברה והרוח בהו צ’י מין סיטי (USSH-HCMC). הגיל הממוצע היה 20.21 שנים, החל מגיל 19 עד 25. הסיבה לבחירה זו הייתה הניסיון שלהם בחווית הכתיבה. הנסיון הקצר מדי של חוויית הכתיבה של תלמידי שנה ראשונה תגביל ככל הנראה את הבדיקה המעמיקה. יתרה מזאת, אי רצון לכתיבה של סטודנטים עקב מאבקם בהתמודדות עם אוצר המילים והתבניות הדקדוקיות באנגלית, עשוי להיות בלתי מוכח כמיומנות הכתיבה הלקויה שלהם.

כיתה אחת בשנה השנייה (09C) טופלה כקבוצת הניסוי (EG), והשנייה (09F) כאל קבוצת הביקורת (CG). התלמידים בקבוצת הניסוי היו שקועים בכתיבת רשומות יומן מחוץ לכיתה בנוסף לפעולות הכתיבה בכיתה ומשימות הכתיבה בביתם, שהיוו למעשה את עיקר המשימות שהתלמידים בקבוצת הביקורת נדרשו לבצע.

מכשור ונוהל

מבחן מקדים ובדיקת צורת כתיבת המאמרים שימשו למעשה כמכשירים למדידת רמת מיומנות הכתיבה של התלמידים מבחינת שטף ודיוק. דיוק הוא היכולת להימנע משגיאות בביצועים, ואולי משקף רמות שליטה גבוהות יותר בשפה. שטף למעשה מגדיר את יכולתו של התלמיד לייצר שפה בזמן אמת ללא הפסקה או היסוס מיותרים.

בחירת קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת נעשתה על ידי בדיקת המבחן הראשונית של רמת מיומנות הכתיבה הראשונית של כלל אוכלוסיית הסטודנטים בשנה ב’ שהיו בעלי כישורי כתיבה דומים כמעט. כל סטודנט בקבוצת הניסוי היה צריך להחזיק שתי מחברות לכתיבת יומן, הם עודדו לכתוב רישומי יומן באופן קבוע במחברות במהלך שלוש עשרה השבועות בין המבחן לבין ביצוע הבדיקה. הסיבה להחזקת שתי מחברות לכל סטודנט הייתה האפשרות להמשיך ולכתוב גם כאשר הם הגישו את רישומי היומן שלהם לבדיקת החוקר, למעשה הם יכלו להמשיך לכתוב במחברת השניה במהלך ההמתנה למשובו של החוקר. גם החוקר ניהל יומן שמטרתו היתה לרשום כל שינוי בשטף ודיוק הכתיבה, כמו גם על כל שינוי במוטיבציה לכתיבה של התלמידים במהלך המחקר.

בשבוע החמישה עשר, נבחנו התלמידים מקבוצת הניסוי וגם מקבוצת הביקורת במבחן שלאחר המחקר שביקש להעריך את השפעת כתיבת היומנים על איכות משימות הכתיבה של התלמידים, בשיעורים ובבית. עם זאת, רק התלמידים בקבוצת הניסוי השתתפו במילוי השאלונים (ראה טבלה 4) ותיעדו את רעיונותיהם ומחשבותיהם במהלך כתיבת היומן.

4. ממצאים ודיון

ההשפעה של תרגול כתיבת יומן על שטף הכתיבה של הלומדים

מכיוון ששטף הכתיבה נוטה להיתלות במצבי תקשורת עם לקסיקליזציה (Skehan, 1996: 22), נמדד שטף הכתיבה במחקר זה באמצעות מהירות הכתיבה (מספר המילים שהופקו בפרק זמן מוגבל) ומידת השלמת המשימה.

כפי שמוצג בטבלה 1, מספרם הממוצע של המילים שנוצרו על ידי התלמידים בקבוצת הביקורת במשך המבחן עם זמן קצוב של 45 דקות היה 197.20, ומספר המילים שנוצר על ידי התלמידים בקבוצת הניסוי היה 196.71. לפיכך, ההבדל במספר המילים הממוצע שנוצרו על ידי התלמידים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת היה -0.49 מילים, מה שמרמז שקודם למעורבותם בכתיבת יומנים, מהירות הכתיבה של התלמידים בשתי הקבוצות הייתה למעשה כמעט זהה.

עם זאת, תוצאות המבחן שלאחר בדיקת כתיבת היומנים, לאחר שלושה עשר השבועות, הצביעו על פער משמעותי במספר המילים הממוצע שהפיקו התלמידים בין שתי הקבוצות. ההבדל במספר הממוצע של המילים שנכתבו על ידי התלמידים בקבוצת הניסוי היה 7.90 מילים (4.01%) ואילו ההבדל בקבוצת הביקורת לאחר המבחן והבדיקה היה 18.84 מילים (9.58%), מכך משתמע שקצב הכתיבה של התלמידים בקבוצת הניסוי השתפר במידה גבוהה יותר משל אלו בקבוצת הביקורת.

באופן דומה, התלמידים בקבוצת הניסוי הראו שיפור בהשלמת משימות הכתיבה בהשוואה לאלה בקבוצת הביקורת. הפער במספר סעיפי הכתיבה הבלתי גמורים שהגישו התלמידים בקבוצת הניסוי של ביצוע המבחן היה -4.0 מילים (-40%) ואילו בקבוצת הביקורת במבחן שלאחר הבדיקה היה -8.0 מילים (- 66.67%).

ההשפעה של תרגול כתיבת יומן על דיוק הכתיבה של הלומדים

טבלה 2 מראה כי סה”כ מספר השגיאות שנעשה בידי התלמידים בקבוצת הביקורת היה 22.56 וכי אצל  התלמידים בקבוצת הניסוי היה מספרן כ- 23.02. לפיכך, הפער במספר השגיאות הממוצע שהותירו התלמידים בין שתי הקבוצות היה כ-0.46 שגיאות, מה שמצביע על כך שעם הפסקת תרגול כתיבת היומן, רמת דיוק הכתיבה של התלמידים לא השתנתה באופן מהותי.

עם זאת, תרגול כתיבת מחברות היומן בשלושה-עשר השבועות, הביא לסטייה במספרן הממוצע של הטעויות שביצעו התלמידים בשתי הקבוצות. המספר הממוצע של הטעויות שביצעו התלמידים בקבוצת הניסוי ירד ב -14.88 טעויות (64.64%) במבחן שאחרי ואילו בקבוצת הביקורת קטן מספרן ב-6.70 טעויות (29.70%) לאחר המבחן, משתמע מכך, שהתלמידים בקבוצת הניסוי הראו התקדמות טובה יותר ברמת דיוק הכתיבה בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת.

ההשפעה של תרגול כתיבת יומן על ציוני הכתיבה של הלומדים

הנתונים מטבלה 3 מצביעים על כך כי נמצא פער של (-0.24) נקודות בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת מבחינת ציון הבדיקה הממוצע. הציון הממוצע שהושג על ידי התלמידים בקבוצת הניסוי היה 6.04 נקודות והתלמידים בקבוצת הביקורת הגיעו לממוצע 6.28 נקודות.

אף על פי כן, הפער בממוצע הציונים הממוצע בין שתי הקבוצות גדל משמעותית. הציון הממוצע לאחר הבדיקה שהושג על ידי התלמידים בקבוצת הניסוי עלה ב -1.49 נקודות (24.67%) בהשוואה לציון הבדיקה הממוצע, ואילו בקבוצת הביקורת הוא עלה רק ב- 0.46 נקודות (7.32%) בהשוואה לציון הבדיקה הממוצע.


השפעת תרגול כתיבת היומן על המוטיבציה לכתיבה אצל התלמידים

כפי שמוצג בטבלה 4, תרגול כתיבת יומנים עוררה “העדפה” אצל תלמידי EG לפעילות זו, כמו כן, עורר התרגול את מודעותם להערכת הלמידה והכתיבה באמצעות 33 תגובות חיוביות (75%) לשאלות 1 ו 33 תגובות חיוביות (75%) ל שאלה 2.

שיעור תגובה גבוה בכל הנוגע לסדירות כתיבת יומנים אצל תלמידי EG, מוצג ע”י הנתונים כי 14 מתוך 44 סטודנטים (31.82%), בקבוצת הניסוי טענו כי בילו בערך שעה בכתיבה ביומן מדי יום, ו -21 מתוך 44 סטודנטים (47.73%), טענו שבילו פחות או יותר חצי שעה בכתיבת היומן מדי יום. עם זאת, רוב התלמידים (כ-70.45%), לא נגמלו מההרגל להעלות רעיונות בשפתם ואז לתרגם אותם לשפת היעד.

מעניין לציין כי המוטיבציה המהותית לכתיבת יומנים עלתה בקרב תלמידי EG, וכ- 34 מתוך 44 התלמידים בקבוצת הניסוי המשיכו בכתיבת יומנים לאחר קורס כתיבה זה.

השפעת תרגול כתיבת היומן על המוטיבציה וההישגים של התלמידים, כפי שאובחנו באמצעות תצפיות וראיונות

השינוי בהישגיהם ובכתיבתם של התלמידים אובחן גם באמצעות תצפיות על רישומי מחברות היומן שלהם וראיונות עימם מדי פעם בפעם. מהתצפיות עולה כי לתלמידי EG לקח פחות או יותר שלושה שבועות כדי להתרגל לפעילות בכתיבת יומנים ובהתחלה השתמשו רובם במשפטים קצרים בשפה פשוטה כדי לחשוף את רגשותיהם או כדי לתאר אירועים מסוימים בחיי היומיום שלהם, מספר סטודנטים אפילו השאירו את מקום התשובה ריק או השתמשו בווייטנאמית כדי למלא את הפער באוצר המילים.
סטודנטית אחת החלה את כתיבת היומנה בשורות הבאות:

“מעולם לא כתבתי יומן. אני לא בטוחה שאני יכול לכתוב יומן טוב, אבל מר טואן עודד אותי לכתוב כדי לשפר את מיומנות הכתיבה שלי והוא יתקן את הטעויות שלי. אני אעשה כמיטב יכולתי ומקווה שהוא שגם יעשה את מה שהוא אמר לנו. (P.T.K. – Class 09C) (החלקים השגויים הובאו במקור על ידי החוקר.)

על התחושה שבתחילת מסע כתיבת היומן, כתב סטודנט אחר:

בעבר נהגתי לכתוב יומן בווייטנאמית. עכשיו המורה טואן ביקש שנכתוב יומן באנגלית. אני חושב שזה קשה מכיוון שלדעתי אין לי מספיק אוצר מילים וגם מספיק ידע בדקדוק כדי לאפשר (כלומר להביע) את הרעיונות שלי באנגלית. עם זאת, אני אנסה את זה כי זה נשמע מועיל ללימודים. אני מקווה שמר טואן ישמור את יומני בסוד כפי שהבטיח. (T.T.H. – כיתה 09C)

עם חלוף הימים, עלה הבטחון בכתיבה אצל תלמידי ה-EG והם הרגישו בטוחים יותר ויותר וכתיבתם התארכה יותר  ויותר, אם כי טעויות עדיין היו מפוזרות בכל חלקי רשומות היומן שלהם. עם זאת, הם ראו בטעויות משהו שהם יכולים ללמוד ולהפיק ממנו תועלת.

בשבוע השביעי למחקר כבר שררה אווירת למידה שיתופית בקבוצת הניסוי. לעתים קרובות נשמעו בשיחות בזמן ההפסקה או אחרי השיעור שאלות כמו “האם כבר כתבת ביומן שלך היום?” או “על מה כתבת?”, האווירה הייתה כה שיתופית עד שהחוקר הציע ליצור קבוצות דיון מחוץ לכיתה, מספר תלמידים הגיבו בחיוב לרעיון והקימו מספר קבוצות דיון בלתי פורמליות לפעילות זו. יתר על כן, הוקם בלוג Class 09C ובלוגים פרטיים אחרים שבהם פורסמו קטעים שונים ממחברות היומן.
לא רק שאווירת הלמידה השיתופית בקרב התלמידים נוצרה הודות לכתיבת יומנים, אלא שהקשר של התלמידים עם המורים התחזק וזאת באמצעות הערות החוקרים והתגובות לכתיבתם. על כתיבתו ביומן כתב סטודנט אחד: “לא ידעתי בעבר מה הוא יומן, אבל עכשיו אני יודע מה זה. כתיבת יומנים היא מאוד מאוד מאוד מעניינת ושימושית לי כי אני יכול לכתוב כל מה שאני אוהב במחברות שלי והמורה עוזר לי לתקן את הטעויות שלי” (T.D.U.V. – כיתה 09C).

כדי לבדוק האם למשתתפי ה- EG יש עניין בהמשך הפעילויות והאם הם זקוקים לעזרה נוספת של החוקר, נערכו מדי פעם ראיונות עם נבדקי ה-EG.

השורות הבאות הן תמלול הקלטה האופיינית לראיון בין החוקר לתלמיד בקבוצת הניסוי (21.11.2009):

חוקר: האם אתה אוהב לכתוב מחברות יומן באנגלית?

סטודנט: כן מאוד.

חוקר: למה?

סטודנט: כי אני יכול ללמוד ולזכור מילים רבות.

חוקר: מה עוד?
סטודנט: לתרגל את הדקדוק ובעיקר לשפר את מיומנות הכתיבה שלי.

חוקר: האם אתה חושב שגם חברי כיתתך אוהבים לכתוב ביומניהם?

סטודנט: כן, אני חושב שהם גם אוהבים כי רבים מהם מגישים לך את יומניהם לבדיקה בסופי השבוע.

חוקר: האם אתה נתקל בקשיים בכתיבת יומן באנגלית?

סטודנט: כן, הרבה, כמו אוצר המילים, מבנים, לפעמים אני לא יכול לבטא את רעיונותי ורגשותי באנגלית באופן משביע רצון.

חוקר: האם אתה זקוק לעזרה?

סטודנט: כן, אבל עזרת לי רבות בתיקון הטעויות שלי ואני חושב שאשתדל יותר כדי להתגבר על הקשיים שלי.

חוקר: באיזו תדירות אתה כותב ביומן שלך?

סטודנט: כשלוש עד חמש פעמים בשבוע.

חוקר: כמה זמן אתה מבלה בכתיבת היומן בכל פעם?

סטודנט: זה תלוי, לפעמים רבע שעה, לפעמים שעה.

חוקר: מדוע אינך משקיע זמן רב יותר בכתיבה במחברות היומן?

סטודנט: אני צריך ללמוד גם מקצועות אחרים.

חוקר: תודה רבה על תשובותיך.

סטודנט: בבקשה, אני מקווה שתעזור לי לתקן עוד טעויות. ביי אדוני.

חוקר: בוודאי, היה שלום.

עם זאת, מעטים מהתלמידים לא התעניינו בכתיבת יומנים ושיתפו עם החוקר את רגשותיהם האמיתיים כמו בראיון שלאחר מכן (שהוקלט ב27- בנובמבר, 2009):

חוקר: האם אתה אוהב לכתוב את היומן באנגלית?

סטודנטים: סליחה. לא באמת.

חוקר: מדוע?

סטודנט: אני אוהב להתאמן בדיבור באנגלית עם חברתי לחדר ולהאזין למוזיקה יותר מאשר לכתוב יומן.

חוקר: האם אתה חושב שחבריך לכיתה אוהבים לכתוב את היומן?

סטודנט: אני לא בטוח.

חוקר: באיזו תדירות אתה כותב ביומן שלך?

סטודנט: לא לעתים קרובות. פעם בשבוע כשיש לי משהו מיוחד לכתוב.

חוקר: כמה זמן אתה מבלה בכתיבה בכל פעם?

סטודנט: בערך עשר דקות עד רבע שעה בכל פעם.

חוקר: אני מאמין שכתיבת יומנים יכולה לעזור לך מאוד. כדאי לך לנסות.

סטודנט: (חיוך) תודה.

חוקר: תודה רבה על תשובותיך.

סטודנט: אין בעד מה.

חוקר: להתראות.

תלמיד: שלום המורה.

החוקר קרא ותיעד בקפידה את אופן התקדמותו של כל משתתף מבחינת הדיוק, השטף ואורך הרשומות.. אחת לשבוע אסף החוקר מהתלמידים את מחברות היומן החדשות והחזיר להם את הקודמות בליווי הערות ועצות מורחבות ומעודדות. לקראת סוף המחקר, רשומות היומן של התלמידים התארכו כמו כן מספר הרעיונות המעניינים גדל ומספר הטעויות פחת.

זהו אחד מרישומי היומן שהוגשו בסוף הקורס:

“סיימתי השבוע ארבעה נושאים בלימודי הסמסטר. אני לא צריכה ללכת לבית ספר לעיתים קרובות עכשיו, אבל אני צריכה ללמוד יותר ויותר בבית לבחינות הגמר שלי. אני מקווה שאעבור את כל הבחינות שלי ואשיג ציונים גבוהים בסמסטר זה. אני רוצה לקבל מלגה. אני יודעת שזה לא הרבה, אבל זה פרס משמעותי עבורי ומשפחתי תשמח מאוד אם אוכל להשיג אותו. אני כל כך אוהבת ומתגעגעת להורים שלי, הם צריכים לעבוד קשה כדי לממן אותי. אני מצפה ליום בו אני אסיים את האוניברסיטה הזו וכשיום זה יגיע, אני אלך לעבוד ולהרוויח כסף כדי לעזור להורים שלי. אם אוכל להגיע להשגים טובים בלימודים (כלומר אקבל מלגה) בסמסטר זה, אקנה מתנה לאמא שלי ביום הולדתה. הבוקר המורה טואן שאל אם אנחנו אוהבים לכתוב יומן או לא והאם נמשיך לכתוב ביומן גם לאחר סיום הקורס. למען האמת, תחילה לא אהבתי לכתוב ביומן מכיוון שלקח לי הרבה זמן ונוכחתי לדעת שזה קשה עבורי. אבל מיום ליום אני מתרגלת ומתחשק לכתוב ביומן. אני יכולה ללמוד הרבה ממר טואן למרות שהוא לא מלמד אותי לכתוב. המורה שלי לכתיבה תיקן עבורי רק שלושה מאמרים במהלך הסמסטר, אך המורה טואן מתקן את הרשומות ביומן שלי בכל שבוע. אני רואה שהאנגלית שלי הרבה יותר טובה עכשיו. לכן, אמשיך לכתוב יומן גם לאחר סיום קורס זה ויכול להיות שגם בעתיד. אם הייתי כותבת יומן שנים רבות לפני כן, האנגלית שלי הייתה טובה מאוד עכשיו. אני תוהה אם הוא ימשיך לעזור לי לתקן את הטעויות ביומן שלי, אני מקווה שכן ואבקש גם מהמורה לכתיבה שיעזור לי. תודה רבה על מה שהוא עשה עבורנו.” (N.T.T. – כיתה 09C).

בשינוי החיובי המהותי במוטיבציה לכתיבה נתקלנו גם בציטוט מן היומן האחרון של התלמיד הבא:

“כתיבת יומן באנגלית ממש מועילה לי ועוזרת לי לשפר את מיומנות הכתיבה שלי. אני מצטער שלא כתבתי יומן באנגלית מאז שהתחלתי ללמוד אנגלית. מדוע המורים לא ביקשו ממני לעשות זאת מוקדם יותר? אני חושב שאתה יודע אם אני אוהב לכתוב ביומן או לא. אני לא חושב שאתה צריך לשאול אותנו, “הם אתם אוהבים לכתוב יומן?” אתה יכול לראות שרבים מאיתנו תמיד מגישים לך את היומנים ומחכים לקבל ממך את הרשומות הקודמות שלנו, רק כדי לראות את הערותיך לגבי הטעויות הרבות שאנחנו עדיין עושים. חלק מהערותיך מעניינות מאוד ומעודדות. כמובן שאכתוב שוב יומן בעתיד, אך האם תמשיך לתקן עבורי את הטעויות? אני יודע שאתה עושה מחקר, אבל אני מעריך מאוד את ההתלהבות והחביבות שלך. אתה עוזר לנו הרבה עד כה, אדוני. לעתים קרובות אני משקיע כשלושים או ארבעים וחמש דקות כדי לכתוב את היומן שלי בכל לילה. כמה זמן אתה מבזבז כדי לקרוא ולכתוב הערות על היומנים שלנו? אם כל מורה יהיה כמוך, התלמידים ילמדו טוב יותר.  בהצלחה המורה! (T.D.K. – כיתה)

סיכום

מחקר זה בדק את היתרונות של כתיבת יומנים כפעילות נרחבת לטיפוח מוטיבציה לכתיבתם של הלומדים ולהעצמת מיומנות הכתיבה שלהם, כמו כן נבדקה התרומה של הכתיבה לביסוס קשר הדוק יותר בין המורים לתלמידים. באמצעות קריאה ותגובה לרישומי היומן של התלמידים, מורים מסוגלים למדוד את יכולתו של כל תלמיד ולהבין את צרכיו, מחשבותיו ורגשותיו, מה שמסייע למורים להתאים את דרכי ההוראה להעדפותיהם של התלמידים ולתת להם סיוע הולם לבעיותיהם בכתיבה.

שיפור מיומנות הכתיבה של תלמידים שאנגלית אינה שפת אימם (EFL) באמצעות כתיבת יומנים

תקציר "כתיבה התקבלה לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה השפה וכן עבור הלומדים שפה זרה/שניה" (Hamp-Lyons and Heasly, 2006: 2), כתיבה באנגלית, עבור מספר תלמידי EFL, נראית כמאתגרת. מאמר זה מביא את תוצאותיו של מחקר שבדק האם תלמידים יכולים לצמוח מקשיי כתיבה על ידי כתיבת יומנים. 85 סטודנטים של שנה ב', משתי כיתות כתיבה הוזמנו להשתתף במחקר, האחת הינה קבוצת הניסוי (EG) והשניה קבוצת הביקורת (CG). הניסוי נערך בפקולטה לבלשנות וספרות אנגלית של האוניברסיטה למדעי החברה והרוח בהו צ'י מין סיטי (USSH-HCMC), ממצאיו ביססו את היתרונות של כתיבת יומנים כפעילות נרחבת לטיפוח המוטיבציה לכתיבה אצל תלמידים ולהעצמת מיומנות הכתיבה שלהם, כמו כן לביסוס הידוק הקשר בין מורים לתלמידיהם. 1. הקדמה מתוך ארבעת המיומנויות השפה הבסיסיות בתהליך למידת השפה, "כתיבה מקובלת לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה, כמו גם לתלמידי שפה זרה/שניה." (Hamp and Heasly, 2006: 2). ההצלחה של תלמידי EFL בכתיבה באנגלית מביאה להם יתרונות לא רק בלימודי האנגלית שלהם אלא גם בקריירה שלהם לאורך כל חייהם, כפי שטוען (Glazier 1994: 3), "היכולת לכתוב באנגלית חיונית  לתלמידי הקולג' וכנראה שזה יהיה צורך עבור רבים מתלמידי ה-EFL. מכיוון שהכתיבה נעשית באנגלית, היא נראית מאתגרת. (Harmer, 1992: 53). מבחינת השטף, (נונאן 1999) טוען כי כתיבה קוהרנטית, קולחת ומורחבת היא ככל הנראה הדבר הקשה ביותר בשפה, שכן הקורא צריך להבין את מה שנכתב מבלי לבקש הבהרה או להסתמך על טון הדיבור או ההתבטאות של הכותב. אופי הכתיבה עצמה אינו מספיק מעניין כדי להניע את הלומדים לאנגלית להתאמן באופן קבוע (Hedge, 1991: 6). לדעתם של תלמידי ה-EFL אין שום דבר מייאש יותר מביצוע משימת כתיבה בידיעה שהיא תיבחן על ידי המורה שיחשיב אותה כמקור לטעויות שיש לתקן,- (המפ והייזלי 2006: 2). אנשים מעטים כותבים באופן ספונטני ומרגישים בנוח עם משימת כתיבה רשמית המיועדת לעיני מישהו אחר, בפרט כאשר ה"מישהו האחר" הוא המורה שעשוי להיות ביקורתי ואשר אכן עשוי להעריך באופן פרטני את הכתוב. תלמידים אחדים לא נתקלים אך ורק בחוסר הביטחון בכתיבה, אלא מוצאים את עצמם במשחק מחבואים עם רעיונותיהם מכיוון שהם בדרך כלל נאלצים לכתוב על מה שמוכתב להם על ידי המורה...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.