(20/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Examining the structure of subjective well-being through meta-analysis of the associations among positive affect, negative affect, and life satisfaction

בחינת הממדים של רווחה נפשית (סובייקטיבית) באמצעות מטה-אנליזה של המתאימים בין אפקט חיובי, אפקט שלילי, ושביעות רצון מהחיים

תקציר: על אף פשטות התיאוריה של דינר (1984) המתארת ממדים של רווחה נפשית (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי) נותרה עמימות בנוגע ליחסים בין הממדים. מממצאים מהשנים האחרונות מציעים פתרון המבוסס על ראייה היררכית. ספציפית, הוצע כי ניתן לראות בשביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי כשלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית.  מחקר זה מרחיב את רעיון זה באמצעות שימוש במטה-אנליזה ובחינת מתאמים בין שלושת המשתנים לעיל (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי; k = 40, N = 34,298). ממצאינו מעידים על מתאימים בינוניים, שלא משתנים באופן משמעותי כפונקציה של מאפייני המדגם. ולכן, מחקר זה תומך בתיאוריה המציעה כי שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי הם שלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית.

מילות מפתח:  רווחה נפשית סובייקטיבית, אפקט חיובי, אפקט שלילי, שביעות רצון מהחיים.

מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון מתאמים בין שלושת הממדים של רווחה נפשית סובייקטיבית: שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי. השערתנו היא כי ישנם מתאמים בינוניים בין שלושת הממדים. ספציפית, אנו משערים כי נמצא מתאם חיובי בין אפקט חיובי ושביעות רצון מהחיים, ומתאם שלילי בין אפקט חיובי לאפקט שלילי. אנו גם נבחן משתנים הממתנים את מתאמים אלו (לדוגמה, גודל מדגם, גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי). עוד, נבחן את תוקף המבנה ההיררכי המוצע.

ממצאים: סיכום המתאמים מוצגים (גם) בטבלה 2.

  • עבור 40 המדגמים מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט חיובי לאפקט שלילי, אשר נעו בין 0.44- ל- 0.53-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על פחות אפקט שלילי.
  • עבור 21 מן המדגמים (הרלוונטיים להשערה ספציפית זו) מצאנו מתאמים בינוניים חיוביים בין אפקט חיובי לשביעות רצון מהחיים, אשר נעו בין 0.47 ל- 0.59. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על יותר שביעות רצון מהחיים.
  • עבור 21 מדגמים (הרלוונטיים להשערה ספציפית זו) מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט שלילי לשביעות רצון מהחיים, אשר נעו בין 0.33- ל- 0.40-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט שלילי יותר כך הם גם מדווחים על פגיעה בשביעות רצון מהחיים.
  • עבור 39 המדגמים (ללא מחקרם של Lie et al, 2013) מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט חיובי לאפקט שלילי, אשר נעו בין 0.43- ל- 0.53-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על פחות אפקט שלילי.
  • עבור 20 המדגמים (ללא מחקרם של Lie et al, 2013) מצאנו מתאמים בינוניים חיוביים בין אפקט חיובי לשביעות רצון מהחיים, אשר נעו בין 0.48 ל- 0.56. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על יותר שביעות רצון מהחיים.
  • עבור 20 המדגמים (ללא מחקרם של Lie et al, 2013) מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט שלילי לשביעות רצון מהחיים, אשר נעו בין 0.32- ל- 0.41-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט שלילי יותר כך הם גם מדווחים על פגיעה משמעותית יותר בשביעות רצון מהחיים.

 דיון:

כאמור, ממצאינו מעידים על מתאמים בינוניים, שלא משתנים באופן משמעותי כפונקציה של מאפייני המדגם. כלומר, המתאמים שדיווחנו עליהם נכונים מעבר לנסיבות שונות (מיקומים גיאוגרפיים שונים, לא תלות במגדר או גיל). ראוי גם לציין את המתאם השלילי העקבי שנמצא בין אפקט חיובי לאפקט שלילי, וזאת מכיוון שבעבר היה עמימות לגבי קשר זה (בין האפקטים). היעדר השפעתם של משתנים ממתנים הוא גם ממצא חשוב, אך יחד עם זאת, על מחקרים עתידיים לבחון ייתכנות של משתנים ממתנים נוספים (אחרים).

לסיכום, מחקר זה מתקף את השערת המודל ההיררכי. כלומר, ממצאינו תומכים בהשערה כי ניתן לראות בשביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי כשלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית. המודל ההיררכי הינו היחיד שנתמך אמפירית פעם אחר פעם, וכך גם שוב במטה אנליזה זו.    

בחינת הממדים של רווחה נפשית (סובייקטיבית) באמצעות מטה-אנליזה של המתאימים בין אפקט חיובי, אפקט שלילי, ושביעות רצון מהחיים

תקציר: על אף פשטות התיאוריה של דינר (1984) המתארת ממדים של רווחה נפשית (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי) נותרה עמימות בנוגע ליחסים בין הממדים. מממצאים מהשנים האחרונות מציעים פתרון המבוסס על ראייה היררכית. ספציפית, הוצע כי ניתן לראות בשביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי כשלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית.  מחקר זה מרחיב את רעיון זה באמצעות שימוש במטה-אנליזה ובחינת מתאמים בין שלושת המשתנים לעיל (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי; k = 40, N = 34,298). ממצאינו מעידים על מתאימים בינוניים, שלא משתנים באופן משמעותי כפונקציה של מאפייני המדגם. ולכן, מחקר זה תומך בתיאוריה המציעה כי שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי הם שלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית.

מילות מפתח:  רווחה נפשית סובייקטיבית, אפקט חיובי, אפקט שלילי, שביעות רצון מהחיים.

מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון מתאמים בין שלושת הממדים של רווחה נפשית סובייקטיבית: שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי. השערתנו היא כי ישנם מתאמים בינוניים בין שלושת הממדים. ספציפית, אנו משערים כי נמצא מתאם חיובי בין אפקט חיובי ושביעות רצון מהחיים, ומתאם שלילי בין אפקט חיובי לאפקט שלילי. אנו גם נבחן משתנים הממתנים את מתאמים אלו (לדוגמה, גודל מדגם, גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי). עוד, נבחן את תוקף המבנה ההיררכי המוצע.

ממצאים: סיכום המתאמים מוצגים (גם) בטבלה 2.

  • עבור 40 המדגמים מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט חיובי לאפקט שלילי, אשר נעו בין 0.44- ל- 0.53-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על פחות אפקט שלילי.
  • עבור 21 מן המדגמים (הרלוונטיים להשערה ספציפית זו) מצאנו מתאמים בינוניים חיוביים בין אפקט חיובי לשביעות רצון מהחיים, אשר נעו בין 0.47 ל- 0.59. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על יותר שביעות רצון מהחיים.
  • עבור 21 מדגמים (הרלוונטיים להשערה ספציפית זו) מצאנו מתאמים...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.