Experimental Manipulation of Extraverted and Introverted Behavior and It Effects on Well-Being

מניפולציה ניסויית של התנהגות מוחצנת ומופנמת והשפעתה על תחושת הרווחה

Keywords: extraversion, happiness, personality, personality change, well-being

מחקרים בפסיכולוגיה של האישיות, נשארו בעיקר מתאמיים. למשל, עשורים של מחקרים הראו קשר חזק בין מוחצנות לבין השפעות חיוביות. עם זאת, קומץ של מחקרים, בחן את הקשר הזה בצורה ניסויית, והראה שלמוחצנות יש השפעות חיוביות למשך זמן קצר. אם זה נכון, התנהגות בצורה מוחצנת צריכה להיות שיטה אמינה להעלאה של  תחושות חיוביות, ולכן, מתאימה גם כן- כפרקטיקה להגדלת הרווחה האישית. מחקר זה הנחה את המשתתפים לקחת חלק בפעילות מוחצנת ובפעילות מופנמת, כל אחת למשך שבוע. המשתתפים חוו העלאה של  תחושת הרווחה שלהם כאשר הם הונחו להתנהג בצורה מוחצנת וירידה בתחושת הרווחה שלהם כאשר הונחו להתנהג בצורה מופנמת. ממצאים אלו מראים ששינוי בהתנהגות המקושר לאישיות הוא אפשרי, ויכול להשפיע על תחושת הרווחה. בצורה נרחבת יותר מחקר זה  הוא תוספת לגוף המחקרי של מחקרים על הפוטנציאל של השיטות הניסוייות בפסיכולוגיה של האישיות.

מבוא:

כיאה למגרש חדש וגדל, המדע של תחושת הרווחה- שהוא, המידה שבה חייו של האדם

מתקדמים בצורה טובה- עדיין שיטות התערבות אפקטיביות שיגבירו את השמחה ויגרמו לתוצאות

חיוביות אחרות, צריכות להתגלות.

חוקרים ייצרו ובחנו התערבויות שונות הקשורות לתחושת הרווחה, המבוססות על מתאמים

מפורסמים עם תחושת רווחה, לדוגמה, הוקרת תודה, אופטימיות, עינוג, וסליחה .עם זאת, אחד

מהמתאמים החזקים המתקשרים עם תחושת רווחה, מוחצנות, ננטש באופן תכוף. מחקרים קודמים

הצביעו על האפקטיביות של ההתערבויות שכללו תפקיד חברתי (Heaven et al., 2013) והתערבויות

שכללו אקטים של נדיבות (e.g.,

Aknin, Hamlin, & Dunn, 2012; Chancellor, Margolis, Jacobs Bao,

& Lyubomirsky, 2018; Dunn, Aknin, & Norton, 2008; Nelson,

Layous, Cole, & Lyubomirsky, 2016)

והציעו שקשר חברתי הוא מרכיב המפתח בהתערבויות פרו חברתיות. (Aknin,

Dunn, Sandstrom, & Norton, 2013; Fritz et al., 2019)

עם זאת, רק מחקר אחד, למיטב ידיעתנו, השתמש בהתערבות מוחצנת שנמשכה יותר משעה.

Jacques-Hamilton, Sun, &)

Smillie, 2018)

כמו ג’קוס המילטון ועמיתיו, אנחנו מאמינים שזה אפשרי לעשות מניפולציה על התנהגות

הקשורה לאופי לזמן מספיק ארוך על מנת לצפות בשינויים משמעותיים בתחושת הרווחה. מחקר זה

בוחן האם אנשים יכולים לשנות את המידה שבה הם מתנהגים בדרך מוחצנת או מופנמת למשך 2

שבועות, ואם כן, האם להתנהגות זו יש השפעה על תחושת הרווחה.

מחקר על תחושת הרווחה:

במדע הפסיכולוגיה, תחושת הרווחה בדרך כלל מוגדרת כתחושת רווחה סובייקטיבית או,

בשפת הדיבור, כשמחה. תחושת רווחה סובייקטיבית מוגדרת ע”י 3 מרכיבים: נוכחות של

רגשות חיוביים, היעדר של רגשות שליליים, ורמה גבוהה של סיפוק בחיים.

(Diener, 1984; Diener, Suh, Lucas, & Smith, 1999).

למרות שתחושת רווחה יכולה להיראות כסיום, היא גם כן גורמת לתוצאות חיוביות אחרות.

(Lyubomirsky, King, & Diener, 2005;

Walsh, Boehm, & Lyubomirsky, 2018)

לדוגמה, זרימה (flow) מוגדרת כמצב אנרגטי של פוקוס, מעורבות, והנאה. (Csikszentmihalyi, 1990)—

הוא נחווה בתדירות גבוהה יותר ע”י אנשים שתחושת רווחתם גבוהה. (Csikszentmihalyi & Hunter, 2003).

תיאוריית ההגדרה העצמית טוענת ל3 צרכי ליבה פסיכולוגיים: חיבור, יכולת, ואוטונומיה. (Deci & Ryan, 2000).

וסיפוק של כל אחד מהצרכים מקושר עם תחושת רווחה. (Milyavskaya & Koestner, 2011)

יותר מזה, מחקרים מצביעים על כך שמצבי אישיות משפיעים על תחושת הרווחה באמצעות

סיפוק של הצרכים האלה. needs (Howell, Ksendzova, Nestingen, Yerahian,

& Iyer, 2017)

מוחצנות ותחושת רווחה:

כמעט לפני 4 עשורים, קוסטה ומקרגריי (1980) גילו שמוחצנות הינה במתאם חיובי עם

תחושת רווחה, ועם רגשות חיוביים בפרט. לאחרונה, מטה אנליזה של יותר מ50 מחקרים

בשימוש עם מדד האישיות של NEO

& McCrae, 1992) coste)

מצאה שהקישור בין מוחצנות ורגשות חיוביים הוא ניכר, עם גודל אפקט מטה אנליטי של

R 0.44  (Steel, Schmidt, & Shultz, 2008) מחקרים גם הצביעו על קולורציה תוך- אישית

בין מוחצנות ותחושת רווחה.

לדוגמה, שינויים ברמת המוחצנות של האדם עצמו, היו במתאם חיובי עם שינויים באדם

עצמו בתחושת הרווחה שלו. ומתאם זה הוא חזק יותר בקרב אנשים עם רצון להעלות את

המוחצנות שלהם. (Hudson & Fraley, 2017).

למרות המתאם החזק בין מוחצנות לתחושת רווחה, מעט מחקרים בלבד בחנו את המתאם

הזה.

מס’ מחקרים בחרו בצורה ישירה את הקשר בין מוחצנות לתחושת רווחה בשיטות ניסוייות

בתנאי מעבדה. settings (Fleeson, Malanos, & Achille, 2002; McNiel &

Fleeson, 2006; McNiel, Lowman, & Fleeson, 2010)

בניסויים אלו, משתתפים הונחו להתנהג בצורה מוחצנת או מופנמת במהלך 10 דקות של

דיון זוגי. כל שלושת המחקרים מצאו שרמות גבוהות יותר של התנהגות מוחצנת במהלך הדיון

הובילו לרמות גבוהות יותר של רגשות חיוביים אך לא השפיעה על רגשות שליליים. בנוסף

תכונת המוחצנות לא תיווכה את ההשפעה הזאת. (2018). ג’קוס המילטון ועמיתים הרחיבו

מחקר זה ע”י עשיית מניפולציה של התנהגות מוחצנת במשך שבוע. הם גם כן ראו השפעה

על רגשות חיוביים, אבל שלא כמו במחקרים הקודמים, השפעות אלו תווכו ע”י התכונה

מוחצנות, כאשר מוחצנים מפיקים תועלת יותר ממופנמים מההתערבות הזו.

. (See below for further discussion of the similar-

ities and differences between our methods and results and those of

Jacques-Hamilton et al., 2018).

אנחנו מאמינים שזה חשוב ליצר התערבויות ארוכות טווח של התנהגות מוחצנת

כמו ג’קוס המילטון ועמיתיו, בגלל שהם מספקים תמיכה נרחבת לקשר הסיבתי

בין מוחצנות לתחושת רווחה. יותר מזה, להתערבויות לטווח ארוך הקשורות

לתחושת רווחה, יש תוצאות פרקטיות חשובות.

הרבה הדיוטות מעריכים העלאה של תחושת הרווחה לימים או לשבועות יותר

מהעלאה למס’ דקות או שעות. בנוסף, התערבויות לטווח ארוך להעלאת תחושת

הרווחה יוכלו  בסבירות גבוהה יותר ליצור דפוסי התנהגות חדשים ולחולל תוצאות

חיוביות אחרות, כמו בנושאים של בריאות פיזית, קשרים בין אישיים, והצלחה בקריירה.

 (Lyubomirsky et al., 2005; Walsh

et al., 2018).

עוד מחקר רלוונטי לא מצא אינטראקציה עם רמות בסיס של מוחצנות. אפלי ושרודר

(2014) גייסו משתתפים שנסעו לעבודה ברכבת או באוטובוס. המשתתפים הונחו

או לשוחח עם אדם זר, או להישאר בשקט במהלך הנסיעה. אלו ששוחחו עם אדם זר

התנסו  בתחושות חיוביות יותר מאשר אלו שלא, והשפעה זו לא תווכה ע”י התכונה

מוחצנות. במחקר עוקב (2010) פרוצדורה דומה לזאת נעשתה ע”י מקניאלס ועמיתים,

משתתפים התנהגו בצורה מוחצנת או מופנמת בנפרד במהלך דיון קצר. שוב, התנהגות

מוחצנת ניבאה בצורה חיובית רמות של תחושות חיוביות, אך התכונה מוחצנות לא תיווכה

את ההשפעה.( (Zelenski, Santoro, & Whelan, 2012. מחקר זה גם   העריך

את העלויות הרגשיות של התנהגות מוחצנת. (תחושות שליליות במהלך המניפולציה)

כמו גם את העלויות הקוגניטיביות הנמדדו ע”י מטלת סטרופ שנעשתה לאחר

המניפולציה. מופנמים לא סבלו מעלויות רגשיות וגם לא מעלויות קוגניטיביות כאשר

התנהגו בצורה מוחצנת, לפחות למהלך הזמן שבו נעשה הניסוי. ע”י לקיחת כל אלו

,ניתן להגיד שהתוצאות האלו מצביעות על כך שהתנהגות מוחצנת מקדמת תחושות חיוביות,

וחוץ מהיוצא מהכלל של הממצאים של ג’קיס המילטון ועמיתיו, דבר זה תקף למופנמים ולמוחצנים

כאחד.

משינוי התנהגותי לשינוי באישיות:

למרות שכמה חוקרים עשו מניפולציות להתנהגות מוחצנת ובחנו שינויים בתחושת הרווחה,

כמה מחקרים מצביעים על כך ששינויים בהתנהגות מוחצנת יכולים להוביל לשינויים בתכונה

מוחצנות. לדוגמה, נראה שאנשים מסוגלים לשנות את אישיותם בצורה רצונית,

(see Hudson & Fraley, 2017,

for a review)

בצורה ספציפית, יחידים שמעוניינים להעלות את המוחצנות שלהם יכולים לעשות זאת ע”י

יצירת תוכניות להעלאת התדירות של התנהגות מוחצנת. (Hudson & Fraley, 2015)

מחקרים קליניים- ע”י בחינה של שינוי בהתנהגות הנובע מפסיכותרפיה- גם כן מניחים

שקיים קשר בין התנהגות ושינוי באישיות (Allemand & Flückiger, 2017). ואכן,

השתתפות בפסיכותרפיה נוטה לעלות את המוחצנות. (Roberts et al., 2017).

לבסוף, תיאוריות טריות מצביעות על כך ששינוי בהתנהגות יכול להפוך להרגל,

אשר יוביל לשינוי באישיות. (Magidson, Roberts,

Collado-Rodriguez, & Lejuez, 2014).

מתווכים של התערבויות לפעילות חיובית:

תיאוריית הפעילות החיובית (Lyubomirsky & Layous, 2013) מניחה מס’ מתווכים פוטנציאליים

שמשפיעים על תחושת הרווחה דרך כל פעילות חיובית. רלוונטי למחקר הנוכחי, כמה מתווכים

פוטנציאליים כאלה כוללים מאמץ, התאמה אישית של האדם לפעילות, ודמוגרפיה. כמו כל

התערבות, המידה שבה המשתתפים דבקים בהוראות ועושים מאמץ עלול להשפיע על יעילות

ההתערבות. עוד מתווך פוטנציאלי הוא התאמה אישית של האדם לפעילות, שמתאר עד כמה

מתאימה הפעילות שנועדה להעלות את תחושת הרווחה לאדם מסוים, ולכן, יכולה לחזות בצורה

חיובית את ההצלחה שלה. לדוגמה, אם האדם שואף להיות יותר חברותי, אנרגטי ואסרטיבי – אז

היא או הוא יפיקו תועלת במיוחד מפעילות שנועדה להעלות את המוחצנות. ניתן להעריך את

ההתאמה של האדם לפני או אחרי שהתנסה בפעילות החיובית.

בנוסף, למרות תוצאות קודמות שאינן תקפות, התערבות הממוקדת בהתנהגות

מוחצנת נראית סבירה יותר כמתווכת ע”י רמות בסיס של מוחצנות. אלו שגבוהים

ברמת המוחצנות שלהם, ודאי יפיקו פחות תועלת מאשר אלו שנמוכים ברמת המוחצנות

שלהם, בגלל אפקט התקרה. לחילופין, אלו שגבוהים ברמת המוחצנות עלולים להפיק

תועלת יותר בגלל שתרגיל בהתנהגות מוחצנת הוא יותר מתאים עבורם. שני האפקטים

(או אף אחד מהם) יכולים להתרחש, דבר שוודאי יסביר מדוע רוב המחקרים הקודמים

לא מצאו שמוחצנות מתווכת את הקשר בין התנהגות בצורה מוחצנת להשפעותיה.

לבסוף, גורמים דמוגרפיים כמו מין ואתניות יכולים גם כן להוות גורמים המתווכים את היעילות

של התערבות להתנהגות מוחצנת בגלל שוני תרבותי בנורמות התנהגות. (המידה שבה

התנהגות מוחצנת בסיטואציות מסוימות נחשבת מקובלת לחברי התרבות.)

המחקר הנוכחי:

המחקר הנוכחי עוצב על מנת לענות על 4 שאלות עיקריות: 1. האם ניתן לבצע מניפולציה על

התנהגות מוחצנת במהלך ימים (מאשר דקות) ? 2. האם ההוראות לשינוי  התנהגות להתנהגות

 מוחצנת יובילו לשינוי בתחושת הרווחה? 3. האם אותן ההוראות יובילו לשינוי במדדי האישיות? 4.

האם המאמץ, ההתאמה של האדם לפעילות, אישיותו, או גורמים דמוגרפיים יתווכו את ההשפעות ?

שיטה:

משתתפים:

המשתתפים היו סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בגודל בינוני, אשר ניתנו להם נקודות זכות

להשתתפותם במחקר. לא הוצע תמריץ להשלמת כל המשימות. מחקר זה אושר ע”י המוסד

האוניברסיטאי לוועדת בדיקה וכל המשתתפים הסכימו למחקר באונליין. הגודל הרצוי למדגם היה

150 משתתפים והוא נקבע ע” הערכה כללית המבוססת על מחקרים קודמים במעבדה,

של מס’ המשתתפים הדרוש כדי לצפות באפקטים של ההתערבויות. כדי להימנע מהחלטות פוסט

הוק אנליטיות, שמרנו על מס’ משתתפים גדול ככל האפשר. עם זאת, נאלצנו למחוק מקרים בשתי

סיטואציות. ראשית, מחקנו משתתפים שלא הוקצו לתנאי (לא השלימו את ההערכה של היום

הראשון) שנית, עבור משתתפים עם הערכות רבות באותה נקודת זמן, יכולנו להשתמש רק באחת

ההערכות, ולכן השתמשנו בהערכה האחרונה. המדגם הסופי כלל 131 משתתפים. מתוך המדגם

הסופי, 91 משתתפים היו בנות( 69%)והגיל הממוצע היה 19.2 שנים. המדגם בעיקר היה מורכב

מאסייתים (46%) ולטיניים (34%) אבל נכללו גם סטודנטים שהזדהו כלבנים. (8%)

שחורים (5%) או מסוג אתני אחר (7%).

שיטה:

עיצוב המחקר-. מתן ההוראות והמדידות נעשו באונליין. המשתתפים הונחו להתנהג בצורה

מוחצנת במהלך שבוע אחד ובהתנהגות מופנמת שבוע 1. הסדר חולק באופן רנדומלי באמצעות

תוכנה של מחקר מקוון. ולכן, חלק מהמשתתפים התנהגו בצורה מוחצנת ואז בצורה מופנמת,

וחלקם התנהגו בצורה מופנמת ואז בצורה מוחצנת. המשתתפים השלימו שלושה שאלוני

הערכה על בסיס שבועי.: 1.בהתחלה של המחקר (יום 1) 2. לאחר השבוע הראשון של

השינוי ההתנהגותי. (יום 8) 3. לאחר השבוע השני של השינוי ההתנהגותי. (יום 15).

בגלל שהתמקדנו בשינויים בתוך האדם עצמו, והייתה לנו מעט שחיקה, לא היינו מודאגים

בשינויים הקטנים בגודל המדגם במהלך נקודות זמן שונות.

בנוסף להערכות השבועיות, המשתתפים התבקשו להשלים 3  שאלונים קצרים יותר

בימים 3,5,7,14. (טבלה 1 מראה את גודל המדגם בכל תנאי בכל נקודת זמן. )

מניפולציה ניסויית– שלא כמו מחקרים קודמים שמטרתם הייתה לשנות רמות של מוחצנות

במהלך הניסוי, אנו רצינו לתאר מופנמים ומוחצנים למשתתפים בדרך שתקטין שונות

ברצון החברתי. תכונות אישיות שמתקשרות למוחצנות (יצאנות, אנרגטיות) נוטות להיות יותר

רצויות חברתית בתרבויות מערביות מאשר תכונות שמתקשרות למופנמות (ביישנות, איפוק).

על מנת לנטרל את הרצון החברתי כהסבר חלופי, בחרנו 3 תכונות אופי שמתארות מוחצנות

שהיו נמוכות ככל האפשר מבחינת המקובלות החברתית שלהן ו3 תכונות אופי שמתארות

מופנמות שהיו גבוהות ככל האפשר ברמת המקובלות החברתית שלהן.

התארים ודירוג המקובלות החברתית שלהן נלקחו מהמפסון, גולדברג, ושון. (1987).

הסט הסופי של התארים של המוחצנות (דברן, אסרטיבי וספונטני)  היו יותר רצויות

חברתית מאשר תארים המתארים מופנמות. (שקול, שקט ומאופק.)

לאחר שקיבלו הוראות על כיצד ישנו את התנהגותם, משתתפים קיבלו מידע שמחקרים

קודמים מצאו שההתנהגויות הבאות נותנות יתרונות לסטודנטים בקולג’. משפט זה נכלל

גם אצל המופנמים וגם אצל המוחצנים  על מנת להעלות את הדבקות להוראות ועל מנת

להפחית את מאפייני הביקוש הפוטנציאלי. בנוסף, משתתפים נתבקשו להגדיר 5 דרכים

ספציפיות בהם הם מתכננים לשנות את התנהגותם, מכיוון שמחקר קודם הראה שהוראה

נוספת זו יכולה לעודד שינוי גדול יותר בהתנהגות. behavior (Hudson

& Fraley, 2015; cf. Sheeran & Webb, 2016))

זוהי ההנחיה שנתנו למשתתפים מיד לפני שבוע המוחצנות (למופנמים):

במהלך השבוע הבא, היינו רוצים שתנסו לשנות את התנהגותכם. בצורה ספציפית,

ל7 הימים הבאים, נסו להיות דברנים, אסרטיביים, וספונטניים .(שקולים, שקטים ומאופקים)

כמה שאתם יכולים. מחקרים קודמים הראו שהתנהגות בצורה כזאת היא בעלת תועלת

לסטודנטים בקולג’.  בבקשה בחרו 5 רעיונות ספציפיים למטה על הדרך בה תשלבו סוג זה

של התנהגויות בתוך חיי היומיום שלכם. למשל “כאשר חבריי מדברים על משהו שחשוב לי,

אני אביע (לא אביע) את דעתי. “

משתתפים קיבלו תזכור על המטלה שלהם לשנות את התנהגותם שלוש פעמים בשבוע דרך

אימייל.

גישה אנליטית:

ניתוח של מדדים שבועיים נעשה ע”י שימוש בפונקציית R שכתבנו שמשלבת פונקציות סטטיסטיות

בבסיס R (Version 3.6.0; R Core Team, 2019) וכמו גם החבילה הפסיכלוגית . לאחר קידוד מחדש

של פריטים הכרחיים ויצירת חבילות למבנים רב מיימדיים, (i.e., faceted) , בחנו את מידת אורך

השונות באמצעות SEM. במודלים אלו, שאריות של אותו פריט בנקודות זמן שונות היו במתאם.

מתאמים אלו היו מחויבים, כמו שמתאמים של אותו פריט במהלך אותו הזמן היו שווים. השתמשנו

בצמיחה סמויה מסדר שני על מנת להעריך גדילה בתוצאות השבועיות במשך הזמן. (ראה תמונה

1). בכל מודל, הוטלו כלי מדידה בלתי משתנים. (עומס שווה ויירוט שווה). בכל המודלים של גדילה

מסדר שני, השאריות היו במתאם באותה דרך כמו בכלי המדידה, והערכה נעשתה עם המידע המלא

בסבירות הגבוהה ביותר שיסביר את השחיקה. כדי למדוד את הצמיחה במהלך המחקר אנחנו כללנו

יירוט אחד, ושני משתנים סמויים בשיפוע, כאשר אחד יעריך גדילה במהלך השבוע הראשון של

המחקר והשני יעריך גדילה במהלך השבוע השני של המחקר. השונות של המשתנים הסמויים

אופסה ל1, כך שהמודל יזוהה כשיפוע של משתנים סמויים שמציגים גדילה ביחידות של סטיית

תקן של שבוע אחד. התאמות סטטיסטיות של מודל זה מוצגות בטבלה 2.

אנחנו חילצנו משתנים ושיפועים מסדר שני – מודלים של גדילה סמויה ובחנו את האפקטים של

כל תנאי ע”י חיזוי שיפועים סמויים מהיירוטים הסמויים (לשליטה על הרגרסיה לממוצע) ותנאי.

(קוד דמה עם קבוצת המוחצנות ואז מופנמות קודד ל1 ומופנמות ואז מוחצנות קודד ל0).

על מנת לוודא שהתוצאות שלנו לא מוגבלות לגישה אנליטית ספציפית, אנחנו ניתחנו גם

כל מדידה שבועית עם type3  -כלי מדידה בשם ANOVA. יש לשים לב, שטכניקה זו

היא די שונה ממודלים של גדילה של משתנים סמויים מסדר שני. ע”י שימוש בafex ובsjstats

חבילת R ,אנו ניבאנו כל מדידה מהתנאי (בין- נבדקי), זמן (תוך- נבדקי) ואינטראקציה בין זמן

לתנאי.

 אנו ניתחנו מדידות שנלקחו מס’ פעמים בשבוע עם מודלים בכמה שלבים. מודלים של כמה

שלבים היה בשימוש בגלל שכמה מהתשובות התקבלו באיחור של יום אחד. לדוגמה, שאלון

שהתקבל ביום 4 לא יכול להיות משויך ליום 3 וגם לא ליום 5. ולכן, קודדנו את התשובה

כאילו התקבלה ביום 4. כתוצאה מזה, הנתונים היו לא מאוזנים ביחס לזמן ולכן, לא יכלו

להיות מנותחים ע”י המודלים של גדילה סמויה או ע”י מדידות חוזרות של ANOVA.

ולכן, השתמשנו במודלים מרובי רמות עם תשובות מקוננות תוך נבדקיים.

הכללנו נתונים מיום 1, 8, ו15 במודלים אלו, אם אותם כלי המדידה היו בשימוש

בימים אלו. כללנו שני מנבאי זמן, שקודדו לייצג צמיחה בשבוע הראשון, ובשבוע

השני, בהתאמה. בנוסף כללנו גם השפעות רנדומליות על מנבאים אלו. ניתן

היה לחזות כל מבנה ממשתני זמן אלו, וחילצנו יירוט ושני שיפועים לכל משתתף.

לאחר מכן חילקנו את המספרים בסטיית תקן של ציוני היירוט כך שניתן יהיה

לפרש את המדרונים כשינוי בשבוע ביחידות של ציוני Z. (התאמה של הפירוש

של המדרון הסמוי למודלים של צמיחה). כמו שעשינו עם מדרונות של המשתנים

הסמויים, אנו חזינו את המדרונות של המודל עם מס’ שלבים מהיירוטים והתנאים.

חזינו את ההשפעה של המתווכים ע”י חישוב ציונים שונים בין מדרונות משבועות

של מוחצנות ומדרונות משבועות של מופנמות. ההבדלים בציונים היו במתאם

עם המשתנים הסמויים המתווכים. למשתנים התנהגותיים מתווכים (דבקות

בהתערבות, התנהגות מוחצנת, והתאמה להתנהגות) חישבנו את ההבדלים

בציוני הגורמים בשבועות המוחצנות והמופנמות. לגורמים מתווכים אחרים (אישיות,

דמוגרפיה) השתמשנו בציונים מהשבוע הראשון.

כל הנתונים, הכלים, וקוד R למחקר זה יכולים להימצא ב https://osf.io/jvnqr/?view_only31a14c43786d471a863d21f8cc3ec

052. We report all administered measures, conditions, data exclu-

sions, and determination of our sample sizes in accordance with the

Center for Open Science recommendations (Nosek et al., 2017).

מדדים:

כלל המדדים נלקחו בפורמט של ליקרט. ראה טבלה 3 למידע על מתי

כל מדד נלקח, מקדם מהימנות ומדדי סטטיסטיקה של התאמות לאורך.

מדד אחד, התנהגות בריאה ורשימת סימפטומים, לא נותח מכיוון שהוא

לא התאים למטרות של הפרויקט הנוכחי. במדדים שנלקחו בשאלון שניתן 3 פעמים

על בסיס שבועי, המשתתפים נשאלו על 2 הימים האחרונים.

-רגשות שליליים וחיוביים- הדיווח הקצר על הרגשות, העריך תחושות שליליות וחיוביות

ע”י בקשה מהמשתתפים לדרג את המידה שהם הרגישו רגשות מסוימים במהלך השבוע

האחרון. שלושה פרטים (שלווה , שעמום, ורוגע) הוספו לסולם הרגיל של 9 פריטים על מנת

לוודא שגם  תחושת עוררות גבוהה וגם תחושת עוררות נמוכה היו נוכחות.

עם זאת, מחקנו 2 פריטים של רגשות חיוביים (מרוצה ורגוע) על מנת להשיג מדד מדויק.

בשאלון ה-3 שבועי, מדדנו את כל התחושה הכללית ע”י פריט אחד (“איך הרגשת במהלך

השבוע?” ) שדורג על סליידר עם פנים מקומטות ופנים מחייכות כעוגן.

שמחה- השתמשנו בסולם הסובייקטיבי לשמחה Scale (Ly-

ubomirsky & Lepper, 1999)

על מנת למדוד שמחה. מדד זה בעל 4 פריטים, והמשתתפים נתבקשו לדרג את רמת

השמחה שלהם ללא בקשה בפירוש להגדיר אותה. לדוגמה, פריט אחד כלל בקשה

מהמשתתפים לדרג את עצמם על סולם ליקרט-7 מאדם לא מאוד שמח לאדם מאוד

שמח.

סיפוק מהחיים. מדדנו סיפוק מהחיים ע”י שימוש בסולם סיפוק מהחיים

Diener, Emmons, Larsen, & Griffin, 1985).

סולם זה הוא בעל 5 פריטים, ובו המשתתפים נתבקשו לדרג את מידת ההסכמה

שלהם עם משפטים כמו “תנאי החיים שלי הם מצוינים.” בשאלון שנשאל על

בסיס שבועי במהלך 3 שבועות, מדדנו סיפוק מהחיים ע”י מדד אחד. (” כמה מרוצה

מחייך היית במהלך השבוע האחרון?”) שדורג ע”י סליידר עם פרצוף זועף ופרצוף מחייך

כעוגנים.

תיאוריית ההגדרה העצמית- מדדנו רגשות של חיבור, יכולת, ואוטונומיה במהלך השבוע האחרון

המדד לאיזון הצרכים הפסיכולוגי (Sheldon & Hilpert,2012)

כל צורך הוערך ע”י 6 פריטים, 3 מהם היו בקידוד הפוך. דוגמה לפריט כללה “הרגשתי קרוב

ומחובר לאנשים אחרים שהם חשובים לי”. (תחושת חיבור) “התגברתי על מכשולים קשים “

(יכולת) ו “הייתי חופשי לעשות דברים בדרך שלי” (אוטונומיה) . הפריט הראשון שקשור

לצורך בחיבור (“הרגשתי תחושה של חיבור עם אנשים שאכפת להם ממני ולי אכפת מהם”)

נמחק על מנת להשיג מדד מהימן.

זרימה. למשתתפים ניתנו 6 פריטים מהסולם הקצר של הזרימה

(Csikszentmihalyi, 1990), אשר ביקש מהמשתתפים לדרג את תחושת ההסכמה שלהם

עם משפטים במהלך השבוע האחרון. פריטים כללו “הרגשתי שאני מאוד מתעניין במה

שאני עושה” ו “הרגשתי תחושה חזקה של הנאה”. פריט אחד (“הרגשתי שאין הפרדה

ביני לבין ההתנהגות שלי.) הוסר על מנת להשיג מדד מהימן.

התנהגות מוחצנת. הערכנו התנהגות מוחצנת ע”י שימוש בשאלון עם 8 פריטים של מיטשל ועמיתים

(2010) . המשתתפים נתבקשו לדרג את המידה בה הם מתנהגים בדרך שהיא פטפטנית, מאופקת,

מלאה באנרגיה, אנרגטית, שקטה, אסרטיבית, מתביישת, נמנעת, יצאנית, וחברתית במהלך השבוע

האחרון. בעוד שבמדדי מאפיינים המשתתפים התבקשו לדרג בצורה כללית נטיות התנהגות, בסולם

זה המשתתפים נתבקשו לדרג נטיות התנהגות במהלך השבוע האחרון. ניתחנו מדד זה יחד

עם כל הפריטים ועם 4 פריטים שהשמטנו. השמטנו 4 פריטים שחפפו עם ההוראות.

(להיות יותר פטפטני, אסרטיבי, מאופק, שקט) על מנת להבטיח שהתוצאות שנמדדו ע”י

מדד זה לא יושפעו ע”י הדרישה שלנו. תוצאות במדד המקוצר היו דומות לתוצאות

במדד הכולל שדיווחנו למטה.

5 התכונות הגדולות- למשתתפים ניתן item Big Five Inventory-2 (BFI-2; Soto & John, 2017),

כמו גם 48 פריטים של מוחצנות מ Revised NEO Personality

Inventory (Costa & McCrae, 1992

עם זאת, הסרנו  8 פריטים מהמדד האחרון על מנת להשיג מדד מהימן. לרוע המזל,

בגלל טעות פקידותית, רק 11 מתוך 12 תכונות של מצפוניות נלקחו.

בשני המדדים המשתתפים התבקשו לדרג את רמת ההסכמה שלהם עם המשפטים שיכלו

לתאר את אישיותם.

רצון למוחצנות.- למשתתפים ניתנו 8 פריטים הקשורים למוחצנות מ Change Goals Big Five Inventory

(Hudson & Roberts, 2014),

ובהם המשתתפים נתבקשו לענות מהי המידה שבה רצו להעלות או להוריד פריטים משאלון

5 התכונות המקורי. לדוגמה, פריט אחד הוא “אני רוצה להיות פטפטן” – ומשתתפים דירגו

את הפריט הזה בסולם ליקרט נקודה 5, מהרבה פחות להייתי רוצה להיות הרבה יותר ממה

שאני עכשיו.

דבקות- על מנת להעריך באיזה מידה המשתתפים דבקו בהוראות של ההתערבות, שאלנו

משתתפים שאלה פשוטה “במהלך 7 הימים האחרונים, באיזה מידה התנהגת ע”פ ההוראות?”.

התאמה-משתתפים השלימו מדד עם 3 פריטים שכלל גם את ההתאמה הצופה ואת ההתאמה

האמיתית. (adapted from Lyubomirsky, 2008) בתחילה, המשתתפים נשאלו כמה טבעי,

מהנה, ובעלת משמעות הם מצפים שההתערבות במהלך השבוע הקרוב תהיה, בעוד

שבאחרון המשתתפים נשאלו כמה טבעי, מהנה ומשמעותית ההתערבות באמת הייתה במהלך

השבוע האחרון.

תוצאות:

דבר ראשון, בחנו האם משתתפים ביצעו את ההוראות של ההתערבות והיו מסוגלים לשנות

את מידת ההתנהגות המוחצנת שלהם. ואכן, הדיווח העצמי של המשתתפים על ההתנהגות

המוחצנת עלה בצורה משמעותית במהלך השבוע של המוחצנות וירד בצורה משמעותית

במהלך השבוע של המופנמות. (see Table 4 and Figure 2, top left

האם שינויים בהתנהגות מוחצנת היה במתאם עם שינויים בתחושת הרווחה? משתתפים

דיווחו על עלייה ניכרת ברגשות החיוביים במהלך השבוע של המוחצנות ועל ירידה ניכרת

ברגשות החיוביים במהלך השבוע של המופנמות. (טבלה 4 ותמונה 3) . תחושת הרווחה

שלהם עלתה בצורה משמעותית במהלך השבוע של המוחצנות מאשר במהלך השבוע

של המופנמות בכל המדדים מלבד מדד אחד. (שמחה). עם זאת, כמה מדרונים

פשוטים הכילו מידת ביטחון שהכילה 0. המניפולציה הניסויית שלנו הייתה בעלת

השפעה גדולה יותר על תחושות חיוביות כמו חיבור, יכולת, אוטונומיה, וזרימה ,

אך בעלת השפעה חלשה יותר, ופחות עקבית על רגשות שליליים, שמחה, וסיפוק

מהחיים.

-האם מדדי אישיות הושפעו  מההתערבות? ע”פ שני השאלונים NEO

וbf-2 דירוג עצמי של מאפיינים של מוחצנות עלו במהלך השבוע של המוחצנות

וירדו במהלך השבוע של המופנמות. ושינויים אלו היו מובהקים בצורה משמעותית.

(ראה טבלה 4). למרות שמצאנו דפוס דומה בתוצאות של התכונה מצפוניות,

שינויים במצפוניות היו תלויים בסדר של ההתערבות. (ראה טבלה 4.) יותר

מזה, כפי שהומחש בתמונה 2 (מצד שמאל), שינויים במצפוניות הושפעו

יותר מהזמן מאשר ההתערבויות. לא נצפה שינוי משמעותי בגורם אחר

ממודל 5 התכונות כתוצאה מההתערבות.

המדד החוזר ANOVA  תאם את כל התוצאות שתוארו למעלה. (ראה טבלה 5).

ביצענו את המבחן של מאוצ’לי ל violations of sphericity . לרוב המדדים,

המבחן הזה היה לא מובהק, דבר המצביע על ההנחה שברוב המקרים,

ה sphericity לא הוסר . (**אין מילה הולמת בעברית לזה.) ואכן, הערכים

של גרין האוס, שתוקן לnonsphericity תאמו את ערכי הp שלא תוקנו.

צפינו באפקט גדול של התנהגות מוחצנת, ואפקטים בינוניים של תחושה חיובית,

תחושה שלילית, חיבור, יכולת, אוטונומיה, וזרימה.

אילו גורמים תיווכו את ההשפעה של ההתערבות? משתתפים אשר דיווחו

על כך ששינו את ההתנהגות המוחצנת והמופנמת שלהם בצורה ניכרת, בין

השבוע של המוחצנות והמופנמות, התנסו בהשפעות גדולות יותר על מס’

מאפיינים הקשורים לתחושה של רווחה. (ראה טבלה 6.) בנוסף, לטינים ,

וכאלו שהיה להם רצון למוחצנות התנסו בשינוי פסיכולוגי גדול יותר בין השבועות

של המוחצנות והמופנמות מאשר אחרים. משתתפים עם הבדלים במידה

שבהם הרגישו שההתערבות היא טבעית, מהנה ומשמעותית בשבילם (התאמה)

גם התנסו בשינויים גדולים יותר בתוצאותינו, במהלך המחקר. עם זאת, כוח ההתערבות

שלנו לא תווך במידה ניכרת ע”י התאמה, רמות בסיס של מוחצנות, או מגדר.

דיון:

הראינו שמניפולציה שנועדה להעלות את ההתנהגות שמקושרת למוחצנות משפרת

במידה ניכרת את תחושת הרווחה, ובמיוחד בעלת השפעה חיובית על תחושה של חיבור,

זרימה- והמניפולציה שנועדה להעלות התנהגות המקושרת למופנמות הורידה במידה

ניכרת את תחושת הרווחה. בהתחשב בזה שמופנמות היא בד”כ לא נחשבת לרצויה

או משתלמת בתרבות של ארה”ב (Cain,2013) , אנחנו מאמינים שהתוצאות הכי

מפעימות הן אלו שמראות שתחושת רווחה יכולה לרדת בצורה ניכרת כאשר אנשים

מתנהגים בצורה מופנמת יותר מהרגיל.

-ההשפעה של התנהגות מוחצנת על רגשות חיוביים, תחושת חיבור וזרימה הייתה

ניכרת ולא הייתה תלויה בסדר. (תנאי). עם זאת, ממצאים עם תוצאות אחרות

שמתקשרות לתחושת רווחה היו פחות עקביים מעבר לשבועות ותנאים.

אכן, ההשפעה של התנהגות מופנמת על תחושות שליליות הייתה בכיוון אחר ב2

סוגי הסדר. זה לא היה לחלוטין בלתי צפוי מכיוון שמחקרים קודמים הראו שהקשר

בין מוחצנות לרגשות חיוביים הוא יותר חזק מאשר הקשר בין מוחצנות לרגשות

שליליים. (Steel et al., 2008). בנוסף, ההוראות שלנו למשתתפים , אשר

תיארו כל התערבות כאפקטיבית לסטודנטים בקולג’, יכולות להסביר את

הירידה בתחושות השליליות במהלך 1-8 ימים שנצפו ב2 התנאים

במדדים אחרים של תחושת רווחה (שמחה, סיפוק בחיים, ויכולת) שהיו לא עקביים

או שהושפעו בצורה חלשה מההתערבות שלנו. אנחנו מאמינים שהתערבות

הכוללת התנהגות מוחצנת מעלה בצורה ספציפית רגשות חיוביים ותחושות של

חיבור. זה יכול להסביר למה אנו עדים להשפעות חזקות על תחושות חיוביות,

חיבור, וזרימה, והשפעות חלשות על מדידות הקשורות להערכה (ואולי יותר

יציבות) כמו שמחה, סיפוק בחיים ויכולת.

בצורה מעניינת, הערכה של תכונת המוחצנות גם כן מושפעת מההתערבות שלנו. למרות שאנו

חושבים שזה אפשרי שהתנהגות יכולה להשפיע אל אופי (e.g., see Magidson et al., 2014),

פירוש של אלטרנטיבה אחרת היא שההתערבות השפיעה על המרכיבים של BF-2 וNEO .

ואכן, משתתפים שענו על שאלון האישיות אולי היו בעלי הטיה שהושפעה מהתנהגותם

בשבוע שחלף. וזה, כאשר עונים על פריטים הקשורים למוחצנות בסוף השבוע של כל

שבוע, המשתתפים זוכרים בעיקר את התנהגותם לאורך השבוע האחרון מאשר את

כל השקפתם על אישיותם, אפילו שהם ידעו שהתנהגותם הושפעה ע”י השתתפותם במחקר

והמדדים התקשרו למשפטים הקשורים לתכונה זו. (“אני אדם שהוא..”) בנוסף הדרישה

במחקר יכלה להוביל את המשתתפים לענות לשאלון אישיות (ומדדים התנהגותיים)

בצורה עקבית עם ההוראות לשינוי ההתנהגות. (“התבקשתי להיות יותר פטפטן, אז אני

צריך להניח שעכשיו אני יותר פטפטן.”) בגלל שתי סיבות אלו, אנו הזהרנו את הקוראים

מלפרש את הממצאים של הדיווח העצמי של האישיות .

הנחיות להעלאה של התנהגות מוחצנת יכולה להיות בעלת השפעה גדולה יותר על תחושת

רווחה של יחידים בהשוואה לאחרים. כמו שניתן לצפות, שינויים גדולים יותר בהתנהגות

מוחצנת ינבאו שינויים גדולים יותר בתחושת הרווחה. למרות שמשתנים מתווכים אילו

הם במתאם, הם עקביים עם ההנחה שלהתנהגות מוחצנת יש קשר סיבתי עם תחושת

רווחה. עוד גורם מתווך אינטואיטיבי הוא התאמה. שלא במפתיע, אנשים שמצאו

שלהתנהג בצורה מוחצנת היא יותר טבעית, מהנה ומשמעותית מאשר להתנהג בצורה

מופנמת, התנסו בתחושות רווחה גבוהות יותר לאחר שהתנסו בהתנהגות מוחצנת.( בהשוואה

להתנהגות מופנמת).

2 גורמים מתווכים פחות צפויים הגיחו- הרצון למוחצנות והסטטוס הלטיני. אנשים שיש להם

רצון חזק יותר להיות יותר מוחצנים עלולים להיות מושפעים יותר מההתערבות מכיוון שהם

מעריכים מוחצנות יותר , וודאי ישקיעו יותר מאמצים על מנת להתנהג בצורה מוחצנת.

באופן דומה לטינים יכולים להיות מושפעים יותר מההתערבות בגלל שמוחצנות היא תכונה

יותר נחשקת חברתית בתרבות שלהם.

אנחנו גם כן מצאנו עניין בהיעדר של מס’ גורמים מתווכים פוטנציאליים. דבר ראשון, ההשפעות

לא תווכו ע”י רמת הבסיס של המוחצנות. למרות שהגיוני לצפות שההתערבות שלנו תשפיע

בצורה שונה על מופנמים לעומת מוחצנים,  (cf. Jacques-Hamilton et al., 2018

הכישלון שלנו בלאתר את הגורם המתווך הזה מקביל לממצאים קודמים.

Fleeson et al., 2002; McNiel & Fleeson, 2006; McNiel et al.,

2010; Zelenski et al., 2012)

שוב, יכול להיות שגם אפקט התקרה (למוחצנים יש פחות מקום להשתפר) ואפקט ההתאמה

(מוחצנים מוצאים יותר הנאה במשימה ולוקחים אותה יותר ברצינות) נוכחים ומבטלים האחד

את השני. לחילופין, התכונה מוחצנות אולי משקפת את הנטייה להתנסות בפעילויות מסוג זה

ולא מתייחסת ליתרונות של ההתנהגות הזו. (Zelenski et al., 2013).

שנית, כמה יהיו מופתעים שהתאמה צפויה לא תיווכה את התוצאות. עם זאת, מחקרים קודמים

מצביעים על כך שמופנמים עושים טעויות חיזוי כאשר הם מתייחסים להתנהגות מוחצנת-

כלומר, הם מעריכים בחוסר את ההשפעה החיובית ומעריכים ביתר את התחושה השלילית

שהם יחוו כאשר ינהגו בהתנהגות מוחצנת. Zelenski et al., 2013).)

ולכן, הניבויים שתוארו ע”י המדד התאמה צפויה אולי היו טעויות חיזוי, דבר שאולי יסביר למה

הם לא חזו שינויים בתחושת הרווחה. לבסוף, למה התנהגות מוחצנת היא גורם מתווך

עקבי אבל לא דבקות? אנו מאמינים שזה כתוצאה ממהימנות נמוכה של פריט אחד

במדד הדבקות .

הגודל של כמה מהאפקטים הנצפים של הגודל היו תלויים בשאלה האם בחנו נתונים שבועיים

במודל של גדילה, או נתונים בצורה תדירה במודל של מס’ שלבים.

באופן מיוחד, ההשפעות של ההתערבות על דיווח עצמי של התנהגויות מוחצנות ככל הנראה

הושפעו על ידי סוגי הנתונים והניתוח שנעשה.

עם זאת, מצאנו שזה מתקבל על הדעת שמשתתפים מצרפים שינויים שהם צפו בהתנהגותם

במהלך שבוע- שיפוט שוודאי מושפע על ידי הסכמה העצמית שלהם והטיות שהם זוכרים-

דבר שישתנה במודלים סטטיסטיים המצרפים את אותם השינויים של התנהגות המשתתפים

המוערכת בצורה תדירה יותר ע”י שאלונים. בנוסף, תוצאות ממודלים של גדילה ודאי ישתנו

מאלו של מודלים של כמה שלבים, לא רק בגלל השונות הספציפית במודלים, אלא בגלל שהמודלים

של הגדילה נערכו עם חלקים של נתונים שהיו בשימוש ע”י המודלים של מס’ שלבים.

שניהם, הניסוי שלנו וגם של ג’קיס המילטון ועמיתיו, גילו שהתנהגות מוחצנת יכולה להיות מופעלת

ע”י מניפולציה במהלך זמן של מס’ ימים. יותר מזה, בשני הפרויקטים התערבות שנועדה לשנות

להתנהגות מוחצנת, הובילה לעלייה בתחושת הרווחה, במיוחד ברגש החיובי. עם זאת, ג’קוס

המילטון ועמיתיו מצאו שההשפעה של ההתערבות הייתה חזקה יותר עבור אנשים בעלי

התכונה מוחצנות, בעוד שאנו לא צפינו בהשפעה של הגורם המתווך של תכונת המוחצנות.

פער זה יכול להיות כתוצאה משונות מתודולוגית בין המחקרים, כולל מדדים שונים, ותנאי

השוואה שונים. בנוסף המחקר שלנו התמקד בתוך-הסובייקט (מאשר בין הסובייקטים)

השתמשנו בשיטות התערבות שונות שנועדו להוריד למינימום את השונות ברצון החברתי

בין התנאים, וכללנו משתתפים מאוניברסיטה במערב ארצות הבית. (מאשר אוסטרליה)

יותר מזה, שונות בתוצאות בין המחקרים יכולה להיות ממשתני דגימה. ולכן, אנו מקווים

שחוקרים יבצעו רפליקציה וירחיבו את הממצאים שלנו בעתיד עם התערבויות הקשורות להתנהגות

וימשיכו לחקור גורמים מתווכים אפשריים בעלי השפעה.

הגבלות וכיוונים עתידיים:

על מנת להימנע מהסברים חלופיים פוטנציאליים, ההנחיה של מוחצנות ומופנמות עוצבה כדי

לעורר דרישות  למאפיינים שווים.

בהתאם, שתי ההנחיות כללו שפה שהייתה עלולה להוביל משתתפים לצפות לעלייה בתחושת

רווחתם. ולכן, שיעור הגדילה במהלך שבועות המוחצנות והמופנמות עלולה להיות בהטיה למעלה.

מחקר עתידי יכול לכלול הנחיות להתנהגות מוחצנת ומופנמת ללא ציפיות או דרישה למאפיינים

מסוימים.

גורמים אחרים אולי השפיעו על שיעור הגדילה. ראשית, שיעור הגדילה במהלך 8-15 ימים

אולי היה מוטה ע”י אפקטים של ניגודיות, שנובעים מהתערבות הפוכה בימים 1-8.

יותר מזה, שיעור הגדילה בימים 8-15 אולי היה מוטה ע”י רגרסיה לממוצע.

לכן, מחקר עתידי יוכל לכלול קבוצת ביקורת ניטרלית, כמו שג’קיס והמילטון עשו,

על מנת להשיג הערכה יותר פרקטית של ההשפעה של המניפולציה של  מוחצנות (ומופנמות).

בנוסף, שיעור גדילה מקבוצת ביקורת ודאי לא יהיה מושפע ע”י דרישה של מאפיינים

מסוימים. אנו גם הערכנו את שיעור הגדילה מ2 נקודות זמן בלבד. שימוש בנקודות זמן

רבות יותר בעתיד יוביל להערכה של שיעור גדילה מדויקת יותר, ולאפשרות למודל צמיחה

לא ליניארי.

האם האפקטים שנצפו במחקרינו יחזיקו  מעמד במהלך תקופת התערבות ארוכה יותר? למרות

שרמת הבסיס של התכונה מוחצנות לא הייתה גורם מתווך משמעותי, זה אפשרי שמופנמים

(כמו מוחצנים) יחוו עלויות קוגניטיביות והדוניסטיות לאחר התנהגות בצורה מוחצנת (או

מופנמת) מהרגיל למס’ שבועות. אפשרויות אלו יכולות להיות לבחינה במחקרים עתידיים.

מהי ההתנהגות הספציפית שהובילה לשינויים בתחושת הרווחה? לרוע המזל, אנחנו לא יודעים

את ההתנהגות המסוימת שהמשתתפים נהגו בה וההשפעות הייחודיות לה. למשל, האם

התנהגות בצורה שקולה, שקטה או מאופקת, היא שגרמה למשתתפים לירידה בתחושה

החיובית במהלך שבוע המופנמות? מחקר עתידי יכול לבחון את ההשפעות של שינויים

במניפולציה בסט צר יותר של התנהגויות מאשר אלו הכלליות שמתקשרות לפעילות מוחצנת.

זה סביר ששינוי בהתנהגות המייצג היבטים שונים של מוחצנות. e.g., sociability vs. assertiveness,) see Saucier & Ostendorf, 1999)

יוביל לתוצאות שונות.

בעיקר, אנו צריכים מדדים טובים יותר למידת הדבקות של המשתתפים.

למרות שהדיווח העצמי של התנהגות מוחצנת מותאם לדפוס שהיינו מצפים לו אם הם אכן

היו דבקים בהוראות, חוקרים עתידיים ודאי ירצו להתייחס לדבר בכלים אובייקטיבים יותר.

עוד אפשרות היא למדוד תחושת רווחה, באותו הרגע, מאשר בצורה רטרוספקטיבית.

על מנת להימנע מהפוטנציאל של הטיות בזיכרון המקושר לדיווחים רטרוספקטיביים.

המדגם שלנו כלל סטודנטים שהיו בעיקר בנות, ואסייתים או לטיניים. התוצאות שלנו מצביעות

על כך שאפקטיביות ההתערבות לא הושפעה ע”י מגדר אבל כן הושפעה ע”י סטטוס- לטיני.

לכן, אפקטים של גודל עלולים להיות קטנים יותר במדגם עם פרופורציה קטנה יותר של לטינים.

בנוסף, ההתערבות יכולה להיות פחות עוצמתית בגילאים מבוגרים יותר, כיוון ששינוי בהתנהגות

הרגילה צפוי להיות קשה יותר למבוגרים. אכן, אישיות נעשית יציבה יותר בגילאים מאוחרים (DelVecchio & Roberts, 2000).

מחקרים עתידיים ודאי ירצו  לבחון את היעילות של התערבות המוחצנות בתרבויות שונות.

מחקרים מצביעים על כך שתרבויות קולקטיביות (אסיאתיות) מעריכות רגשות ותכונות

של מופנמים (להיות רגוע ומאופק)   בצורה ניכרת יותר. (Tsai, Knutson, & Fung, 2006)

ולכן, התערבות של מוחצנות עלולה להיות פחות אפקטיבית או רצויה בתרבויות לא

אינדיבידואליסטיות. ואכן, כמה התערבויות חיוביות, כמו הבעת תודה, נמצאו פחות

אפקטיביות בתרבויות כאלה. ((Shin & Lyubomirsky, 2017 עם זאת, כמה מחקרים

הצביעו על כך שתכונות המקושרות ליחסים, לא מושפעות באופן ניכר מהתרבות.

(Ching et al., 2014).

מסקנות:

התוצאות שלנו מצביעות על כך שאישיות המקושרת להתנהגות, יכולה להיות

מתופעלת לכמה ימים ע”י מתן הוראות פשוטות למשתתפים להתנהג שונה.

המשתתפים שלנו הונחו ליצור כוונות ספציפיות על הדרך בה הם ישנו את התנהגותם

ותוזכרו בהוראות אלו 3 פעמים בשבוע, דבר שהיה חיוני להעלאת רמות ההיענות שלהם.

ניתן יהיה אולי להשתמש בשיטות דומות על מנת לייצר שינויים התנהגותיים המתקשרים

לתכונות אופי אחרות.

יותר מזה, המחקר שלנו מרחיב את המחקרים הקודמים בכך שמראה ששינוי התנהגותי

יכול להוביל לשינוי באופי. מחקר עתידי יכול לבחון את הרעיון ע”י מדידת הכמות של

היווצרות ההרגלים אצל משתתפים- לדוגמה, ע”י שימוש בתצפיות (דיווח עמיתים, וידאו)

ודיווח עצמי המלווה בהערכות שעוקבות אחר המידה שבה השינוי ההתנהגותי ע”פ ההוראות

נשאר לאחר תקופת ההתערבות.

לסיכום, אפילו אם מוחצנות היא תכונה יציבה, הניסוי שלנו מוסיף לגוף הספרותי המתפתח

ומצביע על כך שהתנהגות מוחצנת יכולה להיות מתופעלת ו, שנית, שכאלה מניפולציות יכולות

לייצר תוצאות חיוביות ניכרות.