Home is Private…Do Not Enter! Introversion and Sensitivity to Work–Home Conflict

בית זה פרטי.. לא להיכנס! מופנמות ורגישות לעימות של עבודה- בית

Keywords: extraversion, work–home conflict, spillover, burnout, engagement, strain

תקציר:

מחקר זה בוחן מוחצנות כדבר הממתן את הקשר בין הקונפליקט השלילי של עבודה-בית והלחץ הנובע ממנו , בקרב עובדים בארה”ב, ע”י שימוש בתיאוריית שימור המשאבים ותיאוריית ויסות הפרטיות. מופנמים מתנסים רק בתחושות שליליות מהקונפליקט של עבודה- בית, אשר קשורים למחסור של משאבים בעבודה (שחיקה בעבודה, מעורבות נמוכה, חוסר סיפוק מהאיזון) מאשר מחסור כללי (שחיקה אישית ) ומתח (פסיכולוגי או פיזי). מממצאים אלו מציעים שמופנמים באופן סלקטיבי נסוגים מתחום העבודה על מנת לשמר משאבים כאשר הפרטיות בבית מאוימת. מעסיקים אולי ירצו לשקול דרכים לעזור למופנמים להעלות את הפילוח בין עבודה- בית, כמו הפחתת נורמות של מקום העבודה שמעודדות עובדים להיות זמינים בצורה רציפה.

מבוא:

הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית הוא נושא שהולך וגדל במקומות העבודה  המודרניים, ומתרחש כאשר נושאים הקשורים לעבודה ודורשים מענה, פולשים לתחומי הבית. (כמו ביטול תוכניות משפחיות על מנת לקרוא איימל חשוב מהעבודה בזמן שהאדם נמצא בבית) למרות שקונפליקט יכול להתרחש גם בכיוון ההפוך (בית- עבודה),נראה  שלקונפליקט שלילי בין עבודה- בית יש  את הקשר החזק ביותר לבריאות העובד ולתחושת הרווחה שלו.( גרוויץ מרקס, 2000, סונטנג & בינוויס,2013) תיאוריית שימור המשאבים (הובול, 1989) טוענת שיחידים הם בעלי מוטיבציה להעלות או לשמור על אספקת המשאבים העכשווית שלהם. בתוך ההקשר של הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית, פלישה של תחומי העבודה יכולה להסתיים בלחץ, בגלל שהם מאיימים על משאבים בעלי ערך בתוך תחומי הבית. –

משאבים יכולים לכלול אנרגיה, תכונות אישיות, תנאים ואובייקטים שעוזרים לאנשים לענות על דרישות בתחומי העבודה ובתחומי הבית (הופבול, 1989) דוגמה אחת  לתנאי בעל ערך הוא פרטיות-  לאדם יש שליטה על איך שהוא מציג את עצמו לאחרים (אלטמן, 1977,מרגוליס, 2003). שמירה על פרטיות בבית מהפרעות הקשורות לעבודה מאפשרת לעובדים לתעל את האנרגיה שלהם (עוד משאב בעל ערך) על מנת לענות על דרישות הבית. כאשר הפרטיות בבית מאוימת, עובדים יטו לסגת ממשאבים הקשורים לעבודה על מנת לשמר משאבים. (א.ג גרנדי, & קרופנזנו  1999).

עובדים יכולים להיות שונים ברגישותם לקונפליקט השלילי בין עבודה- בית- אם פרטיות היא ערך מוערך יותר ע”י עובדים מסוימים מאשר אחרים. תיאוריית ויסות הפרטיות  (אלטמן, 1977: מרגוליס, 2003) מציעה שמוחצנות יכולה להיות מקושרת עם תפיסות על הסרת הפרטיות. כאשר מדברים על מוחצנות- הכוונה היא הנטייה של היחיד להיות חברתי ובעל אנרגיה, המחפש אינטראקציות חיצוניות עם אחרים (א.ג אשטון & לי, 2009). על מנת להקל על הדיון, נתייחס לאנשים אשר ציונם גבוה יותר כ’מוחצנים’, ואנשים שציונים נמוך יותר כ’מופנמים’ . מחקרים מציעים שמופנמים יכולים להיות רגישים יותר לפגיעה בפרטיותם, ומעדיפים לבלות יותר זמן  לבד. (בורגר סטון ,1986) מופנמים גם נוטים יותר לקבל את זה שיש להם פחות שליטה על פעילויותיהם בבית על מנת להתאושש. (שנטג & פריץ , 2007).

מחקרים קודמים אשר התמקדו בהשפעות העיקריות של תכונת המוחצנות על הקונפליקט של עבודה- בית, לא השתמשו בכלי מדידה תקפים וישירים בקונפליקט של עבודה- בית, או שהסתמכו על כלי מדידה מוגבלים או לא ספציפיים של לחץ ורווחה . (א.ג קינונן, ורמולסט גריס & מקיקנגס, 2003:  לנגלן, באקר, ואן דורנן & שפולי, 2006; מייקל, קלארק & ג’רמילו רנטאנן, פולקינן &קנונן, 2005) . ולכן, המחקר הנוכחי יבחן את הפוטנציאל הממתן של מוחצנות על הקשר בין הקונפליקט השלילי של עבודה- בית על מגוון של אינדיקטורים של מחסור במשאבים . (שביעות רצון מהאיזון בין חיי העבודה לחיים האישיים, התחייבות לעבודה, שחיקה בעבודה, שחיקה אישית) , ותגובה כללית של מתח (פיזי או פסיכולוגי). כל התוצאות האלה בעבר קושרו לקונפליקט השלילי בין עבודה- בית (א.ג גראנט & לנגן פוקס, 2007: גרטוויץ, מלוני, ברבר & מושייגן  ג’אנג זאנג, זיפאי &פארק, 2012ף מונטגומרי; 2013 פיטר, שפולי & דן הודן , 2003.) אנו הנחנו שהקשר בין הקונפליקט השלילי של עבודה- בית לבין מחסור במשאבים ותגובות לחץ הוא חזק יותר בקרב המופנמים בהשוואה למוחצנים. זה בעיקר צפוי להתרחש כאשר חוזים מחסור במשאב הקשור לעבודה כתוצאה מנסיגה מנושאי העבודה. (גרנדי & קורפנזנו ).

שיטה:

משתתפים ופרוצדורות

עובדים מארה”ב גויסו דרך Amazon Mechanical Turk . הם התבקשו להשלים שאלון  אונליין תמורת 0.25$. הוצגו להם מדדים ופריטים בצורה רנדומלית עם מס’ אופציות לתשובה על סקאלה. תשובות המשתתפים נשמרו לניתוח אם המשתתפים:

א’. עבדו לפחות 30 שעות שבועיות. ב’. הרגישו בנוח עם השפה האנגלית. ג’. השתמשו במידע ובאמצעי תקשורת טכנולוגיים בבית למטרות עבודה.

מתוך 641 משתתפים, 509 ענו על הדרישות וסיפקו שאלונים מלאים שיוכלו לשמש לניתוח הנתונים. מרבית המשתתפים היו לבנים (82.1%) נשים (60.4%) נשואים או במגורים משותפים (61.6%) ללא ילדים מתחת לגיל 18 שגרים בבית. (65.0%) הגיל הממוצע היה 32.89 (סטיית תקן 11.28) והזמן הממוצע בארגון היה 5.51 שנים. (סטיית תקן=7.84) .

אוכלוסיית המדגם כללה משתתפים עם מגוון רב של סוגי עבודות, כולל עיסוקים כמו נהג משלוחים, עורך דין, מתכנן אירועים ואחרים.

כלי המדידה

התכונה ‘מוחצנות’ נבחנה ע”י שאלון HEXACO-60 לאפיון מוחצנות. (אנטון & לי, 2009) האופציות של התשובות דורגו מ1 (לא מסכים בכלל) ל5 (מסכים מאוד.) השתמשנו  בקידוד הקונבנציונלי כאשר ציונים גבוהים סימלו מוחצנות וציונים נמוכים סימלו  מופנמות. (א.ג קוסטה & מקרי, 1980). קונפליקט שלילי בין עבודה- בית במהלך החודש האחרון אופיינה ע”י 4 פריטים. (ווין, מוזיקה & פליסון,2004). האופציות של התגובות דורגו מ1 (לעולם לא) ל5. (כל הזמן). סיפוק מהאיזון הקיים בין החיים- לעבודה אופיין ע”י 5 פריטים. (וקולר, 2007)  תשובות המשתתפים דורגו מ1 (מאוד לא מרוצה) ל5 (מאוד מרוצה).  Extraversion was assessed using the HEXACO-60 extra- -סולם של 7 פריטים שמתקשרים לשחיקה בעבודה של Copenhagen  Burnout Inventory  היה בשימוש על מנת להעריך שחיקה בעבודה במהלך החודש האחרון.(a=0.89  קריסטנסן, בוריץ, וילדסן, &כריסטנסן, 2005) כאשר 6 פריטים מהסולם היו בשימוש כדי להעריך שחיקה אישית (a=0.89) .האופציות של התשובות לשני המבנים דורגו מ1 (לעולם לא) ל5. (תמיד).  המחויבות לעבודה במהלך החודש האחרון הוערכה ע”י השאלון למחויבות לעבודה של Utrect (שפולי, ביקר, & סלבונה, 2006) . שאלון זה הוא בעל 9 פריטים ומכיל 3 תת סולמות: קליטה (שלושה פריטים), מרץ (שלושה פריטים) ומסירות (שלושה פריטים) מיצעו את 3 תת הסולמות כדי ליצור ציון אחד שיסמל את המחויבות לעבודה. אופציות התשובות דורגו מ0 ( לעולם לא) ל6 (כל יום). מתח פסיכולוגי נמדד ע”י שימוש ב4 פריטים מסולם המתח (a=0.78 : כהן & ויליאמסון , 1988) . תשובות דורגו מ0 (לעולם לא) ל4 (לעיתים מאוד קרובות.) מתח פיזי נמדד ע”י שימוש בפריטים ממלאי הסימפטומים הפיזיים (a=0.86 ספקטור&ג’קס, 1998) המשתתפים נשאלו באיזה חומרה התנסו בכל אחד מהסימפטומים הפיזיים בחודש האחרון החל מ0 (לא) ל2 (כן, וראיתי גם רופא) . משתנים מנבאים כללו 5 פריטים מסולם העומס כמותי להערכת עומס העבודה (a=0.82 ספקטור& ג’קס, 1998) ו3 פריטים מסולם אוטונומיה בעבודה על מנת להעריך עד כמה אוטונומי לוח הזמנים בעבודה. (a=0.86 ברו, 1985) . תשובות המשתתפים לאוטונמיית לוח הזמנים בעבודה הייתה מ1 (לחלוטין לא מסכים) ל7 (מסכים בהחלט.) עומס בעבודה דווח מ0 (לעולם לא) ל4 (תמיד.) לכל המשתנים מוצגים משתני עקיבות פנימית בטבלה 1.

תוצאות:

קורלציה דו משתנית בין משתני המחקר מוצגת בטבלה 1. עומס בעבודה ואוטונומיה על לוח הזמנים נמצאו בקשר מובהק עם כל התוצאות . (מלבד עומס בעבודה ומתח פיזי) ולכן נכללו כמשתנים מנבאים. חישבנו את הממוצע של כל המשתנים הממתנים  והעצמאיים לפני שביצענו ניתוחי אינטראקציות וניתוחי תיווך. בהתאם לאפקטים המתווכים הצפויים, (טבלה 2) הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית הסביר חלק משמעותי מהשונות (מעבר למשתנים המנבאים ) של המשתנים: שביעות הרצון מהאיזון ΔF = 10.41, p < 0.05, ΔR2= 0.013, שחיקה בעבודה   (ΔF = 5.68, p < 0.05, ΔR2= 0.006 ומחויבות ((ΔF = 4.87, p < 0.05, ΔR2= 0.007. האינטראקציות בין שחיקה אישית, ובין מתח פסיכולוגי ופיזי היו לא מובהקות. -ניתוח שיפועים פשוטים לערכים של סטיית תקן אחת מעל (למוחצנים) ול1 מתחת לממוצע (למופנמים) נלקחו לכל אחד מהאינטראקציות המשמעותיות. כפי שציפינו, הקשר בין הקונפליקט של עבודה- בית ושביעות רצון מהאיזון בין עבודה- בית , שחיקה בעבודה ומחויבות לעבודה היה חזק יותר בקרב מופנמים מאשר מוחצנים. במקרה של מחויבות לעבודה, קשר זה היה מובהק רק בקרב מופנמים ולא היה מובהק בקרב מוחצנים.

דיון:

האפקטים העיקריים שנמצאו בתוצאות המחקר הם עקביים עם תוצאות עבר שהראו שעלייה בקונפליקט השלילי בין עבודה- בית מתקשר לפחות שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לבית, יותר שחיקה ויותר מתח פסיכולוגי ופיזי. עם זאת, אנחנו הראנו שכמה מהקשרים מתווכים ע”י מוחצנות, כאשר עובדים מופנמים מתנסים במחסור רב יותר במשאבים הקשורים לעבודה כתוצאה מהקונפליקט השלילי בין עבודה- בית . על סמך מחקרים שנעשו בנושא זה, ובשימוש בתיאוריות  בCOR וויסות הפרטיות, ההשפעות הממתנות של מוחצנות על הקונפליקט נראות מוגבלות למחסור במשאבים שקשורים לעבודה . מוחצנות לא מתווכת את הקשר בין הקונפליקט לחוסר כללי במשאבים (שחיקה אישית ) או בין הקונפליקט לתגובות של מתח כללי (פיזי ופסיכולוגי) . ההבדל שנמצא בממצאים למשאבים הקשורים לעבודה ובין מחסור במשאבים כלליים  ומתח פיסי ראוי לציון בהקשר של תיאוריית ויסות הפרטיות, כיוון שנסיגה חברתית ממקור הפרת הפרטיות היא תגובה נפוצה על מנת לשמור על רמת הפרטיות המועדפת של האדם. (אלטמן, 1977) . ולכן, חוסר הפרופורציה בתשובות של הקונפליקט בין עבודה בית לבין תוצאות הקשורות רק לעבודה, מציעות שמופנמים נכונים יותר להתנסות בהפסד של משאבים ונסיגה ממקום העבודה. דבר זה עקבי מהצעות שנלוו לגישת הCOR בהקשר לקונפליקט שבין עבודה למשפחה. (הופבול, 1989: רנדי& קרופנזנו)- אשר מניחה שיחידים יכולים לסגת ממשאבים (קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים) שקשורים למקור הקונפליקט כניסיון למנוע איבוד משאבים נוסף.

מגבלות וכיוונים עתידיים:

למרות שהסדר הרגיל בקשר בין קונפליקט שלילי בין עבודה- בית לבין חוסר במשאבים הקשורים לעבודה נתמכים ע”י תיאוריות וע”י מחקרי אורך בעבר, טבע של מחקר זה- מחקר רוחב, לא יכול לשלול את האפשרות שהקשר הסיבתי הוא הפוך, כלומר שחוסר במשאבים הקשורים לעבודה, משפיעים על הקונפליקט. למרות שניבויים מתיאוריית ויסות הפרטיות נתמכו, אנחנו לא מדדנו ישירות  השקפות על הפרות של פרטיות במחקרינו. מחקרים עתידיים יוכלו למדוד ישירות תפיסות של הפרות פרטיות בבית בגלל הקונפליקט השליליבין עבודה בית, על מנת להחליט א’. האם מופנמים מדווחים יותר על הפרה של פרטיותם ביחס לקונפליקט השלילי. ב’. האם הפרות של פרטיות הוא המפתח דרכו הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית משפיע על המחסור במשאבים מעבר להסברים חלופיים. (עייפות או צורך להתאושש) . לדוגמה, יכול להיות שלמופנמים יש צורך רב יותר להתאושש בעקבות דרישות של העבודה ולכן הם יותר רגישים לקונפליקט השלילי בין עבודה- בית, בעיקר בגלל שהוא מפריע לזמן הנוסף הנדרש מהם כדי להתאושש. עם זאת, העובדה שהאפקטים הנצפו במחקר זה התרחשו רק בהקשר לעבודה (מאשר כללי) ולתגובות מתח מרמזת על כך שאפשרות זו אינה סבירה.

מסקנות:

רמת המוחצנות של העובדים יכולה להיות גורם קריטי הקובע את הרגישות שלהם לקונפליקט השלילי בין עבודה- בית בהקשר למחסור במשאבים הקשורים לעבודה. למופנמים יש נטייה ליותר תגובות שליליות על כך שהעבודה נכנסת אל תחומי הבית, ומתבטאת בפחות שביעות רצון מהאיזון שבין עבודה- לבית, יותר שחיקה מהעבודה, ופחות מחויבות לעבודה. עם זאת, הרגישות הנוספת לקונפליקט השלילי בין עבודה- בית איננה מתבטאת בשחיקה כללית או במתח (פיזי או פסיכולוגי). מעסיקים יכולים לשקול דרכים על מנת לעזור למופנמים לנהל טוב יותר את הממשק בין העבודה- בית, כמו יצירת גבולות מסביב למידע וטכנולוגיות במחשב שעלולים להעלות את הקונפליקט. (פרק & ג’קס 2011) והפחתת נורמות של מקום העבודה שעלולות לעודד עובדים להיות זמינים בצורה רציפה במקום לקחת זמן הכרחי להתאוששות. (אלן, 2001)