(14/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Influence of extroversion and introversion on decision making ability

השפעת המוחצנות והמופנמות על יכולת קבלת החלטות

Keywords: Decision making, extroversion, introversion, snap decisions, impulsive decisions

תקציר:

רקע כללי: החלטה מוגדרת כבחירה שאתה עושה על דבר מסוים, לאחר שחשבת על מס’  אופציות. קבלת ההחלטות והשיפוט של בני האדם ניתנת לצפייה במציאות. תכונת האופי שמשפיעה על תהליך קבלת ההחלטות בד”כ נעדרת ממחקרים על  קבלת החלטות. המחקר הנוכחי מתמקד במאפיינים המעוררים את תהליך קבלת ההחלטות, אבל אינו עוסק בשאלה מה הופך החלטה לטובה או רעה. מטרת מחקר זה היא להשוות את ההבדלים בתהליך קבלת ההחלטות בין מופנמים למוחצנים, ולנתח אילו מאפיינים מעודדים תהליך זה.

שיטה: מחקר רוחב נערך בקרב 370 משתתפים, שנדגמו ע”י דגימת נוחות, במקרצ’י, פקיסטן. שאלון עם שאלות פתוחות וסגורות ובהן 2 חלקים: 1. ניתוח אישיות. 2. מאפייני קבלת ההחלטות.  שאלון האישיות של Eysenck  (EPQ)  שהוא הכלי הפסיכולוגי  בעל השימוש הרב ביותר  על מנת למדוד מוחצנות – מופנמות ב5 נקודות בסולם ליקרט, היה בשימוש במחקר זה. החלק השני המתייחס לקבלת החלטות כלל 24 שאלות פתוחות וסגורות (עם 5 נקודות בסולם ליקרט) שכלל פריטים המתארים איך יחידים מקבלים החלטות.  הנתונים מהשאלון נוקו, קודדו ונכנסו לאקסל (מיקורספוט, רדמונד, WA , USA) יוצאו לSPSS גרסה 21 לווינדוס ( (SPSS Inc,Chicago, Illinois, USA לניתוח, השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית והיסקית , על מנת לנתח את הנתונים.

תוצאות: בדיוק חצי (50%) מהמוחצנים הולכים על החלטות מהירות. 9 מתוך 10 מוחצנים בדקו פעמיים את מקורות המידע שלהם לפני שקיבלו החלטה אבל יותר מחצי (64%) מהם נמנעו מהחלטות חשובות מכיוון שחשיבה גורמת להם לאי נוחות. כמעט 3 מ4 (68%) מהמוחצנים צריכים מישהו שיכוון אותם בדרך הנכונה בשביל להחליט. יותר משלושת רבע (79%) מהמופנמים מסתמכים על אינטואיציה, רגשות פנימיים ותגובות. יותר משליש (40%) מהמופנמים לא מבצעים החלטות בצורה אימפולסיבית. שליש (33%) מהמופנמים לא צריכים עזרה של אחרים כאשר הם מבצעים החלטות חשובות. מסקנות: המופנמים הם טובים יותר בקבלת החלטות מאשר מוחצנים. המופנמים  מסתמכים על האינטואיציה ועל הרגשות הפנימיים שלהם. מרביתם מסתמכים בעיקר על עצמם, לא נמשכים להחלטות אימפולסיביות כאשר מצד שני, מוחצנים בדרך כלל מעדיפים תהלך קבלת החלטות מהיר, ומחליטים מה מרגיש טבעי באותו הרגע. הם מעדיפים לדחות כל עוד אפשר, מכיוון שחשיבה גורמת למוחצנים לאי נוחות. למוחצנים יש יתרון מכיוון שהם בודקים טוב את המידע לפני שהם מקבלים החלטה, אבל הם צריכים מישהו שיכוון אותם בדרך הנכונה כאשר הם מתמודדים מול החלטות חשובות. הממצאים של המחקר הנוכחי לא יכולים לעבור הכללה  בגלל מגבלות המדגם והטיית ההתנדבות. דרוש מחקר עתידי על מנת לאשר את המימדים של סוגי האישיות וגם על מנת לגלות האם תהליך קבלת ההחלטות  שנעשה ע”י המופנמים הוא טוב או רע – מה שהיה מעבר לטווח במחקר זה.

מבוא:

החלטה מוגדרת כבחירה שאתה עושה על משהו, לאחר חשיבה על מס’ אפשרויות. קבלת ההחלטות והשיפוט של בני האדם ניתנת לצפייה במציאות. מתוך גורמים  רבים אחרים כמו יכולות חשיבה, איכות המנהיגות וכ’ו, למופנמות ומוחצנות גם כן יש השפעה על ההחלטות של האדם. שני סוגי האנשים חושבים בדרך שונה, ויש  להם גישות שונות לגבי אספקטים רבים בחיים. לפי קסטרו, למופנמים ולמוחצנים אין רק שוני בדעות, אלא גם המוחות שלהם  מנתחים בדרכים שונות. זוהי הסיבה לכך שהגישה לגבי התמודדות עם אותו הנושא שונה בצורה דרסטית.

 המחקר של קסטרו הדגיש הבדלים מדעיים וכלליים בין מופנמים ומוחצנים. על פי המחקר, מוחצנות היא תופעה, אשר בה המוח האנושי צריך גירוי  קבוע אשר מקרין אנרגיה, בצורה של רגשות ותחושות אינטנסיביות. מוחצנים צריכים כוח מניע שייתן להם מוטיבציה והם אוהבים שינויים על בסיס קבוע.

 מצד שני, קאסטרו הגדיר אנשים מופנמים ככאלה שיש להם אנרגיה פנימית לגבי מחשבות ורעיונות. המוח שלהם לא עובד בצורה היפראקטיבית והם לא מחפשים השראה באנשים. במקום הם מוצאים מקלט בבדידות ולומדים מרעיונות ומעקרונות.  יותר מזה, מופנמות עושה את האדם חסר ביטוי ולכן זה קשה במיוחד להבין אדם מופנם מאשר אדם שהוא מוחצן. עם זאת, קאסטרו הדגיש את העובדה שבניגוד לתפיסה הנורמטיבית שלפיה מוחצנים משיגים יותר בחיים, רוב המופנמים מחליטים ע”י ניתוח לפרטים של  כל אספקט בנושא ולכן רוב ההחלטות שלהם הן אמינות.

 קופר הדגיש את העובדה שהמוחות של המופנמים מעבדים מחשבות מהר יותר מאשר המוחות של המוחצנים. זה בגלל שהמופנמים מאמנים את מוחם לחשוב בצורה תמידית. לא כמו מופנם, מוחצן חושב בדרכים שונות באותו זמן. זה בגלל שבמוחצנות , המוח בצורה מיידית מבטא את התוצאה של התהליך בצורה של דעה או רגש. כאשר מופנם, מנתח את כל האספקטים של הכול לפני שמגיע למסקנה מסוימת. על פי מיטשל , מופנמים ומוחצנים שונים בצורה דרסטית בכמה אספקטים.

מיטשל ביצע ניתוח עומק של מוחצנות ומופנמות והגיע למסקנה שלמוחצנים יש דרכי תקשורת ומיומנויות אינטראקציה טובות יותר מאשר למופנמים. מוחצנים  הוכחו כטובים יותר כנואמים לציבור מאשר מופנמים. עם זאת, זה לא אומר שמופנמים הם חסרי בטחון או שהם לא יכולים להתמודד עם אנשים. הם לא מתקשרים רבות עם אנשים, אבל לעצה שלהם יש תוקף. למוחצנים יש יכולות שכנוע טובות אבל אלו המופנמים שלהחלטות שלהם יש תובנה והן אמינות.

לפי בראון, המחקר האחרון על המוח של המוחצנים והמופנמים חשף את העובדה שמופנמים טובים יותר בקבלת החלטות מאשר מוחצנים. למרות  שמוחצנים תמיד נחשבו כמנהיגים טובים בזכות כישורי האינטראקציה  והתקשורת שלהם, כאשר זה מגיע לקבלת ההחלטה הנכונה, למופנמים יש יכולות טובות יותר מאשר למוחצנים. זה בגלל שמופנמים מנתחים כל אספקט בסיטואציה בפרטים ורואים סיטואציה מזוויות שונות. תהליך העיבוד במוחות של המופנמים הוא מהיר יותר מאשר במוחות של המוחצנים, וזה מאפשר להם לקבל החלטות בזמן. מופנמים לא מסתמכים באחרים לקבלת החלטות, מה שאומר שיש להם יותר ביטחון עצמי מאשר למוחצנים. תכונת האישיות שמשפיעה על קבלת החלטות בדרך כלל נעדרת ממחקר על קבלת החלטות. מטרתו של מחקר זה היא להשוות  את תהליך קבלת ההחלטות בין מופנמים למוחצנים, ולנתח לאיזה מאפיין  יש עדיפות בתהליך זה. מחקר זה לא מתעסק בשאלה האם ההחלטות הן טובות או רעות אלא רק מתמקד במאפיינים שמעוררים את תהליך קבלת ההחלטות.

שיטה:

משתתפי המחקר: משתתפים נבחרו ע”י דגימת נוחות לא הסתברותית. השתתפות במחקר הייתה על בסיס התנדבותי בלבד ולכל מי שהתנדב הובטח שכל המידע שנמסר על   ידו  ישמר חסוי ומאובטח.  גודל המדגם הוא 370 אנשים הנבחרו באופן רנדומלי מקרצ’י, פקיסטן. הגיל של המדגם נע מטווח של 18 עד 45 שנים.

 כלי המחקר: היה שאלון שכלל שאלות פתוחות וסגורות. בהרחבה, לשאלון היו 2 חלקים: -ניתוח אישיות -מאפיינים של קבלת החלטות  איסוף הנתונים של חלק 1 הושג ע”י שימוש בשאלון האישיות של אייזנק  (EPQ) שהוא הכלי הפסיכולוגי בעל השימוש הרב ביותר על מנת למדוד  מוחצנות לעומת מופנמות. היינס אייזנק תיאר מוחצנות- מופנמות כדרגת החברותיות  והאינטראקטיביות של האדם עם אנשים אחרים.  ההנחה היא שהשוני ההתנהגותי הוא תוצאה של שוני המונח בבסיס הפיזיולוגי של המוח. השאלון מכיל 10 פריטים שמודדים התנהגויות של החודש האחרון ע”י סולם ליקרט נקודה 5, שנע בטווח של לא מדויק (1) לא מדויק בצורה בינונית (2) לא לא מדויק ולא מדויק (3) מדויק בצורה בינונית (4) ומאוד מדויק (5). לEPQ יש טווח אפשרי של ניקוד בין 10 ל50. החלק השני של כלי המחקר (שאלון) כלל 24 שאלות פתוחות וסגורות המתארות איך יחידים מקבלים החלטות. לשאלות סגורות נעשה שימוש בסולם ליקרט נקודה 5. הסקאלה נעה בין לחלוטין לא מסכים (1)לא מסכים(2) לא מסכים בצורה ניטרלית (לא מסכים ולא לא מסכים) (3)  מסכים (4) ומסכים מאוד (5).

המשתתפים ענו על השאלון תחת השגה ישירה של הכותב. בוצע שימוש בטכניקה של מבחן חוזר על מנת לבדוק את המהימנות והתוקף של השאלון. ניתוח נתונים-  הנתונים מהשאלון נקו, קודדו ונכנסו לאקסל (Microsoft, Redmond, WA, USA). יוצאו לSPSS גרסה 21 של ווינדוס SPSS Inc, Chicago, Illinois, USA) לניתוח. השתמשנו בנתונים סטטיסטיים מתחום הסטטיסטיקה התיאורית וההיסקית על מנת לנתח את הנתונים. ענייני אתיקה: אחרי שקיבלו מידע קצר על מטרת המחקר, הסכמה מדעת התקבלה מכל המשתתפים ללא כפייה. הובטחה שמירה על חיסיון המידע והאנונימיות של המשתתפים, והגנה על  הנתונים שנאספו .

תוצאות:

סה”כ, 370 משתתפים סיפקו נתונים שתרמו למחקר. מאפייני התשובות מסוכמים בטבלה 1. שינוי מזערי בשאלון המחקר שלא סטה רבות מהשאלון אישיות המקורי של אייזנק נמצא מתאים לנושא המחקר, ו140 מתוך 370 היו מאוד מופנמים, 200 הו מאוד מוחצנים כאשר 10 אובחנו כמופנמים במידה בינונית, ו20 היו מוחצנים במידה בינונית . מס’ כולל של מופנמים היה 150 ומוחצנים 220.

הרוב נעו בטווח גילאים בין 21 ל45 שנים. 54 אחוזים היו גברים, קצת יותר מרבע היו רווקים, ו74% נשואים. חצי מהמשתתפים היו בעלי השכלה מעבר לרמת המאסטר.

 המאפיינים של תהליך קבלת ההחלטות זוהו ע”י שאלות פתוחות ושאלות סגורות מהתשובות. התשובות היו מאורגנות תחת נושאים שכללו את תכונות האישיות, והיבטים שונים בהחלטות. הפרטים הם כדלקמן:

תכונות אישיות של מס’ מובהק של משתתפים כללו הסתכמות על אינטואיציות,  אינסטינקטים, רגשות פנימיים ותגובות. התהליך של קבלת החלטות מחייב חשיבה זהירה בדרך  לוגית וסיסטמתית. לקיחה בחשבון של כמה אופציות למטרה ספציפית ובדיקה של מקור האינפורמציה מס’ פעמים על מנת להיות בטוחים בנכונותן של העובדות לפני שמבצעים החלטות. בד”כ הם מבצעים  החלטות שמרגישות להם נכון. כמה מהם מעדיפים לדחות כל עוד אפשר ואפילו להימנע מלקבל החלטות חשובות. התשובה שהם הזכירו היא כי חשיבה גורמת להם לאי נוחות. ולכן הם נמנעים מלקבל החלטות חשובות  עד שמופעל לחץ והם מחליטים ברגע.

היבטים אחרים של קבלת החלטות בקרב מס’ ניכר של משתתפים כלל החלטות   אימפולסיביות, והחלטה של מה מרגיש טבעי באותו הרגע. תופעה מאוד מעניינת ששמנו אליה לב במחקר זה היא ‘החלטה נמהרת’, שהיא שונה מהחלטות מהירות או החלטות של הרגע האחרון בגלל שהיא נלקחת בצורה לא צפויה באותו הרגע. להחלטות חשובות, התייעצות, סיוע וקבלת עצה מאחרים הייתה מועדפת על כמה מהם. מס’ גדול של משתתפים היה זקוק למישהו שיכוון אותו בדרך הנכונה כאשר הם התמודדו מול החלטות חשובות. דעתם הייתה שקבלת תמיכה  מאחרים עושה את ההחלטה לקלה יותר עבורם.

ההבדל במס’ תכונות מזוהות נותר לא מובהק בקרב מוחצנים ומופנמים. עם זאת תרשים 1 חושף מאפיינים, חלק גדול מאוד מתוך המוחצנים עלה על החלק של המופנמים בעיקר בקבלת החלטות מהירות 110 (50%) החלטות מהירות 110 (50%) ו140 (64%) להחליט מה מרגיש טבעי באותו הרגע. כמעט כולם- 200 (91%) בדקו מס’ פעמי מקורות מידע לפני שביצעו החלטות והעדיפו לדחות כל עוד אפשר ואפילו 140 (64%) להימנע מלבצע החלטות חשובות מכיוון שחשיבה גורמת ל130 (59%) מוחצנים לאי נוחות. ייעוץ ע”י 130 (59%) ותמיכה של אנשים אחרים הייתה מועדפת ע”י 190 (86%) מתוכם. מס’ גבוה של 150 (68%) מהמוחצנים היה זקוק למישהו שיכוון אותו בדרך הנכונה כאשר התמודד מול קבלת החלטה חשובה.

 יותר משלושת רבע 110 (79%) מהמופנמים הסתמכו על אינטואיציות, רגשות פנימיים ותגובות. יותר משליש 60 (40%) מהמופנמים לא ביצעו החלטות אימפולסיביות. שליש 50 (33%) מופנמים לא היו זקוקים לסיוע של אנשים אחרים כאשר ביצעו החלטות.

דיון:

אנחנו משתמשים במיומנות קבלת ההחלטות שלנו על מנת לפתור בעיות, ע”י בחירה בדרך פעולה אחת מתוך מס’ אלטרנטיבות אפשריות. מטרתו של מחקר זה היא להשוות  בין ההבדלים ביכולת קבלת ההחלטות אצל מופנמים ואצל מוחצנים ולנתח אילו מאפיינים הם עדיפים לתהליך זה. אנו לא נגענו כאן בשאלה האם החלטה היא טובה או רעה אלא רק חיפשנו את המאפיינים המעוררים את תהליך קבלת ההחלטות. 

הבחנה מרכזית בין אסטרטגיות לקבלת החלטות שונות (תיאוריותמודלים) היא המידה שבה הן מבצעות  חילופים בקרב התכונות. ממצאי המחקר מראים שלמופנמים יש כמה תכונות אישיות אשר עדיפות בתהליך קבלת ההחלטות בהשוואה למוחצנים, ממצא זה בא בהסכמה עם בראון, שלפיו, המחקר האחרון במוח של מופנמים ושל מוחצנים חשף את העובדה שמופנמים הינם טובים יותר בקבלת  החלטות מאשר מוחצנים. למרות שמוחצנים תמיד נחשבו כמנהיגים טובים בזכות יכולות  האינטראקציה והתקשורת שלהם, כאשר זה מגיע לקבלת ההחלטה הנכונה, למופנמים יש יכולות טובות יותר מאשר למוחצנים. זה בגלל שמופנמים מנתחים כל פן בסיטואציה בפרטים ורואים את הסיטואציה מזוויות שונות. יחידת העיבוד במוחם של המופנמים מנתחת מהר יותר מאשר במוחם של המוחצנים, דבר המאפשר להם לקבל החלטות בזמן. מופנמים לא מסתמכים על אנשים שיבצעו עבורם את ההחלטות, מה שאומר שיש להם יותר ביטחון עצמי מאשר למוחצנים.

המחקר הנוכחי תומך בפן שמדובר ע”י מיטשל, בספר שלו, שמופנמים מעדיפים איכות כאשר מוחצנים מעדיפים כמות. ע”פ הממצאים במחקר זה, מופנמים מסתמכים על האינטואיציות שלהם, על האינסטינקטים, רגשותיהם ותגובותיהם הפנימיות. אינטואיציה יכולה להגביר בצורה ניכרת את האפקטיביות של קבלת ההחלטות שלך, במיוחד כאשר הדבר משלים ניתוח רציונלי. כדאי לקבל מושג טוב יותר על  היכן האינטואיציה מתאימה בצורה הטובה  ביותר, ואיך להשתמש בה נכון. הם לוקחים את הזמן ולא מבצעים החלטות מהירות  ואימפולסיביות. קאסטרו הגדיר מופנמים ככאלה שיש להם אנרגיה פנימית לגבי מחשבות ורעיונות. רוב המופנמים מחליטים ע”י ניתוח כל פן בפרטים ולכן רוב ההחלטות שלהם  הן  אמינות.

הימנעות מהחלטות לעיתים נראית קלה יותר. עדיין, להחליט את ההחלטות שלך ולקבל את ההשלכות היא הדרך היחידה להישאר בשליטה על הזמן שלך, ההצלחה שלך, והחיים שלך. לפי המחקרים של מחקר זה, מוחצנים מעדיפים לדחות כל עוד אפשרי ואפילו להימנע  מקבלת החלטות חשובות על מנת להימנע מהטרדה של החשיבה. בשנות ה60, הפסיכולוג היינס אייזנק הציע שההבדל בין מופנמים למוחצנים הוא רמות שונות של עוררות כלומר  המידה שבה גופנו ומוחנו ערים ומגיבים לגירויים. התיאוריה של האנס הייתה שלמוחצנים יש רמה בסיסית נמוכה יותר של עוררות. המשמעות היא שמוחצנים צריכים לעבוד קשה יותר  על מנת לעורר את המוח שלהם ואת הגוף שלהם לאותו מצב נורמלי שמופנמים מגיעים אליו די בקלות.

מסקנות:

 מוחצנים טובים יותר בקבלת החלטות בהשוואה למוחצנים. המופנמים מסתמכים על  האינטואיציה שלהם, על הרגשות והתגובות הפנימיות שלהם. מרביתם בצורה בסיסית מסתמכים על עצמם, לא מבצעים החלטות אימפולסיביות כאשר מצד שני מוחצנים בדרך כלל מבצעים החלטות מהירות, ומחליטים על פי מה מרגיש טבעי באותו הרגע. הם מעדיפים לדחות מכיוון שלמוחצנים חשיבה גורמת למתח ולאי נוחות. מצד שני   למוחצנים יש תכונה טובה של בדיקה כפולה של המידע שלהם לפני שהם מקבלים החלטה,  אך הם צריכים מישהו שיכוון אותם בדרך הנכונה כאשר הם מתמודדים מול קבלת החלטות חשובות. הממצאים של המחקר הנוכחי לא יכולים להיות מוכללים עקב הגבלה של  המדגם והטיית המתנדב. מחקר עתידי דרוש על מנת לאשר את הממדים של סוגי האישיות וגם על מנת לגלות האם ההחלטות שנעשות ע”י המופנמים הן טובות או רעות, מה שהיה  מחוץ לטווח במחקר זה. הגבלה של המחקר היא, השתתפות במחקר נעשתה על בסיס התנדבותי ולכן הנתונים שנאספו במחקר זה לא יכולים להיות מוכללים.

השפעת המוחצנות והמופנמות על יכולת קבלת החלטות

Keywords: Decision making, extroversion, introversion, snap decisions, impulsive decisions

תקציר:

רקע כללי: החלטה מוגדרת כבחירה שאתה עושה על דבר מסוים, לאחר שחשבת על מס'  אופציות. קבלת ההחלטות והשיפוט של בני האדם ניתנת לצפייה במציאות. תכונת האופי שמשפיעה על תהליך קבלת ההחלטות בד"כ נעדרת ממחקרים על  קבלת החלטות. המחקר הנוכחי מתמקד במאפיינים המעוררים את תהליך קבלת ההחלטות, אבל אינו עוסק בשאלה מה הופך החלטה לטובה או רעה. מטרת מחקר זה היא להשוות את ההבדלים בתהליך קבלת ההחלטות בין מופנמים למוחצנים, ולנתח אילו מאפיינים מעודדים תהליך זה.

שיטה: מחקר רוחב נערך בקרב 370 משתתפים, שנדגמו ע"י דגימת נוחות, במקרצ'י, פקיסטן. שאלון עם שאלות פתוחות וסגורות ובהן 2 חלקים: 1. ניתוח אישיות. 2. מאפייני קבלת ההחלטות.  שאלון האישיות של Eysenck  (EPQ)  שהוא הכלי הפסיכולוגי  בעל השימוש הרב ביותר  על מנת למדוד מוחצנות – מופנמות ב5 נקודות בסולם ליקרט, היה בשימוש במחקר זה. החלק השני המתייחס לקבלת החלטות כלל 24 שאלות פתוחות וסגורות (עם 5 נקודות בסולם ליקרט) שכלל פריטים המתארים איך יחידים מקבלים החלטות.  הנתונים מהשאלון נוקו, קודדו ונכנסו לאקסל (מיקורספוט, רדמונד, WA , USA) יוצאו לSPSS גרסה 21 לווינדוס ( (SPSS Inc,Chicago, Illinois, USA לניתוח, השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית והיסקית , על מנת לנתח את הנתונים.

תוצאות: בדיוק חצי (50%) מהמוחצנים הולכים על החלטות מהירות. 9 מתוך 10 מוחצנים בדקו פעמיים את מקורות המידע שלהם לפני שקיבלו החלטה אבל יותר מחצי (64%) מהם נמנעו מהחלטות חשובות מכיוון שחשיבה גורמת להם לאי נוחות. כמעט 3 מ4 (68%) מהמוחצנים צריכים מישהו שיכוון אותם בדרך הנכונה בשביל להחליט. יותר משלושת רבע (79%) מהמופנמים מסתמכים על אינטואיציה, רגשות פנימיים ותגובות. יותר משליש (40%) מהמופנמים לא מבצעים החלטות בצורה אימפולסיבית. שליש (33%) מהמופנמים לא צריכים עזרה של אחרים כאשר הם מבצעים החלטות חשובות. מסקנות: המופנמים הם טובים יותר בקבלת החלטות מאשר מוחצנים. המופנמים  מסתמכים על האינטואיציה ועל הרגשות הפנימיים שלהם....

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.