Is Garlic Necklace Effective in the Treatment of NeonatalJaundice

האם שרשרת שום היא אפקטיבית בטיפול בצהבת ילדים?

מילות מפתח: שום, צהבת ילדים, תרופות

תקציר-

רקע כללי- היפרבילירובינמיה היא מחלה קלינית נפוצה אשר משפיעה על 60% מהילודים הנולדים

 בטווח הילודה התקין,  ועל 80% מהילודים הפגים. שום הוא התרופה הכי מוכרת אשר הייתה

בשימוש בעיראק לטיפול בצהבת. על מנת לבחון את האפקטיביות של שרשרת השום בטיפול

בצהבת ילדים, ביצענו מחקר זה.

שיטה: מחקר זה נערך במחלקה לטיפול נמרץ בילודים (NICU) באל זארה- בית חולים להוראה,

בין ינואר- לנובמבר 2016 . מס’ כולל של 110 ילודים נכללו במחקר הנוכחי אשר מתוכם 36

ילודים הושמו בקבוצת המבחן ו74 תינוקות הושמו בקבוצת הביקורת. הילודים בשתי הקבוצות

קיבלו את הטיפול הרגיל בצהבת, ע”פ ההוראות שאומצו בבית החולים הזה. בכל זאת, הילודים

בקבוצת המבחן לבשו שרשרת מ7 שיני שום עד ששוחררו, בנוסף לטיפול הרגיל. השוונו

בין שתי הקבוצות ע”י התייחסות לאורך השהייה בבית החולים ושיעור ירידת הבילירובין.

תוצאות: כפי שהומחש בתוצאות, ירידה מובהקת הובחנה בשעות האשפוז בקבוצת הביקורת,

בהשוואה לקבוצת המבחן. (P=0.006)

ירידה משמעותית נצפתה בשעות האשפוז בקבוצת הביקורת, בהשוואה לקבוצת המבחן.

(P=0.006) מראה את ההשפעה המזיקה שיש לשום על צהבת ילודים. זה יכול להיות

מיוחס לתלות ארוכת הזמן של משפחות המטופלים בשום כטיפול עיקרי לפני חיפוש עזרה

רפואית . למרות זאת, טיפול זה הפך את הצהבת לגרועה יותר וכזאת הנזקקת לטיפול פותותרפי

ממושך. אחוז הירידה של TSB במטופלים מאושפזים היה דומה (P=0.85) . זה שוב מציע

שלשום אין השפעה מיטיבה בטיפול  בצהבת ילדים.

מסקנה: בהתבסס על התוצאות של המחקר הנוכחי, לשום אין שום השפעה על הטיפול

בצהבת ילדים, ולהיפך – הוא עלול לגרום לטיפול ממושך יותר של פוטותרפיה וכמו כן לשהייה

ממושכת  יותר בבית החולים.

הקדמה-

היפרבילירובינמיה היא בעיה נפוצה אשר מתרחשת ב60% מהתינוקות הנולדים בטווח הנורמה

וב80% מהתינוקות הפגים. היא מתרחשת כתוצאה מתפרקות תאי דם אדומים והמוגלובין אשר

מובילים ליצירה של בילירובין לא מצומד. הכבד מצמיד את הבילירובין הלא צמוד והופך אותו

למסיס במים אשר יכול להיות מוסר בקלות ע”י צואה. למרות שלבילירובין אולי יש תפקיד

פיזיולוגי כחומר נוגד חמצון, ההעלאה הישירה של בילירובין לא מצומד יכול להוות

פוטנציאל לרעל למערכת העצבים.

רוב הילודים מתנסים בתקופת זמן בה הכבד שלהם עדיין לא יכול לייצר באפקטיביות בילירובין

מצומד. לכן יכולים לפתח מצב חולף הנקרא צהבת פיזיולוגית. תהה הסיבה אשר תהה, מטרת

התרופה היא להגן על המוח מרעל המקושר בצורה לא ישירה לבילירובין. פותוטרפיה, ואם לא

הצליחה- עירוי חלופי, נשארו הטיפולים העיקריים המשמשים לשמירה על הרמה המקסימלית

הטוטלית של הבילירובין בסרום מתחת לרמות הפתולוגיות.

הטיפול המסורתי לצהבת ילדים גרם פעמים רבות לאיחור בחיפוש מענה רפואי ותרם לסיבוכים

רבים. הרבה טיפולים מסורתיים היו בשימוש בעיראק לטיפול בצהבת ילדים , המפורסם ביותר

מביניהם היה שום. אימהות הכינו שרשרת המורכבת מ7 שיני שום והסירו שם אחת בכל יום

עד היום השביעי לחיים. הן האמינו שזהו טיפול לא תרופתי אמין לצהבת ילדים מכיוון שהשרשרת

הופכת לצהובה ע”י ניקוז הצהבת מהתינוק. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את האפקטיביות

של שרשרת השום בטיפול בצהבת ילדים.

שיטות- המחקר הנוכחי התנהל בNICU  בית חולים להוראה אל זהרה, בין ינואר לנובמבר 2016.

מספר כולל של 110 ילודים עם צהבת מטיפוס לא מוצמד נכללו במחקר. האלגוריתם הנכלל

בציור 1 היה בשימוש על מנת להנחות את האבחון לסיבות לצהבת. מידע נאסף על מין, גיל

היריון,  גיל כרונולוגי, משקל,  סיבת הצהבת , TSB (בעת האשפוז וכל 12 שעות עד ששוחרר)

טיפול בצהבת (פותוטרפי רגיל, פותטרפי אינטנסיבי, או עירוי חלופי), סוג דם, וRH.

מתוך 110 הילודים, 36 מקרים הושמו בקבוצת המבחן, ו74 בקבוצת הביקורת. הילודים

בשתי הקבוצות קיבלו טיפול רגיל לצהבת, על פי ההנחיות אשר אומצו בבית החולים הזה.

למרות זאת, הילודים בקבוצת המבחן לבשו שרשרת של 7 שיני שום עד ששוחררו, בנוסף

לטיפול הרגיל.

שתי הקבוצות הושוו ביחס לאורך השהייה בבית החולים ושיעור הירידה בTSB.

כל המטופלים עברו בדיקת TSB במהלך תקופת האשפוז כל 12 שעות. הדם

נאסף ע”י צינור נימים. לאחר מכן, הסרום הופרד ע”י צנטריפוגה. בבדיקת הTSB

משתמשים בספקרופוטומטריה על מנת לזהות ולכמת את כמות הבילירובין

בכמות ספציפית של סרום ע”י מדידת הכמות האור האולטרה סגול הנספג

בפיגמנט הבילירובין במדגם. הבדיקה מחייבת רק כמות קטנה של דם, היא

יכולה להתבצע בכמה דקות, והיא מפיקה תוצאות מדויקות.

תוצאות– מס’ כולל של 110 ילודים עם צהבת נכללו במחקר זה.  קבוצת המבחן

כללה 36 ילודים וקבוצת הביקורת כללה 74 ילודים. לשתי הקבוצות נאספו הנתונים

הבאים:

דיון:

החברה העיראקית הכפרית נותרה על כנה במובנים רבים, והדבר מתבטא באמונות ובפרקטיקות 

אשר מקורן בתקופה הבבלית והשומרית לפני למעלה מ4 אלף שנה. מיתוסים על מחלות והטיפול

בהן ודאי הוביל להשלכות הרסניות, במיוחד במחלות, כמו צהבת ילדים. הרבה כפריים ניסו

טיפולים מסורתיים לצהבת והמפורסם בהם הוא השום. למרות זאת, הרבה רופאי ילדים

לא מקבלים זאת כטיפול ללא בסיס מדעי.  המחקר הנוכחי מנסה להוכיח או לשלול את

האפקט של השום כטיפול בצהבת ילדים.

בשתי הקבוצות, לא נמצא הבדל מובהק ביחס למאפיינים דמוגרפיים מלבד משקל אשר היה

גבוה יותר בקבוצת הביקורת (3+_0.6) בהשוואה לקבוצת המבחן (2.8+-0.5) (P=0.06)

בנוסף, ירידה מובהקת נצפתה בשעות האשפוז בקבוצת הביקורת, בהשוואה לקבוצת

המבחן (P=0.006) המסמלת את ההשפעה המזיקה של השום על צהבת ילדים. זה יכול

להיות כתוצאה מהתלות ארוכת הזמן של משפחות המטופלים בשום כטיפול עיקרי

לפני שחיפשו עזרה רפואית.

למרות זאת, טיפול זה עשה את הצהבת גרועה יותר וככזאת הנזקקת ליותר פותוטרפיה.

ממוצע הTSB במהלך האשפוז היה 15.5 מ”ג לקבוצת הביקורת, כאשר דווח על 16

מ”ג לקבוצת המבחן. למרות זאת, הבדל זה לא היה מובהק מבחינה סטטיסטית.

יותר מזה, הממוצע של גיל המטופלים באשפוז היה גבוה יותר לקבוצת המבחן (5.2 ימים)

בהשוואה לקבוצת הביקורת (4.7 ימים). למרות זאת, הבדל זה לא היה מובהק מבחינה

סטטיסטית. (P=0.52)  למרות זאת, שיעור הירידה בTSB במטופלים מאושפזים היה דומה

בין שתי הקבוצות. (P=0.85) זה שב מאשר את זה שלשום אין השפעות מיטיבות בטיפול

בצהבת ילדים.

מסקנה-

על פי הראיות בתוצאות אלו, לשום אין השפעה על הטיפול בצהבת ילדים.

ולהיפך הוא אפילו עלול להאריך את משך הטיפול בפותוטרפיה , ואת משך האשפוז

בבית החולים.

המלצות:

1.אנו ממליצים שרופאי הילדים והמדיה ינסו לשנות את האמונות הידועות על הטיפול

המסורתי, במיוחד שום, עבור צהבת ילדים.

2. טיפולים מסורתיים אחרים צריכים להיחקר גם כן, כמו אבן ענבר וחינה.