Maschler- Hebrew Kaze, Ke’ilu and the decline of Israeli direct speech

מחקר זה מנתח שימוש בשני אלמנטים בעלי מקור לקסיקלי הכרוך בהשוואה (כ-, כמו) אשר הוטמעו רבות במהלך העשור האחרון לערך בישראל, כזה בעברית (מילולית- ‘כמו’, ‘ככה’) וכאילו (מילולית- ‘כמו‘, ‘כאילו ש‘).

כאן אני אתמקד במיוחד בכזה ואשווה אותו לכאילו, שנחקר ארוכות ב-(Maschler, press b). הנתונים מגיעים

מהקלטות שמע של שיחות מזדמנות של ישראלים בעלי השכלה על-תיכונית, עם חבריהם וקרוביהם. ניתוח איכותי של אינטראקציית שיחה חושף שלושה שימושים עבור כזה: כינוי רמז משווה, הסתייגות וציטוט. מוצגת נקודת מבט כמותית על התפלגות שימושים אלו וניתוחים איכותיים וכמותיים אלה מובילים לבחינת המסלול הפונקציונלי של מילה זו בעברית.

ריבוי השימוש בכזה וכאילו בשיח העברי בישראל קשור למעבר מתרבות בה שימוש בדיבור דוגרי (‘ישירות’, ‘דיבור ישר’)

הוא מרכזי (כתריאל, 1986) לתרבות שבה סגנון דיבור זה נמצא בדעיכה (כתריאל, 1999, בקירוב).

מילות מפתח: הִדַּקְדְּקוּת, אינטראקציית שיחה בעברית, הסתייגות, ציטוטים.

1. הקדמה

מחקר שנערך לאחרונה בנושא אינטראקציית שיחה בעברית, (press b, Maschler) בחן את השימוש בשיח ואת המסלול פונקציונלי של ביטוי אשר השימוש בו התרחב מאוד בישראל בעשור האחרון לערך, כאילו בעברית (מילולית- ‘כמו‘, ‘כאילו ש‘). המחקר הראה כי כאילו חולק רבים מתפקידי השיח של המילה like באנגלית והמילה genre בצרפתית (Fleischman and Yaguello, in press) וכי יש מקבילוּת רבה בין שלושת המילים הללו, הן מבחינת המקורות הלשוניים שלהן והן מבחינת מסלול ההִדַּקְדְּקוּת (Hopper, 1987, 1988) שהן עברו בכל אחת מהשפות הנ”ל באופן עצמאי.

כמו במקרה של genre בצרפתית ו like באנגלית, למילה העברית כאילו יש מקור לשוני הכרוך בהשוואה – הקשר הצורני של השוואהאומדן כ- כמו. במקרה של כאילו, צורניות זו קשורה במילת התנייה ‘אילו’ ( ‘אם’, irrealis) (כתוצאה מכך נוצר דפוס הִדַּקְדְּקוּת שונה במקצת ביחס ל like באנגלית ו genre בצרפתית,  (press b, Maschler).

ביטוי נוסף אשר נטמע מאוד בעברית הישראלית בעשור האחרון, כזה (מילולית- ‘כמו’, ‘ככה‘) מורכב גם כן מ- כ- צורניות של השוואה/אומדן, אך מצורף במקרה זה לכינוי הגוף (‘זה’, זכר, יחיד ‘זוזאת’ נקבה, יחיד’). במקרה של כאילו, כינוי הגוף הרומז כזה זכה למשמעויות חדשות בעברית הישראלית בשונה ממשמעותו המילולית. מחקר זה עוסק בהופעתן של המשמעויות החדשות הללו בשיח העברי בישראל.

לדוגמא, נבחן את הקטע הבא הלקוח משיחה בין שני חברים קרובים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, דויד ודליה. דויד מתאר לדליה כיצד, במסגרת יום העבודה שלו, הוא רץ אחרי בחור אחר מאחר ותפקידו היה לקחת ממנו את הטרקטור.1

קטע 1 (‘לקיחת הטרקטור’):

46      דויד: ….ואני כמו מטומטם,

47      …רודף אחריו.

48      …כאילו

49      ..ברגל,

50      אחרי טרקטור,

51      בתוך כל הבוץ הזה?

52      …וכאילו הרגליים ש’ך,

53      נתקעות בפנים כזה,

54      (השמעת צלילים המחקים את קול הרגליים בבוץ)

אנו מוצאים כאן שני אזכורים של כאילו, שניהם מתורגמים כ ‘כמ’, הראשון (שורה 48) מתפקד כסמן שיח של ניסוח מחודש, שמופיע לאחר הביטוי ‘כמו מטומטם‘ (שורה 46): ‘ברגל, אחרי טרקטור, בתוך כל הבוץ הזה‘ (שורות 49-51), ואת השני (52) מתפקד כסמן מיקוד (Lambrecht, 1994), לעובדה שהרגליים שלו נתקעו בבוץ בזמן שרץ אחרי הטרקטור: ‘הרגליים ש’ך נתקעות בפנים‘ (שורות 52-53). 2 האמירה הממוקדת הזו מסתיימת במילה כזה, שניתן לתרגם למילה like באנגלית, ויוצרת מיסגור עבור האמירה הממוקדת, באותו אופן שבו מילת המיקוד like באנגלית יוצרת מיסגור לאמירה ממוקדת, ובכך מפרטת את היקפה (Fleischman and Yaguello, in press). יחד עם זאת, נראה, שלכזה יש כאן תפקודים נוספים מלבד ציון היקף מילת המיקוד כאילו.

מלבד המרכיב הלשוני המשותף עם כאילו ובנוסף לעובדה שהשימוש בו הפך לשכיח בשפה לאחרונה, ל- כזה יש דברים נוספים במשותף עם כאילו. שני הביטויים האלה ‘הולכים יחד’ לא רק באמירות כפי שניתן לראות בשורות 52-3 לעיל, אלא גם בתפיסה של הישראלים באופן כללי, כפי שנחשף, למשל, על ידי כותרת המשנה של העיתון הישראלי פוליטיקה. גיליון ספטמבר 1990 של העיתון, הוקדש לחקר בני ה 16-21 דאז ונקרא ‘דור הכזה כאילו’. במאמר המדובר אנו מוצאים מאמר תרבותי-פילוסופי שכותרתו ‘על כזה וכאילו’ ( ‘ Hirschfeld, 1990). דוגמה נוספת לכך היא הקומדיה הפופולרית משנות התשעים שנקראה כזה כאילו.3 דוגמה מהתקופה האחרונה יותר, במדור הספרותי בעיתון היומי “הארץ” התפרסם מאמר על מה שהמחבר מכנה “קשרים ריקים” התורמים לחיות השיחה בעברית.4 מבין מספר ‘קשרים ריקים’ שצוינו, המחבר מציין את כזה ו כאילו כשני ביטויים אשר ידוע כי הם מוערכים באופן שלילי על ידי לשונאים.

תרומת חיוניותם של הקשרים לשיחה הספונטנית, לנינוחות ולחופשיות שלה, אולי תוציא את הרוח ממפרשי המגנים החריפים של הקשרים מסוג “כזה” ו “כאילו” בעברית המדוברת. (בן שחר, 2000)

בטרמינולוגיה לשונית, הכותב מתייחס במאמר זה לסמני שיח, בעיקר מהסוג הבין-אישי (Maschler, 1994). תפקידם הוא כמובן, מורכב יותר מסתם ‘תרומה לנינוחות ולחופשיות’ בשיחה.5 אף על פי כן, הקטע הינו שימושי למטרותינו בכך שהוא מעיד על תפיסתו של Layperson של כזה ו כאילו כשני ביטויים ש’הולכים יחד’, ושהשימוש התכוף בהם, לא רק בפי הדור הצעיר, נתון לביקורת רבה של ‘טהרני שפה’.

ואכן, כזה ו כאילו אמנם חופפים במובנים רבים, אם כי לכל אחד מהם יש גם כמה מאפיינים ייחודיים משלו. כזה מתואר מנקודת מבט של תיאוריית היחסיות כסמן של הסתייגות או ‘שימוש רופף’ (‘מאפיינים רעיוניים’ במונחי תיאוריית היחסיות), וכסמן שיח המהווה כלי שתפקידו להקל (‘מאפיינים פרוצדורליים’) (Ziv , 1998). המחקר של זיו מבוסס על דוגמאות שהומצאו, או על קטעים מתוך עברית כתובה. (Henkin 1999, in press ) חקר את הפונקציות המילוליות וההסתייגותיות של כזה בשיח הכתוב הישראלי עברי מודרני ובלתי רשמי,6 והשווה את פונקציית ההסתייגות שלו לזו של כאילו.

אין מחקרים על כזה בשיח המדובר, אם כי כאן האמירה חיה באופן חיוני ביותר, אם נשתמש בדימוי של בן שחר. בחינה של כזה בעברית מדוברת מגלה פונקציה נוספת המתהווה לאחרונה בנוסף לזו המילולית ולזו ההסתייגותית. זה מאפשר התייחסות לתכונות הפרוזודיות של כזה, השוואה זהירה יותר עם כאילו, כמו גם נקודת מבט כמותית על השימוש בשני הביטויים, מה שמוביל להבנה ברורה יותר של המסלול הפונקציונלי של מילים אלה בעברית.

אין מחקרים על כזה בשיח המדובר, אם כי כאן ההבעה באה לידי ביטוי באופן חיוני ביותר, כדי להשאיל את דמותו של בן שחר. בחינה של כזה בעברית מדוברת מגלה שימוש בהתהוות מלבד זה המילולי וההסתייגותי. זה מאפשר התייחסות לתכונות הפרוזודיות של כזה, השוואה זהירה יותר עם כאילו, כמו גם נקודת מבט כמותית על השימוש בשני הביטויים, מה שמוביל להבנה ברורה יותר של המסלול הפונקציונלי של מילים אלה בעברית.

במחקר זה אני בוחנת את השימוש ב כזה בשיחה עברית המתרחשת בטבעיות. אני משווה את התפלגותו לזו של כאילו (Maschler, press b)  ומציעה מסלול פונקציונלי ל כזה. לבסוף, אני קושרת את השימוש הנרחב לאחרונה ב כזה ו כאילו בשיח העברי לשינוי תרבותי מסוים שחל בחברה הישראלית בשנים האחרונות (כתריאל, 1999, בקרוב).

1. נתונים ומתודולוגיה

המחקר מבוסס על הקלטות שמע של 28 שיחות ישראליות-עבריות מזדמנות שנאספו במהלך השנים 1994-9. 19 מתוך 28 השיחות הללו, הכוללות כ -52 דקות שיחה, נאספו בשנים 1994-7; ו 9 שיחות, הכוללות כ- 26 דקות שיחה נאספו בשנים 1998-9. 7 בסה”כ, כ 78 דקות של שיח בין 72 משתתפים שונים נותחו עבור המחקר הנוכחי. כל 28 השיחות תומללו במלואן ופולגו ליחידות אינטונציה בעקבות (1994) Chafe8

כל אזכורי ה כזה ו כאילו המצוינים במסד הנתונים נלקחו בחשבון במחקר זה. בסך הכל היו 90 ציונים של כאילו ו 45 ציונים של כזה. טבלה 1 מציגה רק את האזכורים הלא-מילוליים של שני הביטויים, לפי התפלגותם לאורך שני פרקי הזמן של איסוף הנתונים. היו 86 ציונים לא מילוליים של כאילו ו 36 ציונים לא מילוליים של כזה .

טבלה 1. ציונים לא מילוליים של כזה ו כאילו

אנו רואים כי כאילו הלא- מילולי נפוץ כפליים במהלך שיחה מזדמנת מאשר כזה לא- מילולי. למרות שלא במובהק כמו במקרה של כאילו, אנו יכולים עדיין לראות כי בשיחות המאוחרות יותר (המהוות רק כחצי מגודל הקורפוס המוקדם יותר – 26 דקות לעומת 52 דקות) ישנו שימוש תכוף יותר ב כזה. נתון זה תומך ברושם הכללי כי הביטוי נטמע בשפה בשנים האחרונות.

1. נקודת מבט כמותית על הפונקציות השונות של כזה ו כאילו

press b Maschler) ) מצאה את כאילו בחמישה תפקודים שונים בכל מסד הנתונים: מילולי, כהסתייגות, כסמן מיקוד, כסמן שיח של ניסוח מחודש וכציטוט.9 כזה מופיע רק בשלושה מתוך התפקודים הללו (ראה טבלה 2).

טבלה 2. התפלגות פונקציונלית של כאילו ו כזה (%)

לפיכך, כאילו לא רק נפוץ יותר בניתוח אינטראקציית שיחה בהשוואה ל- כזה, אלא גם יש לו יותר פונקציות בשיח. כזה אינו מתפקד כסמן שיח של ניסוח מחודש וגם לא כסמן מיקוד. הפונקציה השכיחה ביותר של כזה היא של הסתייגות(71% מכלל האזכורים), לאחר מכן מופיע השימוש המילולי שלו (20%). לבסוף, מופיעה פונקציה חדשה של כזה כציטוט (9%).

אולי ההבדל הבולט ביותר בין כאילו לבין כזה הוא ש כאילו משמש ביותר ממחצית מהמקרים (53%) כסמן שיח, ואילו בניגוד לגישתו של זיו (1998), כזה אינו יכול להיחשב כסמן בהגדרה הנוכחית, שאחד ממרכיביה הוא שהדיבור מתרחש במיקום ההתחלתי של יחידת האינטונציה. 10 כזה כמעט ולא מופיע במיקום זה (בקורפוס הזה, רק ב -3 מתוך 45 מקרים).

לפיכך, בעוד ש כאילו מהווה באופן בולט ביותר סמן שיח לניסוח מחודש (53% מכלל האזכורים), כזה מתפקד בראש ובראשונה כהסתייגות (71%). השימוש כהסתייגות אכן משותף לשתי המילים, אך נפוץ הרבה יותר במקרה של כזה מאשר במקרה של כאילו (71% לעומת 14%). באופן דומה, השימוש כציטוט נמצא גם הוא בשתי המילים, אך הוא תופס תפקיד משמעותי יותר בקרב הפונקציות השונות של כזה (9% לעומת 4.5%).

נראה כי ישנם הבדלים הן בשימוש כהסתייגות והן בשימוש כציטוט של שתי המילים, לא רק כמותית אלא גם איכותית. אני פונה כעת לניתוח איכותי של כזה במטרה להבין טוב יותר את המסלול השימושי והפונקציונלי של אמירה זו בעברית. בהמשך הדברים אני דנה בשימושים המילוליים שלו (סעיף 4.1), השימוש כההסתייגות (4.2) והשימוש כציטוט (4.3) בשיחה עברית ישראלית מזדמנת.

1. התפלגות פונקציונלית של כזה: נקודת מבט איכותית

4.1   כזה מילולי

4.1.1 כינויי רמז    כינוי הרמז כזה מורכב כזכור לקורא, מ כ – המחוברת לכינוי הגוף הרומז זה. גם זיו (1998) וגם הנקין    ( 1999) מתארים זאת כחלק מהפרדיגמה הבאה:

כזה (‘ככה’, יחיד, זכר.)

כזו כזאת (‘ככה’, יחיד, נקבה.)

כאלו כאלה (‘ כמו אלה ‘,רבים, זכר נקבה)

בשימוש המילולי שלה, פרדיגמה זו כוללת כינויי רמז המתפקדים בדרך כלל באופן אנאפורי (קטעים 2, 3, 4 להלן) ופעם אחת באופן קטפורי (קטע 5).

4.1.1.1  כינויי רמז אנאפוריים    בשימוש אנאפורי, אנו מוצאים את כזה בקטע הבא, שבו שני מתארת את שאמר אביו של שחר בבדיחות הדעת בצאתו מהג’יפ החדש והיקר מאוד של חברו:

קטע 2 (‘משמרת חברת חשמל’)

122  שני: …בסוף שחר ???

123  אההה ירדנו,

124  ..אז אבא שלי אומר לשחר,

125  ..נו מתאים לך ג’יפ כזה?

כינוי הרמז כזה במקרה המתואר לעיל משווה באופן תיאורטי בין הג’יפ שידוע לכל ששחר אינו יוכל להרשות לעצמו כלכלית, לבין הג’יפ שממנו ירדו. לפיכך, כזה מתייחס לשיח מקדים וגם מופיע לאחר שם העצם אותו הוא משנה (‘ג’יפ’).

שני מקרים נוספים, הכוללים כינויי רמז ברבים וביחיד נקבה, נמצאים בקטע הבא, שיחה בין שלוש נשים העובדות בחנות תכשיטים. המבוגרת מביניהן, אילנה, מראה לשתי הנשים הצעירות יותר את טבעת היהלום שקיבלה זה עתה מבעלה לרגל יום נישואיהם ה 25 :

קטע 3 (‘טבעת יהלום’)

79  דנה: איזה בעל יש לך.

80  ..איפה מוצאים בעלים כאלה?

81  אילנה?     המממ

82  אילנה: ….גם לך יש

83  דנה: תגידי,

84  …בעלי לא

85  אילנה: גם לך,

86  כשיהיו עשרים וחמש שנות נישואים,

87  יקנה לך מתנה כזאת יפה,

בשורה 80 דנה משווה את ה’בעל הכללי ‘שכל אחת יכולה למצוא ל ‘בעלים כאלה’, (כלומר כאלו שמביאים לנשותיהם טבעות יהלום בימי הנישואין שלהם). בשורה 87 אילנה מבטיחה לדנה שכאשר היא ובעלה יגיעו ליום הנישואין ה -25 שלהם, גם היא תקבל ממנו מתנה שהיא ‘כזאת יפה’ (כלומר יפה כמו המתנה שקיבלה היא). במילים אחרות, היופי של המתנה העתידית של דנה מושווה ליופי של טבעת היהלום של אילנה.

כינויי הרמז המשנים שמות עצם במסד הנתונים נוטים לבוא לאחר שם העצם שאותו הם משנים, ואילו אלה המשנים תארים, תמיד באים לפני את התואר שאותו הם משנים (כמו למשל בדוגמה הקודמת). כזה אנאפורי מקדים את שם העצם שהוא משנה פעמיים רק במסד הנתונים, בשתי הפעמים מדובר באותו שם עצם (ראה טבלה 3). יתכן שזהו שם העצם עם השדה הסמנטי הרחב ביותר, ‘דבר’, כמו להלן:

קטע 4 (‘הפרידה’)

98   טליה: (3.0) זהו?

99   ..אז על כזה דבר,

100  נפרדים?

ההתייחסות כאן, מכונה באופן אנאפורי ‘כזה דבר’, הוא הסיבה שתוארה קודם לכן והובילה לפרידת בני הזוג. אנו רואים כאן ש כזה מגיע לפני שם העצם שהוא משנה.

4.1.1.2  כינויי רמז קטפוריים    אנו נתקלים בשימוש קטפורי של כזה בשכיחות נמוכה הרבה יותר – רק אזכור אחד בכל מסד הנתונים הזה. זה כולל את אותו שם עצם סמנטי רחב כמו בקטע הקודם, ‘דבר’, בפעם הזו לפני כזה:

קטע 5 (מצלמה גלויה)

56  ניר: …יש דבר כזה,

57  שאתה צוחק מ–מטוב לב

במקרה הנ”ל, כינוי הרמז כזה משנה את שם העצם ‘דבר’ שלפניו ומתייחס לתיאור ה’דבר’ הזה: ‘שצוחקים מתוך כוונה טובה’ (שורה 57). זה לא הוזכר קודם לכן בשיחה.

טבלה 3 מסכמת את מיקומי כינויי הרמז (הן אנאפוריים והן קטפוריים) ביחס לאלמנטים שהם משנים.

טבלה  3. מיקומים של כינויי רמז ביחס לאלמנט ששונה

כפי שהוזכר קודם לכן, שני האזכורים שמוקמו לפני הגרעין בעמודה הראשונה (כלומר שני יוצאי הדופן לדפוס שראינו כאן) כוללים שניהם את שם העצם ‘דבר’, הרחב מבחינה סמנטית.

4.1.2 כינוי רמז משווה מדרג (   ( Henkin 1999, pressבחן שימוש מילולי נוסף של כינויי הרמז הללו שבו משווים את האלמנט להתייחסות שאינה מוזכרת בשיחה. לאלמנט ‘שהושמט’ זה יש איכויות דומות, אך במידה המרבית. הנקין מכנה זאת ‘כינוי רמז משווה מדרג’. במקרה זה, כינוי הרמז תמיד קודם לאלמנט שהוא משנה (Henkin, 1999: 105). שתי דוגמאות מתוך רבות שניתנו על ידי הנקין הן:

1. כאלה  שמיים כחולים יש להם שם!

1. השמיים שלהם כאלה כחולים!

14 (my gloss and translation, Henkin, 1999: 103).

במילותיו של הנקין, לעתים קרובות ההתייחסות של ההשוואה האנפורית נמחק.

(כחול כמו מה?). על השומע לייצר השלמה … הואהיא מדמייןת לעצמוה שהשמיים כחולים כמו משהו שהוא כחול. בנסיבות מסוימות השומע ישלים את המידע וייחס לו את מידת האיכות המקסימאלית: ‘כמו משהו מאוד כחול’. (1999: 106)

בקורפוס הנוכחי, נמצאו רק דוגמאות הכוללות את הצורה הנקבית כזאת ואת צורת הרבים כאלה ככינויי רמז משווים מדרגים, כמו בהמשך לקטע 2:

קטע 2 (‘משמרת חברת חשמל’)

121  שני: איך שחר,

122  …בסוף שחר ???

123  א–ה ירדנו,

124  ..אז אבא שלי אומר לשחר,

125  ..נו מתאים לך ג’יפ כזה?

126  ..אז שחר עושה לו,

127  לא!

128  דליה: (צחוק)

129  שני:   (צחוק)

130  …כאלה חמודים

131  .. יאללה!

בהמשך לתיאור ההתבדחות בין שחר לאביו, שני מייחסת להם את המאפיין ‘חמודים’. לדבריה, הם ‘כאלה חמודים’ (שורה 130). כדי לשכתב את דבריו של הנקין, ההתייחסות של ההשוואה האנפאורית אינו מוזכר (חמוד כמו מה?), ועל המאזינים לספק את ההשלמה. הם מתארים לעצמם ששחר ואביו הם ‘חמודים כמו שמישהו הוא חמוד’. בנסיבות מסוימות (כמו במקרה זה), הם ייחסו לכך את מידת האיכות המקסימלית: ‘כמו מישהו חמוד מאוד’. מקבילה באנגלית תהיה ‘so cute’.

יש לשים לב לכך שבמשמעויות המילוליות הללו, כינוי הרמז שומר תמיד על יחס מגדרי ומספרי עם האלמנט שהוא משנה.

4.2   כזה כסייגיםהסתייגות

הרוב הגדול של אזכורי ה כזה במסד הנתונים (32 אזכורים, 71%) מתפקדים כסייגיםהסתייגות, בהתאם לאפיון של זיו והנקין של אלמנט זה. זיו טוען שהטיות של כזה (כלומר כזה שהוא חלק מהפרדיגמה כזה כזוכזאתי, כאלהו) מתפקדות רק במובן המילולי (כמתואר בסעיף 4.1) ולא כהסתייגות, ואילו תפקיד ההסתייגות שמור רק ל ‘כזה מאובן’, כזה שאינו שומר עוד על יחס מגדרי ומספרי עם האלמנט שאותו הוא משנה (1998:204). הנתונים הנוכחיים אינם תומכים בטענה זו, ובדומה בקורפוס הכתוב של הנקין (1999:104), כל שלושת האלמנטים כזה כזאת כאלה כאלו נמצאים גם בפונקציית השימוש כהסתייגות. מתוך 32 האזכורים של כזה כהסתייגות, הרוב – 17 – הם מהסוג המאובן ו -15 הנותרים הם הטיות למיניהן, כלומר שייכים לפרדיגמה של כזה, כזאת, כאלה ו.

טבלה 4 מסכמת את כל המקרים של כזה, כזאת, כאלה ו כהסתייגות שנמצאו לאורך כל מסד הנתונים על פי האלמנט שהם מסייגים. העמודה הראשונה כוללת אזכורי כזה מאובן שנבחנות ב 4.2.5. העמודות הנותרות כוללות אזכורי כזה מוטה ומפורטות ב -4.2.1-3.

טבלה מס’ 4. התפלגות של כזה, כזאת, כאלה ו על פי האלמנט המסוייג

4.2.1   כזה מוטה     דוגמה אחת ל כזה מוטה מסייג מופיע בקטע הבא:

קטע 6 (‘פריצה’)

78  עינת: …ראתה זוג גרביים,

79  ..כאילו זרוקות על המדרגות.

80  מיטל: ..וואו!

81  עינת: ..ישנות כאילו,

82  …כאילו,

83  ..שהיא מזמן כבר לא הלכה איתם,16

84  ..ספורט כאלה.

את שם העצם ‘גרביים’ (שורה 78) משלים שם העצם ‘ספורט’ במבנה הסמיכות בעברית המורכבת משני שמות עצם רצופים: ‘גרבי 17 ספורט’. עם זאת, שני שמות העצם במקרה הסמיכות הספציפי הזה אינם רצופים – שם העצם הראשון נמצא בשורה 78 והוא אינו חוזר על עצמו (או מותאם מורפולוגית, ראה הערת שוליים קודמת) כאשר הוא משונה על ידי שם העצם השני, ‘ספורט’ בשורה 84. צורת הסמיכות ‘גרבי ספורט’ מסוייגת על ידי כינוי הרמז כאלה. הגרביים מתוארות כ’מעין ספורטיביות’, או מתאימות לשימוש בספורט, אך לא לחלוטין. ישנה אי-התאמה מובחנת בין המילה שנבחרה לבין המשמעות המיועדת. מכיוון ששם העצם ‘גרביים’ הוא ברבים, כך גם הסייג.

נשאלת השאלה לגבי ההבדל בין כאילו מסייג, כמו ב’ישנות כאילו’ 18 (שורה 81) לבין כזה מסייג, כמו בהטייה ‘ספורט כאלה’ (שורה 84). ראינו שהאלמנט ההיפותטי (אילו) קיים ב- כאילו, אך לא ב- כזה. אני מסכימה עם הנקין (1999: 114-15) שהדבר הופך את כאילו לסייג חזק יותר מאשר כזה. לפיכך, הגרביים המתוארות בקטע זה קרובות יותר להיות ‘ספורטיביות’, או יומיומיות, מאשר ללהיות ‘ישנות’. למעשה, כפי שנראה מהניסוח המחודש בשורות 82-3, הגרביים אינן ‘ישנות’ כלל, הן פשוט לא נלבשו הרבה זמן.

הנקין מראה כי בקורפוס שלה המתאר שיח עברי בלתי רשמי, כזה, כזו, כזאת, כאלה ו כסייגים יכולים לשנות שמות עצם, תואר או צירוף שמני (1999:105-6). טבלה 4 מאשרת זאת, וקטע 7 מספק דוגמה לצירוף שמני שלם המסוייג על ידי כזה:

קטע 7 (‘איך נפצעתי בלבנון’)

53  האנה: …אז,

54  …באנו לשם,

55  ….למקום שכוח אל כזה,

56  …מעבר אה ללבנון.

המקום אליו הגיעו מתואר כ’שכוח אל’ (נטוש), ואז הוא מסוייג על ידי כזה. כזה משנה את כל הצירוף השמני ‘מקום שכוח אל’. מכיוון ש’מקום’ הוא זכר, כך גם ‘שכוח אל’ ו כזה. ההסתייגות במקרה זה עשויה להיות בגלל הרושם החזק מאוד שהמילים ‘שכוח אל’ מעוררות במהלך סיפור צבאי מהסוג הזה.

חנקין כותבת כי ניתן למקם כזה מוטה מסייג, לפני, באמצע וכן לאחר האמירה שאותה שהוא משנה (1999:105-6). עם זאת, טבלה 5 מראה כי במסד הנתונים הנוכחי, רוב האלמנטים המסייגים הללו ממוקמים לאחר האלמנט שאותו הם מסייגים. אזכורי ה כזה המסייגים המועטים הממוקמים לפני, לעיתים קרובות מלווים ב כזה אחד נוסף הממוקם מיד לאחר האמירה המסוייגת:

טבלה מס’ 5. מיקומים של כזה, כזאת, כאלה ו מסייגים ביחס לאמירה המסוייגת

העדפה זו למיקום לאחר האמירה מצביעה כי במקרה של כזה מסייג, ניתן לומר שהדובר ‘שופט’ את ההלימה של בחירת המלים שלו עצמו רק לאחר שהמילה נאמרה. במילותיו של Auer:

לגישה תחבירית שלוקחת את הופעתן בזמן אמת (‘און ליין’) של (בעיקר) יחידות שפה אוראליות ברצינות, הבחירה עם מה מתמודדים קודם ובמה מטפלים אחר כך … כרוכה באחת ההחלטות הבסיסיות ומרחיקות הלכת ביותר שדובר יכול לקבל, עם כל מיני השלכות קוגניטיביות, אינטראקטיביות ומבניות. (2000:199).

דוגמה לצורה הנשית של הפרדיגמה כזה, כזו (כזאתי), כאלה ו מובאת בקטע 8, בו דויד מתאר את חזית ביתו של מכר כ’מעין מעוגל’:

קטע 8 (‘רכילות משפחתית’)

36  …אבל יש לו שמה,

37  …כל ה–חזית שלו,

38  …מעוגלת כזאת.

מכיוון ששם העצם ‘חזית’ הוא שם עצם נקבי, כך גם שם התואר ‘מעוגלת’ המתאר אותו, וכמו גם הסייג המשנה את התואר הזה, כזאת. שוב, ישנה אי התאמה בין המילה שנבחרה, ‘מעוגלת’ לבין המשמעות המיועדת. הקורא יזכור כי בקורפוס זה, כינויי רמז המשנים תארים תמיד ממוקמים לפני התואר שהשתנה (טבלה 3). מכיוון ש כזה, כזו (כזאתי), כאלה ו מסייגים, בדרך כלל ממוקמים לאחר האלמנט שהשתנה (טבלה 5), ההבחנה בין כזה מסייג לבין כזה מילולי ברורה כאשר הגרעין מורכב מתוֹאַר.

4.2.2  תכונות פרוזודיות של כזה    ההבחנה בין כזה מגדיר לבין כזה מילולי ברורה לא רק מסדר המילים אלא גם מתכונות פרוזודיות. כזה מגדיר לעולם אינו מקבל אף אחד מהמתחים (הראשוניים או המשניים) של יחידת האינטונציה

(Chafe, 1994). במקום זאת, האמירה המסוייגת היא המילה בעלת המתח של יחידת האינטונציה. ניתן לראות זאת במתח העיקרי של ‘מעוגלת’ בקטע הקודם וכן בכל הדוגמאות האחרות של שמות עצם ושמות תואר המסוייגים על ידי כזה, כזאת, כאלה ו במסד הנתונים (למשל ‘ספורט כאלה בקטע 6. ). מאידך, כינויי רמז משווים מדרגים תמיד מקבלים את המתח העיקרי של יחידת האינטונציה, כמו ב ‘כאלה חמודים’ בקטע 2, שורה 130. כינויי הרמז (שאינם מדרגים) מקבלים בדרך כלל את המתח המשני של יחידת האינטונציה, לְמָשָׁל ‘בעלים כאלה’ (קטע 3, שורה 80) ו- ‘מתנה כזאת יפה’ (קטע 3, שורה 87). לפיכך, דפוסים פרוזודים גם מסייעים להבחין בין שלושת הפונקציות של כזה שנבחנו עד כה.

כפי שנראה מטבלה 5, כזה מסייג נמצא לעתים בשני קצוות האמירה המסוייגת. לפיכך, בקורפוס זה, כאשר כזה מסייג מופיע לפני האמירה שאותה הוא משנה, לעיתים קרובות קיים גם אזכור נוסף של כזה לאחריה:

קטע 9 (‘מעונות רזניק’)

121  ליאת: אבל זה–…היה כזה פספוס.

הדוברת מסכמת סיפור על תקשורת שגויה שהובילה לפספוס. שם עצם זה הינו סלנג למשהו שבדיוק חמק, כמו למשל כשרצים לקראת אוטובוס שעזב זה עתה את התחנה. כאן הוא משמש לתיאור משהו פחות קונקרטי, החמצת הזדמנות שמקורה בתקשורת לקויה. דוגמאות מסגור כאלה מראות כי במקרים המעטים יחסית של שימוש ב כזה כשהדוברים מודעים לחוסר ההתאמה בין המילים שבחרו לבין המשמעות המיועדת לפני הבעתן, הם עדיין מוסיפים אלמנט מסייג גם לאחר האמירה המסוייגת. זה נעשה אולי לשם ‘שיווי משקל פרוזודי’, בעקבות האלמנט הקודם שקיבל את המתח, ויוצר מסגרת של שני איזכורי כזה ללא מתח למילה בעלת מתח זו.

4.2.3  כזה בנוסחאות קבועות של הסתייגות   עדויות נוספות לאופי המסייג של כזה מגיע מנוסחאות קבועות של הסתייגות הקשורות למילה זו. לדוגמה:

קטע 10 (‘אקנה’)

146  בן: אז הילד הזה,

147  …אה כזה מין פרופסור,

המשמעות היא לא שהילד הוא פרופסור, אלא שהוא מהסוג הלמדן. מכאן, אי התאמה בין המשמעות המיועדת למילה שנבחרה. זהו ה כזה המסייג היחיד שממוקם לפני ביחס לגרעין שלו (ואינו מהווה חלק ממסגרת של אזכורי כזה כמו בקטע 9) בכל מסד הנתונים. ואכן, ‘כזה מין’ הוא נוסחה קבועה. הפרוזודיות של שורה זו תומכת גם במעמדה כמסייגת, מכיוון שלא כזה וגם לא מין (‘מעין, סוג’) מקבלים מתח.

בקטע הבא, אנו מוצאים ביטוי קבוע נוסף הכולל את שם העצם מין (‘מעין, סוג’). זהו שילוב של צורת הרבים כאלה עם הביטוי המסייג כל מיני, כמו גם ביטוי מסייג אחר- ככה. בנוסחה קבועה זו, לא מוזכר הגרעין של כינוי הרמז המשווה בצורת הרבים כאלה:

קטע 11 (‘קורס צלילה’)

49  אורנה:… צריך לרוקן ת’מסיכה

50  ..ככה

51  ..וכל מיני כאלה

הגרעין של כאלה לא מוזכר והקהל מבין שזה מתייחס לשם עצם ברבים עם שדה סמנטי רחב, כמו למשל ‘דברים’. במילים אחרות, הם מבינים שבקורס הצלילה יש צריך לבצע כל מיני דברים, כמו למשל לרוקן את המסכה ככה, ו כל מיני כאלה.

4.2.4  מסלול פונקציונלי: מכינוי רמז לסייג הנקין (1999) כותב כי:

… כינוי הרמז בתפקידו העיקרי הוא משווה, וכאשר הוא מתפקד כסייג, האלמנט ההשוואתי נדחק הצידה ומה שנשאר זו רק השוואה פורמלית: כינוי הרמז המסייג משווה את הגרעין שלו לכינוי המעורפל ‘זה‘ … מבחינה סמנטית, הוא מרוקן מהתוכן הרומז המקורי שלו … (עמ ‘108-9)

הבה נבחן נוסחה קבועה של הסתייגות ששופכת מעט אור על השלב הראשון במסלול הפונקציונאלי של כזה – מכינוי רמז לסייג.

כאשר כזה משולב בנוסחה קבועה עם ‘משהו’, שם העצם כנראה בעל השדה הסמנטי הרחב ביותר, הקו המבדיל בין המשמעות המילולית ‘ככה’ לבין משמעות המסייגת הופך לברור יותר:

קטע 12 (‘דיסקים קומפקטיים’)

62  לאה: …טס לשבוע,

63  חמישה ימים,

64   משהו כזה.

פשוטו כמשמעו, מספר ימי הנסיעה של פלוני מתוארים כ’משהו’ ומושווים לכינוי ‘זה’ ב כזה המתייחס באופן אנאפורי למילים ‘שבוע’, ‘חמישה ימים’. שימוש זה נעשה על מנת לסייג את מספר הימים של נסיעת פלוני. עם זאת, דפוס המתח של יחידת האינטונציה 64 מצביע על כך שה כזה הלא-מתוח הזה מתפקד כסייג ולא ככינוי רמז.

דוגמה ברורה עוד יותר לטשטוש הקו בין המשמעות המילולית למשמעות ההסתייגותית מובאת בקטע הבא הנוגע לגמרא (חלק מהתלמוד, אחד מכתבי הקודש של היהדות) על ישו:

קטע 13 (‘אריות’)

8  יואב: ב…פתח של …בית קודשי הקודשים,

9  …היו ש..ני אריות.

10  אבי: …אריות.

11  יואב: אריות.

12  …שכל מי שיצא מ..קודשי הקודשים,

13  האריות האלה שאגו עליו,

14  …והוא שכח,

15  כל מה שהוא ראה בפנים.

16  משהו כזה.

הדובר מספר על אריות שהוצבו בכניסה למקום הקדוש ביותר בבית המקדש במטרה לשאוג על אנשים שיצאו ממנו, כדי שישכחו את כל מה שראו בפנים. הוא משלים את מרכז העניין (Chafe, 1994) של שורות 12-15 עם קו מתאר של אינטונציה של סוף משפט (שורה 15). כמחשבה אחרונה, הוא מוסיף ‘משהו כזה’ ביחידת האינטונציה הבאה, כדי לסייג את כל האמירה הקודמת. פשוטו כמשמעו, מטרתם של אריות אלה מוזכרת באמצעות שם העצם הרחב מבחינה סמנטית, ‘משהו’ וזאת בהשוואה לכינוי – ‘זה’ ב כזה המתייחס באופן אנאפורי לאמירה הקודמת. אבל השומע, כמובן, כבר לא עוקב אחר המסלול המילולי הזה. במקום זאת, מבינים את פונקציית ההסתייגות, ודפוס המתח שאנו עדים לו כאן גם מצביע על כך שמדובר ב כזה מסייג ולא בכינוי רמז משווה.

4.2.5  כזה מאובן    17 אזכורים של כזה מגדיר מאובן (שאינו בהטייה) נמצאים בכל מסד הנתונים. על פי הנקין (1999), כזה מאובן מסייג בטל לא רק מבחינה סמנטית (מרוקן מהתוכן הרומז), אלא גם מבחינה דקדוקית. הסיבה לכך היא שבצורה המאובנת הוא אינו מתייחס מבחינה דקדוקית לאלמנט מסוים (עמ’ 109). מסד הנתונים הנוכחי מראה אחרת. כפי שניתן לראות בטבלה 4, לעומת ה כזה המוטה שמסייג את הגרעין הנומינלי (שמות עצם, שמות תואר או ביטויי שם), ה כזה המאובן מסייג את הגרעין הנשואי של האמירה – או את הפועל עצמו (שבעברית ניתן להחליפו בנשוא נומינלי), לעתים קרובות יחד עם משלימים המילוליים שלו, או הסעיף כולו.

לדוגמא, בקטע הבא, צעיר מתאר בפני חברו, קרב בין שני גברים שהיה עד לו בזמן טיול בדרום אמריקה. בקטע זה מתואר הקורבן לאחר שנפגע. אנו מוצאים שלושה מקרים של כזה מאובן המסייגים שלושה נשואים: הראשון (שורה 98), נומינלי; השניים האחרים (שורות 99 ו- 102), מילוליים:

קטע 14 (‘אלימות’)

97  תמיר: …הוא היה איש..די מבוג–ר

98  כזהלא י’דע..בן ארבעים וחמש כזה

99  ….הוא קם כזה

100 ..ועוד אה

101  …אתה יודע

102  ..הלך אחריו כזה

המבנה בעברית לציון גיל הקדמית מורכב משם העצם בן בצורת הזכר או בת בצורת הנקבה ואחריו מספר השנים. שם העצם בן בת מתפקד במבנה זו כנשוא המשפט, ומספר השנים כמשלים:

הוא בן ארבעים וחמש

בשורה 98 לעיל, הנשוא יחד עם מספר השנים ‘בן ארבעים וחמש’ מסוייגים על ידי כזה (ואולי גם על ידי כזה נוסף, אם כי זה לא ברור מההקלטה). נושא של ההצהרה הזו (‘הוא’, שורה 97) מוזכר ביחידת האינטונציה הקודמת: ‘הוא היה איש די מבוגר’ שמסתיים באינטונציה של סוף משפט. הדובר מוסיף את גילו בקרוב במחשבה נוספת, לאחר הסתייגות נוספת, ‘לא י’דע’. לאחר מכן מופיעים שני פעלים מסוייגים המתארים את הפעולות של אדם זה: ‘קם כזה’ (שורה 99) ו ‘הלך אחריו כזה’, (שורה 102). הדוגמה האחרונה מראה בצורה הברורה ביותר שהאלמנט שהשתנה הוא הביטוי המילולי – ‘הלך אחריו’ המהווה את גרעין הנשוא של האמירה.

טבלה 6 מציגה את התפלגות ה כזה המאובן על פי האלמנט שאותו הוא מסייג:

טבלה 6. התפלגות של כזה מאובן מסייג על פי האלמנט המסוייג

אנו רואים שב 8 מתוך 17 מקרים, כזה מסייג סעיף מלא. דוגמה שכזו נמצאת בקטע 1, שורה 53. כזכור, דויד תיאר שם כיצד רץ אחרי הטרקטור בבוץ. כדי למקד את המידע ולעודד את שיתוף הקהל, בעקבות סמן המיקוד כאילו, הוא מוסיף תיאור נרחב של כפות הרגליים שנתקעות בבוץ יחד עם הצליל המלווה את מצב זה. עם זאת, כפות הרגליים לא באמת נתקעו ומכאן ההסתייגות כזה. אזכור זה של כזה, אם כן, מסייג את כל האמירה הממוקדת ‘הרגליים ש’ך, נתקעות בפנים’. אנו לא מוצאים שום התאמה מגדרית או מספרית בהסתייגות זו, כאשר נושא הסעיף, רגליים (‘כפות רגליים’) הוא שם עצם בנקבה רבים, ואילו ה כזה הוא בצורת הזכר היחיד בפרדיגמה. כזה לא רק עוזר לסמן את היקף האמירה המודגשת, עם כאילו בהתחלה ו- כזה בסוף, כפי שראינו בתחילת מחקר זה. הוא גם תורם למשמעות המסוייגת של האמירה.

אחד ההבדלים הפונקציונליים בין כזה מוטה מסייג לבין כזה מאובן הוא שבעוד שהראשון עוסק יותר בדיוק התייחסותי, השני לעומת זאת מונע יותר מאילוצים בינאישיים בשיח. שני המניעים הללו קשורים אחד בשני כמובן, מכיוון שיצירת מעורבות בינאישית (Tannen, 1989) עבור השומע מובילה לעיתים קרובות לשימוש בגוזמה. לאחר מכן יש לסייג גוזמה זו, כמו למשל בדוגמא של ‘הרגליים ש’ך נתקעות בבוץ’ קודם לכן.

את המוטיבציה הבין אישית ניתן לראות גם בקטע 5, שבו שרה מספרת לאחותה כיצד בעלה לעתיד הציע לה נישואין:

קטע 15 (‘הצעת נישואין’)

66  שרה: …ואז ישר עברתי נושא,

67  ..כ–י.. זה הביך אותי.

68  .. כלומר אה,

69  .. אנ’לא אוהבת ש–

70  .. את יודעת כזה

71  .. את מפתחת מין א–ה

72  .. רגישות לנושא?

73  .. אני שונאת את זה.

שרה מספרת כאן על מבוכתה (‘זה הביך אותי’ שורה 67) למשמע שאלת בן זוגה, לפני הצעתו, בנוגע לזמן שלקח לאחותה לארגן את חתונתה שלה, וכיצד היא מיד שינתה נושא (שורה 66) כתוצאה משאלה זו. כדי לערב עוד יותר את אחותה, היא מפנה את תשומת לבה לחוויה הדדית לשתיהן של ‘פיתוח רגישות מסוימת’ (שורות 71-2) בשיחות עם בן / בת הזוג לכל דבר שעשוי להיות קשור באופן כלשהו לנישואין. כדי להפנות את תשומת לבה לחוויה הדדית זו, היא משתמשת בגוף שני נקבה (‘את מפתחת’), מביעה את האמירה באינטונציה גוברת של סוף משפט (שורה 72), ומשתמשת בסמן שיח הכולל את הסעיף במלואו ב- ‘את יודעת’ בשורה 70, ומיד אחריו מוסיפה כזה מאובן. ברור מאליו שאילוצים בינאישיים, ולא דיוק התייחסותי, עומדים כאן על הפרק. בעוד שבקטע 1 המניע להסתייגות היה הצורך לערב את הקהל, כאן זה אולי קשור בצורה ברורה יותר גם למעורבות הדוברת עצמה בטקסט שלה. כשהיא נזכרת במבוכתה באותו הרגע, ובתחושותיה השליליות הקשורות להימנעות מנושא הנישואין הטעון (‘אנ’לא אוהבת ש’, שורה 69, ‘אני שונאת את זה’, שורה 73 ), היא הופכת למעורבת בצורה עמוקה יותר בסיפור. זה הופך את מילותיה לטעונות רגשית, עובדה המעודדת הסתייגות, כמו במקרה של כאילו  ( (Maschler, press b. ה כזה בשורה 70 גם מבשר על הסתייגות באמירה שלאחר מכן (שורות 71-2) הכרוכות בסיוג ‘מין’ (שורה 71).

הבדל זה בין כזה מוטה מסייג לבין כזה מאובן מזכיר את אפיונו של זיו של מילה זו כסמן של הסתייגות או ‘שימוש רופף’ – ‘מאפיינים מושגיים’ וככלי שנועד להקל – ‘מאפיינים פרוצדורליים’ (Blakemore,1987), כגון באמירות מהסוג הבא:

את מוכנה כזה לעזור לי?

(Ziv, 1998: 209)

עם זאת, כזכור לקורא, זיו ייחס הן את המאפיינים הרעיוניים והן את המאפיינים הפרוצדורליים ל כזה מאובן וטען כי ל כזה מוטה אין פונקציות הסתייגות. ראינו כי כזה מוטה מתפקד גם כמסייג וסביר יותר שיהיה בעל מאפיינים ‘רעיוניים’ – או, במונחים שאינם קשורים לתיאוריית היחסות- להיות מוגבלים באופן התייחסותי (Becker, 1988), ואילו סביר יותר שלכזה מאובן יהיו יותר מאפיינים ‘פרוצדורליים’. יתר על כן, אני טוענת כי תכונות ‘פרוצדוראליות’ אלה אינן מוגבלות לשימוש ככלי שנועד להקל המסייגות את הכוח ההזוי של מעשה דיבור, אלא מונעים ממגוון רחב בהרבה של אילוצים בין אישיים באינטראקציה בין הדובר לשומע.

כמו במקרה של כזה מוטה מסייג, רוב האזכורים של כזה מאובן מסייג, ממוקמים לאחר הגרעין שלהם במסד נתונים זה. טבלה 7 מציגה את מיקומם של אזכורים אלה ביחס לגרעין שלהם.

טבלה 7. מיקומים של כזה מאובן מסייג ביחס לגרעין שלו

הקטע הבא מביא לידי ביטוי כזה מסייג באמצע האמירה:

קטע 16 (‘ספות’)

123  גילה: ..עכשיו היא חיכתה,

124  שהוא כבר יקח אותם,

125  היא כל כך רצתה להיפטר מהם.

126  ..אתמול הוא לקח אותם.

127  יונת: … אז זה עשה לה כזה יותר טוב?

גילה מספרת על זוג שנפרד. ההסכם היה שהגבר יקבל את הספות שהזוג קנה יחד. האישה הייתה נסערת מהפרידה, אך היא חיכתה להיפטר כבר מן הספות אותן לא אהבה. בעקבות הצהרתה של גילה ‘אתמול הוא לקח אותם’ 19 (כלומר את הספות’, שורה 126), יונת שואלת האם זה גרם לאישה להרגיש קצת יותר טוב. היא משתמשת בסעיף מלא הכרוך בביטוי שפה שבמרכזו הפועל ‘לעשות’: ‘עשה לה טוב יותר’, (‘גרם לה להרגיש טוב יותר’). ביטוי זה מסוייג באמצע האמירה על ידי כזה.

בהשוואה בין טבלה 7 לטבלה 5, ניתן להבחין כי ההעדפה למיקום מאוחר של ההסתייגות ביחס לאמירה המסוייגת, חלשה יותר במקרה של גרעין נשוא.  יותר גרעיני נשוא מגודרים באמצע האמירה לעומת גרעינים נומינליים. ניתן לצפות לכך, מכיוון שגרעיני נשוא נוטים להיות ארוכים יותר מאלה הנומינליים, ולכן קיים סיכוי גדול יותר שההבנה כי האמירה הנאמרת צריכה להיות מסוייגת, תגיע לפני סוף הדיבור.

4.2.6 מסלול פונקציונלי: מסייג מוטה ל סייג מגדיר    הנוסחה הקבועה ‘משהו כזה’ עשויה לעזור להמחיש גם את החלק הזה של המסלול:

קטע 12 (‘דיסקים קומפקטיים’)

62  לאה: …טס לשבוע,

63  ..חמישה ימים,

64  משהו כזה.

המעבר ממבנה זה למבנה כמו ‘טס לשבוע, חמישה ימים כזה’; כלומר מסיוג שם עצם המתפקד כאחד המשלימים המילוליים לגידור כל הנשוא, הוא צעד טבעי לעבר המשך ההִדַּקְדְּקוּת של הסיוג, מכיוון שבסיוג הסעיף כולו, אנו מתרחקים עוד יותר ממשמעות כינוי הרמז שבמקור מקושר לשם העצם המסויג.

על פי 1999 Henkin, כזה מאובן מהווה סיוג חזק יותר בהשוואה ל- כזה מוטה (עמ’ 111). הממצא של מחקר זה כי כזה מוטה מסייג את הגרעין הנומינלי, ואילו כזה מאובן מסייג את הגרעין הנשוא תומך בטענה זו.

כאשר לא מתקיימת שום התאמה בין חלק כלשהו של האמירה לבין האלמנט המסויג, כפי שבעברית זה יכול לקרות רק כאשר משתנה ההנשוא,20 יש פחות עמימות שהאמירה אכן מתפקדת כסייג (ולא אולי ככינוי רמז, שתמיד שומר על התאמה מגדרית ומספרית עם האלמנט שהוא משנה).21

ממצא אחר התומך בטענתו של הנקין נובע מהיבט כמותי של מחקר זה. בעוד ש כזה מוטה מסייג נפוץ הרבה יותר בקורפוס 1994-7, ה כזה המאובן שכיח הרבה יותר במסד הנתונים  1998-9, כפי שנראה בטבלה 8.

טבלה 8. מספר אזכורי ה כזה המסייג במסד הנתונים

ואכן, ההתפלגות של אזכורי ה כזה השונים משתנה בהתאם לתקופת איסוף הנתונים. השימוש ב כזה מוטה (כלומר שהוא חלק מהפרדיגמה כזה כזאת כאלהו) אינו חדש. מה שהתרחב מאוד בשנים האחרונות הוא השימוש ב כזה מאובן מסייג (עם 12 אזכורים בקורפוס 1998-9 לעומת 5 בלבד בקורפוס 1994-7 הגדול מהראשון בהרבה).22

המסלול הפונקציונאלי של כזה, אם כך, המשיך להתפתח כך שנמצאת הִדַּקְדְּקוּת נוספת לא רק מכינוי הרמז לסייג, אלא גם מאלמנט המוגבל בעיקר באופן התייחסותי, לכזה המוגבל בעיקר באופן בין אישי. המעבר מעִניָן עם אילוצי התייחסות (כזה מוטה) לעִניָן של דאגה בין-אישית (כזה מאובן) מהווה צעד נוסף לקראת הִדַּקְדְּקוּת, מכיוון שהוא מתרחק עוד יותר מהעִניָן המילולי בקירוב.

4.2.7  כזה מסייג ו כאילו מסייג    שימוש הן ב כאילו מסייג (Maschler, in press b) והן ב כזה מאובן מסייג מונעים לעיתים קרובות על ידי אילוצים בין-אישיים בשיח. בנוסף, שניהם משנים את גרעין הנשוא, אם לא את הסעיף במלואו. עם זאת, בעוד שמיקום של כאילו מסייג הוא יחסית חופשי ביחס לאמירה המסוייגת (Maschler, in press b), קיימת העדפה ברורה למקם את כזה מאובן מסייג לאחר האמירה (טבלה 7) במסד נתונים זה.

תצפית פורמלית נוספת עוסקת בשילובים של כזה ו כאילו אפשריים כאשר מדובר בבניית המסגור. מצאתי שלושה מתוך ארבעה שילובים אפשריים:

1. כאילו X כזה (קטע 1, 52-3)
2. כזה X כזה (קטע 9, שורה 121)
3. כזה X כאילו: מבניות זו לא נמצאה במסד הנתונים הנוכחי, אלא בכותרת של עיתון ביקורת ספרות23. הביקורת נכתבה על ידי בלשן (Kuzar, 2000), והיא עוסקת בספר שיצא לאור בעקבות ועידה שכותרתה הייתה ‘עברית – שפה חיה’. כותרת הביקורת הייתה ‘השפה מה זה חיה, אבל המחקר כזה עייף כאילו24 . מסגרת זו מבצעת שלוש משימות בהקשר זה. ראשית, היא מסייגת את התואר ‘עייף’ שמגיע מתחום סמנטי שונה מזה של ‘מחקר’ ולכן אינו מתאים לחלוטין להקשר זה. שנית, על ידי הצבת ביטוי בשפה מדוברת בסמיכות לכתיבה אקדמית גבוהה, המחבר ממחיש את הנקודה המוזכרת בכותרת ונוגעת בעד כמה השפה ‘חיה’ ובנוסף תורם למעורבות הבין אישית של הקורא. שלישית, כשהוא משתמש בשתי המילים הללו, המחבר מתייחס למאמרה של הנקין שהתפרסם בכרך זה (1999), והוא במקרה גם המאמר היחיד שהוא סוקר בחיוב.
4. השילוב הרביעי, כאילו X כאילו, לא נמצא במסד הנתונים או במקום אחר.

4.3   כזה כציטוט

4.3.1 . דיאלוג מובנה מקדים   כמו במקרה של כאילו מסייג, כזה נמצא גם בציטוט מסייג. ההרחבה של ההסתייגות למקרה של ציטוטים דומה: דיאלוג מובנה (Tannen, 1989) מעולם לא מצוטט כלשונו, אלא הוא תמיד בקירוב. כמו במקרה של כאילו, ישנם רק ארבעה מקרים כאלה לכל אורך מסד הנתונים. עם זאת, עבור כזה ארבעת המקרים הללו מהווים 9% מכלל אזכורי ה כזה, אחוז גבוה יותר ביחס ל כאילו.

דוגמה אחת נמצאת בקטע ‘הצעת נישואין’:

קטע 17 (‘הצעת נישואין’)

75  שרה: ….ו–א–ה,

76  ….ואז בשלב מסוים,

77  ..הוא פתאום אומר לי כזה,

78  ..א–ה (שינוי טון),

79  ….תתחתני איתי?

שורות 78-9 מהוות את הצעת הנישואין בפועל, את הנאום של הבעל לעתיד, יחד עם סמן ההיסוס שלו ‘א–ה’.25  לפני כן מובא הסעיף המציג דיאלוג הזה, שנבנה סביב verbum dicendi : ‘הוא פתאום אומר לי כזה’. מדובר ב כזה מאובן מסייג, שהיקפו הוא כל ההצהרה. אזכור זה של כזה ללא ספק אינו קשור דווקא לאופי הבלתי-מדויק של הציטוט, כמו לסיטואציה הטעונה רגשית של הצעת נישואין.

מקור ה- כזה הציטוטי, אם כן, מקורו בצורה המאובנת, הצורה המאולצת יותר מבחינה בין אישית. מקרה זה מתאים לאלמנט המציג דיאלוג מובנה, אסטרטגיית שיח עם מעורבות גבוהה (Tannen, 1989).

4.3.2  מחוות ואפקטים קוליים מקדימים    שלא כמו כאילו, אך באופן דומה ל ‘like’ באנגלית (Fleischman and Yaguello, 1999), כזה נמצא בקורפוס זה גם כציטוט שמקדים למחוות ואפקטים קוליים. במקרה זה הוא מופיע ללא verbum dicendi.  שתי דוגמאות כאלה נמצאות במסד הנתונים, שתיהן משיחות שהוקלטו בשנים 1998-9. לדוגמא, בטקסט ‘אלימות’ אנו מוצאים:

קטע 18 (‘אלימות’)

35  תמיר:..עכשיו,

36  ..ההוא כבר היה על הרצפה,

37  ..כאילו,

38  ..הוא ברח בזחילה,

39  ..הוא לא ברח בריצה.

40  …אתה מבין?

41 ..כאילו–,

42  ..כזה

43  (הדגמה של זחילת הקורבן)

44  ארז:….ווא ווא!

תמיר מתאר את האיש שנפצע קשות. בנקודה זו של העלילה, האיש הזה – המכונה על ידי הכינוי ‘ההוא’, (שורה 36) כבר היה שכוב על הרצפה (שורה 36). תמיר חוזר אחורנית כדי לציין שהוא נפגע כל כך, שהוא נמלט מזחילה ולא בריצה (שורות 37-9). לחזרה אחורנית זו קדם אזכור של ניסוח מחודש, כאילו (37). לאחריו מופיע סמן השיח ‘אתה מבין?’ (שורה 40) ועוד ניסוח מחודש של התיאור, ולאחריו אזכור נוסף של כאילו (שורה 41). עם זאת, הפעם הניסוח המחודש איננו מילולי. תמיר מבצע תנועות המדמות את האופן בו זחל הקורבן (שורה 43). 26 זה מתרחש מיד לפני ה כזה הציטוטי (שורה 42). הדרמה שהמחיז תמיר משיגה את האפקט הרצוי, וארז מגיב בסמן של מעורבות גבוהה ‘ווא ווא!’ (שורה 44).

מוקדם יותר ראינו את הצמידות של כאילו ו כזה בקטע 1, שורות 52-3. כזה בשורה 53 תואר כמסייג את כל האמירה ‘הרגליים ש’ך, נתקעות בפנים’ וכמסייע בהגדרת היקף סמן המיקוד כאילו. עם זאת, אמירה זו באה בעקבות חיקוי הדובר את צליל כפות הרגליים הנעות בבוץ (שורה 54). לפיכך אנו רואים כי אזכור זה של כזה מתפקד גם כציטוט של אפקט קולי, ובמקרה מסוים זה ממלא שלוש פונקציות בו זמנית: ציון היקף סמן המיקוד כאילו, סיוג האמירה כולה (כזה מאובן מסייג), וגם מתפקד כציטוט מקדים לאפקט קולי.

4.3.3  דו-שיח מובנה מקדים ללא verbum dicendi     צ’פאל וטבת (1999) Tchepal and Tevet חקרו את שיח ההומוסקסואלים בישראל. על בסיס הקלטות שבוצעו בשנת 1999, הם מצאו, בין היתר, כי אוכלוסייה זו עושה שימוש נרחב בכזה וב כאילו. אף על פי שלא נמצא במסד הנתונים של המחקר הנוכחי, מצאתי דוגמה אחת ל כזה בנתונים המתועתקים של צ’פאל וטבת (1999, נספח 1c) המשמש כציטוט לדיאלוג מובנה (כלומר של ציטוט מילולי) ללא verbum dicendi. זאת, שוב, בניגוד למקרה של כאילו. הקטע מגיע משיחת טלפון בין שני גברים הומוסקסואליים:

קטע 19   (  ( Tchepal and Tevet, 1999, נספח 1c)

30  גל:…כן,

31  ..אני עוזר,

32  ..סיפרת לי.

33  ….כן,

34  .. הוא כזה,

35  …מה זה מדהים,

36  מה שקיבלת!

בשורות 35-6 דיבורו של מישהו נבנה על ידי גל: ‘מה זה מדהים’,27, ‘מה שקיבלת!’.זה מופיע לאחר כזה מצטט ולאחר הכינוי ‘הוא’ (שורה 34), ממש באותו אופן שבו מתפקד ‘like’ באנגלית בדוגמה של Fleischman ו Yaguello:

:

(33) “?And I’M LIKE: “What the hell’s going on here”

 ואני כזה: “מה לעזאזל קורה כאן?”

(Fleischman and Yaguello, press 9).

זו המקבילה ל BE-LIKE באנגלית (1990 Blythe et al, 1990; Ferrara and Bell, 1995; Romaine and Lange Tagliamonte and Hudson, 1999), אלא שעברית, שפה בה משפטים נומינליים הם שכיחים, הפועל ‘להיות’ אינו חלק מהמבנה. במקום זאת, יש כינוי אישי המציין את מי שדיבורו מצוטט (כאן, הכינוי ‘הוא’), ומיד אחריו כזה מצטט.

מבנה זו נמצא בשימוש לעיתים קרובות בשיחות של מתבגרים. לדוגמא, באינטראקציה שנערכה לאחרונה בארוחת הערב בביתנו, שירה בת ה -12 מתארת לנו ולאחותה, מאיה בת ה -9, שיחת טלפון שהתקבלה מחברתה של מאיה, הילה: 28

קטע 20 (‘אחיות’, 13 בפברואר 2001)

1  שירה: הילה מצלצלת.

2  היא כזה,

3  מאיה חזרה?

(מחקה את קולה של הילה)

4  לא,

(בקול של העולם הסיפורי של שירה)

5  היא עוד לא חזרה

(בקול של העולם הסיפורי של שירה)

6  היא לקחה את הטלפון?

(מחקה את קולה של הילה)

7  אין לה טלפון.

(בקול של העולם הסיפורי של שירה)

באינטראקציה זו, המייצגת נאמנה את אופן הדיבור בין שתי האחיות הללו וחברותיהן, אנו מוצאים את המקבילה העברית למבנה BE-LIKE, הפעם עם הכינוי הנקבי ‘היא’ (שורה 2). שימו לב להיעדרו של סעיף אפילו מינימליסטי זה להצגת הדיאלוג המובנה בתשובתה של שירה להילה (שורות 4-5), בשאלתה השנייה של הילה (שורות 6), ובתשובה של שירה עליה (שורה 7). דיבור בתורות לאורך כל האינטראקציה הטלפונית מסופרת באופן בלעדי באמצעות מניפולציה פרוזודית (ראה Günthner, 1999), מלבד במקרה של התור הראשון (שורות 2-3).

במהלך השנתיים האחרונות שמעתי לעתים קרובות את המבנה ‘היא הוא כזה’29 בשימוש כציטוט בשפת דיבור של בני נוער צעירים. אני משערת שהקלטות שבוצעו לאחר שנת 1999 (השנה בה הוקלטו ההקלטות האחרונות של מסד הנתונים הנוכחי) יגלו שימוש נרחב יותר של מבנה זו גם בקרב דוברים מבוגרים יותר. עם זאת, למרות ש- כאילו מתפקד גם כציטוט במסד נתונים זה, הוא אף פעם לא נמצא במבנה זו ללא verbum dicendi, או מחוות מקדימות או אפקטים קוליים, וגם לא שמעתי אותו בשיחות של גילאי העשרה.

5. המסלול הפונקציונלי של כזה

ראינו חמש פונקציות שונות של כזה. שתיים מהן קרובות יותר למשמעות המילולית של המילה – כינוי רמז וכינוי רמז משווה מדרג, ושתיים הן פונקציות הסתייגות (כזה שהוא חלק מהפרדיגמה כזה, כזו(תי), כאלהו ו- כזה מאובן ולא מוטה). לבסוף בחנו גם את הפונקציה הציטוטית של כזה. ראינו שכזה מאובן מסייג הופיע לאחרונה יחסית בשפה, וכי  כזה ציטוטי ללא verbum dicendi ו- כזה המציג מחוות ואפקטים קוליים הוא התפתחות עדכנית מאוד, שנמצאה רק בקורפוס מהשנים 1998-9.

אני מציעה להלן מסלול פונקציונלי ל כזה. ניתן לסכם את מסלולו באופן הבא:

השוואה אומדן + רומז – מוטה מסייג – מאובן מסייג-

ציטוטי עם פועל – ציטוטי ללא פועל – ציטוט של מחווה אפקט קולי

1. מסלול פונקציונלי של כזה

הדרך מן המשמעויות המילוליות של השוואה / אומדן + רומז, עד למשמעות של מוטה מסייג תוארה בסעיף 4.2.4. בסעיף 4.2.5 ראינו שבעוד כזה מוטה מסייג משנה את הגרעין הנומינלי ומוגבל באופן התייחסותי, כזה מאובן מסייג משנה את גרעין הנשוא ונוטה להיות בעל אילוצים בין אישיים. טענתי שמניעים התייחסותיים ובין אישיים קשורים זה לזה, וכי כזה בעל אילוצים בין אישיים (Becker, 1988) היא הִדַּקְדְּקוּת נוספת בהשוואה לכזה שמוגבל באופן התייחסותי, בגלל המרחק הגדול יותר שלו מהמשמעות ההשוואתית / האומדנית.

ראינו גם שהדרך מ כזה מאובן לפונקציה הציטוטית, היא ישירה למדי. מקורו של הכזה הציטוטי הוא ב כזה מאובן שבמבט דיאכרוני, סייג במקור את ה verbum dicendi שסביבו סובב הנשוא המציג דיאלוג מובנה. בהדרגה, לא היה עוד צורך להזכיר את ה verbum dicendi, וכתוצאה מכך המבנה החדש ‘היא הוא כזה כציטוט’. ההתפתחות לציטוט מקדים למחוות ואפקטים קוליים, ‘בדילוג’ לא על verbum dicendi, אלא על פועל אחר שמציג את האפקטים המיוחדים הללו, הוא השלב הטבעי הבא.

   כזה, אם כן, מתפקד בחמש פונקציות שונות בשיחה עברית ישראלית מזדמנת. עם זאת, יש חוט מקשר ברור המחבר בין חמשת הפונקציות הללו.

6. דיון: כזה, כאילו ודעיכת נאום הדוגרי (ישיר) הישראלי

ראינו שארבעת הפונקציות של הסתייגות, ניסוח מחודש, סימון מיקוד וציטוט מתפלגות באופן דיפרנציאלי בין כזה ו כאילו בעברית. בעוד שפונקציות ההסתייגות והציטוט משותפות גם ל כזה וגם ל כאילו, ניסוח מחודש וסימון המיקוד באים לידי ביטוי רק ב כאילו. בעוד ש כזה מתפקד בעיקר כמסייג, כאילו מתפקד בראש ובראשונה כסמן שיח שמקדים לניסוח מחודש.

באשר לתפקוד המסייג, קיימת פחות גמישות במיקום ה כזה (מוטה ומאובן גם יחד) ביחס לאמירה המסוייגת, בהשוואה למקרה של כאילו. אנו מוצאים הבדלים כמותיים משמעותיים בשימוש בשתי המילים הללו כהסתייגות (71% מכלל האזכורים של כזה, אך רק 14% מכלל האזכורים של כאילו), כמו גם הבדלים בדרכים בהן האילוצים הבין אישיים וההתייחסותיים בשיח מעצבים את השימוש בשני הביטויים הללו. באשר לשימוש החדש לאחרונה בפונקציה הציטוטית, גם כאן אנו מוצאים הבדל כמותי בשימוש (9% מכלל אזכורי ה כזה, אך רק 4.5% מכלל אזכורי ה כאילו). באופן משמעותי יותר, כזה מופיע בשימושים מסוימים שלא מופיעים במקרה של כאילו, כלומר שימוש לפני אפקטים קוליים ומחוות, כמו גם כמקדים לדיאלוג מובנה ללא verbum dicendi.

Fleischman and Yaguello 1999  מזכירים מספר שפות המציגות מקבילות פונקציונליות ל like באנגלית ו genre בצרפתית- מילים הקשורות למושג ההשוואה שפיתחו לפחות אחת מהפונקציות של הסתייגות, מיקוד או ציטוט, ולעתים קרובות את שלושתם. מלבד כאילו בעברית, אנו מוצאים ברשימה שלהם so בגרמנית, niinku בפינית, Bislama (גינאה החדשה)-olsem ,בשבדית-likson, באיטלקית-tipo, בשבדית-typ, ביפנית-nanka

Lahu (Tibeto-Burman)-que, Tok Pisin-olsem, Boang (גינאה החדשה) na) be )

המסלולים הפונקציונליים של כזה ו- כאילו, שנחשפו באמצעות ניתוח מקרוב של מקרים ממשיים של אינטראקציית שיחה, 30 דומים במובנים רבים למסלולים הפונקציונליים המתוארים עבור like ו genre. הנטייה בלא מעט שפות לפתח באופן עצמאי מסלולים פונקציונליים דומים לאלמנטים בעלי מקורות מילוניים דומים יכולה לשפוך אור לא רק על תהליכים לשוניים, כפי שטען (Traugott 1997) אלא גם על  תהליכים תרבותיים. ואכן, Tagliamonte and Hudson 1999, במחקרם על התפוצה הגלובלית השיטתית של המבנה BE LIKE על פני קהילות דיבור המופרדות מבחינה גיאוגרפית, קוראים למחקר נוסף על המנגנונים החברתיים והלשוניים העומדים בבסיסו של … שינוי לשוני בינלאומי ‘(עמ’ 147, הדגש בנוסף). בעוד (Maschler (in press b מתייחסת יותר למנגנונים לשוניים אלה ודנה בהִדַּקְדְּקוּת מהתבוננות חוצת שפות, כאן ברצוני להתייחס לסוגיות החברתיות. מדוע, אם כן, קיימים שפע ביטויים המקבילים ל- כזה ו- כאילו בכל כך הרבה שפות לאחרונה? ריבוי ה כזה ו כאילו בישראל בעשור האחרון לערך אינו מקרי. זה התאפשר בתרבות שעברה שינוי מאוד ספציפי של מעבר מתרבות שבה דיבור דוגרי (ישירות, ‘דיבור ישר’) הוא מרכזי (Katriel, 1986),לתרבות שבה סגנון דיבור זה נמצא בדעיכה (בקרוב Katriel, 1999). בסיס הדיבור הדוגרי נשען על קול נחרץ, בטוח בעצמו ונטול ספק. אי אפשר להסתייג ולהתנסח מחדש תוך כדי דיבור דוגרי.

דבריו של תלמיד תיכון, צעיר בן 18, שרואיין על ידי הירשפלד (1990) במחקרו התרבותי-פילוסופי על כזה ו כאילו, מעידים על היבט אחד של שקיעת הקול הנחרץ, חסר הספק:

הלכתי כזה לקולנוע כאילו…    זה נאמר בתחושה שיש משהו יומרני, מלא בוז או פתטי … בכך שרוצים באמת, הולכים באמת, עושים באמת. במילים אחרות, באמת הלכתי לקולנוע, אבל ההליכה הזו לא כללה את מה שאמורה הייתה לכלול. הלכתי כזה. זה רק דומה לללכת. גם הסרטים עצמם הם רק דומים לסרטים. הדברים הם הרבה פחות ממה שהם, ממה ששמענו שהם היו, מה שאנחנו יודעים שהם יכולים להיות. הלכתי – באמת. אבל מה שקרה היה ‘כזה ‘. (עמ ‘9, התרגום שלי)

שינוי זה בתרבות הישראלית לא התרחש בחלל ריק. דברי הנער הזה מהדהדים את ההקשר הפוסט-מודרני הגדול יותר שישראלים נחשפים אליו.

Gergen 1991 כתב על הרוויה הקיימת בחברה על ידי מספר קולות. על פי Gergen, החשיפה שלנו לטכנולוגיות חדשות בעידן הפוסט מודרני הביאה ליכולתנו לקיים מערכות יחסים עם מגוון הולך וגדל של אנשים אחרים ולכן, למודעות המוגברת שלנו לריבוי הקולות:

הרוויה החברתית [הזו] מביאה איתה הפסד כללי בהנחתנו של האני האמיתי והידוע. כאשר אנו סופגים קולות מרובים, אנו מגלים כי כל ‘אמת’ נשקלת באופן יחסי על ידי התודעה הסימולטנית שלנו של אלטרנטיבות משכנעות. אנו הופכים למודעים לכך שכל אמת לגבי עצמנו היא הבנייה של הרגע, נכונה רק לזמן נתון ובתוך מערכות יחסים מסוימות. (עמ ’16, הדגש בנוסף).

בעולם פוסט-מודרני זה, שבו ‘אנשים קיימים במצב של בנייה ושחזור מתמשכים … שבו ניתן לנהל משא ומתן לגבי כל דבר’ (Gergen, 1991: 7), אין זה מפתיע שכל כך הרבה מסויג ומנוסח מחדש. כפי שראינו במהלך המחקר זה, ל כזה ו כאילו יש תפקיד מרכזי בכך. ‘גבולות השפה … משמעותן גבולות עולמי’, כתב Wittgenstein ב- Tractatus Logico-Philosophicus שלו. המוטיבציה להסתייג ולנסח מחדש את האמירות מקורן באותו מקום, בהכרה בגבולות שפתינו (ועולמינו). זהו ניסיון כאילו להתגבר על גבולות אלה.

בהקשר הישראלי, לעומת זאת, מתווספת כפיפה מיוחדת לפוסט-מודרניות זו. הירשפלד (1990) כותב כי בשקט שנוצר בכיתה בעקבות דברי הנער המובאים למעלה, תלמידה אחרת הרימה את ידה ואמרה בפשטות:

אנחנו הולכים לסרט כאילו, כי אני מרגישה שהדברים החשובים בעולם הם לא אנחנו ומה אנחנו עושים או רוצים לעשות. הדברים החשובים הם (והיא לא חשבה זמן רב) יום הזיכרון, אינתיפאדה, השואה. אנחנו פשוט כאילו כזה. (עמ ‘9, התרגום שלי)

ה’עצב הגדול שירד פתאום’ על הכיתה הזו המלאה בבניות 18 ממחיש את מה שהוא כל כך ישראלי בדרך הקיום הזו בעולם.