Predicting Career Decision-Making Difficulties: The Role of Trait Emotional Intelligence, Positive and Negative Emotions

מילות מפתח: אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, קבלת החלטות קריירה, חוסר החלטיות קרייריסטית.  

תקציר

המחקר הנוכחי בחן את מערכת היחסים בין רגשות חיוביים ושליליים, אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות, וקשיים בקבלת החלטות קריירה. בחנו האם אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות יכולה לחזות חוסר החלטיות קרייריסטית, שהיא סוג של קושי בקבלת החלטות קריירה, מעל ומעבר לחמשת תכונות האישיות הגדולות. בנוסף בחנו את המנגנון דרכו אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות משפיעה על חוסר החלטיות קרייריסטית דרך תפקידם המתווך של רגשות חיוביים ושליליים. נתוני סקר נאספו מדגימות של 600 תלמידי תואר ראשון באוניברסיטה בדרום מערב ארה”ב אשר השלימו שאלונים למדידת אינטליגנציה רגשית, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, תכונות אישיות, וחוסר החלטיות קרייריסטית. ניתוחי רגרסיה היררכית רבים הצביעו על כך שאינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות אחראית לחלק יחסי משמעותי בווריאנט חוסר החלטיות קרייריסטי, מה שלא קיבל הסבר הולם על ידי חמשת תכונות האישיות המרכזיות. ניתוח התיווך המקביל גילה שרגשות חיוביים ושליליים תיווכו באופן חלקי את היחסים בין אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות וחוסר החלטיות קרייריסטית. באמצעות המסגרת התיאורטית של פרדריקסון (2001) לגבי רגשות חיוביים, מחקר זה מספק ראיות אמפיריות המסבירות את המנגנון דרכו אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות עוזרת לפרטים להתמודד טוב יותר עם מצבים מאתגרים בחיים. אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות עוזרת לעורר רגשות חיוביים ולהפחית רגשות שליליים ובכך מרחיבה את טווח המחשבות והפעולות הנגישות לפרט שיעזרו לו או לה לתפקד באופן יעיל יותר בהקשר קבלת החלטות קרייריסטיות. נדון כאן גם בהשלכות על ייעוץ קריירה ואפשרויות למחקר נוסף.

סיכום המאמר

מטרת מחקר זה היא לקבוע האם אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות יכולה לחזות חוסר החלטיות קרייריסטית מעל ומעבר לתכונות אישיות. מטרה שנייה היא לבחון האם רגשות שליליים וחיוביים מתווכים את מערכת היחסים בין אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות וחוסר החלטיות קרייריסטית. בהתחשב ביכולת של רגשות חיוביים ושליליים להשפיע על תהליכי קבלת החלטות, סביר כי אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות תשפיע על חוסר החלטיות קרייריסטית באמצעות פיתוחן של אסטרטגיות לניהול נכון של רגשות חיוביים ולוויסות של רגשות שליליים. להלן שתי ההיפותזות שייבדקו במאמר:

אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות תחזה רמות נמוכות של חוסר החלטיות קרייריסטית מעל ומעבר לחמשת התכונות הגדולות.

רגשות חיוביים ושליליים יתווכו א מערכת היחסים שבין אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות וחוסר החלטיות קרייריסטית.

שיטה וחומרים

סך הכול 739 תלמידי תואר ראשון מאוניברסיטה בדרום מערב ארה”ב הוזמנו להשתתף במחקר זה. הסקר היה אונליין וכלל ארבעה שאלונים נפרדים. שאלונים שלא הושלמו סוננו (139) מה שהשאיר 600 שאלונים מלאים. שאלות שבדקו חוסר תשומת לב כמו “האם אתה בן אדם” הוכנסו לשאלונים ואלו שנענו בחיוב פורשו כתגובה ללא תשומת לב. ארבעת השאלונים הינם כלהלן:

טופס אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות

טופס קשיים רגשיים ואישיותיים בקבלת החלטות קריירה

מלאי חמשת התכונות הגדולות: החצנה (extraversion), נעימות (agreeableness), מודעות עצמית (conscientiousness), נוירוטיות, ופתיחות להתנסות.

סולם רגשות חיוביים ושליליים (PANAS)

לאחר קבלת האישורים המתאימים החוקרים שלחו הזמנות אימייל לפרופסורים שלימדו קורסי תואר ראשון באוניברסיטה מרכזית בדרום מערב ארה”ב. לאחר שחזרו התוצאות, החוקרים ביצעו את הפעולות הבאות כדי לבחון את ההיפותזות לעיל: תיאור סטטיסטי, קורלציות פירסון, רגרסיות היררכיות, וניתוח תיווך.

תוצאות

כדי לבחון את היפותזה 1 בוצע ניתוח רגרסיה היררכית. תחילה הוכנסו חמשת התכונות הגדולות, ולאחר מכן כצעד שני הוכנסה אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות כדי להשיג את הערך הנוסף בהסברת הווריאנט של חוסר החלטיות קרייריסטית. התוצאה הייתה עלייה ב6% בווריאנט של חוסר החלטיות קרייריסטית. התוצאות הראו כי סטודנטים עם אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות גבוהה נטו לחוות חוסר החלטיות קרייריסטית במידה מועטה יותר ביחס לעמיתיהם בעלי אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות נמוכה.

כדי לבחון את היפותזה 2 בחנו את השפעת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות על חוסר החלטיות קרייריסטית אל מול שני מתווכים: רגשות חיוביים רגשות שליליים. אלו בעלי אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות גבוהה יותר רשמו רמות גבוהות יותר של רגשות חיוביים, שבתורן היו קשורות לרמות נמוכות יותר של חוסר החלטיות קרייריסטית. לעומת זאת, אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות גבוהה הייתה קשורה לפחות רגשות שליליים, שבתורם נקשרו לחוסר החלטיות קרייריסטית נמוכה.

דיון   

התוצאות תמכו בהיפותזה 1 בכך שאינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות הסבירה חלק יחסי משמעותי של הווריאנט בחוסר החלטיות קרייריסטית שלא קיבל הסבר הולם על ידי חמשת התכונות הגדולות. ייתכן ואינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות עוזרת לאנשים לפענח את המטען הרגשי שהם מקשרים יחד עם אפשרויות שונות, ובכך עוזרת לפתח יותר אמונה בבחירות שלהם, להפחית רגשות בלבול, הססנות, וספק עצמי. מנגד, אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות נמוכה מובילה לחוסר ביכולת לשלוט ולהעלים את סיבות חוסר ההחלטיות הקרייריסטית, כמו דעות פסימיסטיות כלפי תהליכי קבלת החלטות ותוצאותיהן. המחקר הדגים את התיווך החלקי של רגשות חיוביים ושליליים במערכת היחסים בין אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות וחוסר החלטיות קרייריסטית. אלו עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יהיו טובים יותר בעירור רגשות חיוביים ובוויסות נכון של רגשות שליליים. בנוסף, יש למחקר השלכות חשובות ליועצי קריירה, בכך ששם את הדגש על החשיבות של היבטים הקשורים ברגשות ובאישיות בכל הנוגע לקבלת החלטות קריירה. מחקר זה אינו חל על סטודנטים החיים באזורים גיאוגרפיים שונים מזה שעליו המחקר נערך. נוסף על כך, ניתן לבחון את שאלת חוסר ההחלטיות הקרייריסטית גם אצל תלמידי תיכון כמו אצל בעלי מקצוע המעוניינים להחליף מקצוע. לכן אין להסיק ממחקר זה על קבוצות החורגות מהאוכלוסייה עליה מחקר זה נעשה. הבחנה זו משאירה מקום נרחב למחקרים נוספים שיוכלו להכליל מספר רב יותר של משתני רקע, כמו אתניות, גיל, רקע סוציו-אקונומי ותחום לימוד.