Resilience Training Program Reduces Physiological and Psychological Stress in Police Officers

תקציר

המחקר מציע שעבודת המשטרה הינה בקרב המקצועות הכי מלחיצים בעולם וקציני משטרה בדרך כלל סובלים ממגוון השפעות וסימפטומים פיזיים, פסיכולוגיים, והתנהגותיים. קצינים שעובדים תחת מתח חמור  או כרוני, הינם בסבירות גבוהה להיות ביתר-סיכון לטעות, לתאונות, לתגובתיות-יתר שמעמידים בסכנה את הביצוע שלהם, מסכנים ביטחון ציבורי, ומציבים עלויות באחריות משמעותית לארגון. לפיכך, מחקר זה חקר את הטבע ואת דרגת הפעלת הפיזיולוגיה שקצינים חווים טיפוסית בעבודתם, והשפעת החוסן הנפשי העקבי ויתרונו והגברת ביצועי אימונים על קבוצת קציני משטרה ממחוז סנטה-קלרה, בקליפורניה.

תחומים שהוערכו כללו חיוניות, רווחה רגשית, התמודדות עם מתח ומיומנויות תוך-אישיות, ביצועי עבודה, יעילות ואקלים מקום-העבודה, מערכות יחסים משפחתיות, וכיול מחדש פיזיולוגי, המובילים לגורמי מתח חמורים. מדידות פיזיולוגיות התקבלו כדי לקבוע את השפעת נוזלי כלי דם ולב בזמן-אמת על מצבים מלחיצים באופן קריטי שעמם הם נפגשים בשיחות טלפוניות משטרתיות מדומות, באמיתות גבוהה, המשמשות לאימונים משטרתיים וכדי לזהות קצינים בסיכון עולה לאתגרים בריאותיים עתידיים.

אימוני הקצינים לבניית חוסן נפשי שיפרו את יכולתם לזהות ולווסת-עצמם- את תגובותיהם  לגורמי מתח גם בעבודה וגם בהקשרים אישיים. קצינים שחוו הפחתה במתח, רגשות שליליים, דיכאון, ועלייה בשלווה פנימית וחיוניות כשהושוו לקבוצת ביקורת. שיפורים במערכות יחסים משפחתיות, תקשורת ושיתוף פעולה יעילים יותר בתוך צוותי עבודה וביצועי עבודה מוגברים גם כן נרשמו.

מדידות קצב לב ולחץ דם שנלקחו במהלך תרחישי שיחות טלפון מדומות, הראו נסיבות מותחות באופן חמור שהם פגשו באופן טיפוסי בעבודה, שתוצאתן בהפעלה פיזיולוגית ברמה ענקית, שממנה נלקח זמן בולט להחלים.

הערכת מערכת העצבים האוטונומית מבוססת על אנליזת (ניתוח נתונים) שונות קצב הלב (Heart Rate Variability – HRV) ורישומים של 24 שעות אלקטרוקרדיוגרמה (רשמת לב חשמלית אק”ג- ECG) חשפו ש-11% מהקצינים היו בסיכון גבוה יותר למוות לבבי ואתגרי בריאות אחרים. זה יותר מפעמיים של האחוז הטיפוסי הנמצא באוכלוסייה כללית ונמצא בעקביות עם מידע אפידמיולוגי המצביע שלקציני משטרה יש ממוצע של יותר משניים לשכיחות של מחלת הקשורה בכלי דם ולב.

המידע מציע שאימונים בבניית מיומנויות-חוסן נפשי וויסות עצמי עשויים להועיל משמעותית לארגונים משטרתיים על ידי שיפור השיפוט וקבלת-החלטות והפחתת תכיפות תאונות נהיגה בזמן-העבודה ובשימוש בכוח מוגזם בסיטואציות (מצבים) בעלות מתח גבוה. תוצאות פוטנציאליות כוללות פחות תלונות של אזרחים, פחות תביעות משפטיות, מפחיתה מחויבות ארגונית, ומעלה את ביטחון הקהילה. לבסוף, המחקר הזה מדגיש את ערך ה- VHR של אנליזת 24-שעות ככלי סינון/מיפוי שימושי כדי לזהות קצינים שהם בסיכון גבוה, כך שיוכלו להיעשות מאמצים להפוך או למנוע התפרצות של מחלה ביחידים אלו.

___________________________________________________________________

המחקר על משטרתיות מציע שזהו למעשה אחד העיסוקים שהכי גורם למתח בעולם (2,1). המחויבויות הביצועיות של עבודת המשטרה, על פי טבען, עשויות בכל זמן לשים קצינים במצבים מאיימי-חיים, שבהם ההחלטה שייקחו יכולה באמת להבדיל בין חיים או מוות עבור עצמם ועבור אחרים. הרבה ממצבים אלה, כמו אסונות גדולים או תקריות תנועה או ירייה, גם כן יכולים ליפול תחת הקטגוריה של מתח טראומתי. בנוסף לעוצמה של המתח הקריטי הנחווה באותו רגע, שקציני המשטרה סוחבים עמם לאחר תקריות טעונות-רגשית אלה מייצגות מקור לנטל נוסף של מתח. (4,3) חשיפה תמידית לאלימות בין-אישית של החברה, עבודת משמרות, אינטראקציות (יחסי גומלין) שליליות או הקשורות לעימות עם יחידים, תחושה של העמדה אישית בסיכון , פחד או נקמה מפושעים, כפיפות או דו-ערכיות (אמביוולנטיות), ערנות ציבורית מייצרות השלכות רגשיות שיכולות להשפיע על קציני משטרה על בסיס כרוני (4-10,2).

בנוסף לגורמי המתח האופרציונאליים (המוכנים לפעולה) הטבועים בעבודת המשטרה, מחקרים מראים שגורמים הקשורים למבנה ואקלים הארגונים עשויים להוות גורם אפילו גדול יותר של מתח עבור קצין המשטרה. (10-13,2) זמני משמרת המפריעים לדפוסי שינה וחיים חברתיים, סגנונות ניהול סמכותיים, מערכות יחסים בין-אישיים עם מפקחים, פוליטיקה בין-מחלקתית, חוסר בתכנון או במשאבים מתאימים, חוסר באפשרויות קידום והעברה, ניירת מוגזמת, חוסר בעצמאות בביצוע מטלות, וחוסר בהכרה בהישגי עבודה – הינם בקרב גורמי המתח הניצבים בפני חברי כוח המשטרה. (16-14,11,10-4)

בלעדי וויסות-עצמי יעיל, גורמי המתח הקריטיים או הכרוניים המגוונים של עבודת המשטרה כופים נטל משמעותי על בריאות פיזית ופסיכולוגית, ומובילים להשלכות מסוכנות פיזיולוגיות, רגשיות, והתנהגותיות (16,14,9,6,4,2). בעקבות תקריות מותחות באופן חמור שמתרחשות בעת חובת מילוי התפקיד, מערכות גופניות מוכרחות להחלים מרמה קיצונית של עוררות פיזיולוגית. לאורך זמן, מתח החוזר על עצמו עשוי להוביל להפעלה כרונית ולאי-ויסות עצמי של מערכת תגובת הגוף למתח ולבסוף לריקון מאגרי מערכת העצבים האוטונומית (ANS – Autonomic Nervous System). נמצא שקציני משטרה הם בעלי לחץ גבוה יותר של הדם (BP) ולרמות הורמון המתח מאשר אצל עובדים פקידותיים (17,16). לטווח הארוך, מתח פיזיולוגי עשוי להיות בעל השפעה פוגענית משמעותית על הבריאות, המוביל לרמות גבוהות של מחלות הקשורות-למתח והידועות כקיימות במקצוע השיטור (18,16,4,2). המחקר הראה שקציני משטרה הינם בסבירות מעל שתיים מאשר אנשים בעיסוקים אחרים לפתח מחלה של כלי הדם והלב (19,4,2). שוטרים נמצאו כבעלי קצב גבוה יותר למות מסרטן מאשר האוכלוסייה הכללית (20).

ברמה הפסיכולוגית, המתח של עבודת-המשטרה –  תוצאותיו עשויות להיות תחושות שליליות כרוניות, כמו זעם, חרדה, או דיכאון, מה שבסופו של דבר יובילו לשחיקה פסיכולוגית ותשישות רגשית (21,16,10,7,6,2). הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD – Posttraumatic Stress Disorder) הינה גם תוצאה חמורה של חשיפה לתקריות מלחיצות במיוחד של אלימות או לאסון גדול בקרב קציני משטרה (24-22,2). השימוש הגבוה של אלכוהול בקרב שוטרים הוא שיקוף אחד של מתח רגשי לא-מנוהל כהלכה. (26,25,22,18,4). מחקר אחר אישר שקצב התמותה מהתאבדות הוא בקירוב פי שלוש פעמים במשטרה מאשר עובדי עירייה אחרים (20,3) לבסוף, ההשלכות של מתח לא-מנוהל בהלכה במשטרה הינו בבירור מגיע אל משפחות השוטרים, ששם זה משתקף במערכות יחסים לוקות בחסר עם בן/בת הזוג, ועם הילדים, ולקצב הגבוה יותר של הפרעות נישואין וגירושין הידועים כקיימים בתוך המקצוע (28,27,9,3).

השפעות ההתרוקנות של מתח פיזיולוגי ופסיכולוגי עשוי לגרום לביצועי העבודה להידרדר, מה שמוביל ליעילות ומוטיבציה מופחתות בביצוע מטלות הקשורות לעבודה, מורל לוקה-בחסר, נטיית היעדרות מוגזמת, ופרישה לפני הזמן. מחקר אחד שבוצע בבריטניה הגדולה מצא שהקצב הממוצע של 11 ימי עבודה פר שוטר נעלם, אם דרך היעדרות כתוצאה ממחלה ושבקירוב 25% מההיעדרויות האלו יכלו להיות תרומה בספציפיות למתח. (14) מחקר אחרון על הפרעות שינה עם 4957 קציני משטרה בארצות הברית ובקנדה מצא ש-40.4% מופו כחיוביים לסוג מסוים של הפרעת שינה, מה שגם הוליד קצב גבוה ההולך וגדל של היעדרויות, וליקויים תפקודיים אחרים של שעות-היום (29). עבור כוחות המשטרה, 26% מפרישה בריאותית היא כתוצאה ממחלה בריאותית פסיכולוגית. (30) אי-היכולת לנהל ביעילות מתח הינה בעלת התוצאות המסוכנות ביותר בזמן מילוי התפקיד. עבודת המשטרה לעתים קרובות מציבה קצינים בסיטואציות היכן שמהירות התגובה, קואורדינציה, והיכולת לבצע החלטות מהירות ושיפוטים מדויקים הינם קריטיים, ומתח מנטאלי ורגשי יכול באופן משמעותי לפגום ביכולות אלו (31,3). לקיצוניות, מתח עשוי לגרום לקצינים לאבד איזון ורוגע לרמה שהם יכפו כוח לא-ראוי ומוגזם עם סובייקט (נתין, אזרח), (33,30). בשנים האחרונות נראו תקריות ציבוריות נרחבות של אכזריות והרג של המשטרה שבצעו על ידי קצינים יחידים לאורך המדינה. טעויות שנעשו במהלך מילוי התפקיד עשויות להיות בעלות השלכות מצערות לא רק עבור הקצינים ולחשודים שהם פוגשים בעיקר, אך גם לתפיסת הציבור את שאר המחלקה ואפילו לשאר המקצוע. (3)  ההשלכות של ניהול מתח לוקה-בחסר עשויות לכלול תאונות רכב (אוטומוביל), פציעה, מוות, תביעות משפטיות, איבוד אמינות, התפרעויות נרחבות-בערים בתגובה להתנהגות קצין משטרה במצבים טעונים באופן גבוה.

כבר התווכחו על כך שהתחשבות מיוחדת צריכה להינתן למתח בעיסוק בקרב כוחות משטרה מאחר והיא משפיעה אל השלכות פוטנציאליות שליליות על החברה בדרכים יותר ישירות וקריטיות מאשר תגובות מתח ברוב שאר העיסוקים (34,33,3). קציני משטרה הפועלים תחת מתח חמור או כרוני יהיו אולי בסיכון גדול יותר לטעות ותגובת-יתר שיכולה לסכן את הביצוע שלהם ואת ביטחון הציבור (30) לעומת זאת, כוח המשטרה הוא אולי אחד הארגונים בהם המתח שנחווה על ידי הקצינים מקבל הכי פחות הכרה (3). יש שהציעו שאכיפת חוק היא סביבה מקצועית שמעודדת התנתקות רגשית מאחרים כפי שגם ניתוק מרגשות שלהם העצמיים (36,35,18,3). הציפיות הלא-מציאותיות הכפויות על ידי תרבות זו לא מעודדות קצינים להודות על תגובות מתח ועל סימפטומים. לפיכך, בזמן שהמשטרה מקבלת הדרכה שופעת בידע תיאורטי, ובמיומנויות טכניות נדרשו הקצינים לבצע את עבודתם ולקחת פעולה יעילה במקרה חירום, הרוב קיבלו מעט אימון, אם בכלל, כיצד לנשוא בחוסן שלהם ומיומנויות ויסות-עצמי היו דרושות לעזור להם להתכונן אל ולהשיב במהירות איזון פסיכולוגי ופיזיולוגי לאחר אתגרים עוצמתיים לפעמים של עבודתם. בדומה לכך, באופן כללי, הם לא קיבלו כלים כדי לעזור להם לנהל את המחשבות והרגשות שאותם אולי יעבדו פנימית הרבה לאחר היותם מעורבים בתקרית מסוימת. הדרישות הנוקשות הבלתי-רגילות לשליטה-עצמית ולרוגע מורכבות מאי-זמינות  אסטרטגיות לוויסות-עצמי פנימי הופכות לגורם מתח נוסף בעל זכות משלו למשטרה (32,6,3).

זה בהיר שבניית חוסן מעשי (פרקטי) וטכניקות ניהול מתח הינן דרושות לא רק כדי לעזור לקצינים לשמור על יותר איזון במהלך ולאחר הופעת גורמי מתח קריטיים של עבודתם, אך גם כדי לעשות מעשה כדי לנהל יותר טוב ולחפש פתרונות אמיתיים לגורמי המתח הכרוניים הקשורים לסוגיות ארגוניות ומשפחתיות (30,3).

        בחקירה זו (של המחקר), דגימה של קציני משטרה שהתנסו באימון עקבי בעל יתרון (CA), שכלל מידע על מהו חוסן נפשי וסדרה של טכניקות מבוססת-מחקר וויסות-עצמי פותחה על ידי ‘המוסד למתמטיקה של הלב’ (IHM – Institute of Heartmath) כדי לסייע לקצינים לחזק את החוסן שלהם, להפחית תגובות מתח, ולהגביר ביצועים. ההשפעות של תכנית זו על החלמה פיזיולוגית ופסיכולוגית מגורמי מתח חמורים כפי שגם גורמי מתח כרוניים נחקרו.

______________________________________________________________

מטרה

המטרה של החקירה הייתה (3 סיבות:)

1) לקבוע את הטבע ורמת הפעלת המתח הפיזיולוגי שיוצרה על ידי סיטואציות שונות הגורמות למתח ופעילויות אשר הינן סבירות שקצינים יפגשו בהן בעת מילוי תפקידם כפי שנמדד על ידי משתנה של קצב לב (HRV) ושינויי BP במהלך תרחישים מדומים/מלאכותיים שהיו בשימוש באימונים משטרתיים;

2) לזהות קצינים בסיכון ההולך וגדל של מחלת לב וכלי דם באמצעות הערכה של ;ANS

3) סיפוק הכשרה מעשית בבניית חוסן נפשי וטכניקות ויסות-עצמי לדגימה של קצינים ולהעריך את ההשפעה של הכשרה זו על הפעלה פיזיולוגית ומכוילת מחדש בהמשך לשיחות משטרה מדומות, בריאות פיזית וחיוניות, רווחה/היות האדם בסדר, ביצועי עבודה, יעילות ואקלים העבודה, ומערכות יחסים משפחתיות.

___________________________________________________________________

שיטות מחקר

משתתפים

סכום כולל של 65 משתתפים (64 קציני משטרה שנשבעו שבועה ו-1 מנהל עיר), מ-7 סוכנויות משטרה במחוז סנטה-קלרה, קליפורניה, גויסו למחקר זה. הסוכנויות המייצגות היו אוניברסיטת מדינת סן-חוזה, סנטה-קלרה, סוני-ווייל ביטחון ציבורי. המשתתפים היו 55 זכרים/גברים, ו-10 נקבות/נשים, עם גיל ממוצע של 39 שנים (טווח גילאים 55-24 שנים). הקבוצה כללה 43 קציני פטרול (סיור), 12 בלשים, ו-9 קצינים שכרגע משרתים בתפקידים מנהלתיים (אדמיניסטרטיביים). מה-64 הקצינים שהושבעו, ל-16 היו 5-1 שנות ניסיון, ל-20 היו 15-6 שנות ניסיון, ול-28 היו 30-16 שנות ניסיון. הרמה הממוצעת של הניסיון עבור הקבוצה הייתה 44-4 שנים. משתתפים חולקו באופן אקראי אל קבוצת ניסוי (n=29) שהיה בידיה לקבל את הכשרת היתרון העקבי וקבוצת ביקורת שמחכה (n=36), שקיבלה את ההכשרה ברגע שהמחקר הושלם. ניתן טיפול כדי לוודא שהייתה הפצה שווה בקירוב בין שתי הקבוצות של קצינים ברמות שונות של ניסיון, מסוכנויות שונות, ושל שני המינים.

עיצוב תכנית המחקר

המחקר התרחש לאורך תקופה של 16 שבועות. איסוף מידע התרחש בשלוש נקודות זמן שונות: קו  ההתחלה (בתחילת המחקר), ב-5 שבועות ביום התרחיש הראשון (קדם-אימון), וב-16 שבועות ביום התרחיש השני (לאחר אימון). מדידות קו ההתחלה הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות נאספו עבור כל המשתתפים בתחילת המחקר. מדידות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות בקדם ולאחר – נאספו עבור תת-קבוצה של קצינים המעורבים, בחלקי (מנות), תרחיש שיחות הטלפון המדומות של המשטרה, של המחקר במופת שדה-אוויר סאניוויל (Moffet Airfield Sunnyvale), בימים בהם התרחישים בוצעו. עבור אותם קצינים שלא היו מעורבים בתרחישים, קדם ולאחר מדידות פסיכולוגיות נאספו באותה נקודת זמן בסוכנויות בהתאמה. משתתפי קבוצת הניסוי אומנו במתמטיקה של הלב (HM) בתכנית יתרון עקבי במחלקה משטרתית מילפיטאס (Milpitas), בשלושה חדרי כיתה נפרדים במפגשים שארכו 4 שעות כל אחד במרווחים בהפרעות שוות בקירוב לאורך תקופה של I (אחד) חודש. כל קציני קבוצות הניסוי היו בעלי גישה למכשירי אימון ‘אמ-וגל  em-Wave)) שולחן עבודה-קצב-לב עקבי’. לאחר אימון התחלתי, מפגש ההכשרה הראשון התרחש כ-3 שבועות לאחר יום התרחיש הראשון, ומפגש ההכשרה האחרון הושלם לאחר 4 שבועות לפני יום התרחיש השני. קבוצת ההמתנה של הביקורת קיבלה את אותה הכשרה לאחר שהמחקר הושלם.

תת-קבוצה של הקצינים (12 משתתפי קבוצת הניסוי, ו-11 משתתפי קבוצת הביקורת) השתתפו במנת התרחיש של המחקר. תרחישי שיחות הטלפון המדומות התרחשו במופת שדה-אוויר, סאניוויל, בצירוף לביטחון ציבורי של סאניוויל. בכללי, שלושה תרחישים שונים התרחשו לאורך מסלול המחקר. שתיים מהסימולציות המדומות (חיפוש בתוך בניין ומרדף אחר רכב במהירות גבוהה) נוהלו באותו היום, 5 ימים לאחר שנלקחו מדידות קו ההתחלה ולפני שקבוצת הניסוי קיבלה את ההכשרה, ותרחיש 1 (פרק על אלימות ביתית) בוצע 11 שבועות לאחר מכן, לאחר שההכשרה הושלמה. מדידות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות נאספו מהקצינים המשתתפים בימי התרחישים. בנוסף, המשתתפים התבקשו לדרג כל סימולציה (מדומה) לפי עד כמה זה היה מותח עבורם. קצינים באימון ממשרד ביטחון ציבורי של סאניוויל השלימו הערכה של ביצועי המשתתפים בתרחישים.

התרחישים

מנת התרחיש של המחקר נוהלה על ידי משרד ביטחון ציבורי של סאניוויל, שבאופן רגיל מכניס קצינים דרך סוג כזה של הכשרה לפחות פעם בשנה. התרחישים עוצבו כדי לערוך סימולציות אמיתיות ככל האפשר של שיחות טלפון משטרתיות שקצינים נוטים לפגוש בעבודה זו. בתרחישים, הקצינים ושחקני משחקי התפקידים המוכשרים לכך, נשאו נשק מעוצב במיוחד הידוע כ”סימיונישן” simmunitions””. אלו אותם הנשקים שהקצינים משתמשים בהם בעבודה אך הותאמו כך שזה בלתי אפשרי לקליעים חיים להתאים בבית הבליעה של הנשק שלהם. הם מכילים מחסניות קליעים של צבע מיוחדות במקום קליעים רגילים.

משך הזמן של כל סימולציה בקירוב הייתה בין 5 ל-10 דקות, ושלושה עד חמישה שחקני תפקידים מוכשרים היו מעורבים בכל תרחיש. לפני כל תרחיש, הקצינים עברו פרוצדורת של “הצבה בבימה” (בימוי) שבהם עברו תדריך על הטבע ופרטים ידועים של הפשע החשוד, כפי שהם יהיו בשיחת טלפון משטרתית אמיתית. לאחר כל סימולציה, הקצינים עברו תשאול אחר-פעולה בהם הם נשאלו סדרות שאלות על האירועים שהתרחשו במהלך התרחיש. כל תרחיש נצפה על ידי חוקר שתיעד את זמני האירועים ומדד את ה-BP של הקצינים מיידית לאחר שהתרחיש הסתיים. להלן תיאור קצר של כל אחד מהתרשימים

        חיפוש (חשוד) בבניין: בתרחיש זה, קצינים קיבלו שיחת טלפון בקשר לאזעקה שקטה במחסן לאחסון. קצינים מתבקשים לעבוד עם קצין גיבוי (שחקן תפקידים המוכשר לכך) לחיפוש  במתקן לאור מעומעם עבור החשוד. כאשר החשוד מאותר על ידי הקצין, הוא טוען להיותו עובד שכיר ומחפש במעיל שלו אחר תעודה מזהה. בתרחיש זה החשוד אינו בעל נשק ועוקב אחר פקודות הקצין. התרחיש מסתיים כשהקצין מביא את החשוד תחת שליטה בו באזיקים. תרחיש זה היה מעוצב כניסיון גורם מתח נמוך שבו הקצינים יכולים לקבל היכרות לפרוטוקולים של התרחיש.

מרדף מהירות גבוהה: בתרחיש זה, הקצינים מקושרים במרדף אחר מכונית במהירות גבוהה. המסלול הוקם על מסלול המראה ונחיתה בשדה מופת (Moffet Field) ותוכנן להיות דומה בקירוב לאזור של עיר (כגון, רוחבי הרחוב והפינות היו כמו מחוז עיר רגיל). בזמן נהיגה, קצינים מקבלים שיחת רדיו ומקבלים מידע ספציפי בקשר לפשע ולחשוד. בזמן רדיפה אחר רכב החשוד עם סירנה דולקת, הקצינים הינם בתקשורת מתמשכת דרך הרדיו עם דיספאצ’ר (אדם המשגר הודעות לכניסה/יציאה או מסדיר תנועה). החשוד (שחקן תפקידים המוכשר לכך) עורר עניין במספר תמרונים, כולל קפיצה מהרכב שלו בנקודה אחת ובריצה לעבר רכב הקצין בזמן שמכוון אקדח אל עבר רכב הקצין. התרחיש מסתיים כשרכב החשוד עוצר בצד והקצין פוקד עליו לצאת מרכבו. במפגש התשאול, קצינים נשאלים שאלות שדורשות מהם לזכור מידע שניתן להם על ידי הדיספאצ’ר וגם להעריך על בטיחות הנהיגה שלהם במהלך התרחיש.

אלימות ביתית: בתרחיש זה, קצינים מקבלים שיחה בקשר על הפרעה בכתובת ביתית. עם קצין גיבוי (שחקן תפקידים המוכשר לכך), הם נדרשים לחקור. בסצנה (משק בית של אזרחים) הקצינים נפגשים עם אישה פצועה שבוכה ללא הפסק ומצמידה מגבת עם דם אל ראשה. אז הקצינים פוגשים את החשוד (בעלה של האישה), שיש לו נשק בצידו שהקצין.אינו יכול לראות. בזמן שהחשוד נשאל על ידי הקצין, הוא שולף את הנשק שלו בטווח ראייה ברורה ומצביע עמו על אשתו. החשוד אינו משלים את פקודות הקצין להניח את הנשק. אחרי 30 שניות בקירוב, החשוד מצביע את הנשק אל הקצין ויורה אם הקצין לא יורה בו קודם. אם הקצין יורה בו קודם ופוגע בחשוד, הם משלימים את התרחיש על ידי אזיקי ידי החשוד. אם הקצין נורה, התרחיש מסתיים בנקודה זו.

______________

תכנית היתרון העקבי של חוסן נפשי ממתח וגם חיזוק ביצועים

היעד של תכנית היתרון העקבי הוא לבנות ולנשוא את החוסן הנפשי של קצינים אינדיבידואלים (יחידים) והעלמת הסימפטומים של מתח תפעולי, לפיכך מפחיתים משמעותית את ההתפתחות של פציעות מתח ארוכות-טווח וחמורות יותר. כדי שזה יהיה יעיל או ממשי, זה חייב להיעשות בצורה שמטפלת בסוגיות כה קריטיות, כמו תמיכת מנהיג ושימוש כמודל לחיקי, תהליך הסטיגמה, היות ניתן לדירוג, יכולת קיימות, וצרכים של חברי המשפחה. תכנית היתרון העקבי מעניקה מיומנויות ויסות-עצמי (37) שהן יישומיות (פרקטיות), קלות ללמידה וליישום, רבת-עוצמות וסתגלנות אל סיטואציות מרובות, יעילות מבחינת עלויות, ניתנות להחלפה, ומגדילות ביצועי ויעילות עבודה ומאפשרות לקצינים להשתמש בהן באינטליגנציה ולהחזיר את האנרגיה שלהם אליהם. כשמשתמשים נכון וכראוי, מיומנויות ויסות-עצמי מובילות לתזוזה הניתנת למדידה, של תפקוד פיזיולוגי אל עבר מצב מיטבי הנקרא עקביות (קוהרנטיות) פיזיולוגית (39,38).

אנו עושים היכרות למושג עקביות פיזיולוגית כדי לתאר את רמת הסדר, ההרמוניה, והיציבות במגוון פעילויות קצביות (ריתמיות) בתוך מערכות חיים בהינתן לאורך כל תקופת זמן. (40) הסדר ההרמוני  מסמל מערכת עקבית  שהתפקוד היעיל או המיטבי בה מקושר ישירות לקלות ולזרימה בתהליכי חיים. בניגוד לכך, דפוס בלתי צפוי, שאינו מתאים, של פעילות שמצוינת במערכת העקבית התפקוד שלה משקף מתח ושימוש בלתי-יעיל באנרגיה בתהליכי חיים. מעניין, מצאנו שרגשות חיוביים כמו אומץ-לב, יושר, הערכה,, וחמלה, כמנוגד לרגשות בעלי מתח, כמו חרדה, כעס, ופחד, משתקפים בדפוס קצב הלב שהינו יותר עקבי (43,41). ישנה ראיה שופעת שרגשות מתקנים את פעילות המערכות הפיזיולוגיות של הגוף, ושמעבר לרגשות הנעימים הסובייקטיביים שלהם,רגשות חיוביים כמו כנות וגישות חיוביות מעניקים מספר יתרונות שמגבירים את התפקוד הפיזיולוגי, הפסיכולוגי וחברתי (46-44).

זה חשוב לשים לב שאף על פי ששינויים בקצב הלב לעתים קרובות משתנים בהדדיות עם רגשות, המחקר שלנו מצא שזהו הדפוס של מקצב הלב שמשקף קודם כל מתח ומצבים רגשיים, בעיקר רגשות שלא מובילים להפעלות גדולות של-ANS או משיכות בחזרה. (47,40,38) שינויים אלה בדפוסי הקצביות הינם עצמאיים מקצב הלב; למעשה, האחד יכול להיות עם דפוס עקבי או לא-עקבי בקצבי לב גבוהים או נמוכים. לפיכך, זהו הדפוס של המקצב (הפקודה לשינויים בקצב לאורך זמן) מאשר הקצב (בכל נקודת זמן) שהוא הכי קרוב ישירות לאפיונים בשינויים (דינאמיקות) רגשיים ואל סנכרון פיזיולוגי. בנוסף, המצב העקבי שונה ביסודו ממצב של רגיעה, שמצריך רק קצב לב מונמך ולא בהכרח מקצב עקבי. (38)

עקביות פיזיולוגית, שגם ניתן להתייחס אליה כעקביות של הלב או עקביות קרדיולוגית, היא צורה תפקודית הנמדדת על ידי אנליזת HRV היכן שדפוס מקצב לב של אדם נהפך לפקודה של גל סינוס, בתכיפות של בערך 0.I Hz (ן0-מקצב שני). המושג עקביות פיזיולוגית מחבק כמה תופעות  קשורות –הדרכה אוטומטית, בין-עקביות, סנכרון, תהודה (רזוננס) –כל אלו מקושרים עם סדר הולך ועולה, יעילות, והרמוניה בתפקוד מערכות הגוף.

כאשר אחד נמצא במצב עקבי, זה משקף סנכרון עולה ותהודה ברמה גבוהה של מערכות המוח וגם בפעילות המתרחשת בשתי הסתעפויות של הANS (סימפתטית ופרה-סימפתטית ), כמו כן גם תזוזה באיזון אוטונומי אל עבר גדילה בפעילות סימפתטית.

באופן פסיכולוגי, עקביות משקפת יציבות עולה רגשית ותפיסתית וגם היערכות בקרב המערכות הפיזית, קוגניטיבית ורגשית, אשר מונחות ביסוד של תפקודים קוגניטיביים רבים ולפיכך בביצועים מיטביים. מספר מחקרים מאז הצביעו שמקצב לב עקבי הינו באמת משויך עם שיפורים משמעותיים בביצוע קוגניטיבי (49,48,38). תוצאות משמעותיות נצפו בניסויי הבדלה וזמן-תגובה ותחומים יותר מורכבים של תפקוד קוגניטיבי, הכוללים את הזיכרון ואת הביצועים האקדמיים (50,38). עקביות וחוסן נפשי הינם שייכים וקרובים זה לזה מאחר ולכל אחד מהם יש את התכונה של  היותם גם תהליך וגם תוצאה, ומאחר ושניהם  מסתמכים על תהליכים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שמייצרים תוצאות חוסן. בנוסף, שניהם הינם מצבים, מאשר תכונות, המשתנים במשך הזמן כמו לדוגמת דרישות, נסיבות, ודרגת שינוי הבשלות (51). בתכנית זו, היכולת לבנות ולנשוא חוסן הינה משויכת לניהול-עצמי ושימוש יעיל במשאבי אנרגיה לאורך ארבעה תחומים: פיזי, רגשי, מנטאלי ורוחני (Figure 1). חוסן פיזי משתקף בבסיסו עם גמישות פיזית, כוח סבל, וחוזק, בזמן שחוסן רגשי משתקף ביכולת של האחד לווסת את עצמו ובדרגת הגמישות הרגשית, נקודת מבט חיובית, ומערכות יחסים תומכות. חוסן מנטאלי/נפשי משתקף ביכולת שלנו לנשוא פוקוס, תשומת לב, וגם גמישות מנטאלית וגם לשלב (אינטגרציה) נקודות מבט מרובות. חוסן רוחני משויך טיפוסית עם המחויבות שלנו לערכי ליבה, תחושות אינטואיציה, וסובלנות לערכים ואמונות של האחרים.

על ידי למידת טכניקות מתאפשר לנו להזיז את הפיזיולוגיה שלנו למצב יותר עקבי,  היעילות הפיזיולוגית העולה ויישור מערכות מנטאליות ורגשיות, מערכות אלו צוברות חוסן (אנרגיה) לאורך כל ארבעת התחומים האנרגטיים. היות בעל רמה גבוהה של חוסן נפשי הינה חשובה לא רק לחזרה ממצבים מאתגרים אך גם כדי למנוע תגובות מתח שאינן-דרושות (תסכול, חוסר-סבלנות, חרדה) שלעתים קרובות מובילות לאנרגיה נוספת ובזבוז זמן ומרוקנות את המשאבים הפיזיים והפסיכולוגיים שלנו. מסיבות אלו, אנו מגדירים חוסן נפשי בתור היכולת להתכונן אל, להחלים מ-, ולהסתגל למתח, מצוקה, טראומה, או טרגדיה.

עקביות מקצב הלב

HRV נחשב באופן נרחב כמדד לתפקוד נוירו-קרדיולוגי אשר משקף יחסי גומלין (אינטראקציות) בין לב-למוח ודינאמיקות ANS. כל מדדי ה-HRV מגיעים מההערכה של השינויים הטבעיים המתרחשים בפעימה-אל-פעימה בקצב הלב. HRV הוא יותר מהערכה של קצב הלב מאחר והוא משקף את יחסי הגומלין המורכבים של הלב עם מערכות גוף מרובות (38).דרגה מיטבית של השתנות בתוך מערכות הוויסות של האורגניזם הינה קריטית אל הגמישות ואל ההסתגלות שהינן טבועות או חוסן נפשי המייצג תפקוד בריא ועקבי ורווחה גופנית ונפשית. כאשר יותר מדי אי-יציבות מזיקה לתפקוד פיזיולוגי יעיל ושימוש באנרגיה, מעט מדי גיוון מצביע על התרוקנות או על פתולוגיה (52). הכמות או הטווח של HRV כולל הינם שייכים לגיל, עם אנשים צעירים יותר שיש להם רמות גבוהות. HRV נמוך הינו חזאי בלתי-תלוי של בעיות בריאות עתידיות, כולל תמותה מכל-הסיבות (53), והוא משויך למספר מצבים רפואיים  (58-54). HRV הוא גם סמן (אינדיקאטור) של חסינות פסיכולוגית וגמישות התנהגותית כמו כן גם היכולת להסתגל באופן יעיל לתביעות סביבה חברתית משתנה (59). בנוסף לכך, רמות נחות (מנוחה) של HRV משויכות עם הבדלים אינדיבידואליים (בין יחידים) בביצוע קוגניטיבי במטלות הדורשות שימוש בפונקציות ניהוליות (תהליכי שליטה קוגניטיביים) (60).

מקצב לב משתקף בספקטרום כוח ה-HRV כגדילה גדולה בכוח ברצועת/טווח (טיפוסית סביב I.o Hz ) תכיפות הנמוכה (LF – Low Frequency) וירידה בכוח ברצועת/טווח  בתכיפות נמוכה מאוד (VLF) ובתכיפות גבוהה (HF), (47,38). מקצב לב עקבי יכול לפיכך להיות מוגדר כשייך לאות (סיגנל) הרמונית (כמו גל סינוס) עם משרעת (אמפליטודה) שיא (פסגה) מאוד צרה וגבוהה בתחום LF של ספקטרום הכוח שלHRV אם לא שיאים גדולים בתחומי-VLF או HF.

עקביות לב היא צורה המתפקדת ביעילות ומשויכת לשימוש יעיל במשאבי אנרגיה ועם מספר יתרונות הקשורים-לבריאות. יתרונות אלו כוללים: 1) כוונון מחדש של רגישות חסם-רצפטור, שקרובה לשליטה ב-BP לטווח קצר וגדילה ביעילות נשימתית (61). 2) הקשור לתנועת עצב תועה המעורב בעיכוב אותות כאב וזרימה סימפתטית. 3) פלט לבבי (קרדיו) עולה במיזוג עם חילופי נוזלים ביעילות ההולכת ועולה, סינון (תהליך פיזיקלי של הפרדה בין מוצק לנוזל), וספיגה בין הנימים והרקמות (63). 4) יכולת עולה במערכת הלב וכלי הדם (הקרדיו-וסקולרי ) להסתגל לדרישות מחזוריות מערכת הדם. 5) סנכרון זמני עולה לאורך כל הגוף (64), 6)סנכרון עולה בפעילות גומלין הדדית של ענפי הANS (38). לפיכך, תוצאת העקביות היא בעלייה ביעילות מערכת-רחבה של אנרגיה מוגברת וחסכון מטבולי באנרגיה. (65-63).

דרך תכנית היתרון העקבי, קצינים לומדים סט של מיומנויות שמאפשר להם ל”קחת שליטה” ולוויסות-עצמי של המערכות המנטאליות, רגשיות, ופיזיקאליות שלהם. התכנית משמישה סט של טכניקות מוכחות (נשימה ממוקדת-לב, הקפאת מסגרת, הקלה פנימית, מכינה, הזזה, וכוונון מחדש, וכניסה לסנכרון) וטכנולוגיה (emWave) להשגת עקביות, המצב המיטבי של ביצוע פסיכו-פיזיולוגי (קשר בין תופעה פסיכולוגית למצבים פיזיולוגיים). עם תרגול, האחד יכול להזיז אל מצב פיזיולוגי יותר לפני, במהלך, ולאחר סיטואציות מאתגרות או מסוכנות, לפיכך להשגת תוצאה מיטבית של בהירות מנטאלית ויציבות רגשית. במצב כזה, קצינים יכולים למצוא את ה”מרכז” שלהם ביותר במהירות, לזכות בפרספקטיבות חדשות, ולנגוד מחשבות רגשות, והתנהגויות לא-יעילות ולא-סתגלניות. עם תרגול, מיומנויות וטכניקות אלה יכולים להביא לטווח-הקצר-והארוך לשינויים עמוקים בתפיסה, פיזיולוגיה, בהירות מנטאלית, ואיזון רגשי. אימונים על מיומנויות אלה של “בניית עקביות” מציעים מנעד רחב של מענקים, כולל מודעות רגשית עולה, חוסן נפשי, חיוניות, רווחה גופנית ונפשית כללית, גמישות קוגניטיבית, ופתרון-בעיות מוגבר, כפי שגם הפחתת דיכאון, חרדה, וסימפטומים המקושרים עם יותר פציעות מתח רציניות.

התכנית הינה אימון מבוסס-כיתה המעוצב כדי לבנות ולנשוא את החוסן של הקצינים בשדה הקשור לגורמי מתח ולאתגרים. התכנית מיועדת לחזק חוסן לסטרס פעילותי (אופרציונלי) דרך כלים וטכניקות מבוססי-מחק, המעניקים גישה יעילה להתנגד לתנאים כמו עוררות, הפרעות שינה, חרדה, כעס, דיכאון, וקונפליקטים ביחסים.

יעדי התכנית המוצהרים הינם:

1. למנף את היכולת שלך לחשוב בבהירות תחת לחץ ולתפוס פתרונות הולמים לבעיות.

2. להגביר את היכולת שלך לשמר מודעות לסיטואציה.

3. להעלים סימפטומים של מתח פעולתי כמו הפרעה בשינה ותשישות.

4. שיפור תגובת זמן וקואורדינציה.

5. להגדיל חוסן אישי וסבילות למתח.

השימוש בהתערבויות המשתמשות בטכניקות לוויסות-עצמי ובטכנולוגיית משוב HRV עקבי להפחתת מתח שיפרה משמעותית סימני-מפתח של בריאות ורווחה. אלו כוללים תפקוד מערכת החיסון (67,66), תפקוד ואיזון  ANS (47,40) והורדה בהורמוני מתח (68). מחקר של מתקן קצינים בקליפורניה עם מתח גבוה של מקום-העבודה, נמצאו בו הפחתות בכולסטרול כללי, גלוקוזה, ושני ה- סיסטולי (לחץ דם בזמן התכווצות שרירי לב) ודיאסטולי (לחץ דם בזמן הרפיית שרירי לב) BP, כמו כן הורדות משמעותיות במתח כללי, כעס, תשישות, ועוינות, המשויכים לחסכון צפוי בעלויות טיפול בריאותי שנתי של $1179 פר עובד. (69) מחקר מקום-עבודה נוסף של עובדים עם אבחנה קלינית של יתר לחץ דם (גבוה) הראה הפחתות משמעותיות בBP וטווח רחב של מדידות מתח (70). מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד של פציינטים עם כישלון לב דחוס הראו יכולת תפקודית משופרת משמעותית ודיכאון מופחת (71), ומחקר פציינטים של סוכרת  מצאו איכות חיים כוללת משופרת וויסות-גליקמי (ויסות סוכר בדם), שהיה במתאם עם שימוש בטכניקות ויסות-עצמי (72).

מספר של תוצאות משמעותיות נמצאו במקום העבודה 2tworecent במחקרי גישוש (פילוט) של קו יעיל של עובדים ושכירים של חברת נסיעות און-ליין. מחקרים אלה התמקדו בהפחתת מתח ובגורמי סיכון לתסמונת מטבולית עם טכניקות ויסות עצמי משולבות עם משוב HRV עקבי. בשני המחקרים, היו הפחתות משמעותיות במתח ארגוני (לחצי חיים, מתחי יחסים, מתח הקשור-בעבודה), מתח רגשי (חרדה, דיכאון, כעס) וסימפטומים של מתח (תשישות, כאבי ראש משינה, וכדומה) ועלייה משמעותית בחיוניות רגשית. שני המחקרים הראו הפחתות במספר המשתתפים שסווגו כבעלי תסמונת מטבולית. בחברה השמישה עקבית של קבוצת מחקר לאנשים בעלי מאפיינים משותפים, סכום כולל של כולסטרול וצפיפות-נמוכה של ליפופרוטאין (צורה בה עוברים שומנים בדם – LDL) בכולסטרול הופחתו משמעותית, ובקבוצת חברת הנסיעות לאנשים עם מאפיינים משותפים גם כן הייתה הפחתה בסיסטולי ודיאסטולי BP וטריגליצרידים  (מידע לא מפורסם). במחקר שנטלו על עצמם כמרים מהכנסייה הרפורמית של אמריקה שהיו מפוזרים לאורך ארצות הברית, טכניקות ה-HM לומדו על ידי מדריך לחוסן נפשי מוסמך אישי ב6 מפגשים טלפוניים. משתתפים גם השתמשו במתקן משוב שמוחזק ביד ועקבי (emWave) כדי לתמוך בלמידת טכניקות ויסות-עצמי. בנוסף למספר משמעותי של שיפורים במדידות מתח ורווחה גופנית ונפשית, אנליזה בלתי-תלויה של מידע חשפה שהקבוצה הניסויית הראתה הפחתה כללית בעלויות טיפול-בריאותי של 3.8% (מה שמוביל לחסכון שנתי בעלויות של $585 פר משתתף), בזמן שקבוצת הביקורת הייתה בעלת עלייה של 9% בעלויות טיפול-בריאותי. ההפחתה הגדולה ביותר הייתה קשורה לשיפורים ביתר לחץ דם (73).

משוב עקבי ומשתנה של קצב הלב

למידת מיומנויות ויסות-עצמי עשויה לסייע בשימוש במוניטורים למשוב עקבי לקצב הלב. מספר אימוני מערכת HRV עקביים הינם זמינים ושימשו בקצב גדל בהרבה מסגרות של טיפולים בריאותיים, אכיפת חוק, מיזוג, צבא, והשכלה. סופקו לקצינים מכשירי emWave, אשר משתמשים בחיישן דופק במדידה לא-פולשנית של פעימה-אל-פעימה של קצב הלב. המוניטורים של emWave מציגים את מקצב הלב בזמן-אמת ומחשביים את רמת העקביות של מקצב הלב שהושגה. משוב HRV עקבי הראה לתוצאות משופרות משמעותית באוכלוסיות עם PTSD (75,74), דיכאון (77,76), אסטמה (79,78,65), כישלון לב דחוס (80,71), לחץ דם גבוה(70), חרדה, פיברומיאלגיה (81),  ונדודי שינה (82).

____________________________________________________________________

מדידות

מדידות פסיכולוגיות

                סקר הערכת איכות אישית וארגונית (PQQA). כלי הערכה זה של 85-פריטים, מאושר, והערכה לפי הנורמה המספקת נקודת מבט רחבה של הגורמים למתח רגשי ליחיד ונקודה לגישות חברתיות, חיוניות וסימפטומים פיזיים של מתח, וכלי זה מודד יעילות מקום העבודה (83). כל המשתתפים במחקר (n=65) השלימו את סקר ה-PQQA בשלוש נקודות זמן: קו ההתחלה, קדם-הכשרה (5 שבועות לאחר קו ההתחלה( ולאחר הכשרה (16 שבועות לאחר קו ההתחלה).

הערכת השפעת התכנית. ראיון חצי-מובנה ניתן על ידי פסיכולוג קליני למשתתפי תת-הקבוצה של הניסוי (n=12) ולקבוצת ביקורת (n=11), שלקחו חלק בתרחישים. הראיון בוצע ביום של התרחיש האחרון, 4 שבועות לאחר השלמת תכנית האימון. הערכה זו עוצבה כדי לקבוע את ההשפעה של האימון על ארבעה תחומי חיים גדולים: מיומנויות התמודדות, מערכות יחסים משפחתיות, ביצוע בעבודה, ומיומנויות בין-אישיות. הקצינים התבקשו לדרג עד כמה רחוק הם שמו לב לשיפור לאורך 6 השבועות שקדמו לכך בתוך 32 אספקטים (היבטים) ספציפיים של תפקוד פסיכו-חברתי והיו שייכים לתחומים גדולים אלו (כגון, תובנה אל רווחה פסיכולוגית; יכולת לנהל מצבי-רוח; נטייה  להעריך דעות, רגשות, ומאווים, עם חברי המשפחה; נטייה להגיב לאהובים עם אמפתיה לעומת ביקורת; יכולת להסתגל לסביבות עבודה משתנות וללוחות זמנים; יכולת להישאר רגוע ובהיר כשניצב מול הבלתי-ידוע; תחושה המתקבלת ונתמכת על ידי מפקחים; עד כמה רחוק רזולוציית קונפליקט-עבודה הינה מנוסה) , קצינים אלה שקיבלו את ההכשרה התבקשו לדרג עד כמה רחוק שייכו שינויים נצפים לשילוב של הטכניקות בחיי היום-יום. בנוסף לכך, הם התבקשו לשוחח בפתיחות על השינויים שהם שייכו אל עצם קבלת ההכשרה, על היכולת שלהם להתמודד עם מצוקה רגשית בחיי הבית ומערכות היחסים, בביצועי עבודתם, ובמערכות היחסים הבין-אישיות בעבודה. משך הראיון בקירוב היה בין 10 ל-15 דקות.

רמות המתח של התרחיש. לאחר כל תרחיש, קצינים משתתפים התבקשו לדרג את עוצמת המתח שהם חשו במהלך הסימולציה על סולם של 1 עד 10 (10=מתח מקסימאלי). הם גם כן התבקשו להצהיר מה היה החלק הכי גורם למתח בתרחיש עבורם ומדוע.

מדידות פיזיולוגיות

                הישתנות קצב לב. תפקוד, עצמאי, של המשתתפים הוערך על ידי האנליזה של HRV לאורך תקופה של 24-שעות. קצב הלב הנורמאלי במנוחה ביחידים בריאים משתנה באופן דינאמי (שמאופיין בשינוי) מרגע-אל-רגע. HRV, שנגזר מה-ECG (אק”ג), שהינו כלי מדידה של שינויי פעימה-אל-פעימה המתרחשים בטבעיות בתוך קצב לב, והוא סמן חשוב לבריאות ולכושר גופני. HRV מושפע על ידי מגוון גורמים, כולל תנועה פיזית, שינה, ופעילות מנטאלית, והוא בעיקרו תגובתי למתח ולשינויים במצב רגשי (47). האנליזה של HRV יכולה לספק מידע חשוב ויחסי לתפקוד ולאיזון של ה-ANS, ו–HRV מופחת הוא חזאי עוצמתי של מחלת לב עתידית, סיכון מוגבר של מוות, ותמותה מכל-הסיבות (88-84) בהקשר זה, HRV נהפך במידה עולה וגדלה לשימוש בכלי סינון לא-פולשני לזהות יחידים בסיכון (89). במחקר זה, אנליזת HRV בוצעה עבור שלושת המטרות הבאות: 1) להשוות קצב לב ממוצע בזמן הפעילויות היום-יומיות של הקצינים לעומת מתח רב-עצמה של התרחישים; 2) כדי להשיג תיעוד מפורט, בזמן-אמת של השינויים מפעימה-אל-פעימה בקצב הלב של הקצינים כפי שהם התרחשו בתגובה לפעילויות שונות שבוצעו ורגשות שחוו במהלך התרחישים; 3) כדי לנתח (אנליזה) את תפקוד ובריאות ה-ANS של הקצינים כך שניתן יהיה לקבוע אם היו יחידים בקבוצה שהתרוקנו ואשר הינם בסיכון גבוה יותר למחלה או תמותה לפני הזמן.

אנליזה של HRV בוצעה מתיעוד ECG (holter – הולטר-מכשיר המוצמד לגוף המטופל ומבצע רישום פעילות הלב ליממה) נייד, של 24-שעות,על תת-הקבוצה של 27 קצינים. 3-ערוצים של הקלטות הולטר  (דל מר אוויוניקה, אירווין, קליפורניה) בהם נעשה שימוש כדי לאסוף מידע. הקצינים לבשו את מכשירי ההקלטה למשך 24 שעות בשלוש נקודות זמן במחקר (קו התחלה, יום תרחיש ראשון/קדם-אימון, ויום תרחיש שני/לאחר אימון). מכשירי ההקלטה היו מחוברים כאשר הקצינים הגיעו לקו ההתחלה לאיסוף מידע או לאתר התרחישים לאימון . באותו זמן, המשתתפים קיבלו שם משתמש כך שהם יכלו להקליט את הזמנים של פעילויות רציניות בהן הם היו מעורבים ובכל שינוי משמעותי בפעילות פיזית או במצב רגשי שהם חוו לאורך כל היום והלילה. במהלך התרחישים, פעילויות הקצינים נצפו ונרשמו על ידי חוקר הניסוי. כל האנליזות יצאו לפועל במתמטיקה של הלב -מרכז למחקר, בעזרת DADiSP/32  – תוכנת עיבוד אותות דיגיטליים. תפקוד עצמאי הוערך על ידי המשך מילוי דו”ח כוח משימה בינלאומי (ITFR), מה שהציב סטנדרטים עבור נומנקלטורה (מערכת מושגים בתחום מסוים), שיטות אנליזות (ניתוח נתונים), והגדרת מתאמים פיזיולוגיים ופתולוגיים של מדידות HRV.

לחץ דם. BP נמדד בקו ההתחלה עבור כל משתתפי המחקר, כמו כן גם לפני ומידית לאחר כל תרחיש. למדידות עבור קו ההתחלה וקדם-תרחיש, שלושה בעלי יד קריאה שמאלית קיבלו מרווחים של 2 דקות בנפרד, והממוצע של שתי הקריאות שימש כערך המדווח בדוח. עבור מדידה לאחר-תרחיש, מדידה אחת הושגה ככל המוקדם שהתרחיש הסתיים.

מדידות ביצוע

                הערכות תרחיש. בעקבות כל תרחיש, הערכה של ביצוע המשתתפים בסימולציה הושלמה על ידי קצין ההכשרה. עבור כל שלושת התרחישים, המשתתפים דורגו בסולם של 5-נקודות בטווח מ”לוקה בחסר” אל “מצוין” בארבעת הקטגוריות הכלליות: יכולת לשמור על ריכוז במהלך תרחיש, יכולת לקבל החלטות ראויות, יכולת לתקשר באופן בהיר במהלך פעולת התשאול לאחר מכן, ויכולת להשיב רוגע/איזון לאחר התרחיש. בנוסף לכך, לתרחיש המרדף במהירות גבוהה, הקצינים השיבו סדרה של שאלות שהעריכו את היכולת שלהם לזכור מידע רלוונטי שהועבר אליהם בתקשור על ידי הדיספאצ’ר במהלך הסימולציה ודרש מהם להעריך-את-עצמם את ביצועי הנהיגה והבטיחות שלהם. עבור תרחיש אלימות ביתית, המשתתפים הוערכו על ידי קצין האימון בשימוש בסולם של 5-נקודות בטווח מ”לוקה בחסר” אל “מצוין” בתשע קטגוריות נוספות השייכות ספציפית לתרחיש זה. אלו היו אוסף גישה, מגע/מידע, שימוש במגע וקציני מחסה, שימוש במחסה, טריאנגולציה (שיטה למדידת קרקע לחלוקתה למשולשים), הצבה בעמדה של הקבוצה המעורבת. הסלמה תואמת לכוח, נשקים מתאימים שהיו בשימוש, ומעצר ושליטה. קצין האימון גם סיפק הערכה כתובה של כל אחד מביצועי המשתתפים לתרחיש זה.

הערכה להשפעת התרחיש. בעקבות תרחיש האלימות הביתית, המשתתפים נכנסו לראיון קצר חצי-מובנה עם חוקר הניסוי, בו הם התבקשו להעריך-עצמם על שינויים בביצוע ובתגובות שלהם לתרחישים שהם התנסו בהם במסלול המחקר. התחומים שכוסו כללו איכות ביצועי העבודה במהלך הסימולציה, תחושת מרכזיות לאורך כל הסימולציה, חששות מהערכות של אלו שצופים בהם בסימולציה, המהירות שעימה הם חשו שבעצם כך הם חוזרים לתחושה של נורמאליות לאחר הסימולציה הנוכחית, המושווית לאחרונה בה הם פגשו. משתתפים שאומנו בתכנית יתרון עקבי התבקשו לדרג עד כמה רחוק ייחסו שינויים בתחומים אלה אל האינטגרציה של ההתערבויות. הם גם התבקשו להגיב בפתיחות על שינויים ספציפיים שהיו מודעים אליהם בתוך תגובתם לסימולציה שאליה הם ייחסו את עצם קבלת ההכשרה. הראיון נמשך לאורך 5 דקות בקירוב.

____________________________________________________________________

תוצאות

כתוצאה מנסיבות אישיות או הקשורות לעבודה, 7 מ-65 המשתתפים המקוריים לא יכלו להשלים את המחקר. לפיכך, האנליזה האחרונה יצאה לפועל על 59 משתתפים: 28 משתתפי קבוצת ניסוי-ו-31 משתתפי קבוצת ביקורת. כל הקצינים המעורבים במנת התרחיש במחקר השלימו את המחקר.

תוצאות הערכת השפעת התכנית. תגובות לראיון הערכת השפעת תכנית נותחו (אנליזה) בעזרת מבחני t לדגימות בלתי-תלויות. התוצאות מצביעות על שיפורים מסומנים במיומנויות התמודדות, מערכות יחסים משפחתיות, ביצועי עבודה, ומיומנויות בין-אישיות בקבוצה שקיבלה הכשרה כמושווית לקבוצת הביקורת (Figure 2). בסוף תקופת זמן המחקר, בהשוואה לקבוצת הביקורת, הקצינים אומנו בתכנית היתרון העקבי, דיווחו שביצועי עבודה עולים משמעותית (יכולת להסתגל לשינוי סביבת עבודה, יכולת להישאר רגועים כאשר ניצבים עם הבלתי-ידוע, חש תמיכה על ידי המפקחים, יכולת לפתור מחדש קונפליקטים בעבודה) ובעלי סבירות גבוהה יותר לנהל יחסי גומלין עם משפחותיהם ביותר סבלנות והבנה; בילוי יותר זמן עם אלו שאכפת מהם; ויכלו בצורה טובה יותר להישאר רגועים כשניצבים מול הבלתי-ידוע בעבודתם.

        תגובות המשתתפים בראיונות מצביעות ששימוש בטכניקות מתמטיקה של הלב העניק להם מודעות מצפונית גדולה יותר של המתח שלהם ורגשותיהם והבנה גדולה יותר שהמתח העצמי שלהם או שהרווחה הגופנית והנפשית שלהם היא באמת תוצר של התפיסה שלהם. הם גם מצאו שהייתה להם יכולת גדולה יותר להתמודד עם מצבים מותחים בדרך יותר מאוזנת במקום להפוך למוצפים על ידיהם. על ידי שימוש בטכניקות ויסות-עצמי, הם יכלו לקחת זמן להפסקה כדי לקבל פרספקטיבה על בעיה או סוגיה לפני הגבה רגשית אליה ולבצע ביתר קלות תפיסה פנימית והזזות גישות. קצינים רבים חשו שמיומנויות התמודדות משופרות אלה הפחיתו את המתח שלהם והגדילו את היעילות שאיתה הם יכלו לבצע את עבודתם. משתתפים מאומנים גם כן שמו לב שבשימוש בטכניקות אלה התוצאה הייתה פחות תחרות ושיתוף פעולה גדול יותר בתוך צוותי העבודה שלהם, שיפור ההקשבה, ותקשורת יותר יעילה בקרב חברי צוות. מיומנויות הקשבה משופרות אלה גם כן הרחיקו אל יחסי הגומלין של הקצינים עם משפחותיהם, מאפשרות להם להפגין דאגה וחמלה גדולות יותר עבור האהובים שלהם. קצין יוממות (נסיעה קבועה לעבודה מחוץ למקום מגוריו) אחד הגיב שתרגול טכניקת  מסגרת הקפיאה ברכב אפשרה לו להגיע לעבודה במסגרת טובה יותר של הנפש ולהזיז לגישה יותר מתאימה לפני נסיעה הביתה, מה שאפשר לו לבלות זמן איכות עם בת הזוג. בראיה כללית, הקצינים המאומנים הצביעו על כך שההכשרה העניקה להם יתרונות בעיקר על ידי הגדלת היכולת לנהל את מצבי הרוח שלהם (83%), שיפור היכולת שלהם להקשיב בסבלנות לחברי משפחה ולהיות מבין יותר לדאגותיהם (75%), ואפשר להם להשיג יותר תובנות לרווחה הפסיכולוגית העצמית שלהם (58%). התחומים הספציפיים שבהם לאימון היה הכי פחות השפעה היו: היכולת לתשלב אינטואיציה אל מעשים בעבודה (8%), הנטייה לדון בנושאי חיים פרטיים עם עמיתיהם לעבודה (8%), והנטייה לדון לשוחח עם עמיתיהם לעבודה על סיטואציות קשות רגשית שהם פוגשים בעבודה (17%).

תוצאות הערכת איכות אישית וארגונית

        אנליזה של שונות משותפת (ANCOVA) שימשה להשוואת התגובות לסקר (PQQA) עבור שתי הקבוצות. תוצאות מדווחות בטבלה 1 (Table 1) ו(Figure 3+4) המראות שכפי שהושווה אל קבוצת הביקורת, משתתפים בקבוצת הניסוי הפגינו הורדות ניכרות במצוקה (p<.05.), רגשות שליליים (p<.05.), דיכאון (p<01.) ועליה משמעותית שולית בשלוות נפש (p<.56) וחיוניות  (p<.56) לאורך תקופת המחקר. לקבוצה הניסויית הייתה עלייה משמעותית בדיווחים על קצב לב מהיר – טכיקרדיה (p<.05.). ראוי לציון, שהמצוקה הופחתה ב-20% בקצינים המאומנים, היכן שהייתה דחייה על ידי רק 1% בקבוצת הביקורת. דיכאון נדחה על ידי 13% בקרב הקצינים המאומנים, כאשר הייתה גדילה ב-17% בקבוצת הביקורת באותה תקופת זמן. הייתה הפחתה של 18% בתשישות במשתתפים המאומנים. חוסר שינה ירד ב-17% בקבוצה המאומנת בזמן שהוא עלה ב-6% בקבוצת הביקורת.

Table 1

 Figure 3

Figure 4

רמות מתח בתרחיש

בטווח של 1-אל-10 בסולם, המשתתפים דירגו את תרחיש האלימות הביתית בתור הכי מותח (8.5), ואחריו תרחיש רדיפה אחר רכב במהירות גבוהה (7.3) ולבסוף חיפוש בבניין (6.2) בתור הכי פחות מותח מכל התרחישים. אנליזה של גורם אחד של משתנה (ANOVA) עם  תיקונים של בונפרוני (Bonferroni) להשוואות כפולות, מצאה שתרחיש האלימות הביתית היה משמעותית יותר מותח (p<001) מאשר תרחיש חיפוש בבניין.

הערכות ביצוע בתרחיש

Figure 5 מסכמת את דירוג תוצאות הערכת התרחיש הממוצע עבור משתתפי קבוצת הניסוי והביקורת בארבעה תחומים כלליים שהוערכו עבור כל שלושת התרחישים: יכולת לשמור על פוקוס במהלך תרחיש, יכולת לקבל החלטות מתאימות, יכולת לתקשר בבהירות במהלך התשאול, ויכולת להחזיר רוגע/איזון לאחר התרחיש. אם הובחן שקבוצת הניסוי נטתה לקבל ציונים נמוכים בתחומים אלו מאשר קבוצת הביקורת בשני התרחישים שבוצעו קודם להכשרה (חיפוש בבניין ומרדף מהירות גבוהה); אך, לאחר שהם קיבלו הכשרה, טרנד זה התהפך: קבוצת הניסוי קיבלה ציונים גבוהים יותר מאשרר קבוצת הביקורת בכל תחומי המפתח בתרחיש האחרון (אלימות ביתית), בו המשתתפים דיווחו אותו בתור הכי מותח באופן כללי.

המשתתפים נשאלו בשאלות ספציפיות לאחר תרחיש מרדף המהירות הגבוהה הראה ש-30% מהקצינים זכרו את שם החשוד שהדיספאצ’ר אמר להם, 78% זכרו את שם העסק בו החשוד עבד, 86% חשו שהם נהגו ברכב עם התחשבות במהלך התרחיש, ו-74% השיבו שהם נהגו לפי ההגבלות של הרכב או ביכולת הנהיגה העצמית שלהם.

תוצאות ההערכה לאורך כל מושאי המחקר עבור תשעה תחומים ספציפיים בתרחיש האלימות הביתית נמצאו שבממוצע, משתתפים קיבלו את הציון הגבוה ביותר בשימוש תואם בנשק ובמגע/איסוף המידע. ביצועי הממוצע הנמוך ולוקה בחסר ביותר נצפו בהצבה של הצדדים המעורבים, שימוש במחסה, ושימוש בטריאנגולציה. ברוב המיומנויות שהוערכו, היה מנעד רחב והוגן ביותר של יכולת שהודגמה בקרב המשתתפים השונים, שבסבירות הכי גבוהה משקפת את רמות ההבדלים הנרחבים של ניסיון בסוג כזה של אימוני תרחיש.

figure 5

השפעות של טכניקות מתמטיקה של הלב על ביצועי התמודדות

מהקצינים שהוכשרו בתכנית יתרון עקבי ושהתנסו בתרחיש האחרון (אלימות ביתית), 83% ציינו בראיון שלהם שהם ראו שיפורים ברורים בביצוע שלהם כך שהם קישרו זאת לשימוש שלהם בטכניקות. בקבוצה זו, 80% חשו ששימוש בטכניקת מסגרת קפיאה מיידית לאחר התרחיש אפשרה להם להזיז ולכוון מחדש לאחר המתח הגבוה ולחזור להרגיש באופן נורמאלי, משמעותית ביותר מהירות בהשוואה לתרחישים הקודמים לפני שהם אומנו. בניגוד לכך, 36% מקבוצת הביקורת לא ציינו כל שיפור עד כמה מהר הם יכלו לכייל מחדש לאחר התרחיש האחרון. כמה מהקצינים הצביעו על כך שהם גם תכננו  להשתמש בטכניקה בדרך הביתה מהתרחיש כדי לקבל רמה עמוקה של איזון פנימי. שישים אחוז גם השתמשו במסגרת קפיאה לפני או במהלך התרחיש והגיבו שהם חשו יותר “במרכז” לאורך כל התרחיש כתוצאה משילוב הטכניקות. באופן כללי, תגובות קצינים שהשתתפו מצביעות ששימוש בטכניקת מסגרת קפיאה לפני כניסה לתרחיש עזרה להם להישאר יותר רגועים, מפוקסים, ומלאי ביטחון  במהלך התרחיש ובשימוש בטכניקה לאחר התרחיש אפשרה להם להחלים באופן עמוק ומהיר יותר גם פיזיולוגית וגם פסיכולוגית מהמתח הרב-עצמה שהם חוו.

תוצאות פיזיולוגיות

קצב לב. סמן ראשוני למתח והפעלת ANS הוא עלייה בקצב הלב. figure 6  מראה את קצבי הלב הממוצעים (HR – Heart Rates) של כל הקצינים על פי קבוצת לפני, במהלך ולאחר כל אחד מהתרחישים. המתח והפעילות של התרחישים הפיקו עליות עמוקות ומשמעותיות בקצב הלב במהלך התרחישים, עם ממוצע קצבי לב בטווח מ-117 עד 145 פעימות פר דקה (BPM – Beats Per Minute), שהוא בין 40 ל-55 BPM מעל הממוצע קצב הלב בזמן-יום הנורמאלי של הקצינים. ברווחי הממוצע בין-פעימות (IBI -Inter-Beat Intervals)-לפני, במהלך, ולאחר כל תרחיש נותחו (אנליזה) דרך שימוש מדידות חוזרות בANOVA עם תרחיש כגורם בתוך-מושא ובניסויי וביקורת כגורם בין-קבוצה (Table 2 +3). בכל שלושת התרחישים, ממוצע אמצע IBI ירד (עליה בHR) משמעותית במהלך התרחיש (P<001  עבור כל המקרים). ממוצע אמצע IBI עלה (ירידה בHR) משמעותית לאחר שהתרחישים הסתיימו (P<001  עבור כל המקרים).. ניתוח נתוני הקבוצה (ניסוי וביקורת) לפי זמן (לפני, במהלך, ואחרי) לא מצא הבדלים משמעותיים בין 2 הקבוצות לאורך זמן בחיפוש בבניין ובמרדף במהירות גבוהה, כלומר ממוצע ה-IBI של הקבוצה הקביל אחד לשני לאורך שני תרחישים אלו. היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות בתרחיש אלימות ביתית. ממוצע המרכז IBI שירד (HR עלה) במהלך התרחיש  גדל משמעותית בקבוצה הניסויית (p<05). עלייה בIBI (ירידה בHR לאחר התרחיש ולא נבדל משמעותית בין 2 הקבוצות. העליות הגדולות ביותר בקצב הלב נראו בתרחיש האלימות הביתית, עם עלייה בממוצע של 55 BPM מעל ממוצע זמן-היום. זה המשיך הדוקות על ידי תרחיש  חיפוש בבניין, עם עלייה בממוצע אמצע של 52 BPM מעל לממוצע זמן-יום, ואז עלייה במרדף מהירות גבוהה של 40 BPM מעל לממוצע זמן-יום.

Figure 6

        בנוסף לניתוח נתוני ממוצע קצב הלב, תיעודי הECG הנייד אפשרו לנו לפקח על שינויי  פעימה-אל-פעימה בקצב הלב שהתרחשו בתגובה לפעילויות השונות בהן לקחו חלק הקצינים במהלך התרחישים. בכל שלושת הסימולציות, עלייה גדולה ומהירה מאוד בקצב הלב הייתה כראיה כאשר תזוזות הקצין ממצב של הכנה (הצבה) אל הפעולה בפועל של התרחיש. עליות בולטות נראו כאשר התרחישים הגיעו אל פסגות השיא שהכי גורמות למתח. עבור רוב קצבי הלב לאחר-התרחיש (תקופת החלמה) קצבי הלב של הקצין התחיל לרדת במהירות ברגע שהסימולציה הסתיימה; אך, אז זה נשאר למעלה באופן בולט יחסית לקו ההתחלה לממוצע של 1 שעה ו-5 דקות לפני חזרה לערכי קו ההתחלה. במספר מקרים, קצב הלב לא כויל מחדש אל קו ההתחלה ליותר מ-2 שעות.

Figure 7 מראה דוגמא טיפוסית לשינוי בקצב הלב הנחווה על ידי הקצין לפני, במהלך, ולאחר תרחיש האלימות הביתית. בדוגמא זו, הקצין אז השתמש בטכניקת מסגרת קפיאה כדי להזיז ולכוון מחדש, מה שיצר הורדה מיידית, בהמשך, בקצב הלב בחזרה לקו ההתחלה.

Table 2+3 – טבלה 2+3

Figure 7

        לחץ דם. Figure 8  מראה את ממוצע ה-BP עבור כל המשתתפים בקו ההתחלה ומיידית לאחר שלושת התרחישים. מבחן-t בהצמדה הראה שכל המשתתפים לאחר-התרחיש , סיסטולי ודיאסטולי BP עלה משמעותית מקו ההתחלה שלהם (P<001  עבור כל המקרים, table 4). ערך ממוצע ה-BP של קו ההתחלה שנלקח ביום שבו הקצינים לא היו מעורבים בתרחישים היה 76/124 mmHg.ממוצע הקצינים של BP היה 98/166 mmHg לאחר חיפוש בבניין, 96/145 mmHg בהמשך למרדף במהירות גבוהה, ו-95/175 mmHg לאחר תרחיש אלימות ביתית, מה שמצביע על עליות בממוצע של 40 mmHg עבור לחץ סיסטולי ו-20 mmHg עבור דיאסטולי.

העליות הכי קיצוניות ב-BP סיסטולי נראו בתרחיש אלימות ביתית. היה שינוי בולט בדרגה בה היו עליות BP בקרב משתתפים יחידים. אצל 5 מהקצינים, BP סיסטולי עלה אל יותר מאשר 200 mmHg, המראה על עליות בטווח של 80 עד 120 mmHg מעל לערכי ההתחלה שלהם. העלייה הגדולה ביותר של BP סיסטולי הייתה מ-122 אל 243 mmHg (עלייה של 121 mmHg). השינוי הקטן ביותר שנמדד היה מ-137 אל 152 mmHg (עליה של 15 mmHg).

Figure 8

        Figure 9  מראה את השינויים הממוצעים בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי עבור כל המשתתפים לפי קבוצת לפני (קדם) ולאחר כל אחד מהתרחישים. אנליזה של ANCOVA שימשה כדי להשוות שינוי BP לאחר תרחיש מקו ההתחלה בין הקבוצות (Table 5). נעשה שימוש ברמות של קו ההתחלה  כשונות משותפת  כדי לתקן כל שינוי בערכי קו ההתחלה. ההבדל המשמעותי היחיד היה בBP דיאסטולי במהלך המרדף במהירות גבוהה עם קבוצת הביקורת שהיה לה לחץ משמעותי גדול יותר (p<01).

הערכות סיכונים. מאנליזת HRV של קו ההתחלה של כל משתתף באלקטרוקרדיוגרם (לאבחון אי סדירות בקצב הלב) של 24-שעות, 6 מדידות מפתח של תפקוד ANS שנמצא בשימוש נפוץ בהערכות סיכון חושבו. להסבר מפורט יותר של מדידות אלה ולרלוונטיות הקלינית ראה ‘מקורות’ (ביבליוגרפיה) (89). מה-27 קצינים שה-HRV נותח, כ-3 (11%) נמצאו להיותם בעלי HRV נמוך עבור הגיל שלהם ולפיכך נחשבו להיותם בסיכון גבוה יותר למחלת של הלב ולחץ הדם ותמותה לפני הזמן. Figure 10 ממחישה את  תרשים הפיזור המראה את כל ערכי המשתתפים עבור כל אחת משש המדידות שנותחו. ערכים ממוצעים לאינדיבידואלים שבדרך כלל עם בריאות נורמאלית לפי גילם מסומנות על ידי קו הנקודות המרכזי על כל גרף, וטווחי התייחסות נורמאליים (95% רוח בר-סמך – מושג בסטטיסטיקה) משורטטים על ידי הקווים הישרים העליונים והתחתונים. שים לב שלכמה מהמדידות (כוח תכיפות מאוד-נמוכה, תכיפות נמוכה, ותכיפות-גבוהה) שלושה מערכי הקצינים נופלים הצידה מטווח ההתייחסות הנורמאלית לקבוצות הגיל שלהם.

___________________________________________________________________

__________________________________________________________________________________

**נא לא לשים לב לחצים בתרשימים

מקרא:

פיזיולוגי=גופני

סיטואציה=מצב

אימון=הכשרה/תרגול

קו ההתחלה = בסיס התחלה

הכשרה=אימון

אנליזה=ניתוח נתונים

מנטאלי – נפשי

Figure 9

Table 5

Figure 10

___________________________________________________________________

דיון

המידע שנאסף בחקירה זו ממחיש בבהירות את הרמה הגבוהה של עוררות פיזיולוגית שיוצרה על ידי נסיבות של מתח באופן חמור שאליהן יכולה להיות חשופה המשטרה בעבודתה. זה צריך להיות מובלט ששינויים בקצב הלב ובלחץ דם שנמדדו במחקר זה התרחשו כתגובה לתרחישים שהקצינים ידעו שהם היו רק סימולציות. לפיכך, זה בסבירות גבוהה שדרגת ההפעלה הפיזיולוגית שהקצינים חוו כשהם חשופים לסכנה אמיתית היא אפילו יותר עמוקה. מהסוגים השונים של שיחות המשטרה המדומות במחקר זה, תרחיש האלימות הביתית דורג בתור הכי גורם למתח על ידי המשתתפים וגם הפיק את העליות הגדולות ביותר בקצב לב ו-BP סיסטולי.

תיעודי קצב הלב מראים שלוקח לגוף כמות זמן בולטת לכייל מחדש את עצמו מכאלה גורמי מתח. בקבוצה זו של קצינים, בממוצע, קצבי הלב שלהם נשארו מורמים הרבה יותר לקו ההתחלה עבור יותר מ-60 דקות לאחר שהתרחיש הסתיים. ממצא זה הינו עקבי עם מחקרים אחרים שמעריכים קצבי לב של קצינים בזמן מילוי עבודתם ובזמן החלמה אחרי תקריות טיפוסיות (26). לקיחה בחשבון של העוררות הפיזיולוגית רבת-העוצמה שקציני משטרה סובלים בתגובה למתח חמור הינה משמעותית בהינתן הטווחים הגבוהים של מחלות הקשורות-למתח, בעיקר מחלה קרדיו-וסקולרית, במשטרה (69,19,18,4,2). עובדי המשטרה ידועים להיות בעלי שכיחות כיותר מפעמיים של מחלה קרדיו-וסקולרית באוכלוסייה הכללית, ומחקר אחד קבע שלהיות מועסק באכיפת חוק ממקמת את האחד בסיכון גבוה יותר לפתח מחלה קרדיו-וסקולרית מאשר להיות בעל בעיית לחץ דם או סוכרת או להיות בעל משקל עודף או מעשן (90,19). בשנים האחרונות מתח רגשי נעשה מזוהה באופן הולך וגדל כגורם סיכון קריטי בתחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית (92,91,84,4). בזמן שלגוף יש מערכות מובנות היזון חוזר של הומאוסטסיס (שמירה על שיווי משקל במערכת) שמאפשרות לו לכייל מחדש תגובות פיזיולוגיות שנגרמות-ממתח, זה נמצא ששימוש במודלי בעלי חיים שמגיבים רגשית למתח, אם  חוזרים על כך בעקביות לאורך זמן, זה יכול להיות בעל עצמה מספקת לביטול מערכת ההיזון החוזר של הגוף ולהוביל למחלה כרונית. בדרך זו, בהתחלה הסתגלויות פיזיולוגיות הפיכות (ניתנות להפיכה) אל גורמי מתח יכולות להוביל בסופו של דבר לפעילות מוגזמת ותמידית של מערכת העצבים הסימפתטית ולשינויים מבניים בלתי-הפיכים למערכת הקרדיו-וסקולרית, שתוצאתם לחץ דם גבוה או מצבים פתופיזיולוגיים (ענף העוסק בתהליכים פיזיולוגיים הקשורים במחלות) (95-93). הפעלה סימפתטית כרונית גם יכולה להוביל בסופו של דבר לתשישות מערכת העצבים האוטונומית, שיש לה השפעה נרחבת-על-הגוף, שגורמת לרגישות למחלה אצל האחד ומגדילה את הסיכון לתמותה לפני הזמן (96,87,59).

ליד קווים אלו, התוצאות של אנליזת HRV חשפו ששלוש מתוך ה27 קצינים שנבדקו נפלו מתחת לטווחים הנורמליים עבור קבוצות הגיל שלהם במספר מדידות מפתח של תפקוד מערכת העצבים האוטונומית ולאיזון, ממקמות אותם בסיכון עולה למחלה קרדיו-וסקולרית, מוות פתאומי, ותמותה לפני הזמן מכל הגורמים (97,87). המספר של יחידים המזוהים בסיכון-גבוה במחקר זה היו שווים בקירוב ל-11% מהדגימה, שהיא 2.2 פעמים היחס שיהיה מצופה להימצא באוכלוסייה ממוצעת. זה עקבי באופן מפליא עם הממצאים האפידמיולוגים המצביעים שלקציני משטרה יש 2.3 פעמים סיכון למחלה קרדיו-וסקולרית כפי שמושווה לאוכלוסייה הכללית (19) ממצאי מחקר זה לפיכך מציעים שאנליזה של 24 שעות HRV  יכולה להיות כלי סינון יעיל לזיהוי יחידים בסיכון בכוונון ארגוני. לאורך הרבה שנים של ביצוע אנליזת 24 שעות HRV, ראינו שHRV נמוך מלווה לעתים קרובות על ידי תשישות ונמצא בתכיפות אצל יחידים שפגשו מתח ממושך או כרוני. בצורה מעודדת, הודגם לפני כן שתרגול עקבי של טכניקות ויסות-עצמי יכול לעזור להעלות HRV ולאחסן מחדש תפקוד אוטונומי בריא. (50). לפיכך אנחנו ממליצים שברגע שיחידים בסיכון זוהו, הם מקבלים אימון אישי בבניית חוסן  נפשי וטכניקות ויסות-עצמי ואנרגיה כדי לעזור להם להפחית תגובות למתח כדי להגביר את החוסן הנפשי שלהם ולשפר את בריאותם.

HRV הוא גם סמן ליעילות הגוף למנגנוני משוב חוזר עצבי של הגוף ומשקף את יכולת היחיד לארגן ביעילות משאבים פיזיולוגיים והתנהגותיים בתגובה לדרישות סביבתיות (60). כפי שעם הרבה מאוד מערכות ויסותים (רגולציות), ככל שגדול יותר הטווח של המשתנה, כך היחיד יותר בריא וכך יותר גדולה הגמישות הפיזיולוגית וההתנהגותית להגיב לאתגרים חיצוניים. לפיכך, יחידים עם HRV נמוך הפחיתו את היכולת להסתגל ביעילות ולהגיב לגירויים הגורמים למתח (100). HRV נמוך  הינו מקושר גם עם תפקודים קוגניטיביים ירודים, בייחוד במשימות שדורשות שליטה מנהלתית (60). זה בעיקר רלוונטי מאחר שקציני משטרה מתעמתים באופן מתמשך עם אתגרים מרובים ושונים שדורשים טווח רחב של תגובות התנהגותיות. זה לכן חשוב להחזיר הישתנות פסיכולוגית טבעית אצל קצינים עם HRV נמוך בכדי להעלות את הסבירות שיהיו להם טווח טוב יותר של גמישות התנהגותית.

באופן כללי, ממצאי מחקר זה מצביעים על החשיבות של השגת כיול מחדש מהיר ועמוק לאחר מתח רב-עצמה. היכולת להזיז ולכוון מחדש היא גם בעלת חשיבות ראשונית ברמה הפסיכולוגית, כאשר הורמוני מתח משוחררים במהלך תגובה למתח כעת הינם ידועים כמדכאי התפקוד של מרכזי מוח גבוהים יותר הקשורים לריכוז, עיכוב של תגובות לא-הולמות או הסחות דעת, תכנון יעיל של ביצוע החלטות מסיבות אופטימיות ומורל, וצורות אחרות של חשיבה הגיונית (31). יש גם ראיה שקורטיזול, ההורמון הגלוקוקורדיקואיד  משתחרר תחת מתח, ומעכב שליפה מהזיכרון (99). לקצין  המשטרה, היכולות לחשוב בהגיון תחת מתח, להתרכז, לתכנן קדימה, לזכור ולארגן מידע קריטי, לקבל החלטות יעילות, ולשלוט בתגובות בעלות טריגרים ולא מתאימות, הינן חשובות באופן קריטי ובמקרים מסוימים, יכולות לקבוע את ההבדל בין חיים למוות עבור הקצין ועבור צדדים אחרים.

ממצאי מחקר זה הינם מעודדים, כן תוצאות הראיונות עם הקצינים המעורבים בתרחישים מעניקות ראיה ששימוש במיומנויות לויסות–עצמי שהם למדו בתכנית יתרון עקבי אפשרה לרוב הגדול לכייל מחדש ביותר מהירות ועמוק יותר למצב של איזון פסיכולוגי ופיזיולוגי מוגבר המלווה את הסימולציות. קצינים שהשתמשו בטכניקת מסגרת קפיאה לפני התרחישים גם ציינו שזה אפשר להם להרגיש יותר ב”מרכז”, עקביים, ובטוחים בתוך סיטואציות מותחות אלה. יתרונות אלה גם משתקפים בהערכות שהושלמו על ידי הקצינים בתרחיש ההכשרה. המגמות הללו הראו שבשני התרחישים שבוצעו לפני ההכשרה,, חברי קבוצת הניסוי קיבלו ציון נמוך יותר בממוצע מאשר מחברי קבוצת הביקורת ביכולת שלהם לשמור על פוקוס (מיקוד), לקבל החלטות מתאימות, לתקשר בבהירות במהלך התשאול, ולהחזיר איזון לאחר התרחישים. בניגוד לכך, בתרחיש האלימות הביתית, שבוצע לאחר ההכשרה, הקבוצה הניסויית קיבלה ציון גבוה יותר מאשר קבוצת הביקורת בכל הקטגוריות האלו. זה גם כן כתוצאה, מאחר וסימולציית האלימות הביתית נחשבה על ידי המשתתפים להיותה הכי מותחת מכל התרחישים. ראוי לציון, דפוס דומה נצפה בנטיות ללחץ דם, מה שהראה שהקבוצה הניסויית הייתה בעלת ממוצע גבוה יותר של לחץ דם סיסטולי מאשר בקבוצת הביקורת במהלך התרחיש שהתרחש לפני ההכשרה, אך היה בעל ממוצע סיסטולי נמוך של לחץ דם בתרחיש שבוצע לאחר ההכשרה. ערכי לחץ דם דיאסטולי עבור קבוצת הניסוי גם כן היו הכי הרבה נמוכים במהלך הסימולציה האחרונה כפי שהושוותה לתרחישים שבוצעו לפני ההכשרה.

        תגובות למתח חמור הינן מורגשות מיידית ומייצרות משוב חזק במערכות שלנו, מניעות אותנו להחזיר איזון פיזיולוגי ופסיכולוגי גם במנגנונים אוטומטיים וגם בפעולות מודעות. בניגוד לכך, גורמי מתח כרוניים של החיים, כולל לחצי עבודה, מערכות יחסים בין-אישיות מאומצות, קשיי תקשורת, ומחשבה שלילית בלתי מנוהלת ודפוסים רגשיים, יכולים להיות ערמומיים ובסופו של דבר פוגעניים אף יותר מאחר והם יכולים לנשוא רמת רקע של חוסר-איזון שגורמת להפעלה פיזיולוגית כרונית (עוררות יתר) ודריכות-יתר. במשך הזמן, הגוף והנפש “מסתגלים” למצב מיטבי-פחות-מדי מתפקד, שבאופן מתמשך מרוקן חוסן נפשי, מערפל בהירות מנטאלית, גורם להידרדרות בביצועים, ומייצר שחיקה בתוך המערכת הפנימית שלנו, מקדם תגובות פסיכולוגיות שמאיצות הזדקנות והתקדמות מחלות (100). זה לפיכך מעודד במיוחד שהטכניקות במחקר זה היו בעלות השפעה שניתנת למדידה על יכולות המשתתפים לנהל ביעילות את המתח הכרוני בחיים שלהם. התוצאות חשפו הפחתות משמעותיות ברגש שלילי גלובלי, מתח, ודיכאון כפי שגם מתגברת בשלווה, חיוניות לאורך 6 השבועות של המחקר. כעס, עצבות, וחרדה גם כן ירדו, כפי שהיו מספר סימפטומים פיזיים של מתח. הזזת מערכת למצב יותר עקבי מצריכה מאמץ ואנרגיה, בעיקר כשלראשונה נהפכים למכירי מצב זה ומתעלים מעל הרפיון של מצבי קו ההתחלה המבוססים היטב. אך מאידך, יש ראיה שהתרגול (פרקטיקה) המתמשך של טכניקת בניית-עקביות מסייע לבנות תהליכי דפוסים מחדש דרך הארכיטקטורה (אדריכלות) העצבית היכן שעקביות נהפכת למבוססת כהתייחסות או כנורמת קו ההתחלה החדשה והיציבה, ויסות-עצמי של רגשות ותגובות מתח אז נהפכת מוכרת בצורה מוגברת, ולבסוף, אוטומטית (70,50,39,38).

אחת מההשפעות הבולטות בשילוב של מיומנויות ויסות-עצמי בקרב הקצינים המאומנים היה שיפור באופן ניכר של הקשבה ותקשור. ראיונות ההערכה של התכנית הצביעו שמיומנויות תקשורת משופרות אלו היו בעלות השפעה משמעותית גם בתוך צוותי עבודה וגם בתוך מערכות היחסים של הקצינים עם בני/בנות הזוג והמשפחות שלהם – שני תחומי מפתח שבהם חוסר טיפוסי של תקשורת יעילה הוא מקור משמעותי ומזוהה-היטב עם מתח בחייהם של הרבה קציני משטרה (31,18,14). במחקר זה, התוצאות הצביעו שהקצינים שיפרו תקשורת ויכולת להקשיב באופן יעיל יותר האחד לשני והובילו לפחות תחרות, שיתוף פעולה הרבה יותר גדול וליכוד צוות, ועלייה ביעילות העבודה. בעיקר, קצינים בעמדות פיקוח הפגינו מוכנות גדולה יותר ויכולת להקשיב עם כנות גדולה יותר ודאגה לחברי הסגל שלהם /ציינו איך זה יצר שיפור בסביבת העבודה ושיתוף פעולה גדול יותר. זה סביר ביותר שיתרונות אלה תרמו לעלייה המשמעותית  בביצוע עבודה באופן כללי שנראה לאורך מסלול מחקר זה. יישום הקצינים של מיומנויות התקשורת המשופרת שלהם בבית גם כן יצרו יתרונות משמעותיים, כאשר 75% מהמשתתפים ציינו שיפור לאורך מסלול המחקר ביכולת שלהם להקשיב בסבלנות לחברי משפחה וגם להבין את דאגותיהם. תגובות הקצינים מציעות שיישום כנה של דאגה מוגברת זו ורגישות במערכות היחסים הפרטיות שלהם יוכל לעזור לחסל כמות משמעותית של מתח בבסיס תחום מפתח זה של חייהם.

ההשפעה הכי גדולה, מנקודת המבט שלנו, והכי חשובה של אימון לניהול-עצמי נצפתה ביכולת הגדלה של המשתתפים לנהל את מצבי הרוח ורגשותיהם, מה שמהווה יסוד מפתח לטיפוח חוסן נפשי. שמונים ושלוש אחוזים מהמשתתפים ציינו שיפור בתחום זה. זה משמעותי במיוחד, כאשר מחקר על מתח אנושי וחוסן נפשי הראו בבירור שזוהי המנטאליות הפנימית שלנו ותגובות רגשיות למצבים ואירועים חיצוניים  שמהווים יותר מקור בסיסי ל”מתח” שחווינו. ראוי לציון, במחקרים על מתח בעבודה בקציני משטרה, ביטחון היחיד ביכולת שלו לווסת באופן-עצמי  את הרגשות השליליים שלו הראה כחוצץ ביעילות את ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות השליליות של מתח בעיסוק (101,3). קצינים שהאמינו שהם לא יכולים לשלוט ברגשות השליליים שהם חוו הוכחו להיות יותר פגיעים להשלכות השליליות של גורמי מתח בעיסוק ודיווחו על מצוקה חמורה הולכת וגדלה  כאשר התכיפות של גורמי מתח בעיסוק עלתה. מהצד השני, קצינים שהיו בטוחים ביכולת העצמית שלהם לנהל את מצבי הרוח השליליים שלהם היו בסבירות נמוכה יותר לחוות מצוקה פיזיולוגית ופסיכולוגית, אפילו אם הם היו חשופים לרמה גבוהה של גורמי מתח פוטנציאליים.

מיומנויות הוויסות-העצמי מעוצבות במיוחד לשים כיעד/מטרה את מקור המתח עצמו כדי לסייע ליחידים להפחית או לשנות תגובות מנטאליות שליליות ורגשיות לפני שהן קורות וכפי שהן נחוות ולהזיז ולכוון מחדש אותן יותר מהר כשהן באמת קורות. במחקר זה, הסיפוק לקצינים של כלים מעשיים (פרקטיים), וקלים לשימוש כדי לזהות  טוב יותר ולנפות תגובות מתח תכף מעלה משמעותית את מודעות המשתתפים למתח שלהם כפי שאת הביטחון שלהם ביכולת העצמית לנהל ביעילות תגובות למתח. תוצאות מציעות שהיישום של מיומנויות ניהול רגשות משופרות אלה הפחיתו את המתח שהקצינים חשו בתחומים מגוונים של חייהם, כולל מערכות יחסים משמעותיות ויחסי גומלין בעבודה ובבית, כפי שגם לעזור להם להשיג רמות עמוקות יותר של איזון פנימי במהלך ולאחר מצבי מתח חמורים.

יתרון אחד של טכניקת מסגרת קפיאה היא שהיא מיועדת בספציפיות לשימוש בתוך סיטואציות מאתגרות. זה רלוונטי במיוחד עבור חברי כוח המשטרה, שעבודתם דורשת לעתים קרובות שהם יוכלו לשמור על איזון פנימי, רוגע, ובהירות מנטאלית בזמן ביצוע מטלות העבודה שלהם, תחת נסיבות מותחות באופן גבוה לעתים קרובות. בהמשך, הניסיון שלנו עם מספר יחידים מצביע שעם תרגול, מיומנויות הוויסות-העצמי במהותן הופכות “לאוטומטיות” ולפיכך יכולות להיטמע ביעילות ברגעי משבר ללא זמן אבוד כלשהו. יתרון נוסף של המיומנויות שהשתמשו בהן במחקר זה הוא שהן נלמדות במהירות ובקלות ויכולות להניב יתרונות מיידיים אם משתמשים בהן בכנות. ראוי לציין ששיפורים משמעותיים במספר תחומים שמזוהים באופן נפוץ כמקורות גדולים למתח במשטרה הושגו במחקר זה בזמן מועט ביותר של כחודש אחד לאחר השלמת ההכשרה.

מספר הטמעות בסולם-גדול של תכנית היתרון העקבי, ומספר ההקשרים הצבאיים עם פריסת חיילים, שהתרחשו לאחר השלמת מחקר זה, ומספר גורמים חשובים שמשפיעים על ההצלחה של יכולת התכניות להגדיל חוסן ולהשיג את היתרונות המיועדים כבר נלמדו. הראשון הוא שתמיכת מנהיגים היא קריטית עבור הצלחה. זה חשוב שמנהיגות הינה מלומדת בנפרד לפני שדרגות נמוכות ושהמנהיגים הללו מהווים מודל בפתיחות ותומכים בתכנית. שנית, זה טוב ביותר לבצע אימוני חוסן נפשי מוקדם במחזור האימון. מצאנו שמשתתפים הם בסבירות יותר גבוהה להשתמש במיומנויות וב-emWaves בעבודה כשהם למדו והשתמשו בהם במהלך מחזורי אימון. הגורם השלישי החשוב הוא המשפחה. לעתים קרובות, אחד מהמקורות הגדולים ביותר של מתח מגיעים מעניינים המתרחשים בבית. זה טופל דרך סדנאות-עבודה המיועדות ספציפית עבור משפחות ותכנית הדרכה לחוסן אישי מבוססת-טלפון.

אך מאידך, הגורם הכי חשוב הוא ההטמעה האיתנה של רכיב קיימות  (יכולת להמשיך לקיים תהליך לאורך זמן) לאחר ההכשרה הראשונית. קאפט לאראווי (Capt Laraway), קצין מבצע שליטה במתח, של חיל הים אמר:

אני לא יכול להצהיר יותר מכך עד כמה חשובה וערכית ההדרכה (מנטור) המתמשכת של         קבוצות אלו הייתה. הייתה לי ההזדמנות לבקר עם המלחים שלנו באפגניסטן בסתיו האחרון         והמנהיג אמר לי שהתכנית היא בבירור עוזרת למלחים שמשתמשים בה והיו להם מספר         דוגמאות מרתקות. נושא נפוץ היה שיפור שינה, ויכולת לנשוא את הרוגע שלהם ביחסי         גומלין במתח גבוה עם העצירים (102).

        לא משנה כמה יעילים הכלים והטכנולוגיות אולי יהיו, הפוטנציאל שלהם להגביר חוסן נפשי וביצועים ולהפחית סימפטומים של מתח אופרציונלי לא יכול להיות מובן אם הם לא בשימוש באופן קבוע. כפי שעם כל מיומנות, זה לוקח תרגול וחזרתיות לפני שהיא נעשית תגובה אוטומטית, במיוחד במצבים מאתגרים. לפי הניסיון שלנו, הגישה הכי יעילה כדי להקל על השימוש המתמשך ועל הקרקוע של המיומנויות הינה על ידי הענקה למשתתפים תמיכה מתמשכת ממנהיג/מנטור (מדריך). המושא הראשוני של מרכיב ההדרכה הוא לספק מנהיגים לצוות או ליחידה את הידע הדרוש וטקטיקות כדי להוביל ביעילות כוח אדם באישוש והרחבת השימוש בוויסות-עצמי ומיומנויות ניהול אנרגיה בריאות.

הכוונה היא שיהיה למנהיגי היחידה  את תפקיד ההדרכה הראשוני, אך התכנית כוללת מה שאנחנו מכנים “שרשרת של תמיכה”, כאשר כל הרמות של מנהיגות הינן מודרכות או מקבלות תמיכה.

אלמנטים אחרים חשובים של תכנית היתרון העקבי שהוטמעו במספר הקשרים צבאיים כדי יותר לסבול בצורה יעילה את השימוש במיומנויות של חוסן והם: 1) ספרי-כיס מתהפכים, 2) שיעורים עוקבים, 3) אימיילים שבועיים, 4) ספרי מתמטיקה של הלב על ניהול כעס ומתח. האימיילים השבועיים והשיעורים העוקבים מתגברים ובנויים על המיומנויות והיישומים שנלמדים בכיתת האימון של התכנית.

___________________________________________________________________

מסקנות וכיוונים עתידיים

קציני משטרה כקבוצת עיסוק סובלים מרמות גבוהות של מתח במיוחד. השחיקה המצטברת הפסיכולוגית, הפיזיולוגית, וההתנהגותית של מתח במשטרתיות יכולה להיות חמורה ולכלול רמות גבוהות של התאבדות, שימוש באלכוהול, ומחלות קרדיו-וסקולריות, חרדה כרונית, ומחלות קרובות-למתח אחרות. חרדה כרונית, דיכאון, שחיקה פסיכולוגית, ומערכות יחסים משובשות, הינם  סימנים נפוצים של מתח ממושך בקרב קציני משטרה. בעת מילוי התפקיד, אי-היכולת לשמור על חוסן נפשי של האחד, וניהול תגובות מתח ביעילות יכולות משמעותית לפגום בשיפוט וביכולות קבלת-החלטות ובצד הקיצוני יכולות להוביל להפעלת כוח לא מתאים, תאונות נהיגה, פציעה, ומוות. השלכות אלו עשויות לסכן באופן חמור את ביטחון הציבור ויכולות להוביל למתיחות אצל אזרחים, תביעות משפטיות, ולעלויות נטל גבוהות עבור סוכנויות משטרה. ההשפעות המרובות והחמורות של מתח על מקצוע השיטור מצביעות בבירור על הצורך לבנות חוסן נפשי יעיל ואסטרטגיות ויסות-מתח עבור אוכלוסייה זו.

התוצאות של חקירה זו מעניקות ראיות משכנעות שהיישום של מיומנויות מעשיות למתח וויסות-עצמי רגשי יכולות להפחית פגיעה בתגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות, גם במתח קריטי וגם בכרוני במשטרה, ולהיות בעלות השפעות חיוביות על תחומי חיים מגוונים בתקופת זמן יחסית קצרה. קצינים שתרגלו את מיומנויות ויסות-עצמי חוו הורדות מודגשות ברגשות שליליים, תשישות, ובסימפטומים פיזיים של מתח וכמו כן עלייה שלוות-נפש, חיוניות פיזית, ושיפור בביצועים בעבודה. במיוחד, התרחשו שיפורים משמעותיים בתקשורת, קשיים בעבודה ובמערכות יחסים משפחתיות מתוחות. שני מקורות בולטים למתח עבור המשטרה. התוצאות מציעות שהמיומנויות שמסופקות בתכנית זו יהיו יעילות בהפחתת המקור הבסיסי ביותר  של תגובות מתח למשתתפים על ידי נתינה להם יכולת יותר גדולה לנהל תפיסות מולידות-מתח ודפוסי הגבה רגשיים שליליים.

מחקר זה גם מספק תובנה חשובה על ההשפעה הפיזיולוגית של מתח קריטי בעבודה כפי שנחווה בזמן-אמת על ידי קציני משטרה, כפי שנמדד על ידי תגובות קרדיו-וסקולריות לתרחישי שיחות משטרה מדומים (סימולציות). המתח החמור של התרחישים הפיק עליות מובלטות בקצב הלב ובלחץ דם, שמהן לקח לקצינים כמות זמן ניכרת להחלים. האימון עזר לקצינים לשמור על בהירות גדולה יותר ואיזון פנימי תחת הלחץ של סיטואציות אלה, הגורמות למתח גבוה, וגם אפשר להם להזיז ולכוון מחדש לאחר מכן גם פיזיולוגית וגם פסיכולוגית ביתר קלות.

בזמן שמחקר נוסף דרוש כדי לחקור את ההשפעות לטווח-ארוך של התכנית שהופעלה במחקר זה, התוצאות של החקירה הראשונית מציעות שבטווח הארוך, הרווחת רמות עולות וגדלות של ניהול-עצמי רגשי יכולה להיטיב פוטנציאלית עם קציני משטרה בטווח נרחב של יכולות. הטבות פוטנציאליות אלו כוללות איזון חיי-עבודה מוגבר; הורדה בקצב הגבוה של בעיות ביתיות, בעיקר גירושין; אקלים עבודה משופר ויעילות ארגונית; הפחתה בתחלואה קרדיו-וסקולרית ושיפור בריאות כללית; והפחתה ביציאה לפנסיה מוקדמת מסיבות הקשורות-למתח. בנוסף לכך, סיפוק הכשרה באסטרטגיות ויסות-עצמי מעשיות יכול לעזור להקל חלק מהנטל הארגוני הגדול שכוחות המשטרה ניצבים מולו. לדוגמא, קצינים שהינם כשירים במיומנויות ניהול-עצמי הינם בסבירות יותר גבוהה לשמור על הרוגע שלהם ולקבל החלטות טובות יותר כשניצבים עם אתגרים בקו מילוי עבודתם, מה שתוצאתם הפחתה בשימוש בכוח מוגזם, פחות תאונות, פחות תלונות אזרחים, פחות תביעות משפטיות, ופחות עלויות נטל ברמת סוכנות היחיד.

העלייה המתמשכת והמואצת של מתח ובמתיחות בחברה הוא בסבירות גבוהה יותר להיות משמעו עלייה בעומס-העבודה עבור המשטרה בעתיד. הצורך עבור קצינים לשמור על החוסן שלהם בזמן זמנים מאתגרים אלה ייצרו הבלטה עולה באימון בוויסות-עצמי לאלו המועסקים באכיפת חוק. השילוב בהכשרת המשטרה בתכניות המספקות לקצינים מיומנויות ניהול-עצמי פרקטיות ויעילות מאפשרת להם לבצע את עבודתם עם יעילות גדולה יותר ובסופו של דבר מעניקה הגנה טובה יותר לאזרחים שאותם הם משרתים.